007- הדף היומי בתע"ס – חלק יג – א'שט-א'שי

media
שאלות חזרה א'שט-א'שי
1. מהי שאלתו של בעה"ס בתחילת האות?
2. מהן ג' החלוקות, והיכן הן נוהגות?
3. כיצד עונה בעה"ס על שאלתו שבתחילת האות?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

דף 1311-1312- אות ל"ד- מ'

לד) ועתה נבאר ג' רישין( גלגלתא, מוחא דאוירא ומו"ס) אלו אשר נקרא באדרא ב' בחי(הגלגלתא ומו"ס)', ב' רישין לבד כנ"ל. הנה לעיל ביארנו, כי כל ראש וראש מאלו הג' רישין,אשר כללותן ב' רישין בלחוד, הנה כל אחד מהם, יש בו עצמות וכלים, והם ו' בחי', (אם בכל אחד יש ג' בחינות, ובכל אחד יש עצמות וכלים, אז 2* 3= 6) וכל בחינה מהם כוללת ג', הרי הם כולם ח"י בחי' כנ"ל אשר אין הרדל"א נכלל בכללותם כלל ועיקר.

מה החלוקה שעשה לנו פה שהגיע לבחינת ח"י?
יש את גלגלתא, מוחא דאוירא ומו"ס, ולכל אחד מהם יש עצמות וכלים’ וע"י זה הוא מחלק אותם לבחינת ח"י.
לכל אחד מהם יש בחינת צלם, לכל אחד יש 3, ולכן יש לנו 6 שלישות שביחד זה 18 נקרא ח"י. זו החלוקה, וכל אלה כמובן הם ראשי א"א.

אות ל"ה
לה) ואמנם למטה בסדר התלבשות רדל"א, הנקרא ע"י בתוך רישא
דא"א, יתבאר איך האי רישא תניינא, הנקרא אוירא(הראש השני הנקרא אוירא )
דיתבא על האי מ"ס, ( שמתלבש על מו"ס) שהיא רישא ג' דא"א, (עכשיו רוצה לבאר לנו, את המ. דאוירא הזה – שהוא נמצא למעלה ממו"ס, שהוא מוח הג' )
הנה היא(המוחא דאוירא ) נמשכת מבחינת האי רדל"א דעתיק יומין, שלא יכלה להתלבש באריך אנפין, ואחזי נהוריה בהאי רישא בו', הנקרא אוירא, והבן זה. ועיין למטה מה ענין האי אוירא. ( 4.27 )

או"פ אות ל"ה ( 12.56)
לה) רישה תנינא הנקרא אוירא וכו' נמשכת מבחינת האי רדל"א דעתיק יומין שלאיכלה להתלבש בא"א וכו'. כמ"ש לעיל (בדף אלף רצ"ז ד"ה סתרא גו סתרא)
שיש ב' מיני מסכים ברדל"א: ( מי זה הרדל"א המדובר? עתיק יומין.)
• מסך מצמצום א'
• ומסך מצמצום ב'.

לעתיק יומין יש 2 מסכים:
1. מסך מצ"א- לעצמו משמש במסך של צ"א
2. ומסך מצ"ב

לעצמו משמש במסך של צ"א
ולמדנו אגב כך, בחלק ח', איך יכול להיות שפרצוף שיוצא אחרי שבירת הכלים, אחרי נקודות דס"ג, יוצא בצ"א?
וענינו שם:
היות והוא שורש דשורש, דהיינו הוא בחינת כתר, והוא בחינת עוביות דשורש של כלל אצילות הוא עוביות דשורש, ולכן על השורש הזה לא משפיע הצימצום, יכול להתגבר על הצימצום, כי אין בו עדיין רצון לקבל. "לית שמאלה ביי עתיקא"- גם דומה לזה, לא בדיוק,אבל גם אותו ענין)
וע"כ יכול היה לצאת גם בצ"א, אבל אחרים לא. אז זו נקודה צדדית. (14.31 )

עכשיו אומר לנו פה:
שבעתיק, הרי הוא לא יכול לתת צ"א לשאר, לא"א והלאה! אז הוא יוצא גם בצ"ב.
אז מצד צ"א אומר:

ולעצמו הוא משמש במסך דצמצום א'. שמטעם זה הוא מתפשט גם בבי"ע כמו א"ק, ומבחינת מסך הזה אינו יכול להתלבש באצילות, ( למה?כי הם בנויים ע"פ צ"ב)
שז"ס המלכות שנגנזה ברדל"א, (
• איזה מלכות נגנזא ברלד"א?
• האם לב האבן נגנז ברדל"א? לא!
מלכות דמ"ה נגנזא ברל"א

מהי מלכות שנגזנא ברדל"א?
האם גם "לב האבן" נגנז ברדל"א?

מה זה מלכות דמ"ה?
לב האבן לא נגנז ברדל"א, אלא הוא נפל לקליפות.
מצד הכלים -הכלים נפלו לקליפות והם נקראים לב האבן.
אבל:
מצד האורות/רשימות:
• כשהמסך עלה והזדכך כתוצאה משבירת הכלים בעולם הנקודים
• הוא העלה רשימות לראש דס"ג, כדי להוליד את עולם אצילות
• הרשימות (דמ"ה) האלה בנויות:
 כתר,
 חכמה
 בינה ,
 ז"א
 ומלכות- והמלכות דמ"ה ,היתה צריכה להוציא את הנקבה,שהיא גדלות כלי הקבלה

את הרשימה הזו של המלכות (דמ"ה) ,את הנקבה, שעליה היה צריך לעשות זווג, על גדלות כלי הקבלה- גנזו ברדל"א, כדי לא להשתמש בה- וזה נקרא מלכות שנגנזא ברדל"א, בסוד אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה.
(16.00 )

בסו"ה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. (
למה הבונים מאסו באבן?
מכיוון שאם היו משתמשים ברצון הזה, היו מקבלים בע"מ לקבל, ולכן מאסו בה, אבל היא היתה לראש פינה, דהיינו ממנה יבנה בית המקדש, ממנה נבנית מלכות דאצילות, ולכן מלכות הזו:
• זה מקום המקדש,
• זה מקום שכינת א-ל, והיא נקראת כנסת ישראל,
 וכנסת ישראל זה מקום שכינת א-ל,
 האני המשותף הרצון המיוחד של הכלל,
 כלי המשלב את כל הפרטים,
ולכן הוא נקרא גם ראש פינה כי ממנה, מהאני המשותף הזה, מהכלל, נבנית הקדושה, נבנה בית המקדש, לכן נקראת אבן פינה, ראש פינה.

והיא בחי' המלכות החסרה בא"א,
ואין לו אלא ט"ס, ( איך יכול להיות? הרי כתוב 10 ולא 9, 10 ולא 11! אלא משתמש במלכות אחרת.

באיזה מלכות משתמשים?
במקום המלכות שנגנזא ברדל"א?

איזה מלכות משתמשים ? במלכות אחרת!

• מלכות דאמא!
• שהיא נקראת גם מלכות של צ"ב,
• שהיא שמלכות עלתה לבינה, והתכללה בבינה,. ובמלכות הזו הוא משתמש, הוא נקרא האודם דאמא)
עם המלכות הזו (מלכות דמ"ה), הוא לא משתמש הוא משתמש עם האודם דאמא, דהיינו מלכות של צ"ב, מלכות שהתכללה בבינה. ( 17.44)

ומלכות שברדל"א משלימתו לע"ס. ( איך?הרי מלכות שברדל"א נגנזא, אלא רק בסוד אמא המשלימה אותה ) כלומר, שתתגלה לע"ל(לעתיד לבוא ) גם בא"א בסוד דמטי רגלים דאצילות לרגלי א"ק, כבודע. ורק אז נחשב א"א לשלם בכל ע"ס שלו

. איך יכול להיות שאין לו (לא"א) ע"ס?

תשובה:
• אומר יש! יש לו,
• אבל יש לו רק מושאלים שהם לא שלו ממש, שזה כמו קביים אצלו, זה לא רגליים שלו ממש, הוא מתפשט רק עד הפרסא,
• ואת הרגליים האמיתיות שלו שהם האח"פ, של כלל אצילות, או באופן פרטי של המלכות דאצילות- אין לו!
o מתי יהיה לו – לא"א (אח"פ- רגליים אמיתיות)?
 רק במטי רגלין דרגלין,
 שהתבטל צ"ב, יוכל לקבל גם במקורו
(18.39)

אמנם כדי להשפיע לאצילות, משמש רדל"א בבחינת המסך דצמצום ב' שיש בו, שהוא בחינת ה"ת בנקבי עינים, שמבחינה זו הוריד אח"פ דכתר נקודים, ובירר אותם לג' רישין דא"א, ( מה זה הוריד אח"פ דכתר דנקודים?

מבחינת הנקבה,הרי עתיק, הוא בחינת כתר דאצילות, שלמדנו שהרשימות ש עלו, כדי להוציא את אצילות, אז כל אחד מהם התחלק לפרצוף מיוחד:
• מי לקח את כתר? עתיק
• מי לקח את חכמה? א"א
• מי לקח את בינה? או"א ושיסו"ת
• מי לקח את ז"א? ז"א
• ומי לקח את הנוקבא/המלכות? המלכות

זה היה סדר של חלוקת הרשימות שעלו לראש, יוצא:
מי זה הכתר? א"א
• א"א הוא זה שלקח את הכתר, והוא ישתמש מהכתר רק בגו"ע
• ואת אח"פ של הכתר, כנגד מה שהוא לקח לתקן מעולם הנקודים, שהוא בא לתקן את הכתר הוא לקח את הגו"ע והכתר. למה? מרוב זכותו הרבה, לא לקח כלי שלא היה בו אור, ולא היה שלם, ואפילו אם הוא לא נשבר, אפילו אם הוא רק התבטל מלשמש בראש דנקודים, גם לא לקח אותו.
• והיות ואחרי השבירה בעולם הנקודים, שימש רק עם גו"ע, ע"כ לא יכול היה, לא לקח עתיק את האח"פ, ולקח רק את הגו"ע.
• מה עושים על האח"פ האלה? עושים ראש שילביש שם, שיתקן את האח"פ האלה, והוא יקח את האח"פ דכתר,
• ולכן, כותב פה שלקח, שנתן את האח"פ דכתר האלה לג' רשיין דא"א. באיזה סדר?
o על האוזן יוצא- גלגלתא
אם נסתכל על שרטוט א':
אז נאמר שאם עתיק עומד כאן, הו א יוצא על גו"ע דכתר, ואח"פ שלו מתקנים:

על בחינת האוזן יוצא: גלגלתא, שהגלגלתא הזה שהוא בעצם האזון, מחולק לג:ר דיבנה וז"ת דבינה ושני המוחין האלה, הגלגלתא והמוחא דאוירא יוצאים מבחינת האוזן'
והחוטם פה,ש הוא העיניים יוצא על מו"ס שהוא ראש הג'
זה מראה שג' רשיין של א"א מלבישים על אח"פ, (דעתיק), שאח"פ האלה הם בחינת האח"פ שיוצאים מעתיק. הם אח"פ דכתר, מצד הנקבה, יש לזה עוד צדדים.- צד הנקבה זה אח"פד כתר. (22.00)

שגלגלתא היא כלי דבינה, דהיינו בחינת אזן. והיא נחלקת לג"ר וו"ק( מדוע פעם נקרא ו"ק ופעם נקרא ז"ת? ו"ק נקרא כך מטעם שזה שהוא חוסר שלמות, ולא הוא ניפרד, וז"ת זה בגלל שז' ספירות, ז' דתחתונות, מצד התכונה של ז' ספירות תחתונות" אל אם אני באמת מחלק את הבינה, אז צריך להגיד שהיא מתחלקת בחזה שלו,
• שחב"ד חג"ת- זה נקרא ג"ר דבינה
• והתנה"ימ מחזה ולמטה זה נקרא ז"ת דבינה, מצד התכונה.

• ומצד התכונה של ז"ת דבינה, שרוצה חכמה היא נקראת ז" ת דבינה ולא מצד מספר הספירות.
• ומצד התכונה שלה של חוסר שלמות ,היא נקראת ו"ק)

, מכח בינה דאו"א, שג"ר שבה הם בחסדים מכוסים בסוד כי חפץ חסד הוא, וחלק הג"ר הזה הוא נעשה לראש הא' דא"א הנקרא גלגלתא,

וחלק ז"ת(קודם אמר ו"ק, ועכשיו אומר ז"ת, צריך להתרגל שזה אותו דבר, רק בא להדגיש כל פעם משהו אחר.) שבה, הנצרך להארת חכמה(למה נקרא ז"ת? מטעם זה שהוא רוצה חכמה)מחמת שהם שרשי ז"א נעשה לראש ב' הנקרא מוחא דאוירא(ומה ההפרש בין ג"ר דבינה לז"ת דבינה? זה בינה! מה זה משנה אם זה ג"ר או ו"ק.?)

וההפרש ביניהם רב הוא, כי בחינת המסך שבמלכות דרדל"א(שהיא המלכות הזו מתחת לגו"ע דעתיק, שהיא מלכות שנמצאת לכל האורך. איך נקרא המסך הזה? קרומא דאוירא שזה מסך של צ"ב, היא שולטת על המדרגה, ממנה ולמטה פועל כח הדין שלה, והיות וכל כח של דין פועל ממקום הימצאו ולמטה , אבל מה ההבדל בינהם?
• על הג"ר דבינה זה לא משפיע.

o למה? כי מה אומרת מלכות של צ"ב? לא תקבל חכמה.

o מה אומרת ג"ר דבינה, גלגלתא?שקיבלה אתה כח של האוזן, שזה גם של חסד! אומרת : אני בכלל אל רוצה חכמה, אני חפצה בחסדים, אז זה לא משפיע עלי לצאת לחוסר שלמות, אני לא ו"ק, אני ג"ר.
ולכן יש הבדל בינהם, שהג"ר דבינה הזו, לא מושפעת מהמסך, למרות שהוא נמצא מעליה)

המצמצם הארת חכמה, (לשים לב! מה הוא מצמצם? הארת חכמה ) . אינו שולט במשהו על ראש הא' הנקרא גלגלתא, (למה הוא לא שולט?) להיותו בחינת ג"ר דבינה.(למה הוא לא שולט? (המסך של המלכות דרדל"א על גלגלתא)?

ישנן כאן 2 סוגי חסדים:
• חסדים של שלמות -שהם חסדים של בינה של נשמה
• ויש חסדים (של חוסר שלמות- של ז"א) שהם התפשטות של אותם חסדים (מהבינה)
בבינה זה הכתר דחסדים, ובכתר דחסדים יש שלמות,
ההתפשטות של החסדים האלה לז"א, זה חוסר שלמות. ולכן:

• החסדים של ז"א זה חוסר שלמות
• והחסדים בבינה הם שלמות, ולכן הם נקראים ג"ר, שמקבלים את התכונה הזו של ג"ר דבינה, זה נותן שלמות, ולכן מזה הם מקבלים את התכונה של חפץ חסד חפץ חסד,

וכל שליטתו מתחיל להיות ניכר, רק בראש הב' הנקרא אוירא, ( הכוונה למוחא דאוירא). והמסך מעכב אותה הימנו. והבן היטב.

זה קשה! למה הוא קורא לה אוירא?
• הרי אתמול למדנו, שהוא קרא אוירא- לגלגלתא,
• ועכשיו הוא וקרא למוחא דאוירא- אוירא,
והשמות האלו מתחלפים ולא להתבלבל. כל דבר במקומו )

מפאת(למה הוא יצא לראש הב'? ) היותו נצרך לחכמה
( מה זה נקרא נצרך לחכמה? בגלל שהוא נקרא לחכמה, ע"כ קראו ז"ת דבינה, שזה פירוש רצון לחכמה.

מה ההבדל בין ו"ק לז"ת?

למה קורא לו ו"ק? כדי להראות על חוסר השלמות שלו, אבל הו"ק זה לא שם קבוע, כי אם יהיה חכמה במדרגה, אז הו"ק התבטל, הוא לא יקרא ו"ק.

• אבל ז"ת הוא יקרא! כי התכונה שלו שהוא רוצה חכמה לא משתנית!

ורק בגלל שאנו בצ"ב עכשיו ואין חכמה במדרגה, והוא למטה מהמסך, לכן הוא נקרא ו"ק

אבל ז"ת הוא מצד התכונה שלו שהוא רוצה חכמה, כי ישסו"ת רוצה חכמה, ז"ת דבינה רוצה חכמה. למה? כי התחתונים חייבים חכמה! והוא זה שאחראי לתת לתחתונים חכמה. ולכן מצד ז"ת דבינה זה התכונה שלו.

דוגמא מתי ו"ק הופך להקרא ז"ת
זה יקרה כאשר יש חכמה במדרגה, ואז אין חוסר שלמות

למשל:
בשבת ,אחרי מוסף, כשעולים במוסף דשבת לאו"א,
• ואו"א עולים לראש דא"א,
• אז ישסו"ת כבר לא נקרא ו"ק, (אלא ז"ת) כי הוא מקבל חכמה, התכונה שלו לא נפסדת, התכונה שלו נשארת רצון לחכמה אז זה נקרא שהוא נצרך לחכמה
• .ועכשיו הוא נצרך ואין לו, ומסך מעכב אותו אם אין לו, ולכן הוא נקרא ו"ק

:

ההבדלה בין גלגלתא (ג"ר דגבינה) למוחא דאוירא (ז"ת דבינה)
ולמה יש ניפרדות?

סיכום מה למדנו?
פה הסברנו, את ההבדלה שנעשית בין גלגלתא ומוחא דאוירא שהם ג"ר וז"ת, ולמה יש ניפרדות?
כי המסך, שנקרא קרומא אוירא :
• לא משפיע על הג"ר- (על גלגלתא),
• וכן משפיע על הז"ת -(על מ. דאוירא).

משפיע על הז"ת להיות ו"ק, כלומר משפיע על התכונה של הרצון לקבל חכמה,‘להיות בחוסר שלמות, להיות ו"ק, ולכן הם ניפרדים, ממי שהוא ג"ר, שיש לו שלמות שהוא ג"ר דבינה.
ולכן הם יוצאים למוח/ לראש ניפרד שנקרא מוחא דאוירא.

29.35

וזה אמרו "רישא תנינא הנקרא אוירא וכו', נמשכת מבחינת האי רדל"א דעתיק יומין, שלא יכלה להתלבש בא"א, ואחזי נהוריה בהאי רישא הנקרא אוירא והבן זה"
דהיינו כמבואר, שמקום התישבות המסך דבחינת צמצום ב', הנמשך מפאת שלא היה יכול להאיר ולהתלבש בבחינת עצמותו שהוא מצמצום א

'(זאת אומרת שעתיק לא יכול היה להשתמש עם צ"א שלו כלפי התחתונים, ולכן הוא שימש עם צ"ב שלו, ומה יש לו צ"א, (הגו”ע דעתיק) עם זה הוא לא יכול לשמש לתחתונים, כי הטבע שלהם הוא צ"ב, ע"כ הוא משמש עם הצ"ב הזה, כלפי התחתונים וזה מה שגרם לחלוקה של גלגלתא ומוחא דאוירא ),

כנ"ל, הנה גם הוא לא יכול להתישב בגלגלתא, כנ"ל, אלא דאחזי נהוריה בהאי אוירא
(הכוונה היא הארה של הצימצום שנעשית רק בז"ת דבינה ולא בג"ר דבינה. כי מה זה אחז האור? הרי לא התקבל אור חכמה, יש שלילת האור, אז מה זה אחז האור?אלא ר"ל, שהאור הזה, או התכונה הזו שאין חכמה, הוא בהאי אוירא)

, ושם נתישב המסך הזה דצמצום ב' ונעשה עליו הזווג בשביל מוחא דאוירא

(כי האור הזה, בא מלמעלה, וכאשר האור הזה בא מלמעלה ,הוא לא יכול להתקבל בג"ר דבינה. איך לא יקבל? הרי הוא עבור דרכו! אומר כן: יש הבדל? עובר דרכו בדרך מעבר ולא בדרך של זווג, ולכן גם אם הוא עבר דרכו, הוא לא מקבל מוחא דאוירא את האור חכמה). אבל אינו שולט כלום על גלגלתא, מטעם שהיא בחינת ג"ר דבינה, כנ"ל. והבן היטב. (31.50 )

מה למדנו כאן?
למדנו שעתיק משפיע בצ"ב לתחתונים ולא בצ"א.
ההשפעה שלו בצ"ב, גורמת לחלוקה הב' של גו"ע, לחלוקה לג' , כיצד?
היות והוא משפיע מצ"ב שנקרא קרומא דאוירא, והקרומא דאוירא משפיע על ג"ר דבינה ולא על ו"ק דבינה, ולכן הם ניפרדים לשתי בחינות, הנקראות גלגלתא ומוחא דאוירא.

חוץ מזה יש לנו את העיניים שהם חכמה שהוא בחינת מ. סתימאה שהוא ראש הד' דא"א_ לא דיבר ממנו עד כה כרגע.
אבל בעיקר רצינו לראות את ההפרדה, בין ג"ר לז"ת או ו"ק של בינה

(32.40 )

אין תגובות

להגיב