040- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שעה-א'שעו

media

שאלות חזרה עמודים א'שעה-א'שעו
1. אילו כלים עולים מבי"ע בזיווג דגד' דראש דא"א ואילו בקט'?
2. מדוע שערות רישא הן שעיעין ושערות דיקנא הם קשישין?
3. הסבר בפירוט את הקשר של בוצינא דקרדינותא למוחא סתימאה ואת התוצאות הנובעות מכך
4. מדוע במלכות נעשים הבירורים ולא בכתר?
5. מה השאלה הבסיסית באות קע?
6. מהו קו שמאל בגוף דעתיק? היכן אינו משמש והיכן כן משמש ובאיזה צורה? (כלפי א"א)

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

י"ג תיקוני דיקנא
אנו מתחילים לדבר על י"ג תיקוני דיקנא.
למדנו את הנקודה החשובה,
• שלפי הרשימות שעליהם עושים זווג,
• כך עולים הכלים מבי"ע, כלומר חלקים מעולם הנקודים כדי להיתקן.
הזווגים שנעשים, נעשים לפי הרשימות שעלו עם המסך לראש הס"ג,שראש הס"ג נותן את הרשימות האלה, שהם נקראים צד המ"ה של עולם אצילות, והם ניתנים כפ םע לפרצוף שהוא עושה את ההזווג.
• היות ובתחילה הזווגים היו רק על גו"ע, על קטנות, אז כנגד זה גם תיקנו מעולם הנקודים.

• עכשיו, כאשר באים לעשות זווג על גדלות, אז עולים כלים מבי"ע שהם כלים ששייכים לכלים דאחוריים. אבל הכלים דאחוריים הם חסרי תיקון בעולם אצילות! אי אפשר לתקן מהם, ולכן הם חייבים לצאת בסוד שערות.אבל השערות האלה שהם יוצאים אנו רוצים לדבר קצת.

מכיוון שאנו רוצים להבין מה התפקיד בכלל של השערות האלה, בשביל מה לי להעלות כלים כאלה מבי"ע, אם ממילא אני לא יכול לתקן אותם, ומיילא הם לא יכולים להכנס לפנימיות הפרצוף, וע"כ הם צריכים לצאת לחיצוניות הפרצוף, בסוד שערות.

קודם כל, אנו רוצים ללמוד מה הסדר של השערות האלה?
• למדנו את סדר העליה שלהם בשיעור הקודם
• אמרנו שהם(הכלים ) עולים כנגד הזווג שעושים בעולם אצילות, וכנגד זה עולים אותם כלים מבי"ע
• עכשיו ,אנו הולכים ללמוד שהכלים האלה שעלו מבי”ע הם לא ברי תיקון, הם לא יכולים להכנס לפנימיות המדרגה, כי הם שייכים לצ"א,שייכים לכלים דאחוריים, ולכן נראה מה צריך לעשות איתם.)
( 2.18)
עמוד אשע"ד טור ב'
וזה אמרו "אלו הי"ג תיקוני דיקנא כולם הם דינין תקיפים והם נעשים מבירורי המלכים שנתברר מהם ונעשו י"ג תיקונים אלו": דהיינו כמבואר, שהם בחינת אח"פ דכלים, שעלו מבירורי המלכים מבי"ע, (איזה מלכים? דוקא מצד האח"פ, מדצ הכלים דאחוריים )
כי השערות רישא, הם בחינת גו"ע דכלים, (מה זה גו"ע דכלים? כלים דפנים שנשברו שלא מחמת עצמם) שעלו מבירורי המלכים, ונודע שגו"ע נבחנים לכלים דפנים תמיד, שבהם(בעולם הנקודים ) לא היה השבירה מהמת עצמם, אלא מחמת שנתחברו אז בזמן הנקודים עם אח"פ בפרצוף אחד כמ"ש שם,
וע"כ אחר שנבררו פעם, ( בעולם אצילות) (מה זה נבררו? הוציאו אותם מהשיתוף שלהם עם הכלים דאחוריים) ונבדלו מכלים דאחור שהם אח"פ, ( מתי זה קרה? בזמן עיבור א' שהיה לצורך הקטנות) דהיינו בזמן עיבור א', כנ"ל, הנה נשארו נקיים לגמרי מדינים, כמו שהיו בקטנות נקודים מטרם שנתחברו עם הכלים דאחור, (וזה נקרא קביעות דעולם אצילות ) (4.50 )
( )
• מדובר על כלים דפנים של עולם הנקודים, שהיו צריכים להתברר, ממקום השבירה, דהיינו מבי"ע, היו צריכים להתברר מהקליפות.
• למה הם (כלים דפנים) היו בתוך קליפות? הרי כלים דפנים הם לא קיבלו אור חכמה, אבל כשהם התחברו עם כלים דאחוריים, הם כן קיבלו, ולכן צריך לברר אותם מתוך כלים דאחוריים, ומתוך הסיגים. אז מתי עשו את זה? בעיבור

• למדנו בעיבור שמגיע לובן דאבא, והאודם דאמא, ומבררים אותם, נותנים להם מלכות אחרת לגמרי, מלכות של צ"ב והתקינו אותם כחלק מעולם אצילות, והם נבררו. (5.39)
על זה ודאי אתם רוצים לשאול שאלה:
הרי מדובר פה על א"א.
וז"א, כלים דפנים נבררו לצורך זו"ן דאצילות.
אז מה אתה מדבר איתי על כלים דפנים שנשברו, שאתה מדבר איתי על א"א! הרי א"א, בכלל לקח לתקן את אח"פ דכתר, הוא לא לקח לתקן את גו"ע.

אלא צריך לראות שאנו מדברים על כל הכלים של כל הפרצופים של אצילות, שיצאו מהכלים דפנים האלה.
וכשאני מדבר על כל עולם אצילות,
• אז באופן פרטי, הז"א דאצילות מהווה, כמו כלים של כל הפרצוף הזה שנקרא אצילות.
• וגם באופן פרטי כל פרצוף ופרצוף יש לו מהכלים האלה, בכלים שלו, בגוף שלו. (6.31)
ענין הכלים דאחוריים שגרמו לשבירה (של כלים דפנים בנקודים),
שנבררו לבחינת לדיקנא
עמוד אשע"ה
אמנם הכלים שנבררו לבחינת דיקנא(הם כבר לא גו"ע, אלא מי הם?:) , שהם בחינת אח"פ וכלים דאחור שבסבתם נשברו גם הכלים דפנים בעת הנקודים, (זה כבר כלים שיש בהם קושי גדול מאד, יש בהם דינים )
ע"כ גם אחר שנבררו (מזה נבררו? שעלו לבי"ע ועשו בהם עיבור ב') ניכרים בהם הרשימות של הדינים ההם(דהיינו סיגים, בבחינת המקבל בע"מ לקבל ).
• שז"ס ששערות דיקנא הם קשישין. ( מה הכוונה שהם קשישים? שיש בהם קושיות ודינים במקורם)
• ושערות רישא שעיעין(מה זה שעיעין? שאין בהם קושיות ודינים בגו"ע ) יתיר.
כי קושיותן מורה על בחינת הרשימות דדינים הנמצאים בהם. כנ"ל.
לכן השאלה היא אם הם (השערות) הם:
• רכים,
• זכים
• או בעלי דינים )
• שערות רישא הם שעיען (שאין בהן קושיות ודינים)
• ושערות דיקנא הם קשישין, שהם קושיות ועוביות

אז בינתיים ראינו מה המקור של השערות, של הדיקנא האלה,ש הם בחינת אח"פ..
ראינו שכל מה שעולה מהתחתונים , מבי"ע, הוא לפי סוג הזווג שעושים בעולם אצילות
• וכשעשינו זווג על קטנות, אז עלו רק הכלים דפנים- ולכן במצב הקטנות שערות רישיא תיקנו בבחינת גו"ע
• לאחר מכן, כשעושים זווג על גדלות, אז השערות דיקנא ניתקנים בבחינת האח"פ, היות והזווג על גדלות צריך להעשות על בחינת אור ע"ב ס"ג שהעלה את האח"פ, אז כנגד זה , גם מה שעולה מבי"ע, זה כלים דאח"פ, והיות וכלים דאח"פ הם דינים קשים" שנשברו מחמת עצמם, ויש בהם סיגים, ע"כ גם השערות דיקנא, נחשבים לקשישים, זה עוד לפני תיקון, ותכף נדבר על מה שעושים עליהם,
אבל במקורם:
• השערות ריישא- יוצא שהם שעיעין כלומר שאין בהם קושיות ודינים
• ושערות דיקנא הם קשישין, שיש בהם קושיות ודינים. (9.39)
( 13.47)
כבר נתבאר, שבעת קטנות דא"א אין לו אלא ב' ראשים:
• גלגלתא
• ומו"ס,
(ומה חסר לו? מוחא דאוירא )
שהם בחינת זכר(ראש דהתלבשות ) ונקבה(ראש דעוביות ) שבכלי דכתר, (דהיינו בראש )
ע"ד שביאר הרב בפרצוף ע"ב דא"ק בתחלת חלק ה' ע"ש. (שספר לנו שהם בחינת ראש של זכר וראש של נקבה שיצאו מב' מיני רשימות:
• הזכר מרשימה דהתלבשות
• והנקבה- מרשימה דעוביות )
וכמובן שהם תומכים זה בזה.

• גלגלתא– ראש של זכר
• ומו"ס- ראש הנקבה

מי מתפשט לגוף? ראש הנקבה
• ראש הזכר לא מתפשט.
• המחשבה הפרקטית (הנקבה) היא זו שמתפשטת (14.40)

גם נודע, שאין בחי' דיקנא יוצאת בקטנות, זולת בגדלות הפרצוף, (שהרי אין התפשטות לגוף, בקטנות, אלא רק בגדלות" אז גם בחינת השערות יהיה כך.
ונותן תירוץ על כך: ) כי הם( השערות דקינא) בחינת אח"פ דפרצוף השערות רישא,
• שמאזנים ולמעלה הם גו"ע דשערות, הנקרא שערות רישא,
• ואלו יוצאים בעת קטנות, ( למה? כי הזווג שעשו בעיבור א' על קטנות מעלים כלים דפנים מבי"ע)
ומאזנים ולמטה הם אח"פ דשערות המתחברים לפרצוף אחר עיבור ב' דגדלות, (למה? כי בעיבור ב' איך עושים את הזווג? בא אור ע"ב ס"ג, מוריד את הה"ת מהרשימות), שאז יורדת ה"ת מעינים לפה של הרשימות דאח"פ, ואז מתעלים גם הכלים דאח"פ( למה? כי עכשו עושים זווג על הרשימה השלמה של גו"ע ואח"פ, אז עולים בכלים. מבי"ע המתיחסים לרשימות הללו
אז במצב הזה הוא אומר: שעכשיו עשינו זווג גם על האח"פ ועלו כלים דאחוריים, אז א"א ועתיק נבחנים לפרצוף אחד
. ונבחנים עתה א"א ועתיק לפרצוף אחד
, כי ב' רישין דא"א, הם בחינת אח"פ שיצאו מרדל"א (כי הרי רדל"א- ראש דעתיק, יצא על גו"ע כלפי התחתונים, ועל האח"פ של הראש יצאו הראשים של א"א. ולמה זה קרה? מחמת עליית ה"ת לעיניים לראש דעתיק)
מחמת עלית ה"ת לעינים, ( בראש דעתיק,ש הואצי אח"פ דעתיק חוץ למדרגה, ועכשיו בגדלות יורדות הפרסאות) אשר כחה דה"ת זו הוא הקרומא דאוירא שממעל למו"ס, (איפה נמצאת הקרומא דאוירא? נמצאת למעלה מגלגלתא,אבל היא לא משפיעה על גלגלתא" כי הוא חסדים מכוסים,
• היא משפיעה בקטנות מו"ס
• ובגדלות על מוחא דאוירא ומו"ס )

כנ"ל, ונמצא עתה בעיבור ב', שע"י הארת ע"ב ס"ג העליונים
• , ירדה ה"ת מעינים דעתיק לפה דא"א
• , וא"א ועתיק (שהיו קודם 2 כלים ) נעשו כלי אחת
• , הנה ירד ג"כ הקרומא דאוירא למקום הפה דמו"ס. להיותה (המו"ס ) בחינת הגילוי דה"ת שבמלכות דראש עתיק, כנודע (19.00 )

. ונמצא עתה מקום הזווג דכללות (מתי? במצב הגדלות, כי מצב הגדלות יש זווג גם על גו"ע וגם עלה אח"פ, האם יש בהם גם בצורה ניפרדת ? יש גם ) הראש דעתיק וא"א יחד. שהוא במלכות דמו"ס, דהיינו הפה דא"א
, ואור העליון המכה על המסך שבפה הזה, מוציא ע"ס דאו"י ואו"ח בקומת ע"ב לפי העביות דבחי"ג הנמצאת במ"ן אשר שם, כנודע. (כי בגדלות יוצא זווג דהכאה על מ"ן של בחי"ג )
ולפי השיעור קומה של האור, כן עולים ונבררים אח"פ דכלים מבי"ע, כנ"ל.
והנך רואה, אשר מקום הזווג והבירור דאח"פ וכלים הוא במלכות דמו"ס שהיא בחינת הפה דכללות א"א ועתיק.
• ( ולכן איפה נעשים הבירורים? במלכות של מו"ס.
• למה שם? כי שם המלכות הכללית ששם מוריד אור ע"ב ס"ג את המסך ושם נעשים הבירורים, כי מו"ס ראש הנקבה, וממנה נעשים כל הבירורים" וממנה תהי התפשטות)
וז"ש הרב "לא נפקו הני י"ג תיקונים אלא ממוחא סתימאה וכו' מדוע? )
כי מו"ס (שהיא ) חכמה דא"א, איהי ( היא)
נוקבא לגבי כתר טהיא ( שהוא)
גלגלתא דא"א ולהכי ( ולכך)
אתברר בה (יתבררו בה ) כל הני תיקוני דיקנא מבחינת המלכים כי לעולם הנוקבא היא המבררת המ"ן" דהיינו כמבואר,

כי המסך דזווג דגדלות הזה דקומת ע"ב, עומד במלכות דמו"ס. ושם עומדים הרשימות שהם המ"ן, שלפי קומת הזווג כן מתברר מכלים שבבי"ע,
( למה שם?
• למה שלא יעשה זווג למעלה אפילו שה"ת ירדה? מכיוון שמי שמחזיק את החסרונות, זה תמיד התחתון" כך למדו בחלק י',
• יוצא,שהמלכות הזו היא מחזיקה את הרשימות מחזיקה את החסרונות ושם נעשה הזווג , חוץ מזה שהמסך נמצא אצלה.
הרי שבמלכות דמו"ס
שם הבירור והעלאת האח"פ מבי"ע.
( זו המסקנה שאליה רצינו להגיע
ואותה לזכור ואותה להדגיש)
הרי שבמלכות דמו"ס שם הבירור והעלאת האח"פ מבי"ע.
ואנו נראה שיש לזה נפקמינא, מסקנות, לכל ענין, השערות הדיקנא,ש הם באו מהזווג על מו"ס.למה?
הרי, על מה מלבישה מו"ס?
מלבישה על המלכות של צ"א" שהיא נקראת גם בוצינא דקרדינותא כלפי א"א, היא המלכות של צ"א, שנקראת גבורה דעתיק.
ויש לזה נפקמינא, כי עכשיו נעשה עליה זווג, הרי אסור לקבל את האור הזה. (23.18 )

אות קס"ט
קסט) כי לעולם, הנוקבא היא המבררת המ"ן(מדוע?

• כי היא (הנקבה)היא יוצרת הגבולין
• שלמדנו,שרק דרך הגבולין, שזה בחינה העדר מבין את התחתון את עליון.
• וע"כ הנקבה,שהיא המלכות היוצרת הפרדות וגבולין, היא המבררת וממנה ההתפשטות לגוף
• ולכן אומר שהנוקבא שהיא המבררת המ"ן
• ולכן האיש הוא לא בהיריון, אלא האישה היא בהיריון. למה? כי האישה היא המבררת, כי הרי עיבור הוא בירור (11.06
, כנזכר שם, וגם לעיל נתבאר, איך הגבורה דעתיק, ( מי היא הגבורה דעתיק? למדנון שהראשים דא"א הם מחלבישים על החג"ת דעתיק
• שהגללתא מלביש על החסד
• והמו"ס מלבישה על הגבורה, והבורה נקראת בוצינא דרקדינותא שהיא גבורה של צ"א, שעליה מלבישיה מו"ס.\
• זאת אומרת שמוחא סתימא מושפעת ממלכות של צ"א, לא לזווג אבל כן לבירור)
מתלבשת בהאי מוחא סתימאה, ואיהי נוקבא לגבי הכתר, (מי היא נוקבא לגבי הכתר? המו"ס היא בחינת הנוקבא, דהיינו ראש נקבה לגבי הכתר שהוא ראש הזכר.
בכל פרצוף למדנו
• שיש ראש דהתלבשות שהוא זכר
• וראש דעוביות שהיא נקבה
אז אומר שהמו"ס היא ראש דנקבה, לעומת הכתר שהוא ראש של זזכר.
)
די בגויה חסד דעתיקא, (ששי בתוכו חסד דעתיק, כי הוא הגלגלתא, הכתר, מלביש על חסד דעתיק ) שהוא דכורא( החסד) ולהכי( ולכך) כל הדינין ובירורי המלכים מינה נפקי, ( ממנה יצאו כלומר מ המלכות יצאו, כיה יא בחינת מו"ס שמלבשת על גבורה דעתיק) כי היא הנקראת בוצינא דקרדינותא.
מי היא הבוצינא דקרדינותא?
(דהיינו גבורה דעתיק שמשמשת בצ"א נקראת נר שהוא חשוך,, למה הוא חשוך? כי לכאורה יש מלכות, יש רצון, אבל הואש צ"א, אי אפשר לעשות עליו זווג. מולבש עליו המקבל בע"מ לקבל). אז בעתיק היא משמשת בצ"א, כי בעתיק היא לא נקראת בוצינא דקרדינותא, אבל כלפי התחתונים הי אלא יכולה להאיר, ולכן כלפיהם היא בוצינא דקרדינותא, ולכן היא משמשת בשחרותה כגבולין בתחתונים.
בגדלות משתמשים בה לזווג" אבל לא על צ"א. ונראה שמשתמשים בה לחימום הזווג. ( 13.37)
קסט) כי לעולם, הנוקבא היא המבררת המ"ן, כנזכר שם, וגם לעיל נתבאר, איך הגבורה דעתיק, מתלבשת בהאי מוחא סתימאה, ואיהי נוקבא לגבי הכתר, די בגויה חסד דעתיקא, שהוא דכורא ולהכי כל הדינין ובירורי המלכים מינה נפקי, כי היא הנקראת בוצינא דקרדינותא.
אות ק"ע
קע) ולא נגלה תוקף דינו שם במקום גבוה, עד שנתגלו בי"ג תיקוני דיקנא, שהם השערות, שכולם דינים. כנודע. ( דהיינו ב מקום גבוה, שהוא נקרא ראש המשותף לא"א ועתיק במצב הגדלות שם עוד לא נתגלה הדין הקשה כי זה ממטה למעלה, אבל כאשר בא לדיקנא, אז נתגלו שכל השערות האלה הם בחינת דינים, כמו שיתבאר באדרת נשא,
וכמ"ש זה לקמן בביאור מ"ש באדרת נשא דף קל"ב ע"א ודף קל"ה ע"א, על הנהו שלשה עלמין דנפקי מההוא תיקונא קדמאה דדיקנא, (דהיינו, על אלו שלושה עולמות שיצאו מאותו תיקון הראשון של דיקנא דאריך) ולכן אמרו באדרת נשא דף קל"א ע"ב, ( ובסולם באות צ"ו ) תאנא, כולהו שערי, בין דדיקנא בין דרישא כולהו חוורי כתלגא (למדנו שכל אלו השערות , גם של הדיקנא וגם של הריישא, כולם הם לבנים כשלג). ותאנא, אינון דדיקנא קשישאי כולהו כף, ע"ש. ( ולמדנו שאלו של הדיקנא הם בעלי דינים, הם קשים כולם) (25.13 )
ענין עלית כלים (דאחוריים) מבי"ע , שבמצב הגדלות
לא מתלבשים בפנימיות פרצוף מו"ס
אלא כלים כחיצוניים אליו- בסוד שערות
אות ק"ע- או"פ
קע) ולא נגלה תוקף דינו שם במקום גבוה עד שיתגלו בי"ג תיקוני דיקנא שהם השערות: משמיענו בזה, להבין למה אלו אח"פ דכלים שעלו ונתבררו מבי"ע ע"י הזווג שנעשה במו"ס, לא נתחברו אל האבר דמו"ס עצמו בפנימית הכלי דראש, כדרך כל הכלים שעולים ונבררים מבי"ע ומתחברים לבנין אברי הפרצוף עצמו,
מה אנו רוצים להסביר?
• עלו כלים מבי"ע? אז שיהיו חלק מהפרצוף! אבל לא כך היה!
• מה קרה להם? יצאו לכלים חיצוניים, בסוד כלים, שנקראים שערות, ולא היו בפנימיות כאיברים בפרצוף. ששיער זה משהו שמתלבש על הגוף, מחוץ לפרצוף.
• אבל אם הם היו כחלק מאיברי הגוף, אז אפשר היה לקבל בהם אור בפנימיות, אבל היות והם יצאו לכלים חיצוניים, ותכף נבין למה, כבר יש לנו על זה בטח ידיעות, כי הרי הם "קשים" הם באו מבי"ע, אי אפשר באמת לעשות עליהם זווג עד גמר תיקון, הם יצאו החוצה.
ואת זה הוא רוצה לה
להסביר לנו, למה הכלים שעלו מבי"ע, הם לא חלק מאיברי הפרצוף אלא יצאו החוצה, דהיינו כלים חיצוניים? (26.36 )
אלא כי יש באח"פ אלו שעלו מבי"ע, בחי' תוקף הדין, וע"כ אין הם יכולים להתחבר לבנין אברי הפרצוף דראש דא"א. ( שבנוי על בסיס של צ"ב והם באו מבחינת צ"א).(27.12)
אני לא מבין:
אז מה אם הם (כלים דאחורים של בי"ע) באו מצ"א!?
• תקן אותם,
• תעשה להם עיבור
• תעשה להם לובן דאבא
• תוריד את לב האבן
• תן להם אודם דאמא
• תן להם מלכות של צ"ב
ותכניס אותם כאיברים לפרצוף

אומר: אי אפשר! אי אפשר לעשות להם כזה תיקון!
ואת זה אנו רוצים להבין למה.
• כי הרי יש תיקון מיוחד בעולם אצילות שנקרא עיבור.
• שבעיבור הזה עושים תיקונים: של לובן ואודם שמכינים את הפרצוף /הכלים האלה שיתאימו לצ"ב. אז למה לא עשה כך? (27.50)
מה גרם שתוקף הדין יתגלה בשערות דיקנא
ולא במקום אחר?
אמנם צריכים להבין
תוקף הדין הזה, הנמצא בשערות דיקנא.
מהו הדין הזה?
שאגב בשערות רשייא לא היה הדין הקשה הזה ( 27.58)
והנה הרב ביאר, שזה נמשך מגבורה דעתיק הגנוז במו"ס, הנקרא בוצד"ק, שבמו"ס עצמו אין כח הדין שבבוצד"ק מתגלה, אלא שהוא מתגלה בשערות דיקנא, (אז בראש הוא לא מתגלה, אבל בשערות דיקנא, הוא כן מתגלה. למה? )
ועדיין הדברים צריכים ביאור,
מה גרם לזה
שיתגלו תוקף הדין בשערות דיקנא דו"ק,
ולא במקום אחר.
(הרב"ש אומר: בשערות דיקנא דוקא! ולא בו"ק
אולי הכוונה, שבעה"ס התכוון למלה של ו"ק, שהם בחינת אח"פ,
• שו"ק נקרא אח"פ
• והשערות רישא נקרא גו"ע, כמוש אמר לנו באות הקודמת
אבל באמת, ו"ק זה קצת מושג קשה לזה, ולכן תיקן את הרב"ש) (19.10)
מה אנו שואלים?
1. מה גרם שתוקף הדין יתגלה בשערות דיקנא ולא במקום אחר?
2. בתחילת האות שאלנו: מדוע הכלים שהעלנו מהאח"פ במצב הגדלות, לא תיקנו אותם והכנסנו אותם כאיברים לפרצוף, אלא הם באו בסוד שערות , בחיצוניות הפרצוף?
על שאלה זו (מס' 2):
אם נסתכל במבט יותר כללי על החיים, על נפש האדם:
יש לנו לפעמים רצונות, שכאשר אנו פוגשים אותם בחיים, אז אנו לא יכולים להשתמש בהם, כחלק מאיתנו, אלא כמשהו שאנו עדיין צריכים להסתכל עליהם מהצד, ולא להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד. כי אנו לא יכולים עדיין להשתמש בהם, אלא אנו רק חוקרים בהם ובודקים אותם, ואנו לא יכולים להגיד שהם שייכים לנו, כי אלה רצונות גדולים מידי עבורינו, בכדי שאנו נשתמש בהם
.אבל אנו, כן יכולים להסתכל עליהם (על הרצונות הגדולים) ולתכנן אותם,
רק כדוגמא:
• ילד קטן, שרוצה להיות רב גדול, כשיהיה גדול.
• או בחלק של הכשרונות של האדם, נאמר שהוא רוצה להיות רופא
• או רוצה להיות מהנדס לפיסיקה גרעינית.
אז מבחינתו, הוא לא יכול לשמש בזה עכשיו,
יש לו רצון כזה, והוא מעלה השתוקקות כזו
אבל זה בשבילו, בחינת כלים חיצוניים, שאיזה אור הם מחזיקים? אור מקיף
דהיינו שניתן בהקפה.
בעתיד לבוא אני יכול להיות רופא, או להיות דר. לפסיקה גרעינית, או חסיד אמיתי
ולכן זה רק דוגמא. ( 31.27)
ולכן אנו עכשיו נלמד:
מה אנו עושים עם רצונות של השתוקקות גדולה:
שיש לנו השתוקקות גדולה אליהם, אבל הנפש עוד לא הגיעה אליהם.
• כמו למשל שבת.
• כמו למשל גמר תיקון
• כמו משיח
• כמו שהתחתנת, ואתה יכול להגיע לשלמות של זוגיות.

ומה אתה עושה עם כל הרצונות הגדולים אלה?
התורה צוות עלי להיות שלם. מה אני עושה עם זה?
זה ענין מאד מאד חשוב בחיים . (31.50 )
וכבר נתבאר לעיל ענין
הבוצינא דקרדוניתא הזה הגנוז במו"ס, שהוא בחינת המלכות דמדת הדין מצמצום א' המשמשת רק לרדל"א בלבד, ואינה מתגלית יותר בכל האצילות
שהבוצינא דקרדינותא, (מלכות דמדת דין של צ"א משמשת:):
• משמשת לרדל"א לזווג,
• היא משמשת לשאר האצילות, היא לא מתגלה כמלכות לזווג,
אבל כן משמשת: כמלכות שעושה הפרדות, מלכות שעושה הפסקים
מפני שלצורך אצילות, דא"א
• משמש רדל"א במלכות הממותקת במדת הרחמים, שהיא המלכות דצמצום ב', שגילויה מתחיל בקרומא דאוירא . עש"ה.
אמנם לצורך עצמו(עתיק )
• משמש במלכות דצמצום א' הבלתי ממותקת,
• , וגילויה מתחיל בבחינת הממעלה למטה שלו הנקרא גוף דעתיק
o , והיינו תכף בתחלת הקו שמאל דגוף(שהוא גבורה), שנקרא גבורה דעתיק
o , מוחא סתימאה מלביש אותה מבחוץ, כנודע.( זאת אומרת:
• שהגבורה פועלת בתוך מו"ס, בפנימיות מו"ס, כי מו"ס מלביש על הגבורה,.
• למה היא לא פועלת בתוך גלגלתא?
o כי הגלגלתא מלבישה על החסד של הגוף
o וחסד הוא חסדים מכוסים, עדיין לא שולט בו דין
• הראש איך נקרא? כתר חכמה בינה
• הגוף איך נקרא? חג"ת נה"י
o החסד הוא קו ימין של הגוף
o גבורה הוא קו שמאל של הגוף.
והנך מוצא שב' מלכיות משמשות ברדל"א:
• אחת ממדת הדין,
• ואחת ממדת הרחמים.

ומלכות דמדת הדין גנוזה במו"ס, ( דהיינו משמשת במו"ס, לא לזווג, אלא רק לסיום, אבל שם היא גנוזה במו"ס)
ומלכות דמדת הרחמים בקרומא דאוירא. (34.46 )
אמנם גם בחסד דגוף דעתיק, ששם מלביש הגלגלתא, יש בה ג"כ כח הגבלה דמלכות דמדת הדין, ( למה? כי גם חסד שייך לגוף )
אלא העביות והדין נקרא קו שמאל שהוא גבורה, ( ולא קו ימין ולא חסד,
הרי החסד מצד הגוף, הוא בקו ימין
ואם חילקנו:
• חסד לגלגלתא
• וגבורה למו"ס
אז איפה יהיה הדין? בשמאל,שהוא הגבורה
ולכן הדין יתבטא במו"ס. (כי הגבורה מלביש את מו"ס)
וע"כ נבחנת לגנוזה רק במו"ס. ( 35.35)
גם נתבאר לעיל שעל הגלגלתא אינה שולטת לגמרי המלכות דמדת הדין שברדל"א, (ואפילו אם היתה שם גנוזה יש לה תיקון של חפץ חסד" ואז זה לא היה משפיע עליה ) כמו שאינה שולטת עליה המלכות דצמצום ב' הממותקת, שהוא מכח התיקון דהגבהת ראשי ירכין דנה"י דעתיק המלובשים במוחין דא"א, שתיקון זה נקרא םל"צ דצל"ם
חסד- ג"ר דבינה= ם' דצלם
2 אודנין (אזניים)+ מצחא
אשר בחינת ם' דצל"ם נבחנת לג"ר דבינה, שנתקנה בראשי ירכין,
(שאם רוצים לדייק זה נקרא :
• חצי עליון של ראשי ירכין בבחינת ג"ר דבינה, ג"ר דאודנין
• והז"ת יצאו כבר לבחינת עיניים )שהם חב"ד דנה"י, המכונים ב' אודנין ומצחא
o , ובזה נתעלו מיסוד לגמרי, כלומר, מהמסך הנמצא ביסוד
• ,שאינם מתפעלים על ידו לא מקטנות שבו ולא מגדלות שלו, ( כלומר גם אם יהיה חכמה במדרגה, אין הגלגלתא רוצה חכמה מטעם התיקון של ם' צלם- חפץ חסד)
• להיותם תמיד בסוד כי חפץ חסד הוא ואינם מקבלים חכמה, כנ"ל
, אז מי יקבל חכמה?
איך יהיה חכמה במדרגה? אומר שיש תיקון אחר:
חג"ת (דנה"י)- ל' דצלם= ז"ת דבינה= (2 עיניים+ חוטם+ פה)
נה"י (דנה"י)= צ' דצלם= ז"א (אחורי הראש)
• וחג"ת דנה"י נתקנו בל' דצל"ם, ( באופן כללי אפשר להגיד חג"ת) (שהנה"י התחלקו לחב"ד חג"ת נה"י, ואם היינו רוצים לדייק, היינו אומרים: חצי תחתון של חב"ד דנה"י שיצאו לבחינת חג"ת) כי הם נתקנו בבחינת ז"ת דבינה הצריכים להארת חכמה בשביל ז"א, (שזה התפקיד של ז"ת דבינה .
• שהם( הז"א) נה"י דנה"י הללו, הנקראים צ' דצל"ם, ומי זה הז"א? הנה"י דנה"י הללו, הנקראים צ' דצלם)
וע"כ רק ל' דצל"ם מקבלת הארת הגדלות מיסוד, בסוד י' דנפיק מאוירא(דהיינו י' שיוצא מהאויר – לא פועל באוירא של גלגלתא, אלא רק באוירא של מוחא דאוירא))
• וע"כ הם נבחנים לנו"ה הנגלים, ונקראים ב' ירכין שלמטה מיסוד,
• והם בחינת ב' עיינין וחוטמא(שהם אלה שמקבלים את האור, וגם כמובן הפה, שהוא הפרדשקא ). כנ"ל ע"ש. ( 39.12)
מה חשוב שנבין להמשך?
אנו צריכים, עדיין להבין, היכן פועל בדיוק המו"ס, וזה רק אמצעי כדי להבין את ענין הדינים שבשערות דיקנא, שגרמו לכלים האלה שעלו מבי"ע לצאת החוצה לבחינת שערות, בגלל הדינים שבהם.
• אז אם שערות דיקנא הם דינים, אז איך אני אעביר בהם כח?? שהרי (זה עומד בסתירה לכך) שכל שערות דיקנא, הםי"ג תיקוני דיקנא הם חסדים.
• ועכשיו אנו לומדים שהם דינים!

אבל רק רגע!
שערות דיקנא הם דינים, כי זה רק שלב ראשון, זה לפני שעשינו בהם תיקונים!
אז תעשה תיקונים בפנימיות!- אני לא יכול! לא יכול לעשות את התיקונים בפנימיות
אז נחכה הלאה ונראה זאת. ( 40.00)

אין תגובות

להגיב