043- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שפא-א'שפב

media

שאלות חזרה – חלק יג עמודים א'שעט-א'שפ
1. אילו ב' בחינות של מלכות צריך לצורך העלאת מ"ן ומדוע?
2. מה ההבדל בין דינים לקליפות?
3. מאיזה זיווג יוצאים שיערות רישא ומאיזה שערות דיקנא?
4. למה משמשים שערות דיקנא בגדלות ומדוע?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

אות קע"א
קעא) והענין, כי עם היות, שכל השערות הם דינין ובירורי המלכים, ( כיוון שהם שייכים לצ"א, בגלל שנפלו המלכים בצ"א) עכ"ז להיותם במקום גבוה(גבוה מאיפה? גבוה מעל הפרסא ) בא"א, אין הדין שבהם נגלה, ולכן, כולהו שערות דא"א הויין לבנים, ( שכל השערות של א"א הם לבנים, שלבן מראה על זכות) ולא אדומים או שחורים( כמו שיש בז"א).
אמנם עכ"ז, יש הפרש בין שערות הראש לשערות דדיקנא(אומנם אנו רואים שכולם הם לבנים, אבל למרות זאת יש בינהם, בתוך א"א הבדל בין שערות ריישא לשערות דיקנא ),
• כי שערות רישא שעיעין יתיר, והם יותר דינין נכפין, ומהמותר והסיגים שנשאר מבירורם, הם דינים קשים(דהיינו שעדיין יש לברר מהם, והם שערות ריישא שמתבררים רק בעיבור ב')
• . אך ממותר בירורי שערי דדיקנא, נפקו סיגים וקליפות ממש גמורים, ולכן הוו קשישין יתיריש בהם יותר דינים ) ולא שעיעין. ( ולא רכים כמו השערות ריישא) (2.00 )

אות קע"ב
קעב) ונמצא, כי אלו הי"ג תיקוני דיקנא, הם בחי' המלכים דא"א, (מי ה מלכים דא"א? ר"ל שא"א צריך לתקן, דהיינו מ בחינת הנקודים, והרי אין מלכים בא"א, יש מה שא"א מתקן מהמלכים)
שעלו ונתבררו בהאי מוחא סתימאה בסוד מ"ן, ונתקנו, ונתהוו מהם י"ג תיקוני דיקנא( למה נתקנו י"ג תיקוני דיקנא?למה הם לא משויכים ישירות לתוך הפרצוף, כמו שהיה למשל בקטנות, שא"א לקח את אח"פ דכתר של ראש.
ופה לא מדובר על מה שהוא לקח לנקבה שלו לכתר לראש, אלא מה שהוא העלה מבי"ע" ומה ששיך לצ"א, לא יכול לתקן כחלק ממנו ,אלא יוצא כשערות) (3.00 )

כי גם בא"א( ר"ל כמו בז"א, מדוע יש לומר זאת? היות וא"א בקביעות מתקן רק אח"פ דכתר דראש דנקודים שהוא לא בבחינת מלכים)
היה בו בחי' מלכים, כנ"ל, ונמצא, כי אלו השערות די"ג תיקוני דיקנא, הם הם בחי' המ"ן של המוחא סתימאה, והם העולים בה בבחי' מ"ן תמיד. (דהיינו שאם ירצה להעלות מ"ן, מאיפה הוא יעלה?מהשערות, כי הן בחינת החסרון של המלכים ולכן מהם יעלה את החסרון ולא מהמלכות הטבעית שלו ) , כי היא נוקבא לגבי הכתר, כנ"ל, והבן זה היטב (4.17)

אות קע"ג
קעג) ואלו השערות, הם בחי' נהרות המים, הנמשכין מן הים הגדול ד מוחא סתימאה, כי הם צינורות(כל אחד ואחד מהם )
מושכין המים ויוצאין דרך פיותיהם, ונמשכין אחר כך אל הבינה אמא, (משמע שאמא מקבלת את האור חמה שלה דרך אותם צינורות )
ונותנים בה ג"כ בסוד מ"ן, שהם חמשה גבורות של מנצפ"ך שבה, כנודע, כי או"א בהאי מזלא דדיקנא אתכלילו( הם מתכללים בזווג של מזלא דדיקנא, כי אין להם מצד עצמן צ"א , אבל יכולים להתכלל בשערות, בזווג שא"א מעלה כמ"ן את מלכות של ששערות דיקנא ועושה על זה צ"א- וזה נראה בהמשך איך) , ועל ידו מזדווגים, כמ"ש, וז"ס מקולות מים רבים אדירים משברי ים(מה זה קולות מים רבים? שהגדלות שהיא משברי ים, שנקראת ים, צ"א של הכלים השבורים, שנשברו שם, הם באים ע"י מים רבי ם שבאים דרךי השערות ) כו' כמבואר במקומו בפסוק. (5.38 )

אות קע"ד
קעד) והנה הכתר אתתקן לעילא ברישא, בסוד י"ג תיקוני גולגלתא כנ"ל, ואחריהם נתקנה ה שהיא מוחא סתימאה, בי"ג תיקוניה, למטה מהם בסיומם, שהוא מתחת המצח, אשר בתוכו(בתוך המצח ) הם המוחין, ומתחת פאתי הראש, כמ"ש כי ה לתתא מכתר היא. (דהיינו שהשערות דיקנא הם מחוץ למוחין דראש, והם יוצאים מחוץ לפרצוף בסוד י"ג תיקוני דיקנא של מו"ס) (6.15 )

אות קע"ה
קעה) וסיבה היותם י"ג(הרי הם באי מצ"א, אז מה פתאום הם מתחלקים באופן זה? )
, כי גם המוחין, הם ג' חב"ד, והם שלשה הויות, ונחלקים לי"ג אותיות עם הכולל, כנ"ל(אז מה?
האם בגלל שהראש הוא מחולק לי"ג, אז גם השערות צריכים להיות מחולקים לי"ג?
• [הרי השערות שם זה צ"א
• והראש עצמו שייך לצ"ב, ואני מבין כי מתחלקים לי"ג 4 פעמים 3, אבל מה פתאום הוא מחלק את השערות?
תשובה:
, ולכן גם תיקוני דיקנא היו י"ג, ( למה? כי הם מתרשמים, באים במגע, כשהם יוצאים מתוך השערות עם המוחין הפנימיים- נלמד זאת בקע"ז.. )
• והנה כמש"ל ענין הי"ג חוורין והי"ג נימין, (שהם בחינת הראש מצד גלגלתא ומצד מוחא דאוירא כי הם י"ב
• והחיוורתי_ הי"ג כולל את כל הי"ב)
כי הם י"ב. והחוורתי הי"ג כולל כל הי"ב, (דהיינו שגם מבחינת החיורתי בחינה שכוללת את כולם )
וכן נימת הי"ג כוללת כל הי"ב, (ואז יש י"ג נימין )
כן תיקון י"ג דדיקנא( שהוא נקרא מזל ונקה,שכולל את כל הי"ב תיקונים) שכוללת כל הי"ב תיקונין, וכן הוא בתיקון הח'
. וז"ש באדרת נשא דף קל"ד ע"ב, תאנא אלין תיקונין אקרון ימי קדם כו'( למדנו שאלו תיקונים נקראים ימי קדם)' והאי דתליסר כליל לון. (וזה התיקון ה- 13 כולל את כולם ) ( 8.25)

אות קע"ו
קעו) נבאר תחלה היאך מתאחזין אלו הי"ג תיקוני דיקנא, עם תיקוני רישא כנ"ל, (מה הקשר בינהם? )
שהי"ס דרישא משפיעים ומאירים בי"ס דדיקנא, כי ממקום שמסתיימין י"ס דרישא, מתחילין תיקוני דיקנא כנזכר שם
. גם נתבאר שם כי הי"ס דרישא הם
• י"ס פנימים
• וי"ס מקיפים ג"כ, ולא קבלתי סדרן. ( כמובן שהפנימיים יצאו לחוץ ולא מאירים בפנימיים, רק בתחילה הם האירו בפנימיות, ולאחר שהיה זווג הם יצאו החוצה, הם האירו בפנימיות, רק כאשר היה זו) (9.39)
אות קע"ז
קעז) אך מה שקבלתי הוא
• , כי הי"ס דרישא, הם כסדרן מכתר עד מלכות, (כי לא צריכים עלייה לצורך זווג, כי גם במקומם יכולים להאיר בסוד תפילין לז"א ) ומלכות בסוף כולם,

• אף בבחי' המקיפים, ( גם שם הם כך) ואינן כמו מקיפי הדיקנא( הי"ס דריישא הם לא כמו מקיפי הדיקנא) שהם מתתא לעילא, (שצריכים עליית עולמות לצורך זווג,
o ורק אם יש זווג הכתר למעלה ומלכות למטה
• וכאשר אין זווג , אז העוביות היא לגרעון, ומלכות למעלה וכתר למטה
ולכן אומר שאינן כמו מקיפי הדיקנא שהם מלמטה למעלה)

ונמצא כי הספירה האחרונה שבגלגלתא, שהיא מלכות, היא בפאתי הראש, ( תיקון אחד- הפאות) ואף אם הם ב', נקראו א'( דבר אחד, תיקון אחד הפאות), כנ"ל בתיקון קדמאה דדיקנא( תיקון הראשון דדקינא) (11.00 )

ענין ההבדל בין שערות ריישא לשערות דיקנא
אות קע"ז- או"פ
קעז) הי"ס דרישא הם כסדרם מכתר עד מלכות ומלכות בסוף כולם, אף בבחינת המקיפין ונמנא וכו' מלכות היא בפאתי הראש:

וצריך שתדע היטב, ההפרש בין שערות רישא לשערות דיקנא,

(הרי אנו רוצים עכשיו לבאר את היחס שבין השערות לבין הפנימיות, אבל קודם כל עושה לנו סדר, עוד פעם מה ההבדל בין שערות ריישא לשערות דיקנא )
. כי באמת הם( שערות ריישא ושערות דיקנא) שניהם פרצוף אחד
• ששערות ריישא הם גו"ע
• ושערות דיקנא הם האח"פ של הכלל הזה שנקרא שערות
שוב:
כל השערות הם שערות ריישא ושערות דיקנא שהם גו"ע ואח"פ
• שערות ריישא הם בבחינת גו"ע של השערות
• ושערות דיקנא הם האח"פ
ואח"כ אנו מתייחסים לכל אחד מהם בניפרד ולכל אחד מהם אנו נקרא גו"ע ואח"פ
אבל אם אני מסתכל על היחס בינהם:
• אז שערות ריישא הם בבחינת גו"ע
• ושערות דיקנא את אח"פ
(12.27)
כי באמת הם( שערות ריישא ושערות דיקנא) שניהם פרצוף אחד, , כלומר בחינת קומה אחת דע"ב מגולה, ( דהיינו ע"ב של עולם הנקודים של צ"א שזה נקרא ע"ב המגולה) שלא יכלה להתלבש בכלים הפנימים גלגלתא ומו"ס, (למה? )מחמת שהמה נתקנו בבחינת עזקא דכיא( מי? גלגלתא ומו"ס.) דם', דצל"ם שם' דצלם לא נותן אפשרות לג"ר ד להכנס למדרגה
(ואם תגיד: הרי מו"ס לא נתקנה בם' דצלם, הרי גלגלתא נתקן בם' דצלם, אז יגיד:
• שגם בו יש את הבחינה הזו של ההתכללות של הם' דצלם
• או שיגיד שיש בו את הבוצינא דקרדינותא של צ"א, שאומרת שאסור לקבל אור במדרגה במקום הזה )
אז בכל מקרה בכללות לשניהם הוא קורא להם עזקא דכיא. מה זה עזקא דכיא? שהם מתוקנים בצ"ב ולא יכול להכנס אור של ג"ר ד לפנימיות הראש דא"א ולכן יוצא בסוד שערות.(14.39) (אולי היה ראוי להגיד כאן בם' דצלם אזקא רבה ולא עזקא דכיא )

אז כאשר מדובר בכללות של שניהם ביחד, אז אפשר לומר עזקא דכיא
אבל עזקא דכיא שייך לגלגלתא, אז גם למו"ס הוא קורא בכלל הזה עזקא דכיא.
אבל אם מפרטים יותר, אז נכון לקרוא:
• למו"ס- עזקא רבה
• לגלגלתא- עזקא דכיא

דב"ש עלאין דנה"י דעתיק שלמעלה מיסוד שלו, ( אומר שזה התיקון של הגבהת ראשי ירכין)שע"כ נגנז בהם או"א הפנימים ששמשו בנקודים, להיותם תמיד בחסדים מכוסים, כנ"ל, (ואז לא יכולים להתגלות – הבחינה הזו של ג"ר ד)
שמכחם נאצלו גם או"א האצילות בסוד עזקא דכיא ועזקא רבה כנ"ל בדברי הרב עש"ה. ( 15.32)

פה הוא מחלק :
• בין המוחין דאבא שהם האור של הקומה
• ובין מוחין דאמא שהם בחינת המסך דעוביות, שעליהם נעשה הזווג להמשכת הקומה, ועל מה נעשה הזווג? על המלכות, על הנקבה שבמדרגה
אז כאשר הוא רוצה להגיד לנו שגם או"א, הם עזקא דכיא ועזקא רבה, אז הו מחלק בינהם:
ולכן מצד ההתחלקות הזו
• מו"ס נקרא עזקא רבה
• וגלגלתא – עזקא דכיא- אבא

וע"כ (מה זה ע"כ? היות ויש תיקון העזקא " דהיינו ם' דצלם)חלק הזה של האור גדול דאו"א הפנימים יצא לחוץ מא"א בסוד שערות רישא ודיקנא, כנ"ל באורך. ( 16.47)
סיכום: מה אמר לנו עד כאן?
שערות ריישא ושערות דיקנא, הם יחד, גו"ע ואח"פ
• שערות ריישא – גו"ע
• שערות דיקנא- אח"פ

למה הם יצאו מחוץ לראש? כי הם לא יכלו לקבל את האור הזה שבא מנקודים,
כמו שהאור שבא מנקודים הוא ג"ר ד_ הם מתוקנים בתיקון של ם' דצלם_ לא יכלו לקבל את האור הזה? אז יצא האור החוצה בסוד שערות.
אם נרצה לדייק יותר כפי שלמדנו, האו"ח שיצא החוצה המותרי מוחא, הוא נעשה שערות לאיזה שערות?
• גו"ע של הזווג הזה שערות ריישא
• האח"פ שערות דיקנא
(17.24)
אמנם נתבאר לעיל בדברי הרב, שבעת שיצאו לחוץ, פגעו בג' רישין דא"א:
• גלגלתא,
• אוירא,
• ומו"ס,
ונתערבו עמהם ( אז הנה אנו רואים קשר בין השערות לבין הראשים.

כי אנחנו שאלנו, מדוע אתה מחלק גם את השערות לי"ג בחינות? הרי הם שייכים לצ"א! ובצ"א אין את החלוקה הזו לי"ג
ועכשיו כאשר אנו רואים שהם יצאו לחוץ, ופגעו בג' הראשים.
מה זה פגעו? הכוונה שנפגשו והתכללו זה בזה, ולכן נתערבו עמהם

)
ולפי תערובתם בהני (באלה ) ג' רישין כן אשתני שמייהו. (כן ישתנה שמם , ועוד אנו יכולים לומר מכאן, שהם קיבלו את התיקון של םל"צ והתחלקו גם לי"ג.
(כנ"ל באות ע"ט) ע"ש. דהיינו שקבלו לתוכם בחינת התיקון דםל"צ דצל"ם, כמו ג' רישין דא"א, וע"כ נשתנה בחינתם ממה שהיו מקודם לכן,( קודם לכן הכוונה בנקודים – ששם היו בבחינת ג"ר ד, ואבא מגולה)כלומר שאינם כ"כ מגולים כמו או"א הפנימים. אלא שנתלבשו ג"כ באיזה שיעור של םל"צ דג' רישין דא"א. ( 19.09)

עמוד אשפ"ב

ולפיכך, כמו שעיקר גילוי ה בא"א הוא במו"ס, ( למה? כי היא הנקבה, ובנקבה מגולה העוביות והמסך, אז אותו דבר יהיה בשערות דיקנא עיקר ה .
נסביר:
אם אני אסתכל רק על ראש של א"א, יש לי גלגלתא ומו"ס
איפה מגולה ה?
• במו"ס! ולא בגלגלתא,
o כי בגלגלתא יש לי ם' דצלם, והיא חסדים מכוסים

אומר שהשערות התרשמו מהגלגלתא והמו"ס
• השערות רישא (התרשמו) מגלגלתא
• ושערות דיקנא (התרשמו) ממו"ס
• כמו שבמוחין ה מתגלית במו"ס
• ככה גם בשערות שהתרשמו מהם, המוחין ד התרשמו בה, איפה? בשערות דיקנא (20.06)
)
אבל מחמת התיקון דעזקא רבה אינה מגלה ה שלו, ( כלומר, למרות שיש שם , כי יש שם עזקא רבה, שהיא טבעת שלא נותנת ל להתגלות,)
שז"ס דלא פסיק קרומא במו"ס לעלמין .( שלא נפסק הקרום הזה, קרומא דאתחפייא (אפשר לקרוא לזה), לעולם)
הנה עד"ז גם בחינת ה דשערות רישא, שהיא גבוה הרבה ממו"ס, (למה היא גבוהה הרבה? כי היא באה ממוחין של מצ"א )אינה מתגלה משם לעולם זולת בסוד או"מ דתפילין, (איפה? בז"א )(20.42)
מה הוא אומר?
סיכום
:מדוע המוחין הגדולים של השערות לא מתגלים בהם?

מה אומר?
יש לנו כאן מוחין מאד מאד גדולים בשערות
אז ,לכאורה הייתי מצפה אולי, שהמוחין הגדולים יתגלו בשערות
אז אומר : לא! הם לא מתגלים בשערות!. למה? כי מונח עליהם תיקון מתוך ההתכללות שלהם עם התיקונים של הראש.
לכן גם בהם יש את התיקון של הם' דצלם! ולכן יש עליהם איזה שהיא עזקא, ולכן הם יוצאים מחוץ לראש.

ואיך הם מתגלים בחוץ? בסוד תפילין של ראש
איפה? בראש דז"א! (21.15)
כמ"ש במקומו, אבל אינם באים בהתלבשות הכלים הפנימים לעולם.
וכל מה שבא בהתלבשות הכלים הפנימים מבחינת או"מ החוזר של השערות ( דהיינו ג"ר ד כמו שהיה באו"א דנקודים של השערות), הוא רק מן בחינת השערות דיקנא בלבד.
ענין התפשטות המוחין דחכמה
ע"י ל"ב נתיבות החכמה באו"א
כמובן שנצטרך ללמוד:
איך ה הזו מתגלה ,בשערות כדי לתת אותה לאו"א:
• כי הרי א"א דרך מו"ס לא מעביר , למרות שהוא יוצא על ויש לו, אבל אם יעביר תהיה שבירה
• אז הוא עושה קרום ולא מעביר .
ואומר: דרך השערות אני כן יכול להעביר , כמובן מופחתת, למי אעביר? לאו"א.
עכשיו, יהיה מישהו שנותן במדרגה שהם או"א.
אומר: גם האור הזה שאני נותן לאו"א,
• הוא לא ינתן דרך א"א, אלא ינתן דרך השערות דיקנא של א"א,
• ולא ינתן דרך השערות ריישא, אלא דרך השערות דיקנא כי הם מחזיקים את ה
כי ע"י הגילוי שלהם באו"א נפסק הקרום של ה דאו"א, ומתפשטת ה שלהם בסוד ל"ב נתיבות החכמה ובאים למוחין דז"א, ואז נפסק הקרום גם ממוחין דז"א. ומתגלה ה בחסדים מחזה ולמטה דז"א. כמ"ש במקומו.
• נתיב נקרא בינה
• שביל נקרא
גילוי ה דרך הבינה נקרא ל"ב נתיבות ה )
יוצא,
שכאשר א"א רוצה לתת מוחין ד לז"א:
• הוא (א"א) צריך לתת דרך שערות הזקן לאו"א,
• ואו"א יתנו לז"א)
23.25
מה הוא מתאר לנו פה?
מתאר לנו מצב שא"א היה בקטנות
• ועכשיו, בא אור ע"ב ס"ג, ובמקום להינתן במדרגה, הוא הוציא בחינת שערות,
• ואת האור נותן דרך השערות האלה בגדלות לאו"א,
• ואו"א נותנים את האור הזה לז"א, והפרסאות של כולם מתבטלים, בדרך של צ"ב, בדרך של אח"פ דעלייה.
יוצא מפה:
שכל הגדלות של החכמה שניתנת במדרגה, היא לא ניתנת באופן רגיל, כמו שקרה לנו בעולם הנקודים.
• זה שומר על המדרגה'שלא תהיה שבירה עוד פעם!
• אז זה נותן אפשרות לגדלות, בדרך השערות, דרך חכמה מיוחדת, שנקראת ל"ב נתיבות החכמה (24.10)
ומטעם זה נבחן, כי אחר הזווג דגדלות דא"א, שיצא קומתו בקומת ע"ב דמ"ה, שאז נתקנו השערות רישא ודיקנא שלו כנ"ל, הנה השערות רישא קבלו כל תיקונם תכף, דהיינו בחי' התיקון דמו"ס, שלא יתלבשו בכלים הפנימים, זולת בדרך מקיפים תמיד בסוד מוחין דתפילין שעל המצח מחוץ, ומבחינה זו באו בכל תיקונם. ( 25.03)

( הם (השערות) ממילא לא מתלבשים בגוף, אז להם אין בעיה, הם קיבלו את התיקון שהם ישארו בחוץ, הם ממילא לא מתלבשים בכלים הפנימיים.
מה יהיה להם לשערות ריישא?
• הם יהיו תמיד בחוץ, תמיד בסוד מוחין או שערות בראש דא"א
• או בחינת ז"א תפילין של ראש שעל המצח) (25.30)

אבל שערות דיקנא, שדרכם לבא ולהתלבש בבחינת מוחין פנימים לאו"א, כנ"ל, לא נתקנו כן בקביעות, כי אם בעת הזווג בלבד, כלומר,בעת שא"א עולה לעתיק ואו"א עולים לא"א, אז משפיעים השערות דיקנא בחינת ממקיפים שלהם(לאו"א . ואו"א משפיעים לז"א וכל זה בעת עליית עולמות), ולאחר הזווג (בגלל שזה לא מצב קבוע )תכף מסתלק האור הזה מהם, ושוב נשארים בלי אור אלא בבחינת כלים מקיפים.
מסקנה:
• שערות ריישא תמיד מקיפים
• שערות דיקנא:
o יש פעמים שהם פנימיים- [הם פנימיים,כלפי או"א שהם נותנים לאו"א הם המוחין הפנימיים האלה)
o ויש פעמים שהם מקיפים
זאת אומרת:
o שבגדלות, בעליית עולמות: הם נותנים מוחין פנימיים לאו"א, כדי שיעבירו הלאה, דרך ל"ב נתיבות החכמה
o וכשיש ירידת עולמות לקביעות, וכשיורדים ליום חול:אז, בחזרה האור הזה מסתלק, ושערות דיקנא לא מעבירים אור .
כלומר, שבאופן רגיל, שערות דיקנא לא מעבירים אור , הם חסדים,

רק שיש גדלות אז משתמשים בשערות דיקנא לצורך עליית מ"ן, כי בהם יש את הכח הזה של צ"א, כח של לבקש לעשות גדלות, אז משתמשים בהם כדי לקבל . מי יקבל את זה? או"א, שיתנו אותה לז"א.
איך מקבל ז"א במוסף דשבת, אור חכמה?
אז אם ז"א במוסף דשבת רוצה לקבל חכמה בשבת, הוא לא מקבל ישירות מא"א , אלא הולך לבקש מאו"א :
o , או"א עולים לראש דא"א,
o א"א עולה לראש דעתיק ,
o וע"י זה שעולה א"א לראש דעתיק, הוא משתמש במ"ן של שערות דיקנא (לא בשערות אלא במ"ן! של השערות, כי יש להם בחינת צ"א)) כדי לקבל את הגדלות של אור חכמה,
o ומקבל (א"א) אור חכמה, שדרך זה הוא נותן אור חכמה לאו"א שיתנו לז"א. (27.54)

ולפיכך ( היות וזה בעולה ויורד)נבחן עמידת שערות דיקנא, שלא בעת הזווג, דהיינו בשעה שהם ריקנים מאור, שעומדים בסדר הפוך, ( איזה סדר?)מלכות בראשונה וכתר באחרונה, כלומר,
• כאשר בשערות דיקנא יש אור חכמה (בעליית עולמות)- אז כתר בראשונה ומלכות באחרונה
• וכאשר אין אור במדרגה, כשלא בשעת זווג, שלא בשעת עליית עולמות ,מלכות בראשונה וכתר באחרונה
סדר הספירות בפרצופים ריישא ודיקנא
בהתאם למצבי הזווגים- של קביעות או עליית עולמות
מה זה אומר לנו?
• האם זה ממעלה למטה
• או ממטה למעלה
o האם בדרך דחיית האור,
o או בדרך קבלת האור
כשהכתר למעלה והמלכות למעלה- זה דרך של קבלת האור
אבל כשהמלכות בראשונה וכתר באחרונה" אז זה בדרך של דחיית האור
:
• שאין זווג במדרגה (קביעות),: מלכות
o מלכות תהיה למעלה
o וכתר למטה כתר
• כשיש אור במדרגה (בעת זווג-עליית עולמות, שבת, יום טוב)- כתר
o כתר למעלה
o ומלכות למטה מלכות
כי בעת הזווג ( בעליית עולמות, תפילה, שבת)
נבחן שכל העב ביותר קומתו גבוה יותר
• , שבחי"ד יש לה קומת כתר,
• ובחי"ג קומת , ובחי"ב קומת בינה, ו
• בחי"א קומת ז"א,
• ובחינת כתר קומת מלכות.
הרי שכל העב יותר הוא ראשון בעמידה.
אבל שלא בשעת הזווג, (בקביעות)
• בעת שאלו הקומות ריקנות מאורותיהם, (דהיינו שיש עוביות, אבל אין אור)
• הנה אז נבחן העביות שבהם לחסרון ולא למעלה, ( כשאין עליית עולמות ושערות דיקנא ריקניים מאור חכמה)
o וע"כ נמצא העביות דכתר שהיא בחי"ד שהוא בשפל המדרגה יותר מכולם,
o ולמעלה ממנה בחי"ג, שהיא מיוחסת לחכמה, ( למה חכמה מעל כתר? למה כתר היא למטה? כי אין אור במדרגה" אז עדיף (כשאין אור במדרגה) עוביות יותר קטנה מאשר עוביות גדולה. לדוגמא:
• כשיש לי אוכל ואני רעב מאד, אז הרב הגדול הוא טוב, הוא יכול לתת לי תענוג
• אבל כשאין לי אוכל ואני רעב מאד, אז עדיף שאני אהיה רעב פחות, ואם אהיה עוד פחות ופחות רעב עוד יותר משובח
• ולכן כשאין אור במדרגה, בחי"ד היא הכי למטה, יוצא שהכתר הוא הכי למטה בשפל המדרגה
 ולמעלה ממנה בחי"ב שהיא מיוחסת לבינה,
 ולמעלה ממנה בחי"א מיוחסת לז"א,
 וממעל לכולם עביות דכתר המיוחסת למלכות.
(יוצא, שהכתר למטה עם עוביות של בחי"ד דמסך ומלכות למעלה עם עוביות דשורש
אם מסתכלים, רק מבחינת העוביות:-
• כתר למטה- עם עוביות של בחי"ד
• ומלכות למעלה -עם עוביות של בחינת שורש
וזה כאשר אין אור במדרגה, ועל זה הוא אמר לנו שמלכות בראשונה וכתר באחרונה. שפירושה:שעוביות דכתר שהיא שורש היא העליונה ביותר (31.48)
וכ"ז (וכלל זה )הוא רק בשערות דיקנא,
למה? כי הם צריכים עלייה, בכדי שיהיה להם אורות פנימיים)
שהם נשארו אחר הזווג בהתרוקנות מאורות שלהם(שהוציא את בחינת אבא מגולה לבחינת שערות או לאחר זווג שחזרו למקומם הקבוע ) ע"כ נהפך בהם הסדר.
למדנו:
• שבעת הזווג האורות הם פנימיים
• שלא בעת הזווג, האור מסתלק, ואז הם חוזרים למקומם הקבוע, ומתרוקנים מאורותיהם.;
משא"כ בשערות רישא,
אצלם האורות הם קבועים, אין אצלם עולה ויורד,
שהם לא נתרוקנו מן האורות שלהם לאחר הזווג כנ"ל, כי הם בלאו הכי אינם באים בהתלבשות הפנימיות דמוחין, (הם נשארו אותו דבר כמו שהם היו קודם.
• כי כשעולים למעלה, האורות נכנסים לפנימיות,
• השערות לפנימיות המוחין,
• רק מצד שערות דיקנא ולא מצד שערות ריישא,
ע"כ הם (שערות ריישא )עומדים כסדרם תמיד,
• כתר למעלה
• ומלכות למטה
כדברי הרב,
• שמלכות דשערות רישא היא בפאתי (פאות )הראש.
• ומ"ש שמאותם השערות דפאתי הראש יורד שפע אל השערות דבתיקון קדמאה דדיקנא ומשם לשאר התיקונים דדיקנא, יתבאר להלן.(כי אם השערות ריישא,(שערות הראש) יש להם את התיקון האחרון שהמלכות שלהם שזה הפאות, שזה מלכות של צ"א, שזה מצד הראש , אומר: שהם נותנים תיקונים לתיקונים הראשונים של שערות דיקנא.כי שערות דיקנא הם מתחילים דוקא מב' צדדי הפנים- מב' מיצרי הזקן, אז אומר שהם נותנים להם איזה שהוא כח. ובדיוק איזה כח ומה הם נותנים להם זה נראה . (34.01)

• אבל שערות ריישא הם תמיד עומדים בסדר הזה
• ושערות דיקנא יש שמשתנה סדרם.
מה למדנו היום?
למדנו שכאשר באים למצב של גדלות, אז יש לנו להבחין בין שערות ריישא לשערות דיקנא.
ראשית אמר לנו שנזכור:
ששערות ריישא זה בחינת גו"ע והם נחשבים פרצוף אחד
• שערות ריישא הם בחינת גו"ע
• שערות דיקנא הם האח"פ
זה ידיעה צדדית, זה לא הידיעה שבאנו ללמוד כאן

הידיעה שבאנו ללמוד כאן:
הוא התהליך שקורה כשרוצים לתת חכמה לז"א.

התהליך הזה הוא קורה דרך השערות דיקנא, ולא דרך השערות ריישא.
שהשערות דיקנא הם האחראיים לכך,שינתן האור לתחתונים-
• הם צד הנקבה, בהם שאר פרטים
• וברגע שנהיה זווג על מוחין, הם משמשים כהעלאת מ"ן למוחין פנימיים,
• נכנסים האורות בראש דא"א, כדי לתת אור פנימי לאו"א שעלו אליהם.
• ואז או"א מקבלים את המוחין ונותנים אותם לז"א. (35.28)

וכמובן, שכל מעבר כזה, זה עוד הקטנה של האור. איזה בדיוק הקטנות נלמד בחלק י"ד.
אבל יש הקטנות של האור.
אבל רצה להגיד לנו: שתדע לך:
• שאנו הולכים ללמוד את י"ג שערות דיקנא, כפי שאנו לומדים במצב הקבוע שאין חכמה, הם י"ג בחינות של רחמים, ודרך זה יש את הנהגת העולם דרך רחמים.

• רוצים גדלות? רוצים חכמה? צריך עליית עולמות,
o והשערות האלה משמשים למשהו אחר בכלל, השערות מתהפכים כסדרם
o ומשמשים לקבלת מוחין דחכמה, לפנימיות א"א, כדי לתת לאו"א וז"א.
אז שלא תתבלבל:

יש 2 תפקידים לשערות דיקנא:
• מצד אחד, בעליית עולמות, לשמש לקבלת מוחין דחכמה,
• ומצד שני, במצב הקבוע, להשפיע בחינות חסדים. 36.23

אין תגובות

להגיב