064- הדף היומי בתע"ס – חלק יג – א'תכג-א'תכד

media

שאלות חזרה חלק יג א'תכג-א'תכד
1. אילו ג' בחינות יש באלו השערות ומה ההגבלה שלהן על הפרצופים הפנימיים?
2. מדוע לא ניתן שיצאו שערות המתקנות באופן ישיר את בחינת הגלגלתא דשערות?
3. מדוע תיקוני הדיקנא יצאו בסדר הפוך, בתחתונים למעלה והעליונים למטה? בשונה מסדר הפרצופים.
4. כיצד נקרא התיקון התשיעי ועל מה מצביע שמו?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון הח'- "ונוצר חסד"
הקדמה תיקון הט'- "במצולות ים"

אנו עדיין עוסקים בתיקון השמיני, שהוא תיקון האחרון מתיקוני דיקנא, של תיקון הדיקנא, כי הוא מתחלק:
• לשמונה תיקונים ראשונים, אפשר לומר שהם שבע ואחד שכולל לכולם,
• ולאחר מכן יש עוד ארבעה תיקונים, שהם גם שייכים לתיקון הדיקנא, אבל קצת שונים.
• ותיקון "ונקה" בסוף שמאחד את כולם.

התיקון השמיני בהיותו כולל את כל התיקונים, אז הוא מתפשט למטה, אז הוא מתפשט למטה, ויחד איתו מתפשטים שאר התיקונים..
כל התיקונים האלה לא באו כדי לתת את האפשרות שאו"א שנקראים בזוהר" קודשי קודשים דקודשא – שהוא קודש של קודש הקודשים, הם נקראים ך מאחר ואו"א דנקודים הם המקור לג"ר דחכמה.
• היות ואו"א נקראים קודש,
• שורש של או"א בא מא"א, וא"א נקרא קודש קודשים
• והיות ואו"א דנקודים טמונים תוך א"א לכן הם נקראים בקדושה כ"כ גדולה" קודשי קודשים דקודשייא", והוא תלוי במזל
• מה זה מזל? אותו מזל, אותה צורת ארגון מחדש, של צורת המוחין של שערות הזקן, זו הצורה היחידה שאפשר לקבל את האור מלמעלה. ולכן האור הגדול הזה, לא יכול להתגלות אלא בזכות המזל..
• מה זה המזל? "ונוצר חסד"- הצורה הזו שמלמעלה תהיה אפשרות לקבל את האור, כי אם לא יעלו ביקוש בדרך של תיקון שערות הזקן, אז אי אפשר יהיה לקבל את האור. אז בזה תלויים העליונים, וגם התחתונים תלויים, וגם כל התחתונים לא יכולים לקבל את האור, אם הוא לא יבוא מלמעלה, ואם האו לא יבוא דרך התיקוני דיקנא, יוצא, שגם העליונים וגם התחתונים תלויים במזל הזה, בשמונה תיקונים האלה במיוחד בתיקון השמיני שכולל את כולם, דרכו עושים את התיקון , מכיוון שהתיקון הזה , האו כללותה שערות דיקנא. (3.06
• ולכן אפילו שנגלו תיקונים יותר גדולים ממנו, כמו למשל תיקון הז' למשל,שהוא ב' תפוחים קדישין שהוא הארת פנים, למרות זאת התיקון הזה הוא תיקון שהוא שומר את מידת החסד וההטבה שלא תיגמר לעולם.

• מדוע קוראים לו מזל? למדנו משני טעמים:
• למדנו שבזכות השערות דיקנא, נוזלים טיפות האורות דחכמה, שמצטרפות בסוף שיתא אלפי שנא, לצורך גילוי או"א דנקודים שהם ג"ר דחכמה, שקבלת האור שלהם היא מטרת הבריאה. אז היות והם נוזלים לאט לאט ולא בבת אחת, אלא טיפין טיפין, מלמעלה בזכות השערות דיקנא, ולכן הם נקראים מלשון מזל, שהם "נוזלים מדליו", "מדליו יזלו מים" (4.15)

• בחינה שנייה נקראים: מלשון זילזול: מי מזלזל פה במי?
 הבינה מסכימה לקבל את הזילול הזה, שמלכות תעלה אליה ותעשה בה מיעוט
 היכולת של בינה, א"כ לקבל מיעוט, גורם לה להיקר מזולזלת, או מזדלדזלת, גם מקבלת על עצמה את הזילול, וגם מקבלת אותו מלמטה

• למדנו שכל המידות, וכל פעם עובדים על מידה אחרת, מתוך הנוצר חסד, מתוך התיקוני הדיקנא, וכל יחד מהווים את עבודת המידות,שהיא עבודה מיוחדת לבניית נפש האדם- הכל הוא אמר לנו "לפי רוב המעשה", לפי החשיבות שלנו במעשה למעלה מהדעת, והליכה בדרך של תיקוני הדיקנא, לפי זה מתגדל האדם וכל אורותיו, כמו שמקבל נעשים ע"פ התכונה הזו. (5.32)
עמו ד אתתכ"ב טור ב'
וז"ש שם בזוהר "ומאן דחמי להאי תיקונא, אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הה"ד יכבוש עונותינו" כלומר, מאן דמקבל להאי תיקונא,
• אפילו מי שנשמתו היא מבחי' מלכות דצמצום א', מ"מ מתכבשן חוביהון מכח הארת תיקון זה הח', ( למה?) כי להיות שורשו גם הוא בא ממלכות דצמצום א', דהיינו מתיקון א' דדיקנא,
מאיפה יש לתיקון הח' את צ"א?
אומר, הרי הוא כלול גם מתיקון הא', ותיקון א' הוא מב' מצרי הזקן.
וב' מצרי הזקן הם מתיקון א', הם באו משורשם שהם ב' פאתי הראש, וב' פאתי הראש הם צ"א, ולכן הם גם שייכים לצ"א.) (6.47)
אלא שנתמתק ונעשה לבחינת שערות דבינה, ע"י ב' העיבורים, שהם בתיקון ב' ובתיקון חוביהון מקמיה, ויש עוד לפרש השם, ו' כנ"ל
• אז את השורש (של צ"א) יש לו, אבל שורש מתוקן! מדוע מתוקן?

o למדנו ש ב' מצרי הזקן עלו לשפה עילאה, (תיקון הב') ושפה עילאה היא בינה, אז הם נמתקו.- זה בפעם הראשונה שהם נמתקן- (בתיקון הב')

o בפעם השניה שהם נמתקן, זה בתיקון הו'- שלמרות שהיה להם ג"ר דבינה, הם עלו לבקש חכמה, ועלו ללסת עליונה/ ללחי עליון. (7.25)

, ע"כ הארתו מספיקה לכבוש יכבוש עונותינו, שהוא מלשון החזקת העונות דהיינו כנ"ל בפירוש השם שבתורה. נוצר (כמו כובש )חסד, שע"כ נשארו השערות תלוים ועומדים כדי להשפיע חסדים מרובים, ועד"ז הוא כובש העונות, שכובש ומחזיק לבחינת השערות האלו דתיקון ח' שהם מבחינת בינה, המכונה עונות,
למה הוא (תיקון הח') כובש את העוונות?

• הוא מחזיק את העוונות, תופס אותם, זה נקרא שהוא נוצר את אותם חסדים
• אז חסד זה מצד המקבל, מקבלת את החסדים את האורות האלה
• אבל מצד בינה, מצד העליון, שזה נקרא מצד מיכה, שהוא מצד א"א, אז השם יכבוש עוונותינו.

• מי זה עוונותינו? את זה שבינה התמעטה זה נקרא עוון",
• בינה בצ"ב נקראת עוון, למה? כי הסכימה לקבל את המיעוט
,
• זה עוון לא להסכים לקבל את כל הג"ר דחכמה, כמובן אומרת "מוטב יפגע החץ בי ולא בבני", וזה בבחינת הנשר שמוכן לקבל בחינת בינה, שמוכן לקבל צ"ב, בכדי זו"ן לא יפגמו, כי אחרת לא יכול לתת לזו"ן את ההארה, אז לכן זה נקרא עוונות. (9.15)

מדוע תיקון הב'- נקרא נושא עוון?
עמוד אתכ"ג
כנ"ל בתיקון ב' בשם נושא עון, ע"ש. (
מה זה תיקון הב' שנושא עוון?
שהבינה עצמה שנקראת שפה עילאה, הסכימה לקבל אליה את ב' מצירי הזקן, את המלכות, בצ"א, וכתוצאה מזה התמעטה ויצאו שערות על שפה עילאה, היתה נושאת עוון

) באופן, שמבחינת המקבל, (ז"א )נבחן לנוצר חסד, ( כי הוא מקבל אתה חסדים ואת האורות)ומבחינת המשפיע, (שהוא א"א, נבחן השם זה לכבוש עוונותינו )ליכבוש עונותינו. (9.55 )

והנה נתבאר לעיל, איך עם תיקון הזה הח' נשלם הדיקנא מבחי' הגדלות שלה, שנתגלה בתיקון בז', בבחינת הב' תפוחין קדישין,
(

ומה זה ב' תפוחין קדישין?
זה מקום לגילוי החכמה,
שהוא כמובן פנוי משערות (כי יש שם אור חכמה)
)
ומזל הח' הוא הכולל כל הדיקנא, ( כולל את הב' תפוחין קדישין- כולם)
מבחי' השבח הגדול שנתגלה על השערות דיקנא מכללות הז' תיקונים. (ולכן הוא נקרא נוצר חסד ) (10.48)
מדוע שערות דיקנא נבחנים לבח' גלגלתא ומו"ס?
ואיך זה מהווה הכנה לד' תיקונים הבאים

וכבר נתבאר, שהשערות דיקנא נבחנים ג"כ על
• בחי' גלגלתא
• ומו"ס
כמו הראש דא"א.
• (על המו"ס אני מבין (זה ברור),
• אבל למה גם על הגלגלתא, נבחנים השערות דיקנא?
מסביר:
מאחר מו"ס כלולים מגלגלתא, ולכן כל מה ששערות דיקנא מקבלים גם תיקונים מגלגלתא, זה לא בגלל גלגלתא באופן ישיר, זה מגלגלתא שנמצאים תוך מו"ס, וזה יהיה התיקונים הבאים, הוא מכין אותנו לתיקונים הבאים, שהם ד' תיקונים הבאים, וכמובן שהם יהיו שונים במהותן מהתיקונים הראשונים, ואבל את זה נראה מהתיקון התשיעי ואילך)(11.36)

כלומר, כיון שהיו נכללים בראש דא"א מטרם שיצא הע"ב הגלוי לחוץ, (בסוד שערות. הע"ב הגלוי,
• האור יצא, כמקיף חוזר,
• והאו"ח יצא כמותרי מוחא בבחינת שערות)

ע"כ יש בהם מאז ב' הבחינות שבראש, שהם גולגלתא ומו"ס.

אמנם אחר שהמסך הוציא אותם לבר מראש דא"א, (מסך של קרומא דאוירא של עתיק , הוציא את מו"ס מחוץ לראש, אבל לענין מסויים, ולא לעניינים אחרים הוציא אותו מחוץ לראש, הוא לא מתבטל (?) הראש לגמרי, במה הוא הוציא אותו מחוץ לראש?)
ואת גלגלתא הוציא גם, היות ויש להם תיקון של חפץ חסד, אז גלגלתא נחשבים עדיין לראש

• נבחן שרק מבחינת גלגלתא דא"א בלבד יצאו לגמרי מראש דא"א ונעשו לגוף בלי ראש,
• אבל מבחינת חכמה סתימאה דא"א, לא יצאו מראש לגמרי, אלא שיש להם עדיין בחינת בינה דמו"ס, ( זאת אומרת, יש להם ל' דצלם, ול' דצלם כן יכולים לקבל, הם לא יכולים לקבל, אומנם את ם' 'צלם, כי יצאו מחוץ לג"ר דבינה, לג"ר דחכמה שיש בגלגלתא, מצד זה הם יצאו מ חוץ לראש, אבל הם לא יצאו מחוץ לראש ,מצד מו"ס עצמה, מבחינת ל' דצלם שלא יכולים לקבל)

ודגמת לחי התחתון שהוא דבוק בראש מבחינת גידין ובשר ועור, שהם בינה ז"א ומלכות, ואינו נפרד מראש זולת מבחינת עצמות בלבד. (
• מבחינת חכמה דע"ב שהם אחוריים דאו"א,שעליהם אי אפשר לקבל אור, ונמצאים בעצם הפרצוף, אבל לא בחיצוניות שלו, הם לא נמצאים בגידין בשר ועור אלא רק בעצמות, ולכן הלסתות מופרדות, אבל לא ניפרדות בעור, לא בבשר ולא בגידין,הן מופרדות רק בעצמות) כנ"ל באורך.
 אז מבחינת העצמות (הלסתות), זה נכון, הם יצאו (מראש)
 אבל מצד החלקים החיצוניים (גדין בשר ועור), הם לא יצאו (מראש), הם לא מופרדים

ולפיכך נבחן הדיקנא, שיש בה ח' ספירות מן החכמה סתימאה, ( למה מחכמה סתימאה? כי מי זה חוכמה סתימאה? נחשבת לבינה ומטה)דהיינו מבינה ולמטה, אבל מכתרא אין לה אלא ו"ק, (אבל מהגלגלתא שהיא נחשבת לכתרא, היא לא יכולה לקבל מו"ס אלא בחינת ו"ק, למה? כי היא ניפרדה ממנה, מצד הג"ר היא לא יכולה לקבל ,אלא ו"ק )שמורה שיצאה מצדו לגמרי מראש, וע"כ הה"ס דדיקנא הנמשכים מגלגלתא, שהם הה' תיקונים שלאחר התיקון הח', (16.14)

מדוע הוא משייך בכלל את הגלגלתא לשערות דיקנא?
לכאורה, שערות דיקנא הם כנגד מו"ס, וזה כבר אמרנו)
• הוא מדבר איתנו רק ממו"ס, ושערות דיקנא שייכים, רק למו"ס.
• וכשמו"ס נכלל מהגלגלתא, הוא מדבר איתנו על התיקונים הבאים מצד מו"ס שנכלל מגלגלתא
ולכן שלא נחשוב שנדבר מגלגלתא ממש.
ובכל זאת, גם במו"ס עצמה, שיש בה את גלגלתא, אז הגלגלתא נבחן באופן שונה מהתיקונים של מו"ס.
במה הוא שונה?
• שכל מה שקשור למו"ס, יש לו בחינת ראש, מצד עצמו
• אבל מצד הגלגלתא אין לו ראש,
• אז מה יהיה לו מצד ד' התיקונים הבאים, שבאו מגלגלתא שבמו"ס?
o הם לא יהיו קשורים לראש, הם לא יהיו קשורים ללסת העליונה.(17.14)

ולכן אומר:
, כבר אינם תלוים בלחי התחתון, כמו הח' תיקונים הראשונים, הנמשכים מחכמה סתימאה דא"א, אלא תלוים מעל הגרון, ( לא בלסת, אלא מקום יותר נמוך, הם לא קשורים לראש ישירות, אלא תלויים מעל הגרון, וזה הכנה לאחד התיקונים הבאים)
כלומר מן המקום שתחת הלחי התחתון, ששם בחינת גוף לגמרי,
 יוצא, שהם יוצאים מבחינת ו"ק ולא מבחינת ג"ר
 כל התקוני דיקנא לאחר התיקונים הראשונים, הם בא לבחינת ג"ר, ותיקון הח' הוא התפשטות של הג"ר הזה" הכולל של אותו ג"ר
 ועכשיו אנו רוצים עוד תיקונים, שהם תיקונים דו"ק " שהם באים מצד גלגלתא שבמו"ס)

והוא להיותם נמשכים מגלגלתא דא"א, שמצדו אין להם שום חלק בראש, ( למה? בגלל שהוא מבחינת ם' דצלם, שמו"ס לא כיולה לקבל ממנו, כי אם היה קושר לראש שלו, היה צריך לקבל באופן ישיר, ג"ר דע"ב והיה נשבר, אז היה תיקון מיוחד שמ"ס יוצא מחוץ) לגלגלתא ולא מקבלת מגלגלתא, וגלגלתא נתקל בעיזאקא, שאי אפשר לגשת אליו, אז מה שמו"ס נכלל מגלגלתא, הוא לא נכלל מג"ר שנמצא מגלגתא, אלא רק מו"ק, כי הוא לא יכול לקבל יותר (18.41)
וע"כ אין להם (אין להם לגלגלתא שבמו"ס, אחיזה בלחי התחתון , אלא הם יוצאות מצד הגרון.)אחיזה בלחי התחתון. ( ותיכף נראה, בתיקון הט' מהם התיקונים המיוחדים הללו)
ובזאת, אנו מסיימים את תיקון הח' ועוברים לתיקון הט'. (19.02)
לסיכום:
תיקון הח' , הוא הכלל של כל התיקונים
 נקרא מצד ז"א – "ונוצר חסד"
 ונקרא מצד א"א-(מיכה ) "יכבוש עונותינו"
ובהיותו כולל את כל שאר התיקונים האחרים, הוא נותן את בחינת המזל,שבו תלויה מזל ב"נוצר חסד"
 , כי הוא התפשטות של הסדר החדש שנוצר, ע"י תיקוני דיקנא,שהם כמו ראש חדש, ראש של חיצוניות א"א, כי מתוך פנימיות א"א ,אי אפשר לקבל,

 וחיצוניות דא"א נתקן בצורה חדשה, כך שכל האורות שיכולים להתקבל בעולמות, וכל האורות ושאפשר למשוך בעולמות העליונים, תלויים בסידור החדש הזה , היות והוא אחראי לחסד העליון הזה שיתפשט, ולכן חסד שינתן לתחתונים הוא נקרא "ונוצר חסד", והוא נקרא גם מזל" הכל תלוי במזל" אפילו ספר תורה שבהיכל תלוי במזל, ואפילו סודות התורה לא יוכלו להתגלות טיפין" הבאים מלמעלה מצד או"א דנקודים שהם בחינת סוד- לא יוכלו לזו"ן מלמטה אם לא יהיה מי שיעלה מ"ן כדי לבקש את האורות האלה למי שיעלה לבקשת אתה אורות האלה, מי שיעלה למעלה לקבל. את אורות, כי כל המזל תלוי בהם (20.45)

ריא) ואלו הם ב' תיקוני השערות:
1. העליונים, תיקון א' שהוא הח',
2. והתחתונים המתכסים בהם הם תיקון ב' אחר, והוא תיקון הי"ג האחרון שבכולם.
והנה אלו השערות ארוכים מאד ונמשכים ומגיעים עד טבורא דא"א, עד חצי הת"ת שלו, ששם התחלת רישא דז"א כמ"ש.

ריב) ולכן נקרא מזל, כי הם נוזלים ונמשכים עד למטה, ומזילים טיפי שפע. כמש"ה, תז"ל כטל אמרתי. כי השערות הם המשכת צינורות השפע כנודע, וכל אחד מאלו השני תיקונים, שהם: הח', והי"ג, כל אחד מהם נקרא מזל.

ריג) וז"ש באדרת נשא דף קל"ד ע"א, תיקונא ח' כו', ותאנא, הכל תלוי במזל דאיהו האי חוטא כו', וכן בדף הנזכר בתיקון י"ג אמר, והאי דתליסר כליל לון כו', וביה כלילן בהאי מזלא, כו', הרי כי תיקון הח' יהי' ג נקראים מזלות.

תיקון הט'-
מצולות ים- תיקון החטאים

אות רי"ד
יד) ט', הם השערות הקטנים וקצרים הצומחים תוך אלו ב' המזלות, שהם השערות הארוכים הנקראים מזלא, ומובלעים בתוכן בין ב' המזלות, בין זה לזה, ואינם ארוכים כמותם. (כלומר השערות הם קצרים, הם באים מכאן(באזור הגרון הם לא ונמשכים הרבה, ובאים מבחינת הגרון, והם יותר קצרים מהשערות של הדיקנא, כלומר.. מההתפשטות של "הנוצר חסד של השערות דיקנא שנוזל למטה" ) (21.30 )
אות רי"ד- או"פ
ריד) תיקון ט': הם השערות הקטנים וקצרים הצומחים תוך אלו ב' המזלות שהם השערות הארוכים הנקראים מזלא ומובלעים בתוכם בין ב' המזלות בין זה לזה, ואינם ארוכים כמותם: זה מובא בזוהר נשא (דף קל"ד. ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ב) וז"ל תיקונא תשיעאה: מתערבין שערי עם אינון שערין דתליין, (השערות מתערבות עם השערות התלויות) ולא נפקין דא מן דא, ( ולא יוצאים זו מזו) וכו', אלין שערי דמתערבי עם אינון דתליין אקרון מצולות ים( אלו השערות המתערבות עם אלו התלויות, נקראות מצולות ים. למה?) משום דנפקי ממותרי מוחא, (משום שיוצאות ממותרי מוחא ) ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובין דבני נשא, ומתכפיין. (ובמקום זה הושלך כל בעלי הדין התובעים על חובות או על החטאים של הנשמות של בני אדם ונכנעים )עכ"ל.
א"כ אנו צריכים לראות, שיש פה תביעה לחטאי בני אדם והם נכנעים.
צריך לעשות תיקון, על התיקון המיוחד הזה, של מצולות ים, יכול לתת תיקון לחטאים.
כלומר:
• עד פה, דיברנו על התפשטות המוחין.
• ועכשיו מדברים מצד השלילה, על כך שיש שלילה ,ואנו הולכים לתקן אותה- תיקון החטאים.
ואחרי שנלמד את זה, נראה למה את התשליך עושים על הבחינה הזו. (23.51)
פירוש: כי נודע, שהשערות בכללם הם בחינת או"ח וכלים שעלו מבי"ע להלביש קומת ע"ב הגלוי שיצא בראש דא"א, ונסתלק משם בבחינת מקיף חוזר. (
מי זה השערות האלה?
• אותו או"ח, ששיך לג"ר דחכמה , שיצא מהראש,
• מדוע לא מקבלים אור על ג"ר דחכמה? כי היה תיקון מיוחד בעולם אצילות שלא לקבל את האור הזה, מכיוון שקיבלו את האור הזה, בעולם הנקודים ונשברו (24.40)

ג' בחינות בשערות

והנה ג' בחינות יש באלו השערות:
א' הם גו"ע שמלמעלה ממסך, (כלים דפנים דקטנות שהם למעלה מפרסא )
• שהמה נקיים לגמרי משורשם, כי לא ירדו לבי"ע, אלא משום התחברותם עם הכלים דאח"פ, (דהיינו מכלים דאחוריים ולכן הם נפלו ונשברו)
• ועתה שנבררו ועלו, כבר נגמר בעליה עצמו כל בירורם.
מי יצא על הבחינה שלהם? כל הגופים דקביעות וז"א דאצילות- זו"ן דאצילות יצאו על הבחינה הזו, וגם זו"ן בכל מדרגה מדרגה בקביעותם.
לכן, מהי בחינה א' של השערות? גו"ע שלמעלה ממסך, של למעלה מחזה.- כלים דפנים (25.49)

וב' הוא בחינת אח"פ דשערות אלו, אשר המסך עומד עליהם מלמעלה למטה, שעלו בעת הזווג ע"י קומת ע"ב הגלוי שהעלה אותם מפאת שהוריד הה"ת מעינים וגם הפרסא דבי"ע, ( למה המסך עומד עליהם מלמעלה למטה? כי הוא זה שהעלה אותם והם נמצאים מתחת למסך של צ"ב)והעלה אותם, אמנם כיון שקומה זו לא נתקיימה, כי לא נתלבשה בא"א, כי אם היתה מתלבשה בו, (בא"א,) היה המלמעלה למטה שלה צריך להתלבש בבי"ע כמו מלך הדעת דנקודים,

שאז היה תיקון גמור לאלו אח"פ דשערות שהעלה בכח הזווג שבראש,
(אז למה זה לא טוב?
• אז למה זה מצויין!
• יבוא , יקבל את הג"ר דחכמה, יתן את כל האור שהיה צריך להיות בנקודים, ונגמר הסיפור! יתן אושר מלא, ונהיה מאושרים בצורה אינסופית, ונתחבר עם הבורא!
• אומר: לא! אי אפשר לתת לכם את זה., אם ניתן לכם את זה , אתם תישברו,אסור לאכול מעץ הדעת! אבל זה טעים! אבל ממית, אתה צריך להיות מוכן לזה

אמנם לא היה כן, (בא"א,שלא עשה זווג מינה וביה על ג"ר דחכמה דצ"א, מדוע? כי עלול להישבר, נעשה יותר מזה, נעשה תיקון מיוחד,ש הוא תיקון של ם' דצלם, הגבהת ראשי ירכין" מבחינת עזקא דכיא, שבכלל לא התפשט האור הזה של הג"ר, שאם עושים עליו זווג מיד יצא החוצה הזווג הזה )אלא קומה זו נסתלקה בסוד מקיף חוזר,
• האור ישר שבא להתקבל במדרגה נקרא מקיף חוזר)

כי הפרסא דאצילות לא נתבטלה, ונמצאים האח"פ האלו דשערות, שהיו צריכים לחזור ולירד לבי"ע, (אם היתה התפשטות היו נשברים וחוזרים לבי"ע)
אכן נשארו בראש דא"א, ולא ירדו בחזרה לבי"ע, מטעם, שהם עוד לא נתפשטו מלמעלה למטה, אלא שהם עלו לבחינת זווג של ראש בלבד, שהוא ממטה למעלה, (
• אז יש זווג , אבל רק ממטה למעלה
• ואיך נקרא זווג ממטה למעלה?) זווג של ראש

וע"כ עדיין לא נגלה בהם העביות דבי"ע, עד שיתהוו בחזרה לבחינת בי"ע, אמנם יצאו לחוץ מראש דא"א בבחינת פסולת ומותרי מוחא.
מי יצא כפסולת ומותרי מוחא?
• מצד האור- אור של ג"ר דע"ב
• מצד הכלים- המותרי מוחא, שהם האו"ח ששימש בראש בחינת הג"ר דע"ב ,המותרי מוחא הם דוקא האו"ח ) (29.13)

וגם באח"פ אלו יש ב' בחינות:
• א' הוא בחינת כתרא שבהם,
• וב' הוא בחינת מו"ס שבהם.

(זאת אומרת שאנו מדברים על שתי אבחנות של האח"פ)

• אז יש את הגו"ע שניתקנו בקביעות
• ויש את האח"פ שיצאו למותרי מוחא,שבהם יש 2 אבחנות:
o הכתר שבהם- שהרי הם התכללו גם מכתר
o ובחינת מו"ס שבהם
ומה ההבדל?

האבחנות שבשערות
בעמוד הקודם אמר שהשערות בכללם, יש בהם 2 אבחנות:
1. יש בחינת גו"ע של השערות- והם למעלה ממסך, שהם נקיים לגמרי משורשם וניתקנו באצילות- הכל בסדר
2. ויש את האח"פ של השערות, והאח"פ אלה שהמסך עומד עליהם, הם יצאו כמותרי מוחא כשערות דיקנא, ובהם יש ב' אבחנות:
1. הכתר שבהם
2. והמו"ס שבהם
הם כולם, בעצם , כנגד מו"ס. אבל יש בהם 2 אבחנות (30.56)

כי מבחינת מו"ס יש להם עוד בירור ע"י עליה למ"ן לבחינת הזווג דבינה דמו"ס, כמ"ש לעיל, שדעת דרדל"א(דעת דרדל"א הכוונה היא לזווג שעשה עתיק שהוציא את אח"פ דחוץ ועשה הבדל,הפרדה בין גלגלתא למו"ס )
אחזי נהוריה( אחז את האור) בין כתרא למו"ס,
ובינה דמו"ס מקבלת חכמה ( במקום מגלגלתא באופן רגילאז מקבלת ממוחא דאוירא)…ממוחא דאוירא ( מל' דצלם, ולא יכולה לקבל מהם 'צלם שהוא ג"ר דחכמה)
ומשפעת לדיקנא. (ומבחינה זו מה שמקבלת מו"ס מל' דצלם, זה עושה אותה לבחינת ראש, כי יש לה ראש מל' דצלם, )

ומבחינה זו יצאו ח' תיקונים הראשונים דדיקנא, אשר בתיקון הז' הנקרא ואמת, נגלה הזווג הזה, ובינה דמו"ס האירה בדיקנא. (אבל איזה בינה? ר"ל מבחינת ז"ת דבינה,ד היינו כנגד ל' דצלם ) ( 32.53)

אמנם בחינת גלגלתא שבאח"פ אלו דשערות, שהם (מבחינת ג"ר דבינה,ש היא נושאת אותה בזווג עם חכמה ג"ר דחכמה שאסור לקבל ע"כ מהעזקא מבחינת גניזו וע"כ ממנה אי אפשר לקבל ראש, אלא רק גוף-זה כאילו התהפך.
• מי שאפשר לקבל ממנו ראש, לא הולכת לקבל ממנו כלום
• אבל רק קיבל ממנו הארה מרחוק, אבל לא תוכל לקבל ראש ממנו)

צריכים לקבל מגלגלתא דא"א, שהיא בחינת ע"ב דא"א, (אפשר לומר ע"ב הגלוי או ג"ר דע"ב )שהוא ישפיע לע"ב דמו"ס, והע"ב דמו"ס ישפיע לשערות דיקנא, הנה הזווג הזה אינו נוהג לגמרי באצילות, (לא נוהג שיהיה זווג על ג"ר דחכמה,ש הוא ישפיע למטה לתחתונים. למה? )

כי האי קרומא דאתחפייא על מו"ס(אותו קרומא דאוריא,שעומד על מו"ס מפריד בין גלגלתא למו"ס,) אינו מתפתח לעולם (אינו נפתח לעולם כל זמן שיש צ"ב במדרגה)
שיזדווג מבחינת ע"ב שלו, (דהיינו, במילים יותר קצרות, אין זווג על ג"ר דחכמה.
ואם הייתי רוצה לתת מהמדרגה הזו של גלגלתא, הייתי צריך לתת מג"ר דכחמה, יוצא, שאי אפשר לתת מג"ר דחכמה במדרגה, על זווג של צ"א ) (35.14)
כנ"ל:
ונמצא משום זה, שאלו אח"פ דשערות דיקנא הצריכים לקבל מבחינה שכנגדם מע"ב דמו"ס ומן הגלגלתא עצמה, אינם יכולים לעלות למ"ן ולזווג הכתרא ומו"ס עצמם מבחינת ע"ב שבהם,
ונמצא שהמסך אינו יורד מהם לעולם, וכל תיקונם הוא ע"י מה שמקבלים מהחלק העליון דדיקנא, שהם בחינת בינה דחכמה של הדיקנא, המקבלים מבינה דמו"ס. (שנקראת ל' דצלם ולא מג"ר דבינה,ש האי בחינת ג"ר דחכמה שנאזקה בם' דצלם) כמ"ש להלן ( 36.21)
. אמנם אין האורות הללו שייכים לבחינת גלגלתא, ( למה? כי הם רוצים דג"ר דחכמה, ואם אתה נותן להם רק את הכחמה מל' דצלם ם לא יכולים לקבל את החכמה הזו.)

(אז מה הבעיה? תתן מהחכמה הזו, הרי זו בינה,אז תתן את זה לגלגלאת של מו"ס, אז תן לה ארבעה תיקונים הבאים שבאים מגלגלתא דמו"ס, תתן מהל' דצלם- אז אומר, שאי אפשר!
אתה לא יכול להלביש בגד בגודל 12 על…חסר )
שישיגו על ידיהם בחי' הג"ר שבהם, ונמצא שהם נמצאים תמיד בבחינת מותרי מוחא.

ואלו הם ה' התקונים התחתונים שבדיקנא, שהזוהר קורא אותם בשם מותרי מוחא. ו
• הם אינם יכולים לאחוז בהלחי העליון. (למה? כי שייך לראש )
• אלא בבשר שממעל לגרון, ששם בחי' גוף דא"א.
יוצא א"כ:
כל התיקונים דדקינא באים ממו"ס

מו"ס עצמה מתחלק ל-2:
1. למו"ס שבמו"ס
2. ולגלגלתא שבמו"ס
שמונה התיקונים הראשונים, הם באים ממו"ס שבמו"ס, והם מהוים את בחינת הראש של התפשטות הראשונה כמו טעמים של אותם בחינת שבמו"ס, והם מהוים את עיקר התיקון של הדיקנא.

• ויש עוד 4 תיקונים נוספים, כי הם משוייכים לראש.
• כלומר יש עוד 4 תיקונים אחרים, שהם יותר תיקונים של יראה,דהיינו יותר תיקונים שהם צריכים לגרום לאי קבלה, כמו שמירה,
• והם (4 תיקונים אלה) לא נתפסים בראש, אלא הם יותר בבחינת גוף של השערות דיקנא, ולכן הם לא יוצאים מהראש עצמו מהלחי, אלא יוצאים מלמטה, אלא נתפסים רק בגרון. (38.37)
מדוע יש התחלפות בבחינת השערות שעליונים למטה ותחתונים למטה?

והנה אלו התיקוני דיקנא יצאו בסדר הפוך,
• התחתונים למעלה
• והעליונים למטה,
כנ"ל בדברי הרב,
• השערות דמו"ס מלמעלה,
• ושערות דגלגלתא למטה
, אבל לא סתם להגיד גלגלתא, אלא גלגלתא שמו"ס נכלל מהם, והם יצאו למטה.
יוצא שיש גלגלתא ומו"ס.

• והרי גלגלתא גדול ממו"ס
o אבל גלגלתא שנכלל הוא רק התכללות, (
o ועצם גדול מהתכללות,
• ולכן קשה לנו שהם יצאו קודם,
אבל אם היינו מסתכלים על הסדר הרגיל, אז גלגלתא יותר גדול ממו"ס, אבל פה בשערות דיקנא שהם עיקרי המו"ס, אז מה שיכול לקבל מעצמו זה נותן לו ראש, אז זה חשוב לו הראש הזה, ולכן מזה הוא מקבל ראש. (39.30

וע"כ, אחר שנגמרו תיקונם של בחינות השערות הנמשכות מחכמה דא"א, התחיל התיקון של השערות הנמשכות מבחינת כתר דא"א. כי השערות דבחינת כתרא דא"א, שהם צריכים לבחינת ע"ב כנ"ל, ( ע"ב הגלוי- ג"ר דע"ב)
עדיין לא קבלו שום תיקון ע"י ח' התיקונים שנתקנו עד הנה, ( למה? כי זה לא מבחינתם) (40.00 )

שכל תיקונים אלו היו מבחינת חכמה סתימאה דא"א כנ"ל. (והם הרי באים מבחינת גלגלתא, אז זה לא עוזר להם )
תיקון הח'
הוא התיקון הכולל של כל התיקונים
ונקרא נוצר חסד,שבו תלוי המזל,
שבגינו יש מזל מהעליונים, וגם התחתונים מקבלים אור,
וכל המזל תלוי בו)
ולפיכך, אחר שנתקן תיקון הח',
שעמו נשלמו כל בחינות השערות שבספירת החכמה דא"א, התחילו לצמוח ולהגלות מפאתי הראש דא"א, שערות חדשות מבחינת מלכות דצמצום א', שהם הנמשכות מבחינת גלגלתא דא"א, שעדיין לא קבלו שום תיקון. כנ"ל.

(פתאום, מתחילים עוד פעם שערות,שבאים בשורשם מב' פאתי הראש.
ומה זה ב' פאתי הראש? מה השורש שלהם? צ"א
• באים עוד פעם שערות של צ"א, אז הם יצטרכו עוד פעם תיקון,

• שערות אלה של צ"א לא נובעים משערות דיקנא הרגילים, הם מורכבים מגלגלתא דמו"ס ולכן יהיה איזה שהם דינים, ונצטרך לכפות את הדינים האלה.
o איך נכפה אותם?
o מה נעשה איתם? נראה.
o אבל הם לא יוצאים משערות דיקנא

• יש התערבות בין השערות האלה עם שערות דיקנא, אבל הם באים ממקור אחר, לא משערות דיקנא, כלומר לא משמונת התיקונים הראשונים.
• איך לעשות איתם, ומה זה התיקון התשיעי בדיוק, אנו עדיין לא יודעים,(41.38)

מה למדנו עד כאן היום?
1. סיכמנו את תיקון הח',
2. התחלנו עם התיקון התשיעי.
3. והוא עוד לא דיבר על התיקון התשיעי באופן ישיר, אלא עשה לנו סדר בין ח' התיקונים הראשונים, לבין ד' התיקונים שבאים לאחר מכן.

השוואה ח' התיקונים הראשונים דדיקנא
לה' תיקונים אחרונים
הסבר שרטוט א' (42.10)

• יש לנו את גלגלתא דאריך, ויש את מו"ס
• גלגלתא עצמו בנוי מגלגלתא ומו"ס
• וגם מו"ס בנוי מגלגלתא ומו"ס

• מפנימיות הפרצוף יצאו שערות…..מהבחינה זו יצאו שערות לחיצונית
• מבחינת גלגלתא יצאו שערות ריישא
• מבחינת מו"ס, יצאו שערות דיקנא,

השערות דיקנא מתחלקות ל-2:
1. לח' תיקונים ראשונים
2. ה' תיקונים שניים

• ח' התיקונים הראשונים באים מבחינת מו"ס (דמו"ס)- והם ג"ר
• וה' התיקונים באים מבחינת גלגלתא (דמו"ס)- והם ו"ק
יוצא, שהם התחלפו בינהם (44.03)

• ח' התיקונים נותנים בחינת ג"ר של השערות
• ה' התיקונים הם בבחינת ו"ק של השערות

למרות שהגלגלתא הוא העליון, אבל היה צריך לקבל ממנו ג"ר דחכמה, אם היו מקבלים או רוצים לשים אותו בראש, וג"ר דחכמה אי אפשר לקבל, ולכן התיקונים שלו יצאו לבחינת ו"ק, והם בבחינת שערות דיקנא שמתערבות, אבל הן לא נובעות מהח' התיקונים הראשונים של מו"ס (דמו"ס), אלא הן באות עוד פעם מפאתי הזקן, שהם בבחינת צ"א, ולכן צריכים לתת להם תיקונים חדשים,שהם תיקונים דו"ק.
• מה בדיוק התיקונים, עוד לא למדנו.
• רק למדנו שיש הבדל בשערות

אבל, סיכמנו את הח' תיקונים האלה .
ואמרנו שח' התיקונים הראשונים הם סדר חדש של בקשה מהעליון, שכבר לא מבקשים כמו שביקשנו בצ"א, לא מבקשים על הרצון לקבל, עשינו תיקונים מיוחדים של המידות, שדרכם מקבלים.

ולכן הכל תלוי בח' התיקונים הראשונים,
• אם אדם מבקש דרך ח' התיקונים האלה, יהיה לו מזל,.
• מהו המזל? שיזל לו אור מלמעלה, בבחינת "מדליו יזלו מים"
• אם הוא לא יבקש דרך הח' התיקונים האלה, אלא יבקש דרך "הקישקע שלו"- (מתחושות הבטן- מהרגשות שלו), אז לא יהיה לו מזל, הוא לא יקבל. וגם אם נדמה לו שמקבל, זה יגרום לשבירה ותסכול.

ולכן כל הביקוש חייב להיות דרך הח' תיקונים, כלומר דרך התיקון הח', שמאחד את כל התיקונים האלה,ש הם הח' תיקונים, שנקרא "ונוצר חסד" שהוא תיקון הח'.
• וכמובן, הוא מייצג כל פעם תיקון אחר
• כל פעם עובדים על מידה אחרת

אז בשביל מה צריך את הה' תיקונים?
ומה התפקיד שלהם? אם הכל אני מקבל מהמזל, אז מה יש לי בה' תיקונים האלה?

אנו נראה, אבל עוד לא למדנו, אבל ה' התיקונים הם התיקונים שהם כופים את הדינים, וצריך לראות איך הם כופים את הדינים, יותר בבחינת שמירה.
ואת שאר ה' התיקונים נלמד בע"ה בשיעור הבא, שנכנס לתוך תיקון הט' ונראה מה התיקון שלו, ואיך הוא שומר על האדם, בבחינת מצולות ים. (46.13

אין תגובות

להגיב