הסולם | תלמוד עשר הספירות | פרק א' עמוד ג | שיעור 3

סיכום השיעור

שיעור מס' 3 ד' ניסן תשע"ט

למדנו – ש'טרם' זה קודם מלשון סיבה. יש קודם ונמשך. לפני שהיו העולמות היה אור עליון פשוט. שהאור והכלי באים יחד. איזו מציאות יש לפני העולמות? יש את עיקר א' מה שקבוע באינסוף בכל תפארתו- מציאות שלמה- ממעלה למטה עיקר הב' העולמות המשתלשלים- מציאות חלקית- ממטה למעלה – זה עיקר מה שנלמד ההטבה המלאה היתה כבר באינסוף.

רוצה לתאר לנו עכשיו מה היה באינסוף. לא היה מקום פנוי לתיקונים כי היה שלם, אין מה לתקן בדבר שלם. עכשיו רוצה לתאר לנו מה נקרא המקום הפנוי הזה. אומר שלא היה מקום פנוי בבחינת אויר (אור של חסדים) ריקני (ריק מאור החכמה) חלל – לא היה כלי לחכמה או רצון להשפיע. לא היה חסד בלי חכמה, שמחה בלי תענוג. וגם לא היה חלל – רצון לקבל. בשיעור הקודם הרחבנו על חלל- ראינו שיש רצון להשפיע ורצון לקבל בתוך הרצון לקבל הגדול. אור דחסדים- שמחה – מתקבל ברצון להשפיע – העבודה שעושים בימים הטובים. אור דחכמה- תענוג – מתקבל ברצון לקבל- שבת. הכל היה מלא. ממולא באור אינסוף פשוט ההוא. היה כלי אך לא מורגש. למשל בדומה לכך שאיננו מרגישים איברים פנימיים מסוימים (לבלב – תפקיד מאוד חשוב, אך לא מורגש). ולא היה לו בחינת ראש ולא סוף. לא היתה צריכה להיות שם תנועה. לא היה כזה דבר. אם יש ראש הוא כמו סיבה. לא היתה מציאות של תנועה אלא הכל היה במנוחה. הכל היה אור אחד פשוט. ללא מדרגות של קטן וגדול.

הכל היה שווה- אנחנו מכירים מושג הנקרא השוואת צורה – באינסוף הכל היה שווה בהשוואה אחת. כלומר שאין שם הבחנה בין זכות עביות (רצון להשפיע לרצון לקבל בהתאמה). הכל היה בהשוואה אחת – כלומר – אין הבדל בין מי שמשפיע ומקבל. הכל היה אותו הדבר. אחד הדברים שצריך לדעת הוא שהסטרא אחרא מבקשת שנחזור למציאות האינסוף. אחת התופעות של הס"א הוא שכולם אותו דבר, איש ואישה. בן והוריו וכו' – זו תפיסה מעוותת.

צמצום- מלכות דאינסוף בחרה ביתר דבקות באהבה והעדיפה הפרדות כדי לזכות באהבה. אחרי הקו לא כולם שווים. ההשוואה משתנה. כל אחד עושה את התפקיד שלו ביחס לכלל. באינסוף היתה השוואה. זה לכאורה מבלבל. אם הכל היה שלם למה אני צריך שלמות אחרת? בשביל מה יש הבדלים למשל בין זכר ונקבה? עשו לנו תרגיל – כדי שנצטרך זה לזה. האינסוף היה בהשוואה אחת – אין שם זכות ועוביות. אור אינסוף – מתאר שלמות. איך ניתן לכנות משהו שאינו מושג בשם? האם שלילת ההשגה לא מוכיחה שאני משיג משהו? אומר בעל הסולם שהפילוסופים מתארים את הקב"ה לפי מה שהוא לא. אבל לא ניתן להגדיר משהו על דרך השלילה.

איני יכול להגדיר את האינסוף על דרך השלילה. אז היינו צריכים לקרוא לו בלתי מושג. למה זה כל כך חשוב? אנו עוסקים במהו האינסוף. אנחנו מקבעים את תפיסתנו באינסוף. כתוב- כי השם הזה מורה לנו את כל ההבחן שיש בין א"ס אל כל העולמות שמתחתיו -עולם הצמצום, העיגולים, א"ק, בריאה יצירה עשיה. אומר לנו- מה שהיה באינסוף שונה לחלוטין ממה שהיה אחר כך. כשהיה צמצום, גרם שיהיה סוף להארה. אז אם אני אומר שנקרא אינסוף, אומר שאין סוף להארה. מי עושה סוף? הכלי. אם היה אור פשוט שבו האור והכלי באים יחד, הכלי לא בא לביטוי עצמי. כל ההבדל הוא שהאור היה רחם. הכל נבחן לפי אור אינסוף. יש המתבלבלים וחושבים שעצמותו הוא אינסוף וזה לא כך. אחרי האינסוף- מה שהוציא אותנו הוא צמצום שגרם שיהיה סוף. עד כאן הסביר לנו מה שבאות ג' קרא לו הבחן הא'- מה שהיה באינסוף מטרם הצמצום. אחרי הצמצום כל ריבוי ההויות באות.

עיקר התשובה- אין עניין סוף וסיום נוהג שם. הכלי לא עושה סוף שם.

שאלה – מה שלא נשיג לא נדעהו בשם- כיצד אנחנו מכנים את אינסוף בשם? תשובה- משיגים את זה על דרך אמונה . מגדירים אותו כי מצד האמונה מבינים שבנו יש סופיות ובו לא. סיבת הבריאה- סיבה תכליתית. האם הבריאה נבראה מטעם חיסרון? לא. יש תכלית לבריאה. מה זה כאשר עלה ברצונו? אנחנו מבינים שאפשר לעבוד בלי חיסרון מוקדם. כעת מסביר לנו מהו רצון פשוט- אם האינסוף נברא, יש לו רצון לקבל. באינסוף יש רצון לקבל. אל תתמה שיש שם רצון. למה יש צד שקשה לי לומר שיש שם רצון? כי הרצון כביכול אומר שיש שם חיסרון. איך יש רצון ואין חסרון? על זה אומר שיש רצון כזה שאינו חיסרון או שאין שם הרגש חיסרון. הוא -בחינת האור. שמו -הוא הרצון. הרצון ממולא באור.

הערה- כל הציורים הם רק משל כדי לתת לנו גישה ראשונית לתפוס משהו. ופה, איזה רצון יש לי שמלא לא בתוכו כולו באור? שמו= רצון= 346 בגימטריה. רצון פשוט- הם באחדות. מציאות בהבחן הא'- הכלי לא יצא לבחינת הרגש עצמי. מציאות בהבחן הב'- הכלי יצא להרגש עצמי. שאלה- מהו רצון פשוט? האם זה אותו דבר כאור פשוט? תשובה- כן, זה אותו דבר. פעם מגדירים דרך האור ופעם דרך הכלי. אור פשוט- אור הבא עם הכלי. רצון פשוט- הכלי בתוך האור. האור סובב את הכלי. הכוונה שהכלי לא בא להרגש עצמי.

מהו מרחק- מודדים בצורה. איננו מודדים קרבה וריחוק לפי מרחק גשמי. הנה עוד דוגמה לכך שלא מדברים ממושגים גשמיים. כל כלי, כל עצם, תופס מקום במרחב. ככל שאני מתפשט מהגשמיות, תופס פחות מקום. הגדרה חשובה- שהפירוד ברוחניים אינו נעשה זולת על-ידי מקרה "שינוי צורה" בלבד. תנועה מצורה לצורה- יוצר דבר חדש. המהויות הרוחניות, מובדלות ומתחברות על פי השתנות הצורה והשתוות הצורה, ששינוי הצורה מבדילן זו מזו, והשתוות הצורה מדביקתן זו בזו, וזכור זאת, כי זה הוא המפתח הראשון לחכמה. הבנו ששינוי צורה והשוואת צורה מקרבות ומרחיקות. מה ההבדל ביניהם- באינסוף יש רצון לקבל. זה שינוי הצורה הראשון. יש מאין- התנועה המגדירה לנו את התנועה ממאציל לנאצל. אתה אומר לנו ששינוי צורה עושה מרחק- הוא ושמו. אתה אומר לנו אין בהם פירוד. איך יש בהם פירוד? תשובה. ככה זה. למרות שלומדים שברוחני שינוי צורה מפריד, שם אינו מפריד. למה שם זה לא פועל? כי שינוי צורה באינסוף לא גורם להפרדה. אף על פי שלא מבינים זאת, איך יש שינוי צורה בלי פירוד. מכל מקום יש לקבל זאת באמונה. יש מציאות שלמה באינסוף. על זה נאמר שאין תפיסה באינסוף. איך יש שינוי צורה ואין פירוד.

שאלה: ככל שאני עולה יותר, התפשטות הגשמיות. גז תופס יותר מקום. לא פחות מקום. הוא אמנם יכול להתערבב. אז מהי ההגדרה של התפשטות הגשמיות? תשובה- יותר חלל בין הפרודות. תופס יותר מקום כמו חור שחור. ככל שיותר מופרד, כך יותר משפיע.

סיכום

למדנו בעיקר את אות ב' למעלה. סיבת הבריאה לגלות שמותיו. ברא בגלל תכלית. כלומר אם אנחנו רוצים להדמות לבורא עלינו לחיות כאדם מטרתי ולא סיבתי. מה שיפעיל אותנו הוא המטרה ולא הסיבה. הגדרנו קודם כל למה אינסוף נקרא כך. כי ההארה שלמה. אינה עושה סוף.

מה שמו של הקב"ה? משפיע. כל פעם שאתה פוגש רצון אצלך. מה תפקידו? לגלות לך את השפעת הבורא.

מהי שנאה – פירוד. אהבה – התקרבות של צורה.

אם יש צורה משותפת יש אהבה. לא צריך אותו חומר. אם יש צורה משותפת יש אהבה. אהבה היא דבר צורני. ההתחברות היא בצורה. צריך לחיות חיים צורניים. הצורה מביאה אותך לאהבה. אנחנו רוצים קרבה רוחנית – כל העבודה שלנו היא לא כמה שטחים יהיו לנו. אלא שתהיה לנו צורה קרובה יותר לה'.

זה מכניס אותנו לשאלה – איך יכול להיות שבאינסוף שיש שם רצון הנקרא שמו ואור הנקרא הוא, אין פירוד כלל? תשובה- לא יכולים להבין את זה. יש לקבל את זה. צריכים להאמין שהבריאה היא שלמה.

סיכום קצרצר • למדנו למה אינסוף נקרא אינסוף- כי הכלי לא עושה סוף • סיבת הבריאה – לגלות שמותיו וכינויו • מהי קרבה וריחוק- השוואת צורה וריחוק צורה • עוד למדנו שגם אם יש שינוי באינסוף הוא לא עושה פירוד.

אין תגובות

להגיב