הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קטז | שיעור 15

117

בס"ד

פרק ד שיעור 15 עמוד קטז

ד) נמצא, כי האצילות מקבל אור חכמה עלאה, כי א"ס מתלבש בתוכה, וא"כ כ אינו נחשב שמקבל רק מהחכמה לבד. והבריאה מקבל אור הבינה, כי ל הא"ס והחכמה מתלבשת בתוכה, וא"כ הבריאה אינה מקבלת רק מהבינה לבד, וז"ס מ אמא עילאה מקננא בכורסיא, כי כורסיא מקבל אור מבינה דאצילות הנ"ל, כי נעשה מסך מבדיל, בין א"ס וחכמה אל בריאה.

הבינה דאצילות מעבירה לזו"ן אור החכמה. הבינה דבריאה מעבירה לזו"ן אור הבינה .

ה) ואם תאמר, אם כן ז"א ונוקבא דאצילות ובריאה, כולם שוים, כי כולם מקבלים מבינה דאצילות, ויש לומר כי כבר בארנו, כי זעיר ונוקבא מקבלים אור החכמה עצמו, כי כולם בחכמה עשית, ואין מועיל להם הבינה רק למעבר בעלמא, אך אחר האצילות נעשית בינה, מסך ומלבוש גמור מחיצוניות הכלי של בינה דאצילות, ועל ידי מסך זה, מקבלים כל הע"ס דבריאה את אור א"ס.

ז"א דבריאה, מעביר למלכות את אור בינה .

ו) ודע, כי גם הבריאה, אע"פ שחזר האור להתלבש בז"א של הבריאה, עם כל זה, גם המלכות של הבריאה, מקבלת אור הבינה עצמה דאצילות, נ ואין ז"א מפסיק לה, רק דרך מעבר לחוד, דוגמא, מ"ש באצילות, וכן הוא ס בפרטות יצירה מיניה וביה, וכן, בפרטות עשיה מיניה וביה.

כ) כלומר, מקומת חכמה לבד, אבל מכתר אין אצילות יכול לקבל, משום דמסך דבחי"ג משמש שם ממעלה למטה, שהרי נתלבש בבחי"ג שלמעלה מאצילות כנ"ל, וע"כ נעשה מסך סתום על אור כתר, ונחשב שמקבל רק מחכמה לבד.

ל) כלומר, שכתר וחכמה גנוזים בקומת בינה, מחמת שאו"ח זה אינו מגיע להם רק לקומת בינה בלבד, כנ"ל, וע"כ הבריאה אינה מקבלת רק מבינה בלבד, ולא תוכל לקבל מכתר וחכמה, כי המסך סותם עליהם כנ"ל, מטעם היותו מלמעלה מהבריאה. וז"ש הרב, שנעשה מסך מבדיל בין הכתר והחכמה אל הבריאה. וזכור, אשר הכתר נק' א"ס כנ"ל.

מ) כי הארה שאינה תמידיית, מכונה בשם קינון, בדומה לצפור שאינה יושבת תמיד על אפרוחיה אלא לעתים, ומתוך שזווג דבחי"ב הנ"ל אינה הארה תמידית בעולם הבריאה, ע"כ מכנה אותה בלשון קינון, ואומר אמא עילאה "מקננא" בכורסיא. בינה נק' אמא עילאה, והטעם שבינה נקראת כן, עי' בספרי פנים מסבירות דף ס"א ד"ה וטעם קריאת שם ואכמ"ל.

נ) כמו שנתבאר לעיל בבינה דאצילות, שהזווג הנעשה במסך דבחי"ב לצורך בריאה, ואו"ח עולה ומלביש עד בינה, ועכ"ז לא נעשה זה למפסיק על אור חכמה כלפי ז"א דאצילות הנמצא לאחר הבינה ההיא, ונתבאר, שהוא מטעם שהמסך המשמש ממטה למעלה אינו מוליך עם האו"ח העולה על ידו, שום גבול חדש ועביות כלל למקבלים ממנו, ואע"פ שגם ז"א דאצילות מקבל מכח או"ח זה, מ"מ, אינו מתמעט בסבתו שלא יוכל להמשיך אור חכמה, כי בחינת קבלה בכח מסך שמלמטה ממדרגה, מכונה רק חלון ונקב, אבל אינו מגביל ואינו סותם כלום בסבתו. וכן תשכיל בכל מסכים שבכל המקומות, אשר הגבולים הנעשים תמיד בסבת מסכים, הנה הגבולים ההם, אינם ניכרים כלום זולת למקבלים שלמטה ממסך, אבל לא כלום למקבלים שממעל למציאות המסך.

וז"ש הרב, אשר אע"פ "שחזר האור להתלבש בז"א של הבריאה", ועושה זווג דהכאה במסך בחי"א, שאור חוזר זה יש לו קומת ז"א, הנה אע"פ, שגם מלכות דבריאה מקבלת מאו"ח זה, מ"מ מתוך שמסך זה הוא משמש מבחינת ממטה למעלה, אינו מגביל כלום את מלכות דבריאה, שלא תוכל להמשיך לה אור בינה, כי "אין ז"א מפסיק לה" למלכות דבריאה, במסך שלו הנמצא ממטה למעלה, כי הוא רק "דרך מעבר לחוד", דהיינו מבחינת חלון ולא מבחי' מסך, כנ"ל (ח"ג אות ד' באו"פ אות ו') וכן הוא בכל המקומות.

ס) ענין האו"ח היורד ממעלה למטה, אשר דרכו להרחיב את המסך ואת כלי מלכות, עד שמתפשטים בעצמם לעשר ספירות ממעלה למטה מכתר עד מלכות, כנ"ל באו"פ (פ"ג אות ה') הנה התפשטות מלכות זאת, מכונה בכל מקום "התפשטות מינה ובה", כלומר, שהכלי האחת שנקראת מלכות, מתפשטת בעצמה מינה ובה לעשר ספירות. וכבר ידעת שהע"ס המוגבלות שבכל העולמות, הן נעשות רק על ידי האו"ח המתפשט אליהן ממעלה למטה, כנ"ל, לפיכך מכונות עשר הספירות האלו בשם ע"ס הפרטיות מיניה וביה, הן באצילות והן ביצירה והן בעשיה.

 

סיכום: למדנו שהספירה העליונה שבכל קומת ע"ס היא זו שמאירה בכל ע"ס שבאותו עולם. למשל הקומה העליונה בעולם אצילות היא מדרגת חכמה אז כל המדרגות בעולם אצילות תהיינה בחכמה, גם העליונות וגם הנמוכות. גם הכתר וגם המלכות יהיו בחכמה למרות שהן למטה מחכמה, כי כולם מצטבעים לפי המסך שבאותו עולם.

עוד למדנו שכאשר עובר אור ממדרגה למדרגה, ללמשל – אם אור הבינה דאצילות מעביר לז"א דאצילות אור היא תעביר אור חכמה, כי כל האור שיש בו הוא אור חכמה, וז"א יעביר למלכות חכמה ובעולם הבינה חכמה תעביר לבינה אור הבינה, הבינה יעביר לז"א בעולם הבריאה אור הבינה, ומה ז"א יעביר למלכות בעולם בריאה – אור הבינה.

כל האורות הם באותו הצבע, באותו הרעיון, כי זה המסך שנמצא שם. אין מסך מבדיל בתוך הקומות עצמן.

עוד למדנו שיש מושג של 'קינון' שבעולם הבריאה נקרא 'מקננא בכורסיא'. קינון הוא שפעם מאיר ופעם לא מאיר. יש הארה תמידית ויש הארה שנקראת קינון. בעולם הבריאה, כי יש התערבות של התחתון אז ההארה אינה תמידית. בעולם הבריאה, כמו בינה שמתחילה התערבות של הרצון לקבל כבר לא נקרא הארה תמידית באור עולה ויורד, תלוי במעשי התחתונים.

הבינה נקראת אמא עילאה, כי בתוך עולם אצילות יש את האמא של הנשמות – אמא תחתונה – מלכות, ויש בינה שהיא האמא בעולם האצילות. של ז"א ומלכות כמו בן ובת בעולם האצילות ולכן נקראת אמא עילאה (הפניה לפנים מאירות ומסבירות).

נזכור שכל האור שעובר ממדרגה למדרגה בתוך אותו פרצוף, או אם למשל עולם הבריאה רוצה לעשות זיווג עבור עולם היצירה, צריך לקבל אור. אם יקבל אור דביח' ב יקבל אור הבינה. צריך לקבל אור ז"א, איך יגיע אליו. הרי כל האור בבריאה הוא אור הבינה, ובכל זאת מגיע אליו אור ז"א אבל רק בדרך מעבר מהא"ס. האור שמגיע מגיע בדרך מעבר – שאין התרשמות פרטית לדבר, כמו למשל – לקחתי חפישת שוקולד ושמתי בקופסא סגורה, ואומר לך להעביר לראובן ושואל אם היה טעים. המעביר לא יודע, הוא שליח שלא נוגע בדבר. בדרך התלבשות רוצה להסביר לראובן איך מכינים עוגת חרובים או גזר. רוצה להסביר איך – כשמסביר צריך להבין. כשמבין מצד עצמך – עם מסך, זה נקרא דרך התלבשות. בלי התלבשות זה רק עובר דרכך. כך עובר אור הז"א למלכות – דרך חלון ונקב צר כי אין מסך מפריד שם.

למדנו מהו הטעם שאם מאיר אור בעולם הבריאה כולו יהיה אור הבינה. כשמאיר ביצירה יהיה או ז"א, בגלל המסך. זו אינה תשובה מספקת, רק פה רצה שנראה את המסך מלמעלה למטה וממטה למעלה. מסך ממעלה למטה נקרא 'מיני וביה' המראה את הגבול של אותו עולם שהתפשט מלמעלה כחוק, כרצון בעליון – חוק בתחתון.

חוק בעולם הבריאה כי רצון בעולם עליון באצילות שעשה זיווג דהכאה אבל עליו אינו משפיע ואצל התחתון זה חוק מחויב. לכן כל מה שיקרה בעולם הבריאה יהיה בהתאם לחוק הזה, לגבול שאומר לא לצאת מתחומו. זה שקבע את החוק לא מחוייב לו. ממטה למעלה אינו מחוייב, מלמעלה למטה מחוייב.

כל מסך שנעשה בכל עולם נעשה בעולם שמעליו מבחירה, ואינו מחוייב אבל שנעשה מלמעלה למטה הוא שעשה את הגבול שלפיו צריך לפעול.

 

שיעור 15 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קטז, כ"ב תמוז תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. הספירה העליונה שבכל עולם מאירה בכל י"ס שבאותו עולם
2. הספירה העליונה שבכל עולם נמדדת עפ"י גובה הקומה של אותו עולם. יוצא מכך שכל הספירות בלי יוצא מן הכלל. בעולם אצילות מאיר בהן חכמה. ובעולם הבריאה מאיר בהן אור הבינה. ובכל הספירות שבעולם היצירה מאיר בהן אור הרוח וכן הלאה.
3. כל אור שעובר מספירה לספירה בכל עולם, מאיר את האור של אותו עולם. עד כדי שאפילו אם ז"א דאצילות מעביר למלכות דאצילות אור – מעביר את אור החכמה.
4. המושג אמא עילאה מקננא בכורסיא, בא להעביר לנו את המושג 'קינון' שהיא הארה שאינה תמידית, אלא פעם מאירה ופעם לא. וזה תלוי בתחתונים.
5. ההארה שעוברת בתוך כל עולם היא בדרך מעבר ולא בדרך התלבשות. כך שאם למשל אור הז"א שמתפשט עד מלכות דבריאה, כדי לעשות זיווג דהכאה לטובת עולם היצירה, עובר דרך חלון ונקב צר ולא בדרך של התלבשות.
6. מסך שמתפשט ממעלה למטה, הוא יוצר את הגבול באותו עולם. כאשר הוא רק ממטה למעלה הוא עדיין לא מגביל את אותו עולם.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב