הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קיז| שיעור 16

173

תלמוד עשר הספירות

תלמוד עשר הספירותתלמוד עשר הספירות

סיכום בנקודות שיעור 16- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ג'
פרק ד' עמוד קי"ז – קי"ח כ"ג תמוז תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. למדנו שלבוש גמור זה לבוש הבא ממסך המתפשט ממעלה למטה היות וכח הדין כבר פועל על אותו מקום בשונה מהראש, ששם הלבוש לא גמור, כי כח הדין אינו פועל ממקום המצאו ולמעלה
2. ו' ספיראן מקננן ביצירה, דהיינו שגם ביצירה ההארה אינה קבועה והוא עולם שיש בו חוסר שלמות, כנגד ו' של שם הויה שגם שם למדנו שהוא בלתי שלם. דהיינו ו' מראה על חוסר שלמות.
3. ואמא תתאה מקננא באופן- מלכות דיצירה, שעושה זיווג לטובת עולם עשיה, היא הנקראת אמא תתאה. היא נקראת כך על שם מלכות דאצילות ומלכות דאצילות נקראת אמא תתאה, כי היא זו שמאירה לכל התחתונים, דהיינו לכל בריאה יצירה ועשיה, ששם נמצאות כל הנשמות.
4. כל עולמות אבי"ע מתחלקים על פי ד' בחינות דאור ישר, כפי המורכבות של מלכות דאינסוף, שהיא הבריאה עצמה והעולמות הם רק ביטוי לחלוקה שלה.
5. ההבדל בין העולמות הוא, על פי גובה הקומה שיש בכל עולם ועולם, ומפה אנו למדים שהשוני בעולמו של האדם, הוא ביכולת שלו לייצר אור חוזר וזה מראה את גודל האדם ולא כמדידת הטומאה, על פי הטבעים שלו, אלא דוקא על פי העבודה, של הצורה החדשה שקונה, שהוא אור חוזר.

חלק ג שיעור 16 עמוד קיז

בעולם היצירה, מתלבש אור העליון באור חוזר דבחינה א', שהוא קומת זעיר אנפין. 

ובעולם העשיה, מתלבש אור העליון באו"ח דקומת שורש עביות, שהיא קומת הנוקבא דז"א.

ז) והנה, הא"ס, כדי להאיר ביצירה מתלבש ע לבוש גמור גם בז"א דבריאה, והוא נעשה מסך ומלבוש אל היצירה, ועל ידו מקבל כל היצירה. וכן להאיר בעשיה, מתלבש הא"ס לבוש ומסך גמור בנוקבא דז"א דיצירה ג"כ, ועל ידו מקבלת כל העשיה, וז"ס פ ו' ספיראן מקננן ביצירה, צ ואמא תתאה מקננא באופן.

אבי"ע ה"ס ד' אותיות י"ה ו"ה. י' היא אצילות, שהיא חכמה. ה' ה"ס בריאה, שהיא בינה. ו' ה"ס יצירה, שהיא ז"א. ה' אחרונה, היא עשיה, שהיא מלכות .

ח) והנה בזה תבין למה ד' עולמות ק אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, נרמזו בד' אותיות הויה: י' אצילות, ה' בריאה, ו' יצירה, ה' עשיה. כי ר אצילות האור שלו הוא ע"י חכמה העליונה כנ"ל, לכן נקרא י'. ובריאה על ידי בינה דאצילות, לכן נקרא ה'. וכן ו' ביצירה. וכן בעשיה ה' תתאה.

כלל העולה, שעיקר ההפרש בין עולם לעולם מאבי"ע, 

הוא על פי המסכים שבד' בחינות עביות חו"ב תו"מ.

ט) נמצא עתה כלל העולה, כי אצילות מקבל אור מהחכמה לבד, כי החכמה, נעשית מסך סתום, בין א"ס, ובין אצילות, ומבינה דאצילות, מקבלת הבריאה, אחר שנתלבש אור הא"ס וחכמה עליונה בתוכה, ועכ"ז נקרא אור הבינה, לפי שנעשית מסך מבדיל גמור, וכן היצירה, מקבלת מז"א דבריאה עצמה, וכן העשיה, מקבל מנוקבא דז"א דיצירה עצמה, ש ולולי כל אלה המסכים והלבושים, לא היו יכולים לקבל אור עליון, רק שכל עולם ועולם, פחות במדרגה משל חבירו, על דרך הנ"ל.

ע) או"ח המתפשט ממסך ולמטה, מכונה לבוש גמור, להיותו מגביל, עם העביות המיוחד לו להאורות שמתלבש, שלא יוכלו להמשיך משהו אור במשונה מגבולו, משא"כ או"ח, העולה ממטה למעלה, אע"פ, שהוא ג"כ לבוש על ע"ס דאור ישר, אמנם, הלבוש הזה אינו מגביל כלום את האור שהוא מלביש כנ"ל, ולפיכך, נבחן כלבוש שאינו גמור, אלא לבחינת שורש של לבוש בלבד. וענין התפשטות הע"ס דיצירה ועשיה, כבר נתבאר היטב לעיל, עש"ה.

פ) ז"א נקרא בשם ו' ספירות, ונק' כן לסבת חסרון ג"ר כח"ב, ולסיבת חסרון מלכות, ואין לו רק שש ספירות חג"ת נה"י לבד, ומלת קינון, כבר נתבאר לעיל.

צ) מלכות דאצילות נקראת לפעמים, אמא תתאה, משום שמלכות דאצילות, היא השורש העיקרי לכל הנמצאים שבבי"ע, ועל שמה של המלכות דאצילות, מכנה ג"כ למלכות דיצירה בשם אמא תתאה, להיותן שורש אחד, ואכמ"ל.

ק) כמו שמבאר והולך, כי שם הוי"ה כולל עשר ספירות, וד' עולמות אבי"ע הם בחינת עשר ספירות הכוללות כל המציאות, ואע"פ, שבכל עולם ועולם בפני עצמו, יש אבי"ע פרטים, ופרטי פרטים, מ"מ צריכים לדעת, שכולם יחד מסתדרים בעשר ספירות בלבד, אשר ד' האותיות הוי"ה, מרמזות עליהן כמבואר. וידיעה זו נחוצה מאד, שתהיה תמיד לעיני המעיין, בהיות שצריכים תמיד להקיש, את עשר ספירות הפרטות, אל עשר הספירות הכוללות, כי יש להן תמיד ערכים מקבילים זו על זו ונלמדות זו מזו.

ר) כלומר, אע"פ שבאצילות בלבד יש עשר ספירות, המרומזות בד' אותיות הוי"ה מ"מ, מתוך, שקומת כל ע"ס הללו, הוא עד חכמה, כמבואר לעיל, וע"כ, נבחן כולו לאור חכמה, אשר יוד דשם הוי"ה מרמזת עליה, כי האורות הקטנים מחכמה, אינם עולים כל כך בשם, כלפי אור החכמה החשוב, ועולה עליהם מאד, ומטעם הזה מכונה הבריאה בשם אור בינה בלבד, וכן כולם. דהיינו, על שם האורות, היותר חשובים שבהם כמבואר.

ש) כלומר, שכל עולם, אינו יכול לקבל שום אור, זולת ממה שהמסך הנמצא ממעל לו, משפיע אליו כמבואר לעיל.

סיכום: למדנו שכל עולם עושה זיווג כלפי העולם התחתון ממנו. והוא מבדיל בין מסך שהוא מסך גמור למסך שאינו גמור. למשל אם עולם הבריאה עושה זיווג לטובת עולם היצירה על בחיא' הזיווג הגמור, הזיווג שמתמשך מלמעלה למטה הוא גמור. יש פה לבוש גמור. אתה לא יכול לצאת ממנו. זה הגבול בו אפשר להתבטא. לכן הלבוש מלמטה למעלה דבחיא' לא משפיע לא מגביל לעולם הבריאה שיאיר בא' אבל כן מגביל את עולם היצירה שלא יכול לצאת מתחום א'. לכן או"ח המתפשט מלמעלה למטה נקרא לבוש גמור.

ו' ספירות מקננן ביצירה ואמא תתאה מקננה באופן. ביצירה אומר שנמשלת לגוף שאינו דבר שלם. הראש שכנגד המאציל כח"ב הוא שלם אבל הגוף לא. וכנגד מה שלמדנו בד' בח' דאו"י שו' מתחלק לשש. הוא חוסר שלמות. הוא לא חכמה שלמה ולא בינה שלמה. אותו הדבר בפרצופים. כח"ב שייכים לראש שנקרא ג"ר. גוף נקרא ו"ק. יש לזה ערך פנימי – תמיד התחתון הנאצל לא יכול להיות שלם כי כל שלמותו נקנית ע"י הדבקות שלו בעליון שלו, במאציל. לכן מצד עצמו אינו שלם, ולכן ו"ק מראה על חוסר שלמות של הנאצל. על זה אומר ו' ספירן מקננה ביצירה – חוסר שלמות.

לא מתעכב במילה מקנן. למדנו שקינון הוא הארה לא קבועה. למדנו אמא עילאה מקננה בבריאה. ההבדל בין אמא עילאה לתתאה, כמו ההבדל בין בינה דאצילות שמאירה רק לזו"ן דאצילות, ומלכות דאצילות נקראת אמא תתאה כי מאירה לתחתונים – כל הנשמות בבי"ע. יש השלכה בשם בין מלכות דיצירה ומלכות דאצילות. כאשר רוצים לעשות זיווג דהכאה על בח' שורש אז עושה זיווג על שורש למרות שבחיא' דיצירה. עושה זיווג על בח' מלכות ואח"כ מתפשט בעולם עשיה על בח' מלכות. אומר שהמלכות בעולם עשיה עושה זיווג על עולם יצירה, זה אמא תתאה מקננה באופן. אופן נקרא מלכות. הגלגלים נקראים אופן. אופנים אלה הם כנגד המלכות ולכן נקרא שאמא תתאה דיצירה שעשתה זיווג על שורש כדי להאיר לעולם עשיה נקראת אמא תתאה מקננה בעשיה.

עוד למדנו שכל העולמות מתחלקים כנגד י.ה.ו בעולם יצירה, ו-ה' אחרונה בעולם עשיה. למדנו שהרי רק במלכות א"ס יש י.ה.ו.ה – המורכבות שיש במציאות זו של מלכות דא"ס שהיא כל המציאות, כל העולמות הם פרטים של מלכות דא"ס לכן מורכבים לפי החלוקה של א"ס י.ה.ו.ה – קו"י כנגד עולם א"ק.

כל ההבדל בעולמות הוא מצד המסכים. ההתקדמות תהיה ע"פי המסכים שתפקידם לייצר צורות – לבושים של או"ח. לא יותר אור, לא לפי העיגולים אלא ע"פי או"ח, לכן עיקר המגמה היא לייצר או"ח.

אין תגובות

להגיב