הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קלד | שיעור 30

חלק ג פרק ח שיעור 30 עמוד קלד'

עשרה כלים הם בגוף, שהם עשר ספירות בגבול ומדה שיש באצילות. והוא בינה .

ד) ונחזור לענין ג הגוף, כי זה הבחינה הוא יוד ספירות עשר מדות, כי יש בהם גבול ומדה, כמ"ש בפרקי ההיכלות בשיעור קומה, שהוא רל"ו אלפים רבבות פרסאות וכו'.

ג) סובב על דבריו לעיל (פ"ה אות א') שחכמה הוא נשמה, ובינה הוא גוף, וז"א הוא לבוש, ומלכות הוא היכל. וכבר נתבאר שמצד האור אין שום גבול, ולא עוד אלא שאינו מקפיד על הגבול שבכלים, כי על כן עושה הכאה (כנ"ל פ"א אות ע' באו"פ), והכלים המגבילים, מתחילים בעשר ספירות רק מבינה ולמטה, שהם: גוף, לבוש, היכל, שהם בחי"ב ובחי"ג ובחי"ד, אמנם בחי"א שהוא חכמה, שנקראת נשמה, אינה נחשבת לכלי, וז"ש הרב, כי ע"ס דגוף הן נקראות עשר מדות, משום שמבחי"ב, מתחילים הכלים העושים גבול ומדה, משא"כ ע"ס דנשמה, דהיינו בחי"א שנקראת חכמה, "אין בהן מדה כלל", כי בחי"א אינה נחשבת לעביות, כמ"ש באו"פ הנ"ל, וע"כ אין בה בחינת כלי ומדה.

והגוף דאצילות מלובש בלבושים. והוא ז"א, המלביש את הבינה .

ה) וגוף הזה, מלובש תוך לבושי דאצילות, וכמו שאמרו רז"ל, ביוד לבושים נתלבש הקב"ה, לבוש של גאוה שנאמר ה' מלך גאות לבש, וז"ס הנזכר בפרקי היכלות, כי שם ד החלוק של הבורא ית' נקרא זהריא"ל וכו'. אך בנשמה שבפנים אין מדה כלל, אמנם ה בערך הא"ס, נוכל לכנותם בשם מדות וספירות גם אל הנשמה.

ד) הוא לבוש.

ה) כלומר, שבערך כתר שנקרא א"ס, נבחנת גם חכמה שיש בה עביות, כי בא"ס אין בו מרצון לקבל ולא כלום כמ"ש כל זה באורך (באו"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה וטעם) כי ע"כ מכונה בשם בחי"א.

הלבושים שוכנים תוך הבתים, שהם ז' היכלות דאצילות, שהם המלכות . וכללותם יחד, 

נבחן, שאדם העליון, שהוא נשמה מלובשת בגוף, והגוף בלבושים, נתון בהיכל מלך.

ו) והנה, המלבושים האלה, הם בתוך בחינת הבתים, שהם ז' היכלות דאצילות שהם בחינת העולם בעצמו, שהם השמים והארץ, והאויר שביניהן, כי כל זה, בחינת הבתים, והם נקראים עולם אצילות, אשר בתוכו יושב האדם העליון, שהוא נשמה וגוף, ולבושי מלכות נתונים בהיכל מלך עליון, שזה כללות עולם האצילות.

ו) כמ"ש לעיל , אשר גם בכתר, נבחנים הד' בחינות שנקראים: נשמה, גוף, לבוש, היכל, שהם חו"ב תו"מ, אלא בבחינת שורשים בלבד.

ד' הבחינות, נשמה גוף לבוש היכל, ה"ס חו"ב תו"מ. וכתר הוא חמישי אליהם, 

שבו שרשי ד' בחינות נגל"ה האלו.

ז) ואלו הד' בחינות, הם בחינת היוד ספירות, המתחילין מחכמה הנ"ל, ויש בהם ד' בחינות כנ"ל, ועוד, יש בחינת הכתר, שהוא בחינה החמישית הנ"ל, שורש לכולם, ויש בה ג"כ שורש הד' בחינות הנ"ל.

ז) סיום המדרגות בכל מקום שהוא, אינו, אלא בסיבת המסך שבכלי מלכות שבהן, כמ"ש היטב בחלקים הקודמים, באופן שנבחן, שהתפשטות המדרגות מא"ס ב"ה להנאצל, נפסק ונשאר "עומד" מלהתפשט בשעת נגיעתו במסך, כדמיון העומד על הקרקע ממעל לה, שהקרקע אינה נותנת לו להתפשט בקרבה ובתוכה, כן המסך מעמיד האור שלא להתפשט בקרבו ובתוכו, ולפיכך מכונה המסך בשם "קרקע".

וכבר נתבאר לעיל, באו"פ (ח"ג פ"ג אות ו') שע"ס דעולם הבריאה נבראו על ידי הזדככות המסך דבחי"ג, שבעולם אצילות, לבחי"ב, עש"ה (ועי' בהסת"פ ח"ב אות ע"ב ד"ה ובכדי עש"ה בכל ההמשך) וז"ש, שדרך המסך שהוא קרקע היכל האצילות האיר למטה וכו', כלומר בסיבת הזדככותו, כמבואר שם.

סיכום: למדנו על החלוקה של שנגל"ה – חלוקה של צד האדם המחולק לשורש, נשמה, גוף, לבוש והיכל. חלוקה זו היא בסיסית לכל מקום – כח"ב תו"מ. 

יוצא שכל החלוקה הזו כשמדובר באדם – רוצים לראות על איזו בח' מדובר – מה הם הפרטים. החלקים המרכיבים את האדם כנ"ל. צד האדם זה נזר הבריאה – שליח הבורא בבריאה. יש באצילות, א"ק, בריאה, יצירה ועשיה. אמר הרב שרוצים לדבר באדם מעולם אצילות וממנו נלמד את השאר.

אמר לנו שהנשמה היא כמו האור שבאצילות. האור בכל מקום נקרא נשמה, כמו אמא שקוראת לילד 'נשמה'. ואין תפישה באור בלי כלי אז הכלי מתנהג כמו נשמה. בבח' א אור וכלי באו כאחד, לכן אין אפשרות לתפוש את הכלי שם. לעומת זאת כשמדברים בגוף מדברים על חלקיו, שם כבר יש הגבלה. א' מחולק לע"ס הגוף בח' בינה שבאדם. הנשמה בח' א שבאדם. בח' ב שבאדם הנקראת גוף מחולקת. מדובר בגוף במרכיביו, אבל אם מדברים מצד אצילות מדובר על ע"ס הספירות – עשר המידות שבאדם – הגבול תפקידו שדרכו תתבטא הנשמה, אחרת תתפשט ללא אור ותבוא ללא גוף, ללא ביטוי. סוג התודעה של האדם דרך הלבושים. 

הנשמה היא האור שבאצילות והגוף שמגביל את הנשמה מדרגת בינה, ויש את הלבושים כמו למשל 'השם מלך גאות לבש'. גאות היא אחד הלבושים בהם מתבטאת הנשמה. יש למשל 'חרון אף' גם הוא לבוש. לבושי כהן גדול – 8 לבושים. ויש את הבית – היכלות. ביתו של האדם. אומר, אם מסתכל על השמים ועל הארץ של עולם אצילות. האויר שביניהם הוא הבית, שמחולק לחדרים, כמו שהשמים מורכבים ממדבר, חצר, בית וכו'.

אחרי שאמרנו שהבית מחולק, גם השורש מחולק, גם בו רואים מידות. השורש הוא צד האדם שניתן לו מהעליון בשתי צורות – בקיעה וזיווג דהכאה – הקבה, אב ואם ששותפים בבריאה, כמו שלמדנו מעבר מעולם לעולם, שבכל עולם יש מדרגה יותר נמוכה.

שואלים אם הלבושים הם מידות. גם הם מידות וגם ההיכלות הן מידות, לכל מקום אלך בלבוש אחר. 

 

סיכום בנקודות שיעור 30- תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ג'
פרק ח' עמוד קל"ד י"ב אב תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. החלוקה באדם היא של שורש, נשמה, גוף, לבוש והיכל וראשי תיבות שנגל"ה.
2. החלוקה שבאדם היא חלוקה כמו בכל מקום שלמדנו כנגד מלכות דא"ס שמחולקת לחכמה, בינה, ת"ת ומלכות ושורש.
3. בעולם אצילות האדם מחולק באופן הבא, האור שבעולם אצילות הוא צד הנשמה. הכוונה היא, כמו בחינה א' שזה האור המלובש בכלי שהכלי מתנהג כמו אור, באופן זה אנחנו אומרים, שהנשמה היא בחינת אור.
4. הגוף של אדם דאצילות הוא מדרגת בינה וגם בו יש חלוקה, כפי שאנחנו רואים בחוש, שיש לאדם ראש וזרועות וגוף ורגלים וכדומה שהם בחינת הספירות שבו.
5. התפקיד של הגוף הוא להגביל את התפשטות הנשמה, שהיא מתפשטת ללא גבול, כי היא מתנהגת כמו אור. מצד כוחות הנפש, הגוף נקרא תודעה.
6. בחינת הלבוש שבאדם גם הוא מחולק למידות, כפי שכתוב ה' מלך גאות לבש, וישנן עוד מידות
7. הבחינה הרביעית שבאדם היא בחינת ההיכלות, שהם כנגד הבית שבו יושב האדם, שנמצא בין שמים לארץ או בין תקרה לרצפה של המסגרת בה מדברים.
8. ישנה גם הבחינה החמישית שהיא השורש של האדם, שהיא בחינת הכתר, שהיא עליונה מכולם שהיא מגיעה מהעליון של כל עולם, והיא נקראת ניצוץ בורא וניצוץ נברא או שורש שבאדם.

אין תגובות

להגיב