הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קלח | שיעור 33

119

שיעור 33 פרק ט עמוד קלח'

פרק ט'

פרק ט' מבואר ששלמות הנרצה היא שכל הספירות שבה' עולמות א"ק ואבי"ע, יתקשרו יחד לבחינת אדם העליון שבגופו מלובש השורש והנשמה, ומתלבש בלבוש, ויושב בהיכלו. ובו ד' ענינים:

א. כללות כל המציאות נחלקת לחמשה עולמות הנקראים א"ק ואבי"ע כנגד חמש בחינות כח"ב תו"מ, המכונים: שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל. ובפרטות יש בכל עולם ה' בחינות שנגל"ה. שכל בחינה מהן מתחלקת שוב לה' בחינות שנגל"ה. דהיינו כ"ה בחינות פרטי פרטיות, בכל עולם ועולם מא"ק ואבי"ע. וכל כ"ה בחינות שנגל"ה שבא"ק נבחנות לשורשים, דהיינו כתרים. וכל כ"ה בחינות שבעולם אצילות נבחנות לנשמות. דהיינו חכמות. וכל כ"ה בחינות שנגל"ה שבעולם הבריאה נבחנות לגופות, דהיינו בינות. וכל כ"ה בחינות שנגל"ה שבעולם היצירה נבחנות ללבושים, דהיינו ת"ת. וכל כ"ה בחינות שבעולם עשיה, נבחנות להיכלות, דהיינו מלכיות. ב. כ"ה בחינות שנגל"ה הפרטיות שבה' עולמות א"ק ואבי"ע, מתקשרות זו בזו באופן זה: שה' הכתרים שבא"ק ואבי"ע הנקראים ה' שורשים מתקשרים זה עם זה לקשר שנגל"ה שבשורשים. שכתר א"ק הוא השורש, וכתר אצילות הוא הנשמה שבהן, וכתר דבריאה הוא הגוף שבהן, וכתר דיצירה הוא הלבוש שבהן, וכתר דעשיה הוא ההיכל שבהן, ועד"ז ה' החכמות שבא"ק ואבי"ע, הנקראות ה' נשמות מתקשרות זע"ז לקשר שנגל"ה דנשמות שחכמה דא"ק היא השורש שבהן. וחכמה דאצילות היא הנשמה שבהן. וחכמה דבריאה היא הגוף שבהן. וחכמה דיצירה היא הלבוש שבהן. וחכמה דעשיה היא ההיכל שבהן. ועד"ז ה' בינות שבא"ק ואבי"ע, הנקראות ה' גופות, מתקשרות זע"ז לקשר שנגל"ה דגופות. שבינה דא"ק היא השורש שבהן וכו'. ועד"ז ה' ת"ת שבא"ק ואבי"ע. ועד"ז ה' מלכיות דא"ק ואבי"ע. ועד"ז בפרטי פרטיות דשנגל"ה דא"ק ואבי"ע. ג. ה' בחינות שנגל"ה נקראות ג"כ: יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש. ד. וכן הן רמוזות בד' אותיות הוי"ה: שקוצו של הי', הוא שורש. והי' היא נשמה. וה' ראשונה היא גוף. והו' היא לבוש. וה' תחתונה היא היכל.

אדם קדמון הוא עולם הכתר, לד' עולמות אבי"ע. ויש בו ה' בחינות כח"ב תו"מ, 

שבכל אחת מהן יש ד' שרשי נגל"ה .

א) א והנה אדם קדמון, הוא כדמיון כתר אל היוד ספירות שבכל עולם ועולם, באופן זה, כי א"ק הוא כתר לד' עולמות אבי"ע, נמצא כי א"ק, הוא כולל שורש כל הה' בחינות הנ"ל, שיש בכל עולם ועולם: כי כתר שבו, הוא ד' שרשים מן ד' בחינות של יוד ספירות שבו, שהם: נשמות, וגופים ולבושים, והיכלות. ב וזה דרך פרט, אמנם בדרך כלל הוא מה שיתבאר עתה בע"ה.

א) כבר נתבאר לעיל, שבד' בחינות דאור ישר, אין שום הבדל מעולם לעולם או מפרצוף לפרצוף, מראש הקו, עד סוף עשיה. כי אין שום מדרגה, שלא תהיה בה ד' הבחינות דאור ישר, שהן: חכמה, בינה, ת"ת, ומלכות. וכל ההפרש שבין המדרגות, הוא רק בשיעור קומה של או"ח, (או"פ ח"ג פ"ג אות ה') ושיעור קומה, תלוי בעביות המסך, שבמלכות של המדרגה: שמסך דבחי"ד מעלה או"ח ומלביש עד קומת כתר. ודבחי"ג, מעלה או"ח עד קומת חכמה, והוא חסר קומת כתר, ומוכרח הכתר דאור ישר להתלבש בפנימיות החכמה ואינו ניכר שם. ומסך דבחי"ב, מעלה או"ח רק עד קומת בינה, והוא חסר גם מקומת חכמה, אשר ע"כ כתר וחכמה דאור ישר, מתלבשים כאן בפנימיות הבינה. ומסך דבחי"א, מעלה או"ח רק עד קומת ת"ת שנק' ז"א, והוא חסר גם מקומת בינה, אשר ע"כ ג"ר כח"ב מלובשים בו בפנימיות ת"ת, ואינם ניכרים משום זה. (ועי' היטב בהסת"פ ח"ב אות ע"ב ד"ה ובכדי) עש"ה כל ההמשך להבין הדברים הנ"ל בטעמם ונימוקם.

סיכום: בפרק ט מראה לנו ששלימות הנרצה יש בה עניין גדול – מה נרצה מכל המציאות והבריאה הזו – שכל ה' ספ' בעולמות א"ק ואבי"ע יתקשרו לאדם העליון – אם תסתכל על עצמך כאדם, כעולם כנאמר בזה"ק. אומרים לך שכל מה שרוצים ממ זה להיות אדם – שנגל"ה. צריך לרצות להגיע להיות האדם העליון. תראה בכל אחד מהעולמות יש שנגל"ה – האדם שנמצא באותו עולם. נזר הבריאה שצריך לקבל את ההטבה העליונה. מעניין איך לבנות אותו כך שיוכל לקבל את האורות שנותן הבורא כדי להיטיב עם נבראיו, וכך צריך כלי לקבל את האור הזה. זו הבניה העצמית. יחסים מעניינים.

למדנו הרבה פעמים ומסביר כאן שוב באו"פ – אין שום הבדל מעולם לעולם, מפרצוף לפרצוף, מראש הקו עד סוף העשיה. כולם בנוים ע"ב ד' בח' של או"י י.ה.ו.ה ואם כך גם השנגל"ה בנוי בצורה כזו. שבכל עולם ועולם יש שנגל"ה ויש פירוט ופירוט לפירוט, לכאורה ללא הבדל אלא בגובה הקומה. כמו שלבני אדם יש גובה קומה אחר ודמיון במאפיינים אישיים, לכולם יש רגליים וידיים וכיוב'.

אותו דבר העולמות השונים זה מזה בגובה קומת המסך הקובע מי הם. י בח' ד', ג', ב', שורש ובהתאמה הנקראים א"ק, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה לפי גובה קומתם. חזר וסיפר שבכל עולם מאבדים בח' עליונה אבל משלימים בתוכם. למשל בעולם אצילות חסר בח' כתר. יש גובה קומה של בח' ג' אבל הכתר נמצא בתוכו, שלא תחשוב שלאדם נמוך כמו ז"א ביצירה אין ראש. הראש ישנו אבל נמוך יותר. הראש פועל בצורה אחרת, כמו הגוף של א"ק וכל דבר ילמד במקומו.

עיקר הלימוד היום – שהשנגל"ה מתחלק בכל עולם ועולם וההבדל בין העולמות הוא בגובה הקומה.

 

1. בפרק ט' אנו לומדים ששלמות הנרצה מהאדם והעולמות שהם יתקשרו יחד לבחי' אדם העליון
2. להיות אדם זה אומר שבגוף מלובש השורש והנשמה והוא עצמו מתלבש בלבוש ויושב בהיכל, דהיינו שהוא בחינת שנגל"ה
3. אין שום הבדל מעולם לעולם או מפרצוף לפרצוף מראש הקו ועד לסוף עשיה, והשווה בין כל החינות הוא שבכל אחת מהן יש את ד' הבחינות הוי"ה ושרשן, כנג חו"ב ת"ת ומלכות והכתר בהתאמה
4. הוא חוזר לספר לנל על ההבדל בין עולם לעולם, שהבדל זה מתבטא בשיעור קומה שתלוי בעביות המסך, כך שעולמות א"ק ואבי"ע יש לכל אחד מהן עביות מסך שונה. ובהתאמה ד', ג', ב', א', שרש כנגד א"ק ואבי"ע

אין תגובות

להגיב