הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קמ | שיעור 35

116

והנה כתר דאור ישר, מובא לעיל (ח"ג פ"א אות א') בדברי הרב, בשם התפשטות א"ס ב"ה בסוד כלים, ובסוד זווג דהכאה, הרי שא"ס ב"ה הוא שורש לד' הבחינות דאור ישר, שנק' כתר דאור ישר, ותדע, שה"ס א"ס ב"ה שמטרם הצמצום. שאין לך חידוש אור בהעולמות, שלא יהיה נמשך מאור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום. וכבר ידעת, שאלו ד' הבחינות דאור ישר, נוהגות בשוה בלי שום הפרש מראש הקו עד סוף העשיה, וכן סוד כתר שלהם.

אכן כתר שנק' עתיק, הכולל ד' בחינות בכח, כנ"ל בדברי הרב (ח"ג פ"ו אות ד'), וכן כתר שנק' א"א, הכולל שורשי הד' בחינות בפועל, כלומר, שהוא שורש גמור להנאצלים, כנ"ל בדברי הרב (ח"ג פ"ו אות ו'), הם ענינים נבדלים לעצמם לגמרי מבחינת הכתר דאור ישר הנ"ל, כי הם נבחנים לראש העולם, או של פרצוף, שהם כוללים ע"ס דאור ישר וע"ס דאו"ח, ע"ד שנתבאר לעיל, באו"פ, שבכל מקום שאו"ח עולה ממטה למעלה, נקראים ע"ס ההן בשם ראש או כתר, אלא שהרב מבחין בראש הזה, ב' בחינות כתר: לראשון מכנה עתיק או אני אחרון, שהוא כולל הד' בחינות בכח. ולשני מכנה, א"א או אני ראשון, (עי' באו"פ ח"ג פ"ז אות צ') שהוא כולל הד' בחינות בפועל. וההבחן שבין ב' הכתרים האלו, כבר נתבאר לעיל באו"פ הנ"ל. ובהסת"פ כאן יתבארו בטעמם ונימוקם באורך.

וכתר הכולל לכל העולמות, הנקרא אדם קדמון, הוא ענין נבדל ומשונה, מכל ג' בחי' כתרים הנ"ל: כי כתר דאור ישר, נבחן לא"ס ב"ה שמטרם הצמצום, כנ"ל. וב' כתרים שנקראים עתיק וא"א, נבחנים על פי זכותם, להיות שהמסך משמש בהם ממטה למעלה, שהאו"ח הזה אינו יכול להעלות עמו מעביות שבמסך, כנ"ל, ואין כאן שום חשבון, עם שיעור קומה של הע"ס האלו, כמבואר, כי אפילו ביצירה ועשיה נבחנים ב' הכתרים הללו, עתיק וא"א, כבדברי הרב (ח"ג פ"ו אות ז' ופ"ז אות ה'), אמנם עולם אדם קדמון, שנקרא כתר, הוא רק מטעם שיעור קומה בלבד, התלוי ומשוער בעביותו של מסך, אשר ממסך דבחי"ד, נמצא או"ח עולה ומלביש עד כתר דאור ישר, משא"כ מסך דבחי"ג או"ח שלו קצר מלהלביש הכתר, ואינו מגיע רק עד החכמה (כמ"ש באורך בהסת"פ ח"ב אות ס"ה ד"ה ומהמתבאר).

ומתוך שמסך דבחי"ד אינו משמש רק בעולם הראשון, שנקרא א"ק, לכן רק בעולם ההוא נמצאת קומת הע"ס עד כתר, ולא בשום מקום אחר שמטעם זה נחשבות כל המדרגות שבאותו העולם לבחינת כתר, ואפילו מדרגות הגוף והמדרגות שלמטה מטבור עד הסיום, כולן נבחנות לקומת כתר, מהטעם המבואר.

אמנם יחד עם האמור, צריכים לידע, אשר ג' מיני כתרים הנ"ל, ישנם ג"כ בא"ק גופיה, ואע"פ שהוא כולו כתר מראשו עד סופו: כי בהכרח, הכתר דאור ישר שבו, הוא בחינת א"ס שמטרם הצמצום, כנ"ל. וכן נוהג ב' בחינות כתר, הנקראים "ראש", אשר או"ח שלו ממטה למעלה, כנ"ל, שבראש זה נבחן תמיד ב' כתרים, עתיק וא"א כנ"ל, אלא, שהם נקראים כתר הפרטי דא"ק גופיה, להיות גם בו ראש וגוף, והראש, הוא כתר הפרטי שלו. גם בראש גופיה, יש כתר דאור ישר, שהוא השראת אור א"ס ב"ה שמטרם הצמצום, שהוא כתר הפרטי דראש עצמו.

וז"ש הרב "כתר שבא"ק הוא ד' שרשים מן ד' בחינות של י"ס שבו, שהן: נשמות, וגופים, ולבושים, והיכלות, וזהו דרך פרט". פירוש, כאן מדבר מבחינת ראש הנקרא כתר, משום שהמסך משמש בו ממטה למעלה כנ"ל, שאז אין או"ח המלביש שום עביות כלל, ומטעם זה נבחן רק לשרשי כלים, כלומר ד' שרשים לד' בחינות הכלים חו"ב תו"מ שיתגלו אח"כ בגוף דא"ק, המכונים: נשמה, גוף, לבוש והיכל. ומשום שהמה רק שרשים בלבד, לפיכך מכנים אותם בשם כתר, כי כל שורש נקרא כתר, אמנם ד' הבחינות הנמשכים אח"ז ממעלה למטה, הנה הן כלים גמורים בפועל, והמה הנקראים גוף דאדם קדמון, (כמ"ש בטעמו ונימוקו בהסת"פ ח"ב אות כ"ב ד"ה והנה נתבאר) וע"כ מכנה הרב את ראש זה דא"ק, בשם "כתר בדרך פרט", כלומר, כתר פרטי, שהוא ד' שורשים, לד' בחינות שממעלה למטה שבו, וז"ש הרב, "אמנם בדרך כלל הוא מ"ש עתה, כי כללות בחינות הנשמות שבא"ק, יקראו שורש הנשמות וכו'. וכן כללות בחינות גופות דא"ק, יקראו שורש דגופות וכו' וכן כללות בחינת לבושים דא"ק, יקראו שורש הלבושים וכו'. וכללות בחינות היכלות דא"ק, יקראו שורש "ההיכלות" עכ"ל. כי כאן מדבר, מבחינת כתר הנבחן בשיעור קומה, אשר מבחינה זו נקראים כל הבחינות שישנן בא"ק מראשו עד סיומו לבחינת כתר כנ"ל עש"ה, ולפיכך נבחנות בשם כתר, גם ד' הבחינות שבו, שלמטה מראש, דהיינו הנקראים כלים גמורים, שאו"ח יורד ממסך ולמטה כנ"ל. ואע"פ, שבערך א"ק גופיה בפרטיותו, אינן נקראות כתר, כי רק הראש שבו בלבד נקרא כתר, אלא שהן נקראות נשמה גוף לבוש והיכל, שהם ד' הספירות חו"ב תו"מ, עכ"ז כלפי ההבחן של שיעור קומה, נקראים גם הם כתרים לכל העולמות, מטעם הנ"ל, שקומת כתר אינו בנמצא אלא רק בעולם א"ק. ולפיכך אומר הרב, שהחכמה שלו המכונה נשמה, אע"פ שנמצאת למטה מראש דא"ק, מ"מ נבחנת לכתר לכל החכמות שנמצאים, בהעולמות, ובינה שבו המכונה גוף, הוא כתר לכל הבינות הנמצאים בכל העולמות. וז"א שבו, שנק' לבוש, הוא כתר לכל ז"א הנמצאים בהעולמות. ומלכות שבו, המכונה היכל, היא הכתר לכל המלכיות הנמצאים בכל העולמות. כי לכולם טעם אחד, דהיינו, משום שמסך דבחי"ד משמש בהם לבדם, ולא בשום עולם אחר, כמבואר.

סיכום: בשיעור הקודם למדנו שישנן ה' בח' כתר. אמר שהשפה היא קצרה וצריכים ללמוד את בח' הכתר הללו. אומר שכתר בכל מקום ולא ברור מה אומר, למה כל זה. אמר לנו למעלה: 'נמצא כי א"ק כולל שורש כל ה' בח' הנ"ל בכל עולם ועולם כי כתר שבעולם א"ק הוא ד' שורשים ד' בח' של י"ס שבו שהם נשמות לבושים גופים והיכלות בדרך פרט. הראש א"ק הוא שורש לכל הנשמה גוף לבוש היכל שבא"ק בדרך פרט שהוא שורש. זה בא להסביר מה אומר שהראש של א"ק הוא כתר בדרך פרט. אם קראת לו כתר בדרך פרט מסביר שהשפה היא קצרה ומספר כיצד מבחינים שהשפה היא קצרה.

לצורך כך מסביר הרב שיש 5 בח' מושגי כתר שלמדנו – יש הרבה בח' מתוכן למדנו 5. מספר עליהן כדי להראות מה זה על דרך פרט. נאמר מראש שבח' ב' וג' של מושגי הכתר שיש בתוך מושג הד' שבכתר מושג על דרך פרט.

הכתר הראשון שמדברים בו זה התפשטות האור הנקרא כתר. האור מתפשט כדי לגלות ד' בח' דאו"י שזה התפשטות האור לכל העולמות. בכל מקום יש גילוי הרצון בהתפשטות האור, בכל זיווג דהכאה גם אם אין הכאה ואין זיווג יש גילוי הרצון. ברגע שיש התפשטות אא"ס בכל אדם בכל עולם, האור מגלה את ההשתוקקות מא"ס. לזה נקרא כתר. זה בח' אחת.

יש עוד ב' מושגי כתר – השייכים לראש כל מדרגה. בכל ראש מדרגה מהעולמות יש ניצוץ בורא ונברא – עתיק וא"א. עתיק זה שורש בכח. א"א זה שורש בפועל. כמו אמונה ומדע-חכמה. השורש בכח זה מחשבה מופשטת המקושרת עם העליון במחשבה אמונית – כמו בעתיק. מחשבה מופשטת, כמו אידאל, קשור למשהו גדול ממנו. הגיע מהעליון בצורת בקיעה, בלי זיווג דהכאה. לעומת זאת יש מחשבה מעשית – א"א – איך לפעול, איך לשמש את הגוף, מה יהיה בגוף. הרי הגוף כולל נגל"ה. למדנו שנגל"ה – הראש נקרא שורש הבנוי מב' בח' – עתיק וא"א, בכח ופועל. כשאומר כתר מדבר על ראש פרצוף וצריך לבדוק אם ראש דהתלבשות או מחשבה, שורש בפועל. מחשבה היא ראש שפועל ממטה למעלה, כמו בזיווג דהכאה. למדנו שבזיווג כזה יש התפשטות כמו כתר הראשון שלמדנו, ויש זיווג דהכאה שעושה או"ח. כי פועל מלמטה למעלה כל הכלים נקראים שורשי כלים כי כח הדין לא פועל ממקום מצוא (?) ולמעלה, אז כל ראש נקרא כתר.

לא למדנו ההבדל בין ראש להתלבשות וראש דעביות אבל למדנו מה זה עתיק וא"א. אומר שבין כל שני עולמות יש מציאות למשל אם יש עולם אצילות או עולם בריאה, כאשר רוצה לבנות את עולם בריאה יש בקיעה של מלכות, ומלכות דמלכות שיורדת ונהיית עתיק בעולם בריאה, זיווג דהכאה על בח' ב' כי בריאה זה בח' ב' ויצירה בח' ג. יורד או"י מלובש באו"ח הנקרא א"א ממנו יוצא למטרה נגל"ה. מכל ראש יוצא נגל"ה שהראש נקרא שורש הכולל עתיק וא"א ששניהם נקראים שורש, או כתר. בין כל עולם יש ב' שורשים עתיק וא"א, שנקרא כתר דבח' ב' ובח' ג'. שורש בכח מתפשט בגוף שורש בפועל גם מתפשט בגוף.

יש עוד בח' ד' – עולם א"ק הרי יצאו עולמות, למדנו שכל עולם יוצא עפ"י זיווג דהכאה, לפי גובה קומה. גובה קומה בח' ד' יצא א"ק. בח' ג – אצילות. ב- בריאה א-יצירה ושורש – עשיה. עולם א"ק נקרא עולם כתר, עולם כתר מצד עולמות חוץ מהמושגים הקודמים או"י והראש של כל פרצוף. 

אלה ד' בח' שלמדנו בשיעור זה. בא ואומר מה שכתוב למעלה על הבח' של שורש הפרטי בתוך עולם א"ק. למדנו ד' מושגים של כתר שמספיקים כדי לפרש מה נקרא שורש בדרך פרט, כי מדבר על עולם א"ק. למדנו שהעולמות מחולקים – יש לנו את עולם א"ק שמתפשט בתוכו מטבור ולמעלה – 3 שלישים. עולם אצילות יצא. שני שלישים של א"ק מטבור ולמטה. בשליש התחתון יצאו בי"ע. כך יצאו העולמות. יש פרסא מפרידה וטבור שמפריד בין אצילות לא"ק. כל א"ק נקרא כתר, בתוך עולם א"ק יש ראש נקרא שורש ונקרא כמו עתיק וא"א שהם בח' ב' וג' של מושגי הכתר שלנו. חוץ משורש יש עוד מושגים – שנגל"ה. בא לדבר על השורש של א"ק ואומר – יש שורש פרטי בתוך עולם א"ק שזה שנגל"ה – בח' ב' וג' של כתר בעולם א"ק שהוא גם כתר. אגב כך נדע שיש גם בעולם אצילות עתיק וא"א שהם גם כתר. גם בבריאה יש עתיק וא"א. בכל עולם יש. רק כאן יש פרטי בעולם א"ק שנקרא כתר. 

שיעור 35 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' ק"מ – י"ח באב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. למדנו שישנם חמישה מושגים של כתר כפי שלמדנו עד כה, והיות והשפה קצרה – יש לבאר את ההבחנה ביניהם
2. האבחנה בין הכתרים נועדה להסביר את הכתוב למעלה מהו שורש הפרטי בעולם א"ק מתוך שנגל"ה
3. המושג הראשון של כתר הוא התפשטות או"י המגלה את ד' בחי' הרצון.
4. מושג השני והשלישי של כתר הם נקראים עתיק וא"א שהם בחי' ראש של כל מדרגה וכל עולם. והאבחנה ביניהם היא שעתיק הוא שרש בכח וא"א בפועל, דהיינו שמתפשט ממעלה למטה.
5. המושג הרביעי של בחי' הכתר הוא מצד העולמות, והוא הנקרא עולם א"ק. היות והעולמות נבחנים עפ"י גובה קומה וא"ק יוצא על בחי' ד' שהוא גובה קומה של כתר.
6. מה שכותב לנו וזה בדרך פרט הכוונה לשורש מתוך שנגל"ה של א"ק שהוא בחינה פרטית של כתר ממושגי ב' וג' דהיינו עתיק וא"א של בחי' כתר מצד העולמות שנקרא אדם קדמון.

אין תגובות

להגיב