הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קנ | שיעור 43

חלק ג שיעור 43 אות קנ'

האזנים הן בינה, שהיא בחי"ב שעביותה מועטת, והיא נשמה. החוטם ה"ס ז"א, שהוא עביות דבחי"ג היותר עבה, והוא רוח. הפה היא מלכות, והיאעביות דבחי"ד, העבה מכולן, והיא אור הנפש

ד) כי כפי ערך האבר, כן יהיה דקותו, כי הנה האזנים הם בחי' הבינה, שהיא יותר דקה, ולכן הרוח היוצא מהם דק מאד. וכן אבר החוטם דק מאבר הפה כנ"ז. והנה דרך משל נוכל לומר, כי הרוח היוצא ג מן האזן, הוא נקרא נשמה. ומן החוטם, נקרא רוח. ומן הפה, נקרא נפש. וכו'.

אור פנימי

(המשך אות ב)

וז"ש הרב "כפי ערך האבר כן יהיה דקותו וכו' ". פירוש, כי הכלי שבו מתלבש האור המיוחד לו, מכונה בשם "אבר", ושיעור דקותו או עביותו של האבר, משוער בעביותו של המסך המשמש שם.

ולפיכך, מקום שימושו של מסך דבחי"ב נקרא "אבר דק", "והרוח היוצא ממנו דק מאד", כלומר, או"ח העולה ומוחזר מכלי ההוא דק מאד, כי אינו מגיע לא אל כתר ולא אל חכמה, כי אם אל בינה, ולפיכך ע"ס ההן, קומתן עד בינה, כמבואר לעיל.

וזה אמרו, "ואחריו במדרגה הוא אבר החוטם, כי ממנו יוצא רוח יותר מורגש, ממה שיוצא מן האזן": כי מקום שימושו של מסך דבחי"ג מכונה בשם חוטם, אשר "הרוח היוצא ממנו", כלומר, או"ח המוחזר לאחוריו ויוצא מכלי ההוא, מדתו גדול יותר, ומגיע על כן עד חכמה, ולפיכך ע"ס דחוטם קומתן עד חכמה. וז"ש, "ואחריו במדרגה הוא אבר הפה, כי ממנו יוצא הבל ורוח חזק יותר מכולם": כי מקום שימושו דמסך דבחי"ד, מכונה בשם "פה", אשר ההבל היוצא ממנו, שה"ס או"ח המסתלק ממנו ועולה למעלה, הוא חזק יותר מכולם, כי מדתו מלאה אשר מגיע עד כתר, וע"כ ע"ס ההן יש להן קומת כתר.

ג) ואע"פ, שע"ס הבאות מזווג דהכאה שבמסך דפה, יש להן קומת כתר, שהיא אור יחידה, ומחוטם קומת חכמה שהיא אור החיה וכו', עם כל זה, סדר התלבשות האורות בה אינו כן, אלא בסדר הפוך, כי אור החשוב יותר מתלבש בכלי הזך יותר באופן, שאין אור דיחידה מתלבש, אלא בזך מכולם, שנקרא כתר, או גלגלתא. ואין אור חיה מתלבש, אלא בכלי דחכמה, שהוא בחי"א, הנקרא עינים. ואין אור הנשמה מתלבש, אלא בכלי דבינה, שהיא בחי"ב, הנקרא אזן. ואין אור הרוח מתלבש, אלא בכלי דז"א, דהיינו בחי"ג, שנקרא חוטם. ואור הנפש מתלבש, בכלי דמלכות שהיא בחי"ד שנקרא פה. וזה הכלל, "כל המשפיע הוא צריך לבחינה היותר עב, וכל המקבל מחויב לקבל בדבר היותר זך". פירוש, שהמשכת אור העליון להשפיע בתחתון, צריך שהתחתון יהיה לו בחינת מסך וכלי היותר עב, כנ"ל, שכל שהמסך עב ביותר, נמצא שיעור או"ח המסתלק ממנו גדול ביותר, ונמצא שמגיע לקומה גבוה ביותר, כי ע"כ אם אין לתחתון אלא מסך דבחי"ג, חסרה לו קומת יחידה, ואין לו אלא קומת חיה וכו', אמנם הקבלה של תחתון, הוא תמיד בדבר הזך יותר, כלומר, שהאור המושפע לו מתלבש רק בבחינה הזכה יותר, וכל אור החשוב יותר, צריך לכלי הזך יותר. וכבר ביארתי ענין הזה בהרחבה גדולה, בהסת"פ בחלק ב' (ועש"ה באות פ"ז ד"ה וזהו).

סיכום: למדנו שהתפשטות אור א"ס לעשות כלים הם מד' עוביות ע"י יצירת איברי האדם שהם גלגלתא, עיניים, אוזן, חוטם, פה. לאיברים יש חושים שנקראים ראיה, שמיעה, ריח, דיבור, והם דרך לקלוט את האור מבחוץ.

למדנו שיש את מבנה קבוע של ד' בחינות המתפרטות לעולמות אק, אבי"ע, כנגד כתר, חכמה, בינה, ז"א ומלכות המתפרטים לכ"א מהפרצופים א"א, או"א, ז"א ומלכות, וכ"א מהפרצופים מתחלקים לגלגלתא, אח"פ שהם האיברים המקבלים את האורות.

למדנו עוד שכפי ערך האיבר, כך הוא מקבל את ההארה. למדנו שההארה הגדולה ביותר תהיה בגלגלתא שתקבל אור יחידה. יצרנו פה חוסר הבנה לגבי השאלה – אם יש עוביות גבוהה היינו מצפים לאור גדול. כי פה עביות ד', וחוטם ג' ואוזן ב' ועיניים א' וגלגלתא שורש. היינו מצפים שאם ד' עושה זיווג דהכאה עד בח' ד'. עושה אור והבל עד ד אז שיקבל אור יותר גדול ולא רק נפש. לעומת זאת איבר גלגלתא שהוא שורש היינו מצפים שיקבל אור יותר קטן אבל הוא מקבל אור דיחידה. שואל למה? הרי העביות של הכלי ככל שהמסך יותר גדול יקבל אור יותר גדול, אלא שיש כאן עניין אחר. מדברים על פרצוף אחד ולא על כמה. בגלגלתא שיש עביות ד' יקבל אור היחידה לעומת פרצוף ע"ב שיש עביות ג' יקבל אור חיה. או כנגד א"ק ואבי"ע עולם א"ק יש עביות ד יקבל אור יח' לעומת אצילות של בח' ג' יקבל אור חיה. 

באיברים יש הפכיות כלים ואורות. יש פה כלל שצריך להשמר לאותה מסגרת – ככל שהכלי, אם רוצה לקבל אור צריך להיות כלי זך בהתאם לאור בהשוואת צורה. אבל המשכת האור באה לידי שינוי צורה. כשעושים זיווג צריכים להיות שני הדברים. כמו בזוגיות – מה שגורם לקבלת האור הוא הדמיון. צריכה להיות השוואת צורה וגם השלמת צורה. ואז גלגלתא יש השוואת צורה גדולה ביותר עם האור לכן יקבל את האור היותר גדול.

הוסיף לנו את עניין האיברים בכל פרצוף הנקראים גלגלתא אח"פ וההבל היוצא מהם. 

סיכום בנקודות שיעור 43 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי– חלק ג' פרק י"א עמוד ק"נ כ"ז אב תשע"ט בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. אור חוזר נקרא הבל היוצא מהפרצוף.
2. כל המציאות מתחלקת לעולמות א"ק ואבי"ע על פי ד' בחינות דאור ישר: כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות
3. כל עולם מתחלק לפרצופים: אריך אנפין, אבא, אמא, זעיר אנפין ומלכות.
4. כל פרצוף מתחלק לאברים הנקראים: גלגלתא, עיניים, אוזן, חוטם ופה.
5. ככל שהעוביות של הכלי היא יותר עבה, כך ההבל הוא יותר גדול. ההבל שבאוזן הוא גדול מהעיניים, אולם קטן מהחוטם, וזה של הפה גדול מכולם.
6. למרות ההבל הגדול שיש בפה, הוא מקבל את האור הקטן ביותר. ולמרות ההבל הלא קיים בגלגלתא, הוא מקבל את האור היותר גדול.
7. כדי להבין מדוע בפה מקבלים את האור הקטן ביותר ובגלגלתא את הגדול ביותר, צריכים לחזור על עניין הפכיות כלים ואורות, שבו למדנו שלצורך המשכת האור, צריך את הכלי העבה ביותר , אולם לצורך קבלת האור, צריך להיות השוואת צורה ובכלי הזך ביותר, מקבלים את האור הגדול ביותר.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב