הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קס"ב-קס"ג | שיעור 51

בס"ד

חלק ג שיעור 51 עמוד קסב

בכללות נבחן כל האור שבעולם עשיה לבחינת אור הנפש בלבד. ובפרטות 

יש בה נרנח"י דנפש, שכל אחד מהם כלול מנרנח"י, שהם כ"ה מדרגות

ד) ונמצא, כי הם ד כ"ה בחינות בפרטן, אך בכללן, כולם הם ה' בחינות לבד, שהם ה' פרצופין. ואמנם כשנעריכם בערך ד' העולמות אבי"ע, לא יהיו כולם רק בחינת נפש בערך כללות. וכו'.

פנימיות וחיצוניות דיצירה הם רוחין ומלאכים. ובכל אחת מהן יש ה' פרצופים א"א או"א וזו"ן שבכל פרצוף יש ה' בחינות נרנח"י. דהיינו כ"ה בחינות וכולן הן רק אור הרוח. וקומת ז"א שבעולמות

ה) עד"ז יש ב' בחינות בעולם יצירה, והם פנימיות וחיצוניות, והפנימיות הם הרוחין, והחיצוניות הם המלאכים. וכל בחינה מאלו ב' בחינות, יש בכל אחד מהם ה' פרצופין: א"א, אבא, ואמא, ז"א, ונוקבא. וכל פרצוף נחלק לחמשה ע"ד הנ"ל. והם ה' בחינות נרנח"י, שיש ביצירה, שנחלקים לה' בחינות פרטות כנ"ל, ולה' בחינות בכללות כנ"ל, וכולם אינם רק בחינת רוח, ובחינת ז"א, שבערך כללות כל העולמות.

פנימיות וחיצוניות דבריאה הן נשמות וכסא שבו רוחין קדישין. ובכל אחת מהן 

כ"ה בחינות כנ"ל. וכולן הן רק אור הנשמה בלבד. וקומת בינה שבעולמות

ו) וכעד"ז בבריאה יש בו ג"כ ב' בחינות פנימיות וחיצוניות, והפנימיות הם הנשמות, והחיצוניות הם הכסא אשר בו הרוחין קדישין, וכל אחד נחלק לכ"ה בחינות בפרטות כנ"ל, ולה' בחינות בכללות, וכולם נקרא נשמה ובינה, בערך כללות העולמות.

פנימיות וחיצוניות דאצילות הן עצמות האור וכלים. ובכל אחת מהן כ"ה 

בחינות כנ"ל. וכולן הן אור החיה וקומת החכמה שבעולמות

ז) וכעד"ז באצילות יש בו ב' בחינות פנימיות וחיצוניות, והפנימיות הוא האורות והעצמות שבתוכו. והחיצוניות הם הכלים. וכל בחינה נחלק לכ"ה בחינות פרטיות כנ"ל, וכולם יחד הם בחינת חיה וחכמה, בערך כללות העולמות.

פנימיות וחיצוניות דא"ק, הן עצמות האור, והכלים. שבכל אחת מהן כ"ה 

בחינות, וכולן הן אור היחידה וקומת כתר שבעולמות

ח) וכעד"ז באדם קדמון יש בו ב' בחינות פנימיות וחיצוניות, הפנימיות הוא העצמות שבתוכו, והחיצוניות הם הכלים, אע"פ שעדיין בערך שאר העולמות אינם נקראים כלים, רק בערך פנימות עצמו נכנה אותם בשם כלים. ויש בכל אחד מהם כל הבחינות הנ"ל, והם בכללות נקרא יחידה וכתר בערך כללות כל העולמות. וז"ש ריש תיקון ע' א"ק הוא כתר עילאה וכו'.

הנרנח"י שבכל עולם הן פנימיות. והכלים שמתלבשים בהם הם חיצוניות

ט) ודע כי כל הפנימים שיש בכל עולם ועולם מאלו הה' עולמות, הם: בחינת יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש, שבאותו עולם עצמו. וחיצוניות שלו, הם הכלים והגוף, שבתוכם מתלבשים: היחידה, חיה, נשמה, רוח, ונפש.

כל העולמות הם פרצוף אחד מע"ס. שא"ק הוא הכתר שבהם. ועולם האצילות הוא חכמה. והבריאה היא בינה. והיצירה, ז"א. והעשיה, מלכות. והאור שבכולם הוא פנימיות, והכלים שבכולם הם חיצוניות. ובפנימיות כולם הוא אור א"ס שהכל הוא חיצוניות נגדו

י) נמצא עתה, ה כי כל העולמות הם בחינת פרצוף אחד, מעשר ספירות בלבד. ואדם קדמון בכל בחינותיו הוא הכתר שבהם, והאצילות אבא שבהם, והבריאה אמא שבהם, והיצירה ז"א שבהם, ועשיה נוקבא שבהם, וכולם פרצוף אחד לבד, ויש עצמות, שהוא הפנימיות, והכלים, שהוא החיצוניות, ובתוך כולם אור א"ס, אשר כולם נקראו בערכו, כלים וחיצוניות לבד, והוא לבדו בתוכם עצמות ופנימיות.

אור פנימי

ד) דהיינו ה' פרצופין, שבכל פרצוף ופרצוף יש נרנח"י ותדע, שכ"ה בחינות הללו, הן מתחייבות בכל עולם מחמת אצילות המדרגה ההיא האחת, שאותו עולם נבחן בה. כמ"ש זה בהסתכלות פנימית כאן. ולפיכך הכרח הוא, להבחין גם בעולם אדם קדמון ה' פרצופין, שבכל אחד מהם יש ע"ס: כח"ב, ז"א, נוקבא, זו למטה מזו, שבתוכן מתלבש הנרנח"י של אותו הפרצוף הפרטי.

וצריך שתבחין כאן, שיש ב' מיני עשר ספירות: הא', הן, ע"ס כח"ב ז"א ומלכות שקומתן שוה, דהיינו, שיוצאות ע"י זווג דהכאה מפעם אחת, כלומר מבחינה אחת. והב', הן ע"ס כח"ב זו"ן, שהן זו למטה מזו, דהיינו, שיוצאות על ידי ה' זווגים דהכאה, מפאת הזדככות המסך. כמ"ש לעיל בסדר אצילות של ה' העולמות א"ק ואבי"ע.

ותדע, שאותן כ"ה בחינות המתחייבות בכל עולם האמורות בדברי הרב, המדובר הוא, רק בבחינת עשר ספירות זו למטה מזו, כי אותן ע"ס שקומתן שוה, נחשבות רק לספירה אחת, שנקרא על שם האור העליון יותר שבהקומה, (כנ"ל פ"ט אות ג').

ה) זה ידיעה חשובה מאד שצריכים לה להבנת הרבה ענינים, וצריכים לזכור זה תמיד. והבנה ראשונה היא, כי מחמת זה, בשעה שנעשה איזה תנועה וחידוש באיזה עולם, ובאיזה בחינה קלה שבהם, הנה תנועה פרטית זו, גורם חידוש בכללות כל העולמות, מראש הקו עד סוף עשיה, אם לשבט אם לחסד, שזה דומה ממש לאדם אחד, שלא יתכן להעלות על הדעת, אשר רק חלק קטן מאיזה אבר שבאבריו כואב לו, או שמתענג שם, ואין כל הגוף מראשו עד צפרני רגליו מרגיש אותו, כן הדבר הזה, והבן היטב.

סיכום: המשכנו את פירוט הלימוד מאתמול, בו למדנו על עולם עשיה ואמרנו שבעולם עשיה יש התפרטות – נפש ביחס לכלל העולמות אבל בו יש פירוט. בכל עולם, בכל מדרגה, בכל ספירה, בכל בח' יש פנימיות וחיצוניות. אותו דבר בכלל עולם עשיה יש פנימיות וחיצוניות. לחיצוניות הם הכלים ופנימיות הם האורות המתגבשים בכלים הנקראים נרנח"י כנגד הפרצופים מלמטה למעלה – מלכות, ז"א, אמא, אבא וא"א.

אומר גם שכ"א מהם גם מתפרט ויוצא ש5 פרצופים המתפרטים 5 = 25 פרצופים בעשיה, וכן בשאר העולמות יש פנימיות וחצינויות. הפנימיות של עשיה נקראה נפשות, והחיצוניות נקראים אופנים. אם נפגוש שמות אלה (אופני הקודש) נדע שמדובר בעשיה ומלכות.

בשיעור זה הרחיב והראה לנו שכמו שלמדנו בעולם עשיה נכון לגבי עולם יצירה, בריאה, אצילות וא"ק שכל אחד מהם גם מתחלק. ההבדל ביניהם הוא שבכל עולם יש איזושהי מדרגה כללית, שכל הפרטים הם חלק מאותה מדרגה כללית. ביצירה היא רוח, וגם הוא מתחלק ל25 בח'. המדרגה שלו היא רוח. וכן בבריאה, אצילות וא"ק. ראינו שהעולמות מחולקים, בח' א"ס – המלכות שנבראה בא"ס יש מאין. היא עצמה מתחלקת לא"ק  אבי"ע כנגד י.ה.ו.ה וקו"י שבכל אחד מהם פנימיות וחיצוניות.

בעולם א"ק הפנימיות היא עצמות האור, והחיצוניות הם הכלים. למדנו שכל בח' מחולקת מ25 בח'. מצד הכלים נקראים כתר, מצד האור הם יחידה. אז כל א"ק ביחס לכלל העולמות הוא יחידה.

בעולם אצילות אותו דבר – מתחלק לפנים וחוץ. עצמות האור היא הפנים והחיצוניות – כלים, הנקראים חכמה וחיה. חיה זו המדרגה הכללית. עד כאן שמות כלליים. כעת לפרטות: נשמה, רוח ונפש.

בעולם הבריאה – פנימיות נקראים נשמות והחיצוניות נקראים כסא או רוחין קדישין. נקראים בינה ונשמה. הפנימיות של כלל עולם הבריאה היא נשמה. 

ביצירה נקראים רוחין ומלאכים. הרוחין זה פנימיות והמלאכים חיצוניות, הנקראים ז"א ורוח.

בעולם עשיה הפנימיות הן הנפשות והחיצוניות אופנים, בח' מלכות ונפש, כלומר כללות כל העולם הם מדרגה אחת, ועולם עשיה הוא נפש מצד כלל העולמות ויצירה רוח, ובריאה נשמה. זה חשוב (אות ה') שמכיוון שכך אל תאמר "האצבע כואבת לי, אלא כואב לי באצבע", כי האצבע היא פרט השייכת לכלל, וכל פרט צריך להסתכל עליו ביחס הכלל כולו. הפרט כפוף לכלל, ללא יכולת לחופש מהכלל, כי הוא חלק מהכלל. כל בח' כל עולם, כמה שיהיה קטן או גדול הוא חלק מכלל. צריך קודם להסתכל על הכלל הקרוב ואח"כ על כלל יותר ויותר גדול.

למדנו את חוק ההתכללות וגם ההתפרטות.

אין תגובות

להגיב