הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קס"ט-ק"ע | שיעור 55

בס"ד

חלק ג שיעור 55 עמוד קסט

פ ר ק  ג'

בו מבאר ע"ס שקומתן שוה. ובו ה' ענינים:

א. בכל מקום שהרוחני עובר קונה שם מקומו. וע"כ נשארות כל ספירות התחתונות בעליונות, מפני שעברו דרכן. ב. ע"ס דאו"י, וע"ס דאו"ח, עומדות בסדר הפוך. ג. הע"ס דאו"ח השלימו כל ספירה וספירה לע"ס. ד. המלכות דאו"ח שנתחברה בכתר דאור ישר, קנתה קומת כתר, וכיון שעברה דרך כל הספירות השיגו כולן קומת כתר. ה. שיצאו ע"ס באורך, וע"ס בעובי.

א) עתה נבאר עשר הספירות שקומתן שוה. דהיינו, שבאם קומת הזווג היא עד הכתר, יש בו מאה ספירות שהן עשר ספירות מכתר עד מלכות בעובי, מלבישות זו על זו, שכל אחת מהן יש לה עשר ספירות באורך, מכתר עד מלכות. ואם קומת הזווג היא עד חכמה יש להן ט"ס בעובי שכל אחת מהן יש לה ט"ס באורך. ואם קומת הזווג היא עד בינה, יש להן ח' ספירות בעובי, שכל אחת מהן יש לה ח"ס באורך וכו' עד"ז. וזה נוהג בכל זווג וזווג דהכאת אור העליון על המסך. המובא בדברי הרב כאן בפרק א'. 

ב) והטעם הוא כי בכל מקום שנאמר, שדבר רוחני עובר ממקום למקום, אין הפירוש, שהניח מקום הראשון, ובא למקום שני, כדרך הגשמיים, אלא רק בחינת תוספת יש כאן, כי נשאר כולו במקום הראשון כמו שהיה, גם אחר שבא למקום השני. ונמצא, שנתוסף לו גם מקום שני כי אין העדר ברוחני (כמ"ש הרב בעץ חיים שער הנסירה פרק ז'). ומתוך שספירת כתר הוא השורש של ד' בחינות חו"ב תו"מ דאור ישר, נמצאות בהכרח, שהן עוברות דרך בו, ואם כן הרי הניחו בו שרשם, מטעם אין העדר ברוחני, ולכן יש בהכרח בספירת כתר לבדו כל ט"ס, כח"ב חג"ת נה"י דאור ישר. ועד"ז בספירת חכמה שבינה ותו"מ עברו דרך בה, הרי קבעו בה מקומן ויש בספירת חכמה ח' ספירות מחכמה עד יסוד. ועד"ז בבינה, שתו"מ עברו דרך בה קבעו בה מקומן, ויש בבינה ז' ספירות מבינה עד יסוד וכן בחג"ת נה"י שבתפארת, וכן במלכות באופן, שכתר כלול מט' ספירות כח"ב חג"ת נה"י דאור ישר. דהיינו חוץ ממלכות. כי במלכות אין אור ישר רק או"ח בלבד. וחכמה כלולה מח"ס חו"ב חג"ת נה"י דאו"י. ובינה כלולה מז' ספירות, בינה חג"ת נה"י דאו"י. וחסד כלול משש ספירות חג"ת נה"י דאו"י. וכו' עד"ז, שכל ספירה עליונה כלולה מכל ספירות התחתונות שעברו בתוכה. מטעם אין העדר ברוחני (וכבר נתבאר זה בחלק ב' בהסתכלות פנימית פרק ט').

ג) והנה, התכללות זו האמורה, נעשתה מכח ע"ס כח"ב תו"מ דאור ישר עצמן, עוד מלפני שנעשה הזווג דהכאה על המסך, המעלה אור חוזר ומלביש אותן. אמנם אחר שנעשה הזווג דהכאה על המסך שבמלכות, והאור חוזר עלה ממסך שבמלכות והלביש את הספירות דאור ישר, הנה אז משוה האו"ח קומתן של כולן בשוה. למשל, אם הזווג היה על מסך דבחי"ד, המעלה או"ח עד הכתר, הנה יצאו כאן ע"ס דאו"ח, כח"ב חג"ת נהי"מ, מן המלכות והלבישו את כח"ב חג"ת נה"י דאור ישר. והנה ע"ס דאו"ח נמצאות בסדר הפוך מע"ס דאור ישר, כי ע"ס דאו"י שורשן למעלה בכתר, ונמצאות עומדות ממעלה למטה. מכתר עד יסוד. וע"ס דאו"ח הרי שורשן במלכות, כי ממנה יצאו, ונבחן שהן עומדות ממטה למעלה, שכתר דאו"ח, דהיינו השורש, הוא במלכות, וחכמה דאו"ח ביסוד דאו"י. ובינה דאו"ח בהוד דאו"י. וחסד דאו"ח בנצח דאו"י וגבורה דאו"ח בת"ת דאו"י. ות"ת דאו"ח בגבורה דאו"י. ונצח דאו"ח בחסד דאו"י. והוד דאו"ח בבינה דאו"י. ויסוד דאו"ח בחכמה דאו"י. ומלכות דאו"ח בכתר דאו"י. הרי שהן עומדות ממטה למעלה, החל במלכות וכלה בכתר.

ד) וכשמתחברות עשר ספירות דאו"ח עם עשר ספירות דאו"י, נמצאות בכל אחת עשר ספירות. כי מלכות שלא היה לה כלום מאו"י, הרויחה עשר ספירות שלמות דאו"ח, מכתר עד מלכות, כי כולן עברו דרכה, ונשארו בה בקביעות, מטעם אין העדר ברוחני. ויסוד דאו"י שלא היה בו אלא ספירה אחת דאו"י, השיג עתה מאו"ח ט' ספירות, מחכמה עד מלכות, כי כולן עברו דרך בו. והוד דאו"י, שלא היה לו אלא ב' ספירות השיג עתה מאו"ח ח"ס, מבינה עד מלכות. ונצח דאו"י שהיה לו ג"ס, השיג ז"ס מחסד עד מלכות. וכו' עד"ז עד שחכמה דאו"י שהיו לה שמונה ספירות דאו"י, חו"ב חג"ת נה"י, השיגה עתה, יסוד ומלכות דאו"ח, ונשלמה בעשר ספירות. וכתר דאו"י, שהיה לו ט"ס, כח"ב חג"ת נה"י דאו"י, השיג עתה מלכות דאו"ח, ונשלם בעשר ספירות.

ה) ונמצא, שמלכות דאו"ח השיגה קומת כתר, שהרי נתחברה עם כתר דאו"י. ויסוד דאו"ח השיג קומת חכמה, כי נתחבר עם חכמה דאו"י. והוד השיג קומת בינה, משום שנתחבר עם בינה. וכו'. ולפיכך נבחן שגם חכמה דאו"י השיגה קומת כתר, שהרי אותה המלכות דאו"ח שנתחברה עם כתר, ונעשתה לקומת כתר, עברה דרך חכמה, ונקבעה בה, א"כ השיגה גם חכמה על ידה את קומת כתר. וכן בינה דאו"י, השיגה קומת כתר, כי יסוד ומלכות דאו"ח, שנעשו לחכמה וכתר, עברו את דרכה, והניחו שורשם בה. ועד"ז כל ספירה וספירה דאו"י השיגה קומת כתר, מחמת מלכות דאו"ח שנתחברה בכתר, עברה בהכרח בתוכם ונקבעה בה. הרי שאחר שעלה או"ח ונתחבר באו"י, הושוו כל הספירות בקומה שוה עד כתר.

ו) ונבחן שאותה התכללות שכל ספירה וספירה נכללה מעשר ספירות מחמת התחברות דאו"י ואו"ח, עומדת בעובי, ומלבישות זו על זו. שהוא מטעם קומתם השוה. באופן, שבפנימיות כולן, עומדות ע"ס דכתר באורך, מכתר עד מלכות. ועליהן בעובי מלביש ע"ס דחכמה העומדות באורך, מכתר עד מלכות. ועליהן מלביש ע"ס דבינה, מכתר עד מלכות וכו' עד שע"ס שבמלכות מלבישות בחיצוניות כולן, מכתר עד מלכות. והנה נתבאר שמכל זווג דהכאה של אור העליון במסך דבחי"ד מוכרחות לצאת מאה ספירות, דהיינו עשר ספירות באורך, שכל אחת מהן מתפשטת לעשר ספירות בעבי, וכולן קומתן שוה עד כתר. ועד"ז בזווג דהכאה במסך דבחי"ג, יוצאות ט"ס באורך וט"ס בעבי, שקומתן שוה עד חכמה. ועד"ז בזווג דהכאה דבחי"ב, יוצאות ח"ס באורך וח"ס בעבי שקומתן שוה עד בינה. וכו' עד"ז.

סיכום: בשיעור קודם ראינו שמתוך יג' מיני ע"ס למדנו 4 מינים. 1- ד' בח' דאו"י – התפשטות האור והתעבות הרצון שבו עד המלכות שהיא ההשתוקקות – ד' בח' דאו"י צד "ח העיגולים והטבע.

2 – או"ח הכאת האו"ח מלמטה למעלה. או"ח נדחה ומלביש. המפגש עם המציאות הוא או"י – ההשתוקקות. אבל יש לך תפקיד להיות שותף – לדחות באו"ח וליצור או"ח המלביש – ההתייחסות לפי האידאות האישיות.

3 או"ח המלביש – ע"ס ההתפעמות האישית – נרנח"י, האור המלובש בכלי. זו ההרגשה האישית.

ע"ס שנגל"ה – חלוקת הצורות של אדם, בית, חצר לבושים וכו', וצד האדם מתחלק לשנגל"ה, בזה לא הרחבנו לפני לימוד צמצום ב' הנלמד בחלק טז' – הלבוש וההיכל נפרדו מע"ס. 

היום למדנו ע"ס שקומתן שווה, מין ה' של ע"ס.

ע"ס אלה אומרות שהזהות היא אותה זהות. ראובן הוא ראובן ורגל של פיל היא תמיד רגל של פיל וכד' כל האיברים שייכים לאותה מדרגה.

ההסבר הוא שכל פעם שמגיעה תופעה יש הכאה של אותה תופעה, לפי יכולת ההשלמה והיכולת להכות בתופעה. ההתייחסות והגישה כלפיה. האו"ח מאפשר לראות את הפרטים לפי האידאה האישית, ולכן המפגש עם המציאות הוא אישי, שלא כמו כולם. שני אנשים שישמעו את אותו שיעור יתייחסו בצורה שונה כי יש להם מסך שונה. האנשים הם אותם האנשים, בתוכם הם יכולים לגדול, אבל כרגע אומרים שהאדם אותו אדם כי ע"ס שמכות והאיברים המתפשטים לגוף מקבלים השוואה בגלל או"ח מלמטה למעלה. לפי יכולת ההכאה המנסה להגיע עד שורש העליון ככל האפשר. אבל לפי המסך. כשאדם רואה משהו מתייחס אליו לפי עוצמת ההכאה. 

למדנו שכ"א הוא עצמו ולא אחר. היחודיות נקבעת לפי יכולת ההעמקה, יכולת בניית העובי בתפישת המציאות. עומק המושגים הנבחן לפי ההתבוננות. 

שיעור 55 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
הסתכלות פנימית פ"א עמ' קס"ט-ק"ע – י"א אלול תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. למדנו בשיעור הקודם שישנם י"ג מינים של ע"ס. עברנו על ארבעה מהם שהם: ד' בח' דאו"י והשורש, ע"ס דאו"ח, נרנח"י שהם האורות המלבושים בכלים ושנגל"ה שהם החלקים שמהם מורכב האדם
2. למדנו היום את המין החמישי של ע"ס שהוא ע"ס שקומתן שווה.
3. המסך הוא הגורם לכך שקומתן של כל הע"ס של אותה מדרגה יהיו בקומה שווה, זאת ע"י האו"ח שמעלה המלכות.
4. כל מלכות בקדושה יש לה מסך. עפ"י עבי המסך גובה הקומה שהיא מעלה הוא יותר גדול והוא הקובע את כל האברים של אותו פרצוף.
5. ראובן הוא תמיד ראובן ושמעון הוא תמיד שמעון היות ויש להם באופן בסיסי מסך שמהווה את צורת ההתייחסות שלהם לחיים עפ"י מי שהם. ולכן כל האיברים הנפשיים שלהם המה המיוחדים להם.
6. הערה* למרות שראובן הוא תמיד ראובן ושמעון הוא תמיד שמעון ישנה אפשרות להתפתחות כל אחד בעצמו ועל זה נדבר בשיעורים הבאים.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב