הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קע"א-קע"ב | שיעור 56

שרטוט:

חלק ג שיעור 56 אות קע

פ ר ק  ד'

מבאר עשר הספירות היוצאות זו למעלה מזו ובו ב' ענינים:

א. שכל מאה הספירות היוצאות בזווג דהכאה בקומה שוה נחשבות רק לספירה אחת. ב. עשר הספירות שקומתן שוה יוצאות מזווג אחד דהכאה, ועשר הספירות היוצאות
זו למעלה מזו, יוצאות מחמשה זווגי הכאה.

מה' בחינות העביות, יוצאות ה' קומות של ע"ס זו למעלה מזו ע"י הזדככות

א) עתה נבאר הע"ס היוצאות זו למעלה מזו. ותדע, שמסבת ה' הבחינות שבכלי המלכות האמורות, יצא לנו ה' בחינות קומות היוצאים על ידי זווג דהכאה הנ"ל, זו למעלה מזו, מפאת הזדככות המסך וביאתו בה' בחינות העביות האמורות שבכלי המלכות, שבהיות המסך על עביות המלאה שבכלי המלכות, שנקראת עביות דבחי"ד, נבחן אשר יש באו"ח הנדחה ממנה, ה' בחינות, וע"כ הן מלבישות כל ה' הבחינות דאו"י. אמנם אם נזדכך העביות דבחי"ד, נמצא שהאו"ח הנדחה ממנה קצר מלהלביש את בחינת כתר דאו"י, כי אין בו רק ד' בחינות. וענין זה כבר מבואר כל צרכו בהסת"פ (ח"ב אות ע"ב ד"ה ובכדי) ומשם תדרשנו ואין להאריך כאן בזה.

ב) אמנם צריכים לידע, שכל התפשטות אור עליון לזווג דהכאה על פי סדר המדרגות של ה' בחינות עביות שבמסך הנ"ל, אע"פ שיש בכל התפשטות מאה ספירות שהן ע"ס אורך וע"ס עובי, כנ"ל, מ"מ אינן נחשבות רק לספירה אחת, דהיינו רק על שם הספירה היותר עליונה שבו, אם העליונה היא כתר נקראות כולן כתר, ואם קומתו ספירת חכמה, נקראות כולן חכמה, וכו' עד"ז. 

ג) באופן, שאלו ה' הקומות היוצאות מפאת הזדככות המסך, זו למעלה מזו, מקומת כתר עד קומת מלכות, נחשבות רק לה' ספירות: כח"ב תו"מ. ואע"פ שבכל קומה מהם יש ע"ס באורך וע"ס בעובי, מ"מ, מתוך שכל אלו מאה הספירות נמצאות בקומה שוה, נחשבות משום זה רק לספירה אחת, שנקראת ע"ש העליונה ביותר, כנ"ל.

ד) והנך רואה, ההפרש הגדול מעשר ספירות שקומתן שוה, לעשר ספירות דזו למעלה מזו, כי העשר ספירות שקומתן שוה, יוצאות מזווג אחד דהכאה, ונחשבות כולן לספירה אחת. אמנם הע"ס כח"ב תו"מהיוצאות זו למעלה מזו, יוצאות על ידי חמשה זווגים דהכאה, מפאת הזדככות המסך על סדר המדרגה מבחי"ד לבחי"ג וכו' עד לשורש. שבכל אחת מהן, יש ע"ס באורך וע"ס בעובי, בקומה שוה, אשר ע"כ, אלו ה' הקומות נחשבות רק לכח"ב תו"מ. זה למעלה מזה, דהיינו, על שם ספירות העליונות שבה' הקומות הללו. והנה נתבאר, ההפרש הגדול, בין ה' מיני הע"ס, שהן: ע"ס דאור ישר, כשהן לעצמן. וע"ס דאו"י ואו"ח, אשר קומתן שוה. וע"ס דנרנח"י. וע"ס שנגל"ה. וע"ס דזו למעלה מזו.

פ ר ק  ה'

מבאר עשר ספירות דראש ותוך, היוצאות זו למטה מזו, ובו
ד' ענינים:

א. פרצוף פירושו מדרגה שלימה שיש בה ג' פעמים עשר ספירות ר', ת', ס'. ב. עשר ספירות דראש הן רק שרשים לכלים, שאין עביות המסך יכולה להתעלות ממטה למעלה. ג. אחר שאוה"ח יורד ומתפשט לע"ס ממעלה למטה עד הטבור, עושה ע"ס דכלים גמורים, הנקראות עשר ספירות דתוך. ד. מלכות דראש מכונה פה. מלכות דגוף מכונה טבור.

א) ועתה נבאר הע"ס היוצאות זו למטה מזו, שהן ה' פרצופין, א"א, אבא, אמא, ז"א, נוקבא. ותחילה נבאר ההפרש שמבין ספירה לפרצוף, שהמרחק ביניהם רב מאד, כי ספירה, פירושה, או בחינה אחת של אור ישר, או ע"ס המלובשות באו"ח אשר קומתן שוה, כנ"ל, אמנם פרצוף, פירושו, מדרגה שלימה, הנגמרת לעצמה בבחינת כלים גמורים, ובבחינת סיום המדרגה. ולפיכך, מתחייב שיהיה בכל פרצוף, ג' בחינות מיוחדות של ע"ס, שנקרא: ע"ס של ראש, וע"ס של תוך, וע"ס של סוף, כמ"ש לפנינו. 

האו"ח העולה מזווג דהכאה ממטה למעלה, אינו אלא שרשים לכלים, ולא כלים גמורים. והם ע"ס דראש

ב) והנה ענין הפרצוף, נתבאר כאן בדברי הרב (פרק י"ב אות ג' ד' ועש"ה באו"פ). וכדי להבין הענין על בוריו אני מוכרח להאריך בזה. וכבר ידעת, שמצמצום ולמטה, פסקה המלכות מלהיות כלי קבלה על אור א"ס ב"ה, אלא האו"ח העולה ממנה נעשה לכלי קבלה במקומה, כנ"ל. גם נתבאר שם (באו"פ פי"ב ד"ה על ידי ובהסת"פ ד"ה והנה נתבאר), אשר האור חוזר העולה מהמלכות ולמעלה, אינו נחשב לכלי קבלה גמורים, ואינם נחשבים רק לשרשים לכלים לבד, משום שכח המסך והעביות שבכלי מלכות, אינם יכולים להתעלות ממקום המלכות ולמעלה ממנה אפילו משהו. אלא אח"כ, שהאו"ח יורד ומרחיב את הכלי מלכות לעשר ספירות מינה ובה, ממעלה למטה, הנה אז, נעשה בזה כלים גמורים (כמ"ש באו"פ פ"ב אות ג'). עש"ה בטעמו ונימוקו, ואין המקום להאריך כאן.

האו"ח המתפשט ממלכות ולמטה, 

עושה כלים לתוך הפרצוף

ג) וע"פ המבואר, מובן היטב שמתחילה, צריכות עה"ס להתפשט לזווג דהכאה, כדי להעלות ע"ס דאו"ח, שילבישו לע"ס דאו"י בבחינת שרשי כלים, אשר ע"ס אלו, המלובשות ע"י האו"ח העולה ממטה למעלה, נקראות עשר ספירות דראש, שפירושו התחלה לכלים, דהיינו רק שורשים, וכדי לגמור הכלים, צריך האו"ח לירד ולהתפשט מן המלכות ולמטה הימנה, עם כל קומת אור ישר שהלבישה בראש מהמלכות ולמעלה, אשר ע"י התפשטות זו, נעשים ונגמרים הכלים. והתפשטות זו, מכונה בשם גוף, או תוך הפרצוף, כמבואר לעיל בדברי הרב (פרק י"ב אות ה').

ע"ס דראש מכונות בשם הסתכלות והע"ס דתוך מכונות התפשטות. מלכות דראש מכונה פה
ומלכות דגוף מכונה טבור

ד) והנה נתבאר היטב, החיוב של ע"ס דראש וע"ס דגוף, המתחייבות להמצא בכל פרצוף. כי מתחילה, צריכים לזווג דהכאה, כדי לגלות האו"ח בבחינת ע"ס בסוד שורשי כלים, ואח"כ כשמתפשט מהמלכות ולמטה, יוצאים הע"ס בבחינת כלים גמורים, המכונים גוף או ע"ס דתוך. גם תדע, אשר זווג דהכאה המעלה את האו"ח מהמלכות ולמעלה בסוד ע"ס דראש, מכונה בדברי הרב, בשם"הסתכלות". והע"ס דגוף, היורדים מן המלכות של ראש ולמטה, מכונים בדברי הרב, בשם "התפשטות". גם תדע, שהמלכות של ראש מכונה בשם "פה" והמלכות דגוף, מכונה בשם "טבור" או מלכות דמלכות של ראש, וזכור.

סיכום: למדנו בשיעורים הקודמים את חמש מיני ע"ס. היום לומדים עוד כמה ע"ס נוספים מתוך היג' שהזכרנו.

חזרנו רק בקצרה על 5 בח' ע"ס שלמדנו בשיעורים קודמים.

למדנו שיש יג' מיני ע"ס. 

5 בח' ראשונות – ד בח' דאו"י, ע"ס דאו"ח, נרנח"י אורות המלובשים בכלים, שנגל"ה האבחנות שבאדם וע"ס שקומתן שווה.

היום נלמד עוד כמה סוגים שעליהם נעבור:

ע"ס הבאות שלמדנו הן ע"ס הנקראות – זו למעלה מזו. קומות הנקודות שיוצאות בהזדככות הפרצוף. הזדככות הפרצוף אומר שכאשר עושים זיווג דהכאה ויש ביטוש או"מ באו"פ אז הטבור כבר לא יכול לעמוד במקום הזה, אלא מתחיל להזדכך בתוך הפרצוף. כדי שפרצוף יסתלק ויצא פרצוף הבא – עובד הזדככות המסך בטבור כדי שיוכל לקבל האור בע"מ להשפיע. בכח העיכוב שלו שמרגיש שהאור לוחץ לקבל יותר, כח העיכוב נפסק מחליט להסתלק מהמדרגה. כמו שמרגיש שלוחצים עליו ופוחד להשבר, אומר להסתלק מהמציאות הזו ולאט סוגר את הברז, מזדככת המדרגה עד שמגיעה לראש. בדרך ההזדככות יוצאים פרצופים שהיות והם נגרמים כתוצאה מהזדככות המסך – עליה, אז הפרצופים היוצאים בדרך שנקראים פרצופי הנקודות, נקראים זה למעלה מזה. למעלה, כי מדובר על הטבור שהלך והזדכך. אגב כך נותן לנו הבדלה בין מה שנלמד בשיעור הקודם – ע"ס שקומתן שווה, ובין ע"ס זו למעלה מזו.

שקומתן שווה – באותו זיווג דהכאה בכ"א מהפרצופים כולם באותה צורה, כי האו"ח משווה את כל הבח' לאותה בח', כמו אם עושים זיווג דהכאה בח' ד' כל ע"ס יהיו בד' כי מושוות ע"י האו"ח שעושה המלכות, המשווה כ"א לע"ס שכולן בגובה קומה אחת.

אם למלכות יש מסך על בח' ד' עושה את כל הספירות קומתן שווה לבח' ד – כתר, ובג' כולן ג'. האדם הוא תמיד אותו אדם, כי זה הטבע שלו, לא משנה מה הוא עושה הוא תמיד הוא.

גלגלתא תמיד תהיה גלגלתא וע"ב תמיד ע"ב, וכן כל פרצוף בפני עצמו תמיד יהיה הוא. זה ע"ס שקומתן שווה, בשונה מע"ס שונות זו מזו ביכולת העיכוב שלהן, כקומת המסך שלהן. זו הבח' השישית – זו למעלה מזו.

בח' באה – שביעית: ע"ס זו למטה מזו. פירוש – רואים שאחרי שהיה ביטוש וצריך לצאת פרצוף אחרי גלגלתא, הפרצוף ירד למקום החזה של פרצוף קודם, ויצא במקום החזה שלו. יוצא שכל הראש של הפרצוף הבא הוא למטה מהראש הראשון. נוכל לראות את ראש פרצוף ע"ב יוצא מהפה עד החזה של גלגלתא. בפרצופי א"ק. בפרצופים של אבי"ע נקראים בשמות אחרים. גלגלתא – א"א, אבא, אמא, ז"א, נוקבא. פרצופים אלה נקראים זה למטה מזה. כי הבדיקה שלהם ע"פי הראש, כ"א זה למטה מזה. כולם נמצאים באותו ראש אז ההגדרה היא ביחס לגוף, לטבור, לכן אומר זה למטה מזה. אם עושה הבחנה בפה אז תעשה על כולם כך, אומר כי בנקודות כל הראש יוצא באותו מקום וצריך הבחנה אחרת, לכן ההבחנה היא ע"פי הגוף – זה השוני ביניהם. בע"ס שקומתן שווה – הראש הוא שקובע. בח' שישית של ע"ס זה ע"ס שיוצאות בנקודות. ע"ס זו למעלה מזו – ההבדל בין הפרצופים. כל פרצוף יוצא בגובה קומה שהוא יותר נמוך מהקודם, אבל הראש שלו יותר למטה, לכן נקראות זו למטה מזו.

עוד לימד שבכל זיווג דהכאה יש לנו ראש, שבו עושים חשבון כמה לקבל. ע"ס של ראש שהן ע"ס בכח, הן ע"ס מיוחדות שהן המין השמיני. אחרי שעשינו חשבון בראש לפני שמתפשט בגוף, ע"ס דתוך מפה עד הטבור זה קבלה בפועל, ע"ס דתוך זה המין התשיעי, כי הכלים כבר בפועל. ע"ס דסוף יהיו המין העשירי אותו נלמד בהמשך.

שיעור 56 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
הסתכלות פנימית עמ' קע"א-קע"ב – י"ב אלול תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. למדנו באות א' שיש י"ג מיני ע"ס בשיעורים הקודמים למדנו ה' בחי' מהי"ג
2. ה' הבח' שלמדנו הן ד' בחי' דאו"י, ע"ס דאו"ח, ע"ס מצד האורות המלובשים בכלים שהם נרנח"י, שנגל"ה שזה ההבחנות באדם וע"ס שקומתן שווה
3. בשיעור הז היום אנו למדים ע"ס שהן זו למעלה מזו שהיא הבחי' השישית, ע"ס זו למטה מזו שהיא הבחי' השביעית, ע"ס דראש שהיא הבח' השמינית וע"ס דסוף שהיא הבח' התשיעית
4. ע"ס זו למעלה מזו שהיא הבחי' השביעית זה הפרצופין היוצאין בנקודות בזמן הזדככות המדרגה.
5. ע"ס זו למטה מזו נמדדת עפ"י הראשים והם הפרצופים שכל אחד מהם יוצא למטה מראשו של קודמו והמה נקראים גל' ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן ומאצילות ומטה נקראים א"א, אבא, אמא, ז"א ונוקבא.
6. ע"ס דראש היא הבחי' השמינית שהם כלים בכוח היות וכוח הדין פועל רק ממקום המצאו ולמטה ובהן אינו פועל. ובחינה התשיעית היא ע"ס דתוך שבהם יש כלים בפועל דהיינו התפשטות אוי ואו"ח מהפה ולמטה שמרחיבה את המלכות ומתקבל האור במדרגה

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

אין תגובות

להגיב