הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קע"ג-קע"ד | שיעור 57 – סיכום

74

<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">בס"ד</span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">חלק ג שיעור 57 עמוד קעג</span></p>
<p style="text-align: justify;"><b>פ ר ק ו'</b></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">מבאר היטב ענין ע"ס דתוך שהן כח"ב תו"מ היוצאות זו למעלה מזו,</span><span style="font-weight: 400;">
</span><span style="font-weight: 400;">ובו ד' ענינים:</span></p>
<p style="text-align: justify;"><b>א.</b><span style="font-weight: 400;"> הסתכלות א' היא בפה דראש לעשות שרשי כלים. הסתכלות ב' היא בטבור לעשות כלים גמורים. </span><b>ב.</b><span style="font-weight: 400;"> אע"פ שלהמשכת הקומה צריכים לכלי העבה ביותר, עכ"ז האור הנמשך בסבת העביות ההיא מתלבש בכלי הזך יותר. </span><b>ג.</b><span style="font-weight: 400;"> כשנזדכך הכלי דבחי"ד נשלם כלי מלכות, כי מבחינת התלבשות נבחנת בחי"ד למלכות, וכשנזדככה בחי"ג נשלם כלי ז"א וכו'. </span><b>ד.</b><span style="font-weight: 400;"> אחר שנזדככו ונתרשמו ה' הכלים כח"ב תו"מ זה למעלה מזה, חזר האור והתלבש בהם.</span></p>
<p style="text-align: justify;"><b>ביאור רחב לע"ס דתוך, היוצאות זו למעלה מזו</b></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">א) והנה דברים אלו מובאים ג"כ בדברי הרב, בעץ חיים היכל א"ק שער אח"פ פ"ג, והוא מסיים שם בלשון הזה, "אך כלים אל הגוף שהם ז"ת, עדיין לא היה כח בראיה זו, עד שתפגע בנפש הנפש עצמה, ועל ידי הסתכלות ב' מלמטה למעלה, שהם אור העקודים ואור העין, היה האור חוזר ומלביש את ז"ת". עכ"ל. </span></p>
<p style="text-align: justify;"></p>
<p style="text-align: justify;"><b>למה צריכים להסתכלות ב' לצורך הכלים</b></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">ב) והנך רואה כאן בדברי הרב, איך שמאריך ומדייק, אשר בכלים דגוף, צריכים להסתכלות ב' מלבד ההסתכלות שבראש, להיות שצריכים להם ב' בחינות אורות, שהן אור עקודים, ואור העין, שלכאורה, יש לשאול, למה לא די ההתפשטות של ע"ס דאו"ח מהמלכות ולמטה, כדי להוציא את העשר ספירות דגוף אלא שצריכים עוד להסתכלות ב', וכו'. </span></p>
<p style="text-align: justify;"></p>
<p style="text-align: justify;"><b>בהסתכלות א', יצאה רק קומה אחת של ע"ס, ובהסתכלות ב', יצאו ה' קומות מה' זווגים, זו למעלה מזו</b></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">ג) אמנם, עם הנתבאר לעיל (פרק ד' אות ד'), אשר הע"ס, היוצאות על ידי זווג דהכאה בפעם אחת, שקומתן שוה, אינן נחשבות רק לספירה אחת בלבד, דהיינו, על שם הספירה העליונה שבאותה קומה, נמצא לפי זה, אשר על ידי ההסתכלות הא' שהעלה האו"ח מהמלכות ולמעלה לע"ס של ראש, דקומתן שוה, וכן על ידי התפשטותן מהמלכות ולמטה, שיצאו בזה ע"ס בקומה שוה של הגוף, הנה עדיין אין כאן רק ספירה אחת בראש, וספירה בגוף, וכבר ידעת שאין מדרגה נגמרת בפחות מעשר ספירות, ולפיכך, להסתכלות ב' צריכים, אשר על ידי הסתכלות הב', יוצאות עשר ספירות שלימות, שהן ה' קומות כח"ב תו"מ, זו למעלה מזו. על ידי ה' זווגים של הכאה, הבאים מפאת הזדככות המסך, כמ"ש כאן (באו"פ פי"ב אות ח'), עש"ה. </span></p>
<p style="text-align: justify;"></p>
<p style="text-align: justify;"><b>לענין התלבשות האורות בכלים, כל הזך ביותר מתלבש בו אור יותר גדול</b></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">ד) ותדע, אשר אלו ה' הקומות, היוצאות בגוף על ידי הסתכלות ב', הנ"ל, הן יוצאות ממטה למעלה, שמתחילה יוצאת המלכות, ואח"כ הז"א, ואח"כ הבינה, ולמעלה מהכל הכתר. והטעם הוא, על פי מ"ש לעיל (באור פנימי פי"א אות ג' ובהסת"פ ח"ב ד"ה וזהו), אשר אע"פ, שלהשפעת הקומה החשובה יותר, צריכים לכלי עבה יותר, עם כל זה, האור הנמשך בסבת עביות ההיא, אינו יכול להתלבש שם, כי כל שהאור חשוב יותר, מתלבש בכלי זך יותר, עש"ה כל ההמשך. ונמצא לפי"ז, אשר הבחי"ד של כלי המלכות, אע"פ שממשיכה האור החשוב יותר, דהיינו קומת כתר, עכ"ז אין אור הכתר מתלבש בכלי מלכות ההוא דבחי"ד, אלא רק בבחינת כלי מלכות הזך לגמרי מכל עביות, דהיינו, אחר שנזדככה כבחינת השורש, וע"ז כולם. </span></p>
<p style="text-align: justify;"></p>
<p style="text-align: justify;"><b>הכלים יצאו זה למעלה מזה,</b> <b>ממלכות עד כלי דכתר</b></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">ה) ונמצא לפי"ז, אשר אחר שנזדככה המלכות מבחי"ד לבחי"'ג, ונשאר כלי דבחינה ד' בלי אור, הנה נתרשם בזה כלי דמלכות, הראוי לאור השפל יותר, דהיינו שנקרא אור הנפש. ואח"ז שנזדככה מבחי"ג לבחי"ב, ונשאר גם כלי מלכות דבחי"ג בלי אור, נתרשם בזה כלי דז"א, הראוי לאור הרוח, המעולה במדרגה אחת מאור הנפש, ואח"ז, שנזדככה מבחי"ב לבחי"א, ונשארה גם הבחי"ב במלכות בלי אור, הנה נתרשם בזה כלי דבינה, הראוי לאור הנשמה. ואח"ז שנזדככה מבחי"א, לבחינת שורש, ונשארה גם בחי"א של המלכות בלי אור, הנה נתרשם בזה כלי דחכמה, הראוי לאור החיה. ובחינת השורש של המלכות, ראויה לאור הכתר שנקרא אור יחידה. ואחר שנתרשמו ה' הכלים האלו: כח"ב ז"א ומלכות, זה למעלה מזה, חזר האור העליון והתלבש בהם, כמ"ש הרב (בע"ח ש"ו פ"ו). </span></p>
<p style="text-align: justify;"></p>
<p style="text-align: justify;"><b>ערך הפוך מהמשכת האורות, להתלבשות האורות בכלים. שבהמשכה, העב יותר חשוב יותר. ובהתלבשות, הזך יותר חשוב יותר</b></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">ו) והנך מוצא, אע"פ שזווג דהכאה על מסך דבחי"ד, מוציא ע"ס בקומת כתר, ובאור היחידה; וכן בשעה שמזדכך מהמלכות חלק עביות דבחי"ד, נמצא שנעלמה משם קומת כתר; עכ"ז, נעשה אותו חלק המלכות דבחי"ד, רק בחינת כלי לאור המלכות, שהוא נפש. וכן חלק עביות דבחי"ג שבכלי מלכות, המוציא ע"י זווג דהכאה את קומת חכמה באור חיה, וכן בהזדכך ממלכות חלק עביות דבחי"ג זאת, נמצא שנעלמה קומת חכמה, עכ"ז נעשה אותו חלק המלכות דבחי"ג, רק בחינת כלי לאור הז"א, שהוא רוח. וכן חלק עביות דבחי"ב, כלי לאור נשמה. וכן חלק עביות דבחי"א, כלי לאור חיה. וחלק שבה שנזדכך לבחינת שורש, נעשה כלי לאור יחידה.</span></p>
<p style="text-align: justify;"><b>בהסתכלות ב' נעשו ה' כלים כח"ב תו"מ</b></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">ז) הרי שבהסתכלות ב' הנעשית בשעת הזדככות המסך, יוצאים ונעשים ה' כלים זה למעלה מזה, שמתחילה יצאה מלכות, ואח"כ ז"א, ואח"כ בינה, ואח"כ חכמה, וא"כ כתר.</span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">ח) וז"ש הרב "שעל ידי הסתכלות ב' ממטה למעלה, שהם אור העקודים ואור העין, היה האור חוזר ומלביש את הז"ת". רצונו לומר, שע"י הסתכלות ב' בשעת זיכוך המסך, שהולך ועושה ד' זיווגי דהכא ממטה למעלה, נמצא הולך ועושה הע"ס, להלביש את הז"ת. כלומר, לאור דגוף הפרצוף, המכונה ז' תחתוניות, כמ"ש לפנינו.</span></p>
<p style="text-align: justify;"></p>
<p style="text-align: justify;"><b>הע"ס המתפשטות מפה לטבור, נקראות עקודים</b> <b>והאור המתפשט לזווג דהכאה נקרה הסתכלות</b></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">ט) וזה אמרו "שהם אור העקודים ואור העין". כי ה' חלקי המלכות הנ"ל, הנמצאים ממלכות של ראש עד למלכות דמלכות, מכונים "עקודים", מטעם היות כל האורות הללו, עקודים בכלי אחד, דהיינו במלכות, שהרי כולם רק חלקי המלכות המה, כנ"ל. והאור המתפשט להכאה בסוד הסתכלות ב' האמור, נקרא אור העין.</span></p>
<p style="text-align: justify;"></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;"><span style="font-size: 18pt;">סיכום:</span> למדנו על זיווג דהכאה בתשעת מיני ע"ס מתוך היג' אותן למדנו בשיעורים קודמים.</span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">הבח' שלמדנו: </span></p>

<ol style="text-align: justify;">
<li><span style="font-weight: 400;"> ד' בח' או"י ראשון.</span></li>
<li><span style="font-weight: 400;"> ע"ס דאו"ח שני.</span></li>
<li><span style="font-weight: 400;"> נרנח"י אורות המתלבשים בכלים.</span></li>
<li><span style="font-weight: 400;"> שנגל"ה חלקי האדם הרביעי.</span></li>
<li><span style="font-weight: 400;"> ע"ס שקומתן שווה שהאו"ח משווה את כולן לאותה קומה.</span></li>
<li><span style="font-weight: 400;"> ע"ס זו למעלה מזו, בקומת הנקודות.</span></li>
<li><span style="font-weight: 400;"> ע"ס זו למטה מזו, הפרצופים שיוצאים – סופרים אותן ע"פי הראשים, שכל אחד למטה מקודמו.</span></li>
<li><span style="font-weight: 400;"> ע"ס דראש, שיוצאות מלמטה למעלה, ועדיין לא נקראים כלים, אבל שם עושים את כל צורת המחשבה שקיימת, כדי לבנות תודעה חדשה.</span></li>
<li><span style="font-weight: 400;"> ע"ס דתוך. עליו הרחבנו היום. </span></li>
<li><span style="font-weight: 400;"> ע"ס דסוף (עוד לא למדנו).</span></li>
</ol>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">אלה העשרה המינים של ע"ס ויש עוד 3 עליהן נדבר בשיעורים הבאים, מצד העולמות, הפרצופים וחלקיהם.</span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">היום הרחיב לנו הידיעה בע"ס דתוך. יש לנו קצת בעיה בע"ס דתוך, כי אם רוצה שם חלוקה של ע"ס, הם יוצאים בבת אחת, וכל מה שבא מלמעלה בא בבת אחת ולכן קשה להגדיר כע"ס. כמו האור בא"ס שהאור בא"ס ראוי שיהיה שם רק מלכות – 'הוא ושמו אחד' – מלכות שהתמלאה באור, שהיתה מורכבת אבל לא ראינו את פרטיה. את הפרטים ראינו בצימצום כשהאור הסתלק והתגלו העיגולים. אותו דבר כאן – היות והאור התפשט מלמעלה למטה בבת אחת, עוד לא התגלו פרטי התוך, כי הם מתגלים רק כשהאור מסתלק בקומת הנקודות שגרמה לשני דברים: א. כמו במין השישי – שזה קומת הנקודות בהן כל קומה היא הבחנה. ב. יצאו גם החלקים שבתוך, שתי בח' שונות. לכאורה מתאר לנו בדיוק אותו תיאור שדיבר במין השישי ע"ס דנקודות זו למעלה מזו, אבל כאשר נעשה זיווג על ג' של ד' כי הטבור הזדכך כתוצאה מהביטוש. בתוך עצמו מקבל הארה של ג'. בציור נראה אחד אחרי השני, אבל בציור אמיתי, למשל את נק' ג' היינו אומרים שאם יש זיווג דהכאה על בח' ד' והתפשטה הארה עד בח' טבור, וההארה זו היא הארת הכתר כי זה בח' הטעמים, אז האור והכלי באו כאחד. שם נעשה זיווג דהכאה לא על בח' ד', אלא על בח' ג' של ד', שזו הנקודה הראשונה, כמו שראינו בציור. זה לא נעשה בצד אלא על ג' של ד', אז נעשה עוד זיווג דהכאה על ג' של ד'. אור זה הסתלק ועכשיו התפשט בתוך הכלי הנוכחי עוד כלי (ציור). מקבל אור אחר – רק חכמה. אז כל האור, כדי שיצא ג' של ד' יסתלק ואם הינו מסתכלים על מה שקרה אז כלי של ד' שנשאר ריקני – בתוכו כלי של ג'. כלי של ד' הסתלק ועלה לראש ומה שמאיר כרגע זה רק האור של ג', עד הטבור החדש. נוצר לנו מקום שנקרא מלכות שנוצרה בטעמים. ואם נסתכל בציור שני, נראה בתוך הטעמים את המלכות, מטבור הקודם עד מקום הטבור העליון. כך הטבור הולך ומזדכך ונוצרים בתוך הטעמים עוד ועוד כלים ופרטים של הטעמים.</span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">עוד מסביר הרב, שכמו שלמדנו בנקודות, כשהסתלק אור הכתר ומגיע אור החכמה אז הכלי שמתגלה זה דווקא כלי לאור הנפש, מתגלה כלי של ספירת המלכות. הכתר מסתלק ומגיע אור החכמה, וכמו שלמדנו בהתפשטות אורות וכלים ראינו שכשמסתלקת המלכות, דהינו אין צד מסוים, אז נשאר כלי ריקני שהוא הכלי התחתון, שהסתלק כל אור היחידה ומאיר רק חכמה ומטה.</span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">אותו הדבר קורה בשאר, ולכן הכלים מתחילים להתגלות מלמטה, ולכן יש חוק הפוך וחוק התפשטות אורות וכלים. בהתפשטות אורות וכלים למדנו שהכלי העליון נגדל תחילה, והאור התחתון נכנס תחילה. בהסתלקות אורות וכלים אומרים שהאור העליון מסתלק תחילה והכלי התחתון נגלה תחילה, וזה הסדר.</span></p>
<p style="text-align: justify;">

</p>
<p style="text-align: justify;"><strong>שיעור 57 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'</strong>
הסתכלות פנימית עמ' קע"ג-קע"ד – י"ג אלול תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. למדנו בשיעורים הקודמים ט' מינים של זיווגים דהכאה: שאלו לפי סדרן: ד' בחי' דאו"י, ע"ס דאו"ח, נרנח"י, שנגל"ה,, שקומתן שווה, זול למעלה מזו, זו למטה מזו, ע"ס דראש, דתוך והזכרנו שיש ע"ס דסוף
2. בשיעור זה מפרט לנו כיצד נוצרו ע"ס דתוך.
3. היות ואור הטעמים נתפשט ממעלה למטה בבת אחת, אז כל הטעמים, דהיינו התוך, הם רק ספירה אחת – רק מלכות. וכאן הוא אומר שיש עשר ספירות דתוך
4. ע"ס דתוך נוצרו בתהליך של הזדככות המדרגה והזיווגים הנקראים הסתכלות ב' שבהם יצאו קומות הנקודות
5. יש להבדיל בין המין השישי שזה קומות הנקודות שהם פרצופים שונים לבין המין התשיעי שזה בחי' התוך שזה הספירות המפרטות את הטעמים
6. התגלות הספירות של התוך מתראה ע"י החוק ההפוך להתפשטות אורות וכלים דהיינו בעת הסתלקות האורות האור העליון מסתלק תחילה והכי התחתון נגלה תחילה.
7. הנקודות נקראות חיצוניות לטעמים, כדי לייצר פירוט לפנימיות צריך את הפעולה בחיצוניות כדי שנרגיש את הפרטים בפנימיות. וזו הסיבה שבגינה אנחנו רואים פרטים מחוצה לנו בצורה של דומם צומח וחי כדי לפגוש אותם פרטים בתוך האדם שהוא פנימיות הדצח"מ</p>

אין תגובות

להגיב