הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קע"ז-קע"ח | שיעור 59 – סיכום

31

בס"ד

חלק ג שיעור 59 עמוד קעז

פ ר ק  י'

מבאר פרצוף ב' דא"ק הנקרא ע"ב ובו ד' ענינים:

א. שאו"מ מזכך את המסך דבחי"ד לבחי"ג, ואור העליון שאינו פוסק מלהאיר הכה בו והמסך העלה או"ח והלביש הע"ס דאו"י עד חכמה. והוא הנקרא ע"ב דא"ק. ב. אין מקצת ברוחני וע"כ מטרם שקיבלה עביות דבחי"ג נזדככה לגמרי עד לשורש. ג. הזדככות לשורש מכונה עליה מטבור לפה. ד. אחר שקנה המסך עביות דבחי"ג בהיותו בשורשו בפה דגלגלתא חזר וירד למקומו למקום החזה דגלגלתא דא"ק ונעשה עליו זווג דהכאה, ויצאו
מפה (מחזה) דגלגלתא דא"ק ולמטה רת"ס דפרצוף ע"ב דא"ק.

האור המקיף מזכך את המסך דבחי"ד לבחי"ג

א) וכבר ידעת את חוק ההזדככות הנוהג בעביות שבכלי מלכות, אשר אע"פ שהעביות שבכלי המלכות, הוא הממשיך והוא הגורם, לכל שיעור הקומה שבפרצוף, מ"מ אחר שנמשך שם אור העליון ונתלבש בפרצוף, יש בטבעו של אור המקיף לזכך את העביות שבמלכות (כמ"ש היטב בהסת"פ ח"ב אות ע"ב ד"ה ובכדי), ולפיכך, אחר שנתלבש אור העליון בפרצוף גלגלתא דא"ק, הנ"ל, גרם הזדככות לעביות דבחינה ד', אשר במסך שבמלכות שבו, ויצא משום זה מסך חדש במלכות דבחי"ג. 

יציאת ע"ס דראש בקומת חכמה, על המסך דבחי"ג

ב) ומתוך שאור העליון, אינו פוסק מלהאיר לנאצלים אפילו רגע (כמ"ש הרב בע"ח ש"ו פ"ז מ"ת), נמצא משום זה, אשר תיכף בזה הרגע, שנתחדש המסך שבעביות דבחי"ג, הנה תיכף מתפשט אליו אור א"ס לזווג דהכאה, שהמלכות מעלה או"ח ומלבשת לאור העליון. אלא, מתוך שנחסרה מדת עביות דבחי"ד, א"כ האו"ח הנדחה ועולה מהמלכות נתמעט משיעורו, ואינו מגיע עתה להלביש עד קומת הכתר כמקודם, אלא רק עד קומת חכמה. 

הקומה של חכמה נבדלה לפרצוף בפ"ע, ונק' ע"ב דא"ק

ג) וכבר ידעת, אשר כמו שהגשמיים נפרדים זה מזה בריחוק מקום, כן הרוחניים נפרדים זה מזה מפאת שינוי צורה המתחדש בהם, שמדת הריחוק משוערת בגדלו של השינוי שביניהם. וע"כ אחר שנתחדש ויצא המסך דבחי"ג, בתוך פרצוף גלגלתא דא"ק, עם הקומה החדשה של אור, הרי שינוי הצורה הזה, מבדיל ומפריש את הקומה החדשה הזאת, לבחינה נבדלת בפני עצמה, וע"כ אנו מבחינים את הקומה החדשה הזאת, לפרצוף שני של א"ק, שנקרא פרצוף ע"ב דא"ק, אשר קומתו רק עד החכמה, כמבואר. 

הע"ב דא"ק, יצא מזווג דהכאה במסך דבחי"ג, שנעשה בפה דפרצוף גלגלתא דא"ק

ד) והנה נתבאר אשר הסיבה והגורם, לאצילות הפרצוף השני דא"ק, הוא חוק ההזדככות, הנוהג תמיד בעביות המסך שבכלי מלכות, מפאת התלבשותו של אור העליון. אשר ע"כ, אחר שנשלמה התלבשות אור העליון בפרצוף הראשון דא"ק, שנקרא גלגלתא, נזדככה עביות דבחי"ד אשר במסך שבמלכות, למדת עביות דבחי"ג. וזווג דהכאה הזה הנעשה במסך דבחי"ג, שעלה לפה דגלגלתא דא"ק, האציל הפרצוף השני דא"ק בקומת חכמה, הנקרא פרצוף ע"ב דא"ק. 

הזדככות העביות שבמסך עד בחינת עביות דשורש , נבחנת לעליה לפה דראש.

ה) אמנם אין הכונה, שתיכף אחר שנזדככה המלכות מבחי"ד, ועמדה בעביות דבחי"ג, נאצל ויצא שם פרצוף ע"ב, כי אין ענין מקצת נוהג ברוחני, ולא יתכן כלל, שמקצת עביות תזדכך מהמלכות, ומקצת עביות תשאר במלכות. אלא, כיון שהתחילה המלכות להזדכך, מוכרחת לילך ולהזדכך מכל עביותה, עד עמידתה בתכלית הזכות, שהיא כבחינת השורש שבה, אשר שם מתלבש אור הכתר, כנ"ל (פ"ו אות ד') עש"ה. ותדע, אשר דבר ההזדככות הזאת עד לשורש מכונה בשם עלית המלכות לכתר, או עלית הטבור לפה דראש, כי הפה הוא כתר המלכות, והטבור הוא מלכות המלכות (כנ"ל, פ"ז אות ד').

סיכום: למדנו סדר יציאת פרצוף מפרצוף. התחלנו ללמוד את זה ולמדנו כך: כאשר יש לנו זיווג דהכאה ומתקבל אור במדרגה – אז האור שמתקבל במדרגה הוא לפי היכולת של יצירת הכלי בראש. היות ובראש אין אפשרות לייצר כלי שהוא על כל האור, זה מפאת שכח הנאצל קטן מכח המאציל, המאציל, הבורא נתן לנו את ההשתוקקות ואנחנו הבריאה בחרה לעשות יתר דבקות. הכח ליתר דבקות נלקח מהבינה שבה. היות והבינה שבה היא כח הבורא שבנברא, היא רק התכללות, היא לא עצם, והתכללות קטן מעצם. עצם הבריאה היא ההשתוקקות, אבל היא בחרה להשפיע ויתר דבקות, אז ברור שהרצון הזה הוא יותר קטן מההשתוקקות. זה נקרא שכח הנברא קטן מכח הבורא.

ברגע שכח הנברא בא ואומר: אני רוצה להשתית את הצורה בה בחרתי על ההשתוקקות שלי, אז לא מצליח הכל אלא רק חלק. על העצם הוא לא מצליח והעצם הוא העיקר אצלו. לכן אומרים שמקבל רק חלק קטן, כי הצליח לבנות כלי קטן. הכלי, הרבה שואלים – אני עובד על תכונה כלשהי, למשל, אני אדם שמאשים אחרים, ועובד על תכונה זו, לא מסודר. או אני רגזן, עצל, אז אני רואה שכשעובד על התכונה הזו – לא מצליח לתקן הכל. אבל חלק כן מתקן. כמה חלק? יש שמתקנים פרומיל, יש כאלה 4 פרומיל, יש כאלה 5 פרומיל. צריך כל פעם לראות, אם תיקנתי חלק, אז משהו לוחץ עלי לתקן עוד. לא צריך להתייאש. תהליך זה נקרא ביטוש – שהאור מקיף, שניתן לי בהקפה, שיודע שזה מה שאני כרגע יודע שלא יודע אותו. 

אם למדתי שפה פורטוגזית למשל, או אוקראינית, ולמדתי חלק, אז השאר לוחץ ללמוד עוד מזה. לא לוחץ על כיוון אחר, אלא מה שהתחיל ללמוד, כי מזה קיבל חלק והאור לוחץ לקבל הכל. לא רק חלק. ולכן כדורגלן לא מתפעל מקליעה לסל, אלא רוצה לרכוש עוד יכולות בכדורגל. כ"א יש לו האו"מ המסוים לו, הבוטש במדרגה ואומר לה להמשיך לקבל. היא אומרת שלא יכולה יותר. אומרת שבקדושה עשתה כל מה שיכולה, ואומרת – אם האור בוטש בי – יש לי סכנה – אם אשאר במצב זה אז עלולה לחטוא, לקבל למטה מטבור ואסור לי, כי אם אקבל יותר מהכמות שקיבלתי כמשל, אקבל יותר אז עלולה לבטל לקבל בלי כלי של או"ח, בכלי דעיגולים וזה אסור. זו עבירה אומרת המדרגה, אז מסתלקת מהמקום הזה, וזה קורה רק אחרי שמתלבש אור עליון במדרגה.

כאשר המדרגה אומרת שלא יכולה לקבל על בח' ד', אז יש לה מידע שלא יכולה לקבל על בח' ד', זה אומר לקבל בגובה קומת כתר, אז אם לא יכולה על ד' יש לה מידע, נתון על זה, ועל ג' יכולה. זה נקרא שהקומה הזדככה ואחריה תצא קומה חדשה של פרצוף ע"ב, בגלל שהקומה של ע"ב היא על בח' ג' ולא ד' אז היא חייבת לצאת כדבר שהוא נפרד מד'. למה? כי בשינוי צורה. שינוי צורה הוא זה שמרחיק ברוחני, לכן אם יוצאת על ג' יוצאת כדבר נפרד. 

עוד אומר, כאשר הטבור מזדכך הוא עולה עד הראש ואז נולד פרצוף. לא יכול להוולד ממצב הביניים, שם היה שחייב לעלות עד הראש שאין נוהג מקצת ברוחני. לא הכיר את מדרגות הביניים. כשקיבל את האור קיבל עד הטבור בבת אחת על כל המדרגות, ועכשיו רוצה להסתלק באופן חלקי, אז מכיר את המדרגות בדרך, אבל חייב להסתלק עד מקורו בראש ורק אז לעשות חשבון, ולשאול על מה יכול לעשות זיווג דהכאה. יודע שעל ד' לא יכול, אבל הכיר בדרך ג' ב' א' ושורש, ויכול היה להשאר שם, אבל אומר אין מקצת ברוחני והיתה החלטה להסתלק. החליט ועושה. מסתלק, ובדרך היו דברים יפים. אומר יגיע לראש, יבדוק את ההחלטה ואז יבדוק מה יכול לעשות. כשמגיע לראש בודק. אומר עברתי דרך ג' וב'. מג' לא הסתלק בגלל ביטוש, רק מד'. מג' הסתלק בגלל החלטה שהיתה בד' להסתלק לגמרי. לכן מג' הסתלק, כמו כח אנרציה. החליט אז ממשיך להסתלק.

ואז כשיוצא פרצוף ע"ב יוצא כחדש. כאשר נעשה זיווג דהכאה על ג' יוצאת קומת חכמה. זה נקרא שעלה לראש – שהזדכך – זיכוך זו עליה ולכן נקרא שעלה לראש.

שיעור 59 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
הסתכלות פנימית עמ' קע"ז-קע"ח – ט"ז אלול תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. לאחר שיצא פרצוף גלגלתא שמבטא את הבחירה ביתר דבקות נעשה תהליך הנקרא ביטוש
2. בגלגלתא ניתן היה לקבל רק חלק מהאור מכיוון שלא הצליח ליצר כלים על כל ההשתוקקות שלו, מכיון שכוח הנברא שבחר ביתר דבקות קטן מכוח הבורא שברא את ההשתוקקות.
3. האור מקיף (או"מ) שמבטא את הרצון להתקדמות תמידית מכה בטבור כדי שלא יפריע לו להיכנס למדרגה. בטישה זו מחלישה את כוח העיכוב שבטבור ולכן מקבלת המדרגה החלטה להסתלק מהמציאות הזאת של גל'.
4. היות ואין מקצת נוהג ברוחני לכן הטבור מזדכך עד שמגיע למקורו, דהיינו לפה דראש.
5. כאשר המסך מזדכך, דהיינו עולה לפה, הוא מעלה אינפורמציה דהיינו רשימות שעל ד' הוא לא יכול, אבל הוא כן יכול על ג'
6. כאשר מגיע לראש הזיווג הנעשה בראש על הבחינה הג' נקרא ע"ב הפנימי שממנו נולד פרצוף חדש הנקרא ע"ב החיצוני
7. ע"ב החיצון, היות והוא שונה בצורתו מגל', היות ויצא על בחי"ג והיות ושינוי צורה הוא מייצר מרחק ברוחני, לכן נמצא פרצוף ע"ב החיצון לפרצוף נבדל בפני עצמו.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב