הדף היומי בתע"ס חלק ח' | שיעור 8 – עמודים תריג-תריד

78

בס"ד

חלק ח שיעור 8 עמוד תריג

סיכום: דבר ראשון הגדרנו את הכללים של עולם אצילות. בעולם אצילות יוצאים על קומת א' התלבשות, שורש דעביות. 

ב. בעולם אצילות יצאו לנו מספר פרצופים כשכולם מתקיימים ביחד, ולא שיוצא פרצוף, מזדכך, יוצא פרצוף הבא, נשבר ויוצא פרצוף הבא. לא כך. יוצאים פרצופים וזה אומר שאת הרשימות שהעלנו מעולם הנקודים ביחד עם המסך לראש הס"ג, הוא לא מוליד את כל הרשימות בבת אחת, כמו שהיה בכל הפרצופים, אלא מוליד רק את הכתר של הרשימות. ואח"כ את חכמה של הרשימות, ואח"כ את בינה של הרשימות וכו'. זה הסדר שבעקבותיו יוצאים כמה פרצופים, להם קוראים עתיק, א"א, או"א, ישסו"ת, ז"א ונוקבא. אלה הפרצופים שיוצאים בעולם האצילות. כל פרצוף מקבל ספירה מיוחדת. כל זה נקרא צד המ"ה של עולם אצילות. 

הידיעה הבאה: שבעולם אצילות לקחו נקבות ועולם אצילות נחשב לזכרים. אז אנחנו מבינים כך: יצא א' שורש, יש מספר פרצופים במקביל, וכל פרצוף לוקח נקבה לתקן. אלה ידיעות שצריכים לדעת על עולם האצילות. הנקבות שלוקחים לתקן הן מעולם הנקודים, שהתבטל או נשבר. 

נקודה באה: כל פרצוף יוצא בקטנות ואח"כ בגדלות. ממצב הגדלות הוא מוליד את הפרצוף הבא. הסדר הוא: עתיק נולד מס"ג, כי הוא העליון שלו, כי נקודים לא יכול להוליד. א"א נולד מעתיק, הפרצוף שמעליו. או"א נולדו מא"א, וכן הלאה. ז"א ונוקבא יש עוד עניינים. 

כל פרצוף נולד מהפרצוף העליון שלו, אבל כשהוא צריך להיות גדול. לא יכול להיות בקטנות. זו עוד ידיעה כאן. עכשיו באים לשיעור של היום.

אומר, אנחנו רוצים להבין את ההפרש בין מ"ה לב"ן. מ"ה הוא צד הזכר וב"ן היא צד הנקבה. ההבדל בין הזכר לנקבה ואיך בכלל יוצאים זכרים, מי הם, ומי הנקבות. 

באופן כללי כבר למדנו, שהזכרים הם באים מהרשימות שעלו לראש הס"ג, והנקבה באה מהכלים של עולם הנקודים. זו ידיעה אחת. עכשיו מסביר למה זה כך, למה בכלל עולם אצילות צריך לקחת נקבות מעולם אחר. למה לא משתמש בנקבות שלו? אומר, שהבעיה היא שאין לו נקבות משלו. אומר, נבדוק מי הנקבה בעולם האצילות. אומר שהנקבה בעולם אצילות זה שורש, כי כל פרצוף יצא התלבשות ועביות. גלגלתא יצא על ד', ע"ב יצא על ד' ג', היינו ד' זה הזכר וג' זה הנקבה. ס"ג יצא ג' ב' – ג' הזכר ב' הנקבה. נקודים יצא ב' א'. ב' זכר א' נקבה. אצילות יצא א' שורש. א' זכר שורש נקבה. עכשיו שואל מי זה השורש הזה. אומר, דע שהשורש הזה זה אותה מלכות שעליה אמרנו שהיא גדלות כלי הקבלה. עליה היה הזיווג הגדול שהיא נגנזה, שעליה כתוב שהיא הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש, גדלות כלי הקבלה, ההשתוקקות הגדולה. האם לא כתר הוא ההשתוקקות הגדולה? הרי גלגלתא יצא בכתר והוא נחשב לראש הכתר. הוא רצון גדול. אומר שהוא לא רצון גדול אלא אור גדול, כי הוא זך מאוד ויכול להחזיק אור גדול. אבל עכשיו כשמלכות באה, היא ההשתוקקות הגדולה. והרי גלגלתא תיקן את הכתר, ע"ב את חכמה, ס"ג את בינה. איזה כתר, חכמה, בינה? מד' בח' דאו"י ששייכים למלכות. ז"א כשהמלכות ביטאה את הכתר שבה, יכולה היתה לעשות זיווג על בח' ד'. כשעושה זיווג על שורש, זה כי אין את הכח, אבל הרצון שם הוא עצום וגדול. אומר שהרצון הזה שאסור להשתמש בו, זה רצון של גמה"ת ועוד לא הגענו לשם. אם נשתמש אשבר. אומר, שכדי שלא תהיה שבירה אז לקחו את הבח' הזו של הרצון, של עולם אצילות וגנזו אותו ברדל"א, בעתיק שהוא במקום נסתר, כמו שמו אותו בתוך קופסה, בתוך מסגרת. זה נקרא רדל"א – ראש דלא אתיידע, במקום לא ידוע בנפש האדם. בנסתר שבנסתר שבתוך האדם. לא מגלים לך מי אתה. לא מגלים לך מה הרצון שלך. כי אם יגלו לך אתה לא תוכל לעמוד בו ותתן אותו לקליפות. לא מגלים לך מה האני האמיתי שלך. זה נקרא שמלכות נגנזה ברדל"א. אחד התיקונים שיש באצילות כדי לא להשבר שוב. כי המלכות בנקודים כשבאה לידי ביטוי היא באה עם סיגים, עם רצון לקבל בע"מ לקבל שהיה במלכות דאינסוף. היתה כבר החלטה לא לקבל בע"מ לקבל, בבחירה. כשבא לתקן אותה, נשאלת שאלה מהיכן ידע שלא יכול. אומר, שראה בעולם הנקודים שהיתה שבירה. כשהאור רק נגע במלכות הזו היא כולה סיגים וא"א להשתמש בה. אם אשתמש בה שוב, שוב אשבר. הרי כשהאור נגע בה היתה שבירה. אז לא רוצה לגעת בה. אז עושה תיקון. אחד התיקונים הראשונים בעולם האצילות – שמלכות נגנזה ברדל"א. מה שקרה זה שכשמלכות הזו נגנזה ברדל"א, והמלכות הזו היא שמשמשת בעולם אצילות, היא הנקבה שם, אז נשארתי רק עם זכר. רק עם א' התלבשות בלי נקבה בעולם האצילות, כי אם אין שם נקבה אז לא יכול לעשות זיווג זכר בלי נקבה. זה כלל. צריך נקבה לזיווג, אז לוקחים מהנקודים. זה קצת דומה למה שהמחשבה של יתר דביקות לקחה את העיגול כדי להשתמש איתו לזיווג. אותו דבר פה – אני צריך נקבה. בלי נקבה לא יכול לעשות זיווג. אז הנקבה במקום שתהיה שורש אז נקראת נקבה של נקודים. לכן עולם אצילות נשאר רק זכרים בלי נקבות, והנקבות באות מעולם הנקודים. זו נקודה חשובה ביותר, כי מעכשיו זה יהיה אחד מחיזוקי הפרסה שיגרום לנו לא להשבר. מלכות נגנזה ברדל"א. 

אם א"א אפשר להשתמש ומצד שני אומר שעתיק יצא בצ"א וכן משתמש. אומר, שבהתפשטות עתיק הוא היחיד שיכול להשתמש בצ"א, כי אם נזכור, אמרנו שהרשימות דנקודים שעלו לראש ס"ג כדי להוליד את אצילות התחלקו כח"ב. עתיק יצא על כתר הרשימות. בעצם כשאומר שהרשימות התחלקו, הרצון התחלק. היינו, זה רצון שבא מהגוף, שעלה לראש והתעוררו הרשימות האלה וגילו את העביות שלהן, את הרצון שלהם. אומר, הכתר בד' בח' דאו"י הוא השפעה. אין לו רצון לקבל אלא רק שורש לרצון לקבל. אומר שאם זה רק שורש הוא לא יפגע, כי אין לו רצון לקבל. לכן הוא לא נפגע מהנקבה הגדולה הזו. לכן עתיק יכול לעשות זיווג על בח' מלכות של צ"א, והוא מתפשט גם למטה מפרסה ולא קורה לו כלום כי אין לו רצון לקבל.

למקום התפשטותו למטה מפרסה קוראים ב' דדי בהמה שנקראים נצח הוד. יסוד לא מתפשט כי שם קו אמצעי אבל צ"א יש רק ב' קווים שנקראים ב' דדי בהמה עליהם נלמד בהמשך. 

השלב הבא, עוד נקודה בלימוד, אמרנו שבאצילות יש עיבור, יניקה ומוחין. במצב העיבור מתקנים גם את המצב של השורש הזה שנקרא נה"י, גם את הנקבה שצריכה להיות שם, שהיא בח' חג"ת, וגם את בח' המוחין. כל מה שקורה בעיבור עוד לא לומדים. רק שנדע שקומת הנפש הזו שנשארה, או א' התלבשות שבאים כעת לעבר, נקראת חג"ת א', וזה חג"ת שכלולים בתוך השורש. לכן נקרא חג"ת נה"י. נסביר בשיעור הבא. 

תובנה מחלק ח׳ שעור 8
בשעור זה הסביר הרב רעיון עמוק, מיהי הנקבה דמ״ה החדש?

בכל פרצוף ישנה בחינת התלבשות – זכר, ובחינת עוביות – נקבה:
גלגלתא- ד׳ (הראשון שיצא בפרצופי הקו ולכן חסר התלבשות מבחינה קודמת)
ע״ב- ד״ג
ס״ג- ג״ב
נקודים- ב״א
אצילות – א׳ שרש.

נקבה זו דאצילות שהיא שורש מצד כח המסך שבה (מסך קלוש), היא היא מלכות של גדלות כלי הקבלה- בחינה ד׳ דעוביות.
היא הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש.
כאשר נגעו בה בעולם הנקודים (בעמדה בפרסא), מיד נשברו.
באצילות ניתנה נקבה זו לראש דעתיק והוא שומר אותה, בבחינת רדל״א – נסתר תוך נסתר. היא האני האמיתי העמוק ביותר שלא ניתן לגילוי. שאם תתגלה שלא בעתה יאחזו בה הקליפות. (תיקון זה נקרא- ה״ת- מלכות גנוזה ברדל״א)

מכיון שכך כל פרצופי אצילות מלבד עתיק הינם מחוסרי נקבה (שרש דעוביות).
ומכאן אנו מוצאים טעם נוסף ללקיחת הזכרים דאצילות את הרשימות דב״ן לנקבה, אמנם היא יותר גדולה, והיא אף נשברה, אך רק באמצעותה יוכלו פרצופי אצילות להזדווג על מנת להוליד את המשכיות התיקון.

אין תגובות

להגיב