הדף היומי בתע"ס חלק ח' |שיעור 12 – עמודים תרכ-תרכא

93

חלק ח – תרכ-תרכא
1. הנקבה דעתה קלה היות וצד החסדים שהם הדביקות באידיאה אין לה מצד עצמה אלא שמקבלת מצד הזכר ואצלה זה רק בהתכללות ולכן דעתה קלה.
2. כל עולם אצילות נבנה מצד זכר ונקבה שצריכים להוות מציאות קבועה שלא נשברת יכולה לעלות ולרדת למצב קבוע שלא נשבר.
3. הנקבות שבאו מעולם הנקודים הם אלו שעלולות להישבר בשונה מהזכרים שבהם אין שבירה.
4. שני השיעורים האחרונים למדנו על הנקבות כיצד צריכות להיבנות שלא תשברנה ותהוונה את הקביעות של האני .
5. הנקבה של עתיק הם גו"ע דכתר וגו"ע דאו"א ועוד שהן בחינות שאינן צריכות תיקון כך צריכה להיות אמונתו של האדם שהיא בחינת העתיק שלו.
6. א"א לוקח לנקבה את האח"פ דכתר שזה צד המדע שאינו יורד לגוף ונמצא בראש שהוא לא נגוע בבחינה עצמית כך א"א שמהווה את חכמת האדם צריך לקחת נקבה שלא תלויה בהרגשתו אלא רק בחכמתו בראשו.
7. או"א שהם צד התודעה של האדם שצריכה להתקשר גם לגופו לוקח את אח"פ דאו"א שאמנם ירדו לגוף אבל לא מחמת עצמם הייתה הירידה אלא כי לא היה בהם שימוש לאחר השבירה אולם אם יהיה בהם שימוש אז הם יהיו בלתי נופלים .
8. זו"ן לקחו את הכלים דקטנות דנקודים למרות שנשברו לא היה זה מחמת עצמם וחשוב שקביעות האדם תבנה גם ממצבי קטנות שאם לא ידע האדם להיות קטן ובגאוותו ירצה תמיד להיות בגדלות לא יוכל להחזיק קביעות היות וכל זמן שלא בלע המוות לנצח חייבים להיות לו מצבי קטנות.

בס"ד

חלק ח שיעור 13 עמוד תרכא

סיכום: חזרה על מה שלמדנו: עולם אצילות יצא זכר ונקבה. הזכר הוא בח' צד המ"ה, שיצא לרשימות שעלו עם המסך. צד הב"ן הוא מה שלקחו מעולם הנקודים. 

רוצה לעשות לנו סדר, כי פעם ראשונה שמשתמשים עם פרצופים שהם משולבים. לכן אומר שצריך סדר, כי זה שיש חלוקות בפרצופים, זה למדנו. למדנו למשל, בעולם הנקודים, שיש את הטעמים, הראש, את הנקודות שגם יצאו כמלכים, חלוקות כאלה ראינו בעוד מקומות. ראינו גם טנת"א, אומר שחלוקות בפרצופים כבר ראינו. זה לא בעיה, אבל בעולם האצילות, החלוקות הן שונות. מראה לנו את החלוקות שלא תגיד שזה כמו החוקים במקומות אחרים. כאן החלוקה היא אחרת, כי יש פה איזשהו קשר בין זכר לנקבה, שהוא קשר שונה מהפרצופים הקודמים. 

אומר, שההתחלקות של שם מ"ה בפרצופי אצילות מתחלק לה' בח': כח"ב זו"ן. היות וז"א מתחלק לו' – זה נקרא ע"ס. 

אומר שפרצוף הכתר של עולם האצילות מתחלק לשנים – עתיק וא"א. שואל, איך מצד אחד אומר שעתיק הוא כתר וא"א הוא חכמה, וגם אומר שמתחלקים לב' חלקים. אומר, זה מכיוון שיש פה סדר קצת שונה. מכיוון שפה יש חידוש, לפיו כל מה שיצא חדש זה צד המ"ה. חדש, הכוונה שעוד לא יצא בעולם הנקודים. מה שיצא בעולם הנקודים ונשבר, ויצאו פרצופים וראשים, כל זה שייך לעולם הנקודים. זה צד הב"ן של עולם אצילות. צד המ"ה זה מה שהרשימות עלו לראש ועכשיו נולדו מחדש. זה נקרא מ"ה חדש. מ"ה שישן, שבא מעולם הב"ן נקרא צד הנקבה, אבל גם שייך לפרצוף. אומר, רוצה לעשות סדר, כי עכשיו הולך לדבר על עולם אצילות. עכשיו כבר צריכים ללמוד את השפה, כי יגיד לנו 'כתר דאצילות', ומה אלמד מזה, מי זה כתר דאצילות? לא אדע על מה מדובר. אם על צד הנקבה שלקחו לתקן, או שמדבר על צד הזכר, איך אדע? אומר, שמדבר על המצבים, שזה היחס בין הפרצופים, מדבר על צד המ"ה, הזכר. כשמדבר על השמות שלהם, שנקרא כתר, חכמה, בינה וכו', מדבר על מה שלקחו לתקן, צד הב"ן שבהם. זה באופן כללי.

שוב – כשמדבר על פרצופי עולם אצילות מדבר מצד הנקבה שלקחו לתקן. כשמדבר מצד המצבים שלהם, מי עלה, מי ירד ולאן, גודל, מדבר מצד המ"ה. זה נקרא מצבים. 

עכשיו אומר, בוא נבדוק קצת. נראה איך זה מסתדר. ניקח כמה דוגמאות ונראה איך זה עובד. למשל, עתיק וא"א. למי קורא כתר דאצילות? לא"א. למה לא"א קוראים כתר? כי השם הולך לפי מי שבא לתקן, לפי המתוקן. המתוקן, השם הוא לפי הנקבה. אז אם השם הוא לפי הנקבה לכאורה אני צריך לקרוא גם לכתר, גם לא"א וגם לעתיק – כתר. ובאמת שניהם נקראים כתר. פעם קורא לעתיק כתר ופעם לא"א כתר. נצטרך לראות מתי כך ומתי כך, אבל זהו שמם. 

למה בכלל א"א נקרא כתר, הרי אמרנו שהוא מצד המ"ה בח' חכמה, אז למה נקרא כתר? כי אני קורא לו ע"ש הנקבה שלוקח לתקן, והנקבה הזו היא אח"פ דכתר. מה שא"א לקח לתקן ונקרא ע"ש הנקבה. 

עפ"י הזכר נקראים המצבים. זה צריך להיות קבוע. למה אנחנו מתכוונים 'המצב לא קובע'? שהמצב הזה נועד רק כדי שתעשה בו איזשהו זיווג, מוחין, כדי להתקדם ממנו. זה שנתנו עכשיו מצב של אחוריים דבינה, מצב שעתיק נמצא על א"א, שעתיק למעלה מא"א – כל זה כדי לאתגר אותך. הרי בסופו של דבר הכל זו אחדות אחת. כל המצבים באו כדי לעשות עבודה. אין עניין מצד עצמם, אלא לומדים את המצבים כדי לדעת איזו עבודה צריך לעשות שם. איזה זיווג, איזו תנועה. 

אומר, שזה לא כ"כ ברור מה קורה פה, ושואל באות הזו הארוכה מספר שאלות, והיום לא עונים על השאלות, אלא אומרים את השאלות ומעט נוגעים בתשובה.

השאלות ששואל: צריכים להבין את השינוי הגדול שנעשה בפרצופי אצילות. שיש לנו מצבים שזכר ונקבה של פרצוף אחד באים מב' ספירות. שואל איך זה יכול להיות שבאותו פרצוף זכר ונקבה מב' בח'? למה לא יכול להיות? אומר, בחכמת הקבלה כך נכון וגם בחיים, כי זה החוק הרוחני. אומר, הם מתחייבים להיות במדרגה אחת. אם אתה רוצה שיהיה זיווג, שיהיו פרצוף אחד, שיהיו מאוחדים אז הם חייבים להיות במדרגה אחת. כמו שאתה רוצה להתחבר למישהו – או תרד למדרגתו או תעלה אותו למדרגה שלך. 

אומר, שאלה נוספת שנובעת מהשאלה הראשונה: רואה לפעמים שהזכר הוא מספירה קטנה מאשר הנקבה. מראה בפרצוף א"א שהזכר שלו הוא חכמה, והנקבה היא כתר. אומר, הנקבה באה מפרצוף יותר גבוה מאשר הזכר. איך יכול להיות? לא רק שהם לא בהשוואה, גם הזכר יותר נמוך מהנקבה.

שאלה ג': למה עושים בלאגן? יש לך זכר שהוא כתר, שיקח לו נקבה מכתר. יש זכר שהוא חכמה, כמו א"א, שילך לתקן את חכמה. למה כזה בלאגן? 

אלה שלוש השאלות ששואל, ואומר, שעולם אצילות שונה מעולם נקודים ומהעולמות הקודמים. 

אומר שפה לא יכול לחבר בין הפרצופים כמו שחוברו בעולם הנקודים, שם יכול היה לחבר כתר עם או"א. יכול לעשות זיווג שלם, כי זה יותר נוגע לצ"א, אבל בצ"ב קרתה מציאות שהחיבור בין הפרצופים, או בין חלקי הפרצוף הם לא פשוטים, כי אסור יותר לחבר בין העליון לתחתון, כי יכול הכי הרבה לעשות אח"פ דעליה. כבר לא יכול לחבר ג"ע ואח"פ. אומר, הרי הזכר קובע את המצב, ואם הזכר קובע, אז יצא למשל בעתיק, שעתיק וא"א לשניהם אני קורא כתר, אבל לפי המצבים שהזכר קובע, הם יצאו בצ"ב בו עתיק הוא ג"ע, וא"א הוא אח"פ שלו ולא יכול לחבר ביניהם בשלמות, כי גם כשאומר שהתחתון עולה לעליון נעשה כמוהו, הוא לא נעשה כמוהו ממש. רק כמוהו, כי לא יכול להוריד את הבח' הזו, כי כשמישהו לקח לתקן ג"ע דכתר, ומישהו לקח לתקן את אח"פ דכתר, לא יכול לתקן את כל הכתר כי לא יכולים להתחבר ג"ע ואח"פ יותר, כי שומרים על צ"ב ולא מורידים את צ"ב בכל עולם אצילות עד גמה"ת. לכן מה שנחלק בגלל צ"ב, לא יכול לחברו ולקחת את כל הכתר. הכתר נחלק לג"ע ואח"פ, ולא יכול לקחת אותם משולבים, כי הם נתחלקו ביניהם. זו אחת מהחלוקות שעושות לנו בעיות. אומר, בגלל שהיתה כזו חלוקה, ובגלל שיש עכשיו תיקונים מיוחדים בעולם אצילות, שלא יכול לחבר בחזרה את המדרגות כמו בצ"א, אז צריך לקחת חלקים שנוצרו בגלל צ"ב, שלא יכול לאחות אותם כרגע, עד גמה"ת. 

אין תגובות

להגיב