הדף היומי בתע"ס חלק ח' | שיעור 18 – עמודים תרלא-תרלב

40

בס"ד

חלק ח שיעור 18 עמוד תרלא

סיכום: ראשית רצינו ללמוד על מבנה עולם האצילות שבא לתקן את כל מה שקרה בעולם הנקודים. היות וכך הוא רוצה להידמות לעולם הנקודים כמה שיותר, במסגרת האפשרויות. כמה שיותר בלי הקילקולים שבו ובמסגרת המגבלות שלו. אחת המגבלות היא שיצא בשורש, כלומר עולם הנקודים יצא בבח' ב' א' אבל אחרי השבירה ב' א' הזדכך לא' שורש. אז אחת המגבלות היא שהוא בא' שורש. המגבלה השניה היא שצריך לצאת בצורה חדשה שנקראת צורה של תיקון קווים, שהוא תיקון שבו כל העבודה תהיה בדרך של ימין, שמאל ואמצע, בעבודת נפש זה נקרא הכנעה, הבדלה והמתקה, כמו בדרך הבעש"ט. זו הדרך בא יוצא עולם אצילות לתיקון.

אומר,דע, שכל עולם אצילות שיצא, יש לו ג' הבחנות, שנקראים: שורשי המוחין, מוחין ומקבלי המוחין. ג' הבחנות.

בעולם האצילות יצאו פרצופים. מצד א' למדנו שכל פרצוף עומד בנפרד. מצד שני אומר, שלמרות שעומדים בנפרד יש משהו בעולם אצילות שהוא כלל, שכל עולם האצילות נחשב כפרצוף אחד, והפרצוף האחד הזה כולל, כמו כל פרצוף אחר וכמו כל בח' שלנו. 

יש לך עכשיו איזשהו מעשה עם חברך. אתה צריך לחשוב על משהו. יש לך יחסים כאלה או אחרים. צריך לדעת שזה מתחלק באופן הזה: שורשי מוחין,מוחין, ומקבלי המוחין.

יש טעם ללמוד זה בעולם אצילות כי בו, ע"פי מה שקורה בו, כך יתרחש בכל העולמות, ובעיקר מה שיקרה במקבלי המוחין של עולם האצילות, שנקראים מזון, כי מקבלי המוחין בעולם אצילות נקרא הקב"ה והשכינה, על פיהם יקבע כל מה שיקרה בעולמות בי"ע ששם נמצאות הנשמות. לכן מעניין אותנו בעיקר מקבלי המוחין, שהם זו"ן, ולכן אומרים 'לשם יחוד קוב"ה ושכינתא', כל התפילות והבקשות שמעלים, מעלים לזו"ן שהם עושים אח"כ עוד עליות.

רוצים לדעת איך בנוי עולם האצילות. אומר, ראה איך בנוי – שורשי המוחין זה עתיק וא"א. שורשי המוחין שלמדנו בשיעור הקודם יש תמיד איזשהו שורש שהוא שורש אמוני, שהוא נעתק מהשגה. ויש שורש שהוא שורש של החכמה, שורש מדעי, שיש בו הקשרים של סיבה ותוצאה, שדרך א"א אתה יכול להבין את המתרחש.

תמיד, כשאתה מסתכל על העולם, תסתכל דרך ב' בחינות: א. עתיק. דע שיש משהו שמעליך. שתהיה לך הכנעה גמורה בעניין הזה, ויש גם סדר בשורשים וזה לא כשאתה לא מבין אז אין סדר. יש סדר והוא מדוייק מאוד. כך עובד השורש. אלה ב' הבח' שנקראים עתיק וא"א. 

זה חשוב כי אנחנו הולכים ללמוד את הסדר בא"א, וללמוד איך שורש דשורש משפיע על השורש, על א"א, וא"א נותן את המוחין לאו"א.

עכשיו מדבר איתנו על או"א שהם המוחין בעולם אצילות. אומר, המוחין בעולם אצילות דומים למוחין שיש בעולם הנקודים. נתן לנו פה הסבר ארוך, שאין טעם לחזור על הכל, רק נאמר שבעולם הנקודים יש לנו את או"א דנקודים, שהם האחראיים לתת לז"ת דנקודים שנקראים מקבלי המוחין את האור. כמו שבעולם הנקודים היה לנו את או"א שנקראים מקבלי המוחין, והמוחין שניתנו הם לז"ת דנקודים, אז אותו הדבר יש בעולם אצילות. יש את או"א וישסו"ת שיחד נקראים או"א, שנותנים את המוחין. הם המוחין ונותנים את המוחין לזו"ן. יוצא שעתיק וא"א הם שורשי המוחין. או"א וישסו"ת הם המוחין, וזו"ן הם מקבלי המוחין.

ההשוואה לעולם הנקודים היא כי שם למדנו זה בפירוט. אומר, לזכור מה שהיה בעולם הנקודים, ומי שלא זוכר שיעזוב את הדוגמא ורק יבין שכך קורה בעולם האצילות.

מבחינתנו, מי שנותן את ההארה לז"א ונוקבא זה בעיקר ישסו"ת. ולא או"א כי יש תהליך בין או"א לישסו"ת שנותן את המוחין ונראה בהמשך למה. הידיעה שאנחנו צריכים לקבע היא שכשנרצה להבין מה קורה בעולמות ובנשמות נסתכל על זו"ן. כי הם מקבלי המוחין בעולם אצילות. נדע שיש להם גם מוחין ושורשי מוחין. 

אז עתיק והנוקבא שלו, א"א והנוקבא שלו, הם שורשי המוחין. או"א וישסו"ת הם המוחין. זו"ן הם מקבלי המוחין. 

חלק ח – תרלא- תרלב
1. עולם אצילות הבנוי מזכרים ונקבות בא לתקן את עולם הנקודים שנשבר.
2. עולם האצילות יוצא בדומה לעולם הנקודים בג' הבחנות שורשי מוחין , מוחין ומקבלי מוחין.
3. שורשי המוחין בעולם האצילות הם עתיק וא"א הנחשבים לשורש דשורש ושורש שהם אמונה ומדע.
4. המוחין הם או"א וישסו"ת שהם מקבלים את המוחין מהשורשים ואחראים לתת מוחין אלו למקבלי המוחין שהם זו"ן.
5. משווה את עולם האצילות לעולם הנקודים בג' הבחנות אלו באופן הבא: עתיק שהוא שורש דשורש כנגד ראש א' ישסו"ת, א"א שהוא שורש כנגד כתר דנקודים, או"א וישסו"ת כנגד או"א וישסו"ת (לא ראש א' ישסו"ת) בעולם הנקודים. זו"ן מקבלי המוחין באצילות כנגד גוף דנקודים שהם מלכי דחג"ת ומלכי תנהי"ם.
6. כל הנהגת הנשמות בעולמות בי"ע מתנהל דרך מקבלי המוחין באצילות שהם זו"ן.

תובנה מחלק ח׳ – שעור 18

חלוקת אצילות ושרשה המוקדם בעולם הנקודים:
ג׳ הבחנות בעולם אצילות והן:
א. שרשי המוחין- עתיק וא״א
ב. המוחין – או״א
ג. מקבלי המוחין – זו״ן

בשעור זה מציג בפנינו בעל הסולם את השרש המוקדם להתהוות זו.

כתוצאה מהזדככות המסך דס״ג נולדים ד׳ ראשים:
א. מ״ה העליון – מיקומו מפה דס״ג ועד טבור דא״ק – יוצא על בחינת טעמים דס״ג בצ״א, אינו מושפע מצ״ב.
ב. ראש הא׳ ישסו״ת – יוצא – גו״ע מטבור דא״ק ולמעלה (לא מושפעים מצ״ב) וגוף (אח״פ) מטבור ולמטה (מושפעים מצ״ב)
ג. ראש הכתר- ראש זכר. יוצא בצ״ב.
ד. ראש או״א – ראש הנקבה. יוצאת בצ״ב. מתפשטת לגוף. (בשבירת הכלים)

חלוקה נוספת על בסיס חלוקה זו:
א. השם או״א מתייחס באופן כללי לבחינת בינה היוצאת ללא עירוב זו״ן. הוא בחינת מ״ה העליון
ב. השם ישסו״ת – מתייחס לבחינת בינה המעורבת עם רצונות של זו״ן. כל ג׳ ראשים דנקודים נקראים בערך זה ישסו״ת.

חלוקה זו היא שרש לחלוקת אצילות באופן הבא:
א. שרש דשרש של המוחין – עתיק- כנגד ראש הא׳ ישסו״ת- שיש בו ב׳ הבחנות של צ״א וצ״ב. הוא בחינת המקשר לעולם העליון בבחינת אמונה ומסורת.
ב. שרש המוחין – א״א – כנגד פרצוף הכתר- שרש המדע. המנהל בפועל של אצילות.
ג. המוחין עצמם – או״א דאצילות – כנגד ראש או״א דנקודים.
ד. מקבלי המוחין – זו״ן הגדולים והקטנים דאצילות- כנגד זו״ן דנקודים שהתפשטו בשבירת הכלים למלכי דחג״ת ומלכי תנהי״ם.

אין תגובות

להגיב