הדף היומי בתע"ס חלק ט' | שיעור 19 עמודים תשס״ה-תשס"ו

108

שיעור 18 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ט'

תמלול סיכום של שיעור עמודים תשס"ג- תשס"ד , כ"ח תמוז, תש"ף

בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

וכל בשליש עפר הארץ- התחלנו נושא חשוב . למדנו שבנוקבא יש ז' זמנים המתארים את התפתחות הנוקבא. זמן זה סוג של צורה. כשאני עובר צורה אני מחדש בה. עוברת ממצב של נקודה למצב של בוגרת. שבעת הזמנים מתארים את ההתקדמות שלה. ז' הזמנים שלה הם:

  • נקודה

  • פסיעה לבר

  • צלע

  • קטנה (חוה)

  • נער

  • נערה

  • בוגרת

בא להסביר לנו למה נקראת נקבה. כי את 7 הזמנים האלה שלה ניתן לכמת לד' בחינות המתארות את המלה נקבה :

  • א' עד ג' - ה' אחרונה

  • קטנה- ק

  • נער ונערה – נ

  • בוגרת- ב

בואו נתחיל ללמוד את הזמנים האלה. כי אנחנו רוצים לבנות את הנקבה.

מי היא הנקודה? – הנקודה זה אומר שהמלכות משמשת בשליש התחתון של היסוד.

למה נקראת נקודה? כי למדנו שספירה בנויה מנקודות. כעת אני בא לדבר על ספירת היסוד, ואני אמור שספירת היסוד, כמו כל הספירות בצמצום ב', בנויה מג' נקודות. שהן שבע.

כתר חכמה ובינה הן 3 הנקודות. אם הן בנויות רק מג' וליסוד אין את הג' יש לה רק ב'. אז המלכות בשליש התחתון של היסוד נקראת נקודה. כעת נבין מה קרה שמלכות משמשת בשליש התחתון של היסוד. מאיפה זה הגיע?

תשובה- כדי להבין את הספירה, צריכים להבין את הצורה שלה. הצורה שלה נובעת מכך שהסתלק אור . אם רוצה ללמוד עליה אני לומד מאותה התרגשות, מאותה הארה שהיתה באותה ספירה. את שורש ההארה אנו לומדים מפרצוף עב. שהוא שורש להתלבשות אורות בכלים. כי זו פעם ראשונה בפרצופים שהתלבש אור בכלי.

גלגלתא נתן לנו את הכלי, אחרי שהסתלק ממנו האור. בפעם הראשונה שבא אור לכלי ריק, זה היה בפרצוף עב.

אנחנו הולכים לפרצוף עב ומנסים ללמוד מה קרה שם ונראה שבפרצוף עב שאור החכמה, שזה היה האור שיש במדרגה, אור החכמה האיר בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה

​​ עד שאור היסוד שהוא החסד האחרון האיר בהוד.

אז אמא שנותנת את החסדים, התפשטה רק עד הוד.

וביסוד לא היה את ההארה של הבינה,

​​ לכן הוד נקרא צר ואין לו בינה.

בהוד אין את הבינה.

לכן כשאני בא לבנות את הוד, אני אומר רגע.

 

בכל הספירות למדנו שיש ג' בחינות.

למה ג' בחינות? בגלל צמצום ב'.

שבצמצום ב' למדנו שמלכות עלתה

לנקבי עיניים,

ונשארו במדרגה רק ג' בחינות: כתר, חכמה וג"ר דבינה.

ג"ר דבינה באופן כללי קורא לזה בינה. שזה חסדים.

 

 

 

 

ביסוד אין לו את הבינה כי התכונה הטבעית, השורשית שלו, שלמדנו אותה מפרצוף ע"ב, שהוא צר, אין לו. לוקח את המלכות אליו. מלכות שהתכללה בבינה.בגלל צמצום ב'. מלכות שהתכללה בבינה הוא לוקח מלכות זו שתשמש יחד איתו.

היסוד נקרא אותו צדיק שלוקח את המלכות. עכשיו יש לזה יתרון גדול, מה היתרון הגדול שהוא לקח את המלכות?

שהוא יכול להשתמש עם המלכות שהיא צריכה לבנות את האדם.

למה? כי האדם צריך לקבל את ההטבה השלמה, הבורא ברא את הבריאה כדי להיטיב עם נבראיו.

אז כמה צריכה לקבל? כמה היא צריכה להיות מאושרת? כמה שהבורא רוצה להשפיע. כמה הבורא רוצה להשפיע? בצורה אינסופית

אז כמה צריך לקבל? בצורה אינסופית מי מבטא את הכלי שלא עושה סוף? מלכות דאינסוף.

אבל על מלכות דאינסוף היה צמצום. אחרי שהיא בחרה ביתר דבקות בעולם הצמצום . אם על המלכות היה צמצום ואני לא יכול להשתמש בה, אז אני לא אקבל את ההטבה האינסופית. אז אני חייב להשתמש בה. אבל אסור להשתמש בה. אז בוא נבנה אותה כך שאפשר להשתמש בה. איך? נבנה לה צורה חדשה. לא נוותר עליה.

לכן, בא היסוד ואומר- אני משתמש במלכות. אני לא מוותר על השימוש במלכות. אבל איזו מלכות? מלכות שהתכללה בבינה.

הוא שונה אגב מכל הספירות האחרות שכל הספירות האחרות יש להן בינה, אמנם בינה שהתכללה במלכות, אבל יש להן רק בינה. לכן כל הספירות האחרות אין להן אושר מלא. לכן אומר רשב"י. אתה יודע מה אתה צריך להגיד לאשה, שהיא מבטאת את המלכות? צריך להגיד לה לזאת ייקרא אשה. רק בזכותך אני מקבל את אור החכמה, רק בזכותך אני יכול להגיע לאושר השלם. עוד אומר בתיקוני הזוהר, כשאתה הולך אל המלך אתה חייב ללכת עם השכינה הקדושה. אתה לא יכול לבוא אל המלך בלי האשה. לא ניתן לבוא אל המלך בלי המלכות, בלי השבת, בלי האלף השביעי. בלי התיקון הזה של הבריאה . כי אם הבריאה לא מתוקנת, מה נאמר? ​​ הבורא סתם עשה את הבריאה. ודאי שלא. לכן היסוד לוקח את המלכות וככה היא מתחילה.

בזה שהמלכות יכולה לשמש את היסוד בשליש התחתון שלו, זה הזמן הראשון שלה. זה מאפשר שאפשר בכלל להשתמש בה. שהיא נקראת קיימת.

המושג נקודה בדר"כ אומר שיש קיום אבל אני עדיין לא מרגיש בו. לא יכול להצביע עליו על ממשות, כמו בנקודה. שאני עושה נקודה כמה היא קטנה? כמה חומר יש בה? אני לא יכול להגיד כמה. כי כמה שאחתוך אותה היא נקודה. היא יכולה להיות קטנה בצורה אינסופית. היא שואפת לכלום. השאיפה שלה בצורה אינסופית לכלום אומרת היא קיימת ואני לא יכול להכיר בחומר שבה. זה נקרא נקודה. ולכן אני עדיין לא מבחין בה. מתי יהיה בה משהו מצד עצמה? במצב השני.

אבל מה כן יש בה? היא חלק מיסוד. בגלל שאני אומר שיש יסוד, אז יש גם את הבריאה. היסוד משמש את הקב"ה. בגלל שיש קב"ה יש בריאה. בגלל שיש בורא, יש בריאה.

מפה מתחילים את הסדר. אמר לנו עוד כמה דברים שבאמת אין מה להרחיב בהם בסיכום.

באותיות מ"ז ומ"ח סיפר לנו שהמלכות הזו עולה לתפארת ועולה לדעת וכנגד זה היא בשורש לאה. ועוד סיפר על ההבדל בינה לבין שאר הספירות, שיש להן את הבינה ואין להן את המלכות.

אם כך, היום סיכמנו את הנקודה הראשונה. איפה זה התחיל? בעולם הנקודים.

עוד לפני שהתחלנו את עולם האצילות, שזה מלכות שהתכללה ביסוד.

זו תכונה טבעית של הצדיק שיש בו את הבחינה הזו שהוא רוצה לתקן הכל. שהוא לא מוותר על כלום בתיקון. הוא מחפש עבודה. הוא לוקח את המלכות הזו לתקן. אף אחד לא רצה את המלכות הזו. הוא לוקח את המלכות הזו לתיקון. אף אחד לא רצה להסתכן אבל הוא מסתכן . זה היסוד.

אין תגובות

להגיב