הדף היומי בתע"ס חלק ט' | סיכום בנקודות | שיעור 23 | עמודים תשעג-תשעד

20

1. במצב העיבור של זא שהוא מצב הב' של המלכות היא קונה את בחינת היסוד ובמצב זה היא נקראת פסיעה לבר.
2. בבחינת היניקה של ז"א קונה המלכות את מידת התפארת של הז"א ונקראת צלע שיש לה י' נקודות.
3. בבחינת הגדלות של זא שהיא בחינה הד' של המלכות שנקראת אז קטנה היא קונה י' ספירות וכבר יכולה להיות פרצוף.
4. אנו רואים שהמלכות במצב הד' קנתה כבר את כל קו האמצעי הנקרא דעת תפארת ויסוד כדי להיות פרצוף מצד עצמה.
5. המעבר של זא מקטנות לגדלות נעשה עי עליית ב' שלישים עליונים של חגת לבחינת חבד. שליש תחתון של חגת עם שליש עליון דנהי בחינת חגת. וב' שלישים תחתונים של נהי נשארים בבחינת נהי. כל אחד מבחינות אלו מקבלת השלמה בהתאמה מג' שלישים שלך נהי חדשים דבינה, דהיינו מקומת נשמה.
6. המלכות במצב הקטנות מקבלת רק ממקום החזה דזא שם הוא עושה נקב באחורי החזה שלו.
7. כל הטבע של הנקבה הוא מחזה ולמטה דזא ובהתאם לכך אנו נלמד את הבחינות של הנקבה גם בהמשך.

אין תגובות

להגיב