הדף היומי בתע"ס חלק ט' שיעור 32 | עמודים תשצא-תשצב

47

1. המעבר ממצב הג' למצד הד' דהיינו מצלע לקטנה זה אומר שהה' תחתונה בשם
הויה של זא צריכה להיות פרצוף שלם בסוד אדנ-י.

2. הפרדת הה' התחתונה לצורך הנקבה היא דומה ללידה של פרצוף כמו פרצופים
העליונים ממנה.

3 . בלידת פרצוף המולידה מפרידה ציריה כדי לתת במצב הקטנות מדלת וציר הא' כך

קורה גם כאן שהז"א מעלה את היסוד ומלכות לתת ועושה נקבה אחורי החזה כנגד

דלת וציר הא'. ונותן למלכות הארה לעשר הספירות שלה פרט ליסוד ולמלכות.

4. היות ובמצב הקטנות של הנקבה שהוא מצב הד' לא היה לה על מה להסתמך

ביסוד והמלכות מההארות של ז"א לכן צריכה להגדלה נוספת בבחינת נער ונערה

דהיינו זמן הה' וזמן הו' שאותם נלמד בהמשך.

אין תגובות

להגיב