הדף היומי בתע"ס חלק ט' שיעור 37 | סיכום בנקודות | עמודים תתא-תתב

39

1. כאשר נפתחות הדלתות של רחם הנקבה והיא מולידה אזי יש ירידת דמים טמאים
ודמים טהורים.

2. כפי שלמדנו הרחם בנוי מדלת וציר הא' שהוא בחינת נער, מדרגה הה' שניתנה
לנקבה מז"א.

3. דלת וציר הב' ומנצפ"ך הב' ניתנו לנקבה לבניית גדלות הרחם שלה ממצב הגדלות

מאמא.

4. מד' ומנצפך הא' היות והם בקטנות וה' תתאה בנקבי עיניים, והיות ובה' תתאה יש

סיגים לכן כאשר נפתחות הדלתות מדלת וציר הא' יורדים דמים טמאים.

5. בזמן העובר דלת וציר הא לא הורידו דמים טמאים היות ודלת וציר הב' שמרו על

הרחם ולא נתנו ביטוי רק לדלת וציר הא' ולכן העובר היה יכול להיבנות בתוך הרחם

בלי נזק של דמים טמאים שהם דם נידות.

6. זמן ההתקנה של הנוקבא מתחיל רק מזמן הגדלות של הז"א ולא כפי שהיה אפשר

לחשוב עוד מזמן הנקודים שאז היא נקראת נקודה.

7. זאת מפאת החוק שנכון לכל מהדרגות שאין הקטן נתקן אלא רק לאחר שהעליון

שלו גדול. מצד עבודה- אם התחתון לא רואה את עליונו כגדול אינו יכול להיתקן.

8. לגדלות דז"א יש פנים ואחוריים האחוריים הם קומת נשמה והפנים הם קומת חיה.

9. האחוריים שהם קומת נשמה מחולקים לחיצוניות ופנימיות שהם בהתאמה השלמת

כלים והתלבשות אורות בכלים.

10. על פי אותו סדר של קומת נשמה גם בקומת חיה יש חיצוניות ופנימיות דהיינו כלים

ואורות.

אין תגובות

להגיב