דף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 17 | עמודים תתצז-תתצח

14

דף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 17, סיכום, עמודים תתצז-תתצח

למדנו היום את הפירוט של הבחינה של הנה"י הג'. למדנו בשיעור הקודם שיש ג' בחינות נה"י והיום עסקנו בנה"י הג' בעיקר ואת ההשלכות הנובעות מנה"י הג'. מה הם ג' בחינות הנה"י? נה"י הראשון זה מה שבמצב הקטנות הנה"י דעליון יורדים למקום גו"ע דתחתון שזה בסוד אחים בכורים שלמדנו את זה בתחילת חלק ט' והרבה מאד מהלכים קורים דרך ההבנה של אחים בכורים. הנה"י השניים לא למדנו מהם, הם נקראים צלם, זה מה שהעליון עושה זיווג ונותן לתחתון את הנה"י של הראש הנה"י של הראש. נה"י זה מלכות,זה אור חוזר של הראש, האור חוזר שמלביש את האור, זה צורות ההגיון, את התודעה הוא נותן לו סוג של תודעה לתחתון שזה נקרא צלם. לא למדנו על זה, הוא לא הרחיב בזה כאן, נלמד את זה בעזרת השם בחלק יא' קצת ובהמשך, בחלק יג' אנחנו נעסוק בזה יותר. אז זה הנה"י השניים.

הנה"י השלישים הוא אומר זה נה"י של פרצוף אחד שבנוי מחמישה פרצופים. חמישה פרצופים שבנוי כל פרצוף כדי להגיע ממצב שהוא שלא קיים אלא רק כרשימות עד מצב שהוא בשיא גדלותו. המדרגות האלו נקראות עיבור שאז הוא רק רשימות ומעברים אותו כדי לצייר אותו לאחר מכן יניקה שיש לו רק נפש רוח דרוח לאחר מכן גדלות דנשמה כשהוא כבר גדול אבל זה רק במוחין דנשמה לאחר מכן גדלות חיה וגדלות יחידה. אלה חמשת הבחינות של כל מדרגה וכל מדרגה צריכה להגיע עד מדרגת יחידה שלה שזה השלמות הפרטית שלה. בעניין הזה יש סדר.

 

יש סדר שהעליון כשהוא נותן אור פרצוף העליון נותן בו אור לתחתון או מזין את התחתון אז הכוח של ההזנה הזאת לא יכול להתקיים אלא לבחינת האחוריים של התחתון, למשל אמרנו שפרצוף העיבור הוא הפרצוף הכי תחתון של כל בחינה. מה הפרצוף הבא אחריו? יניקה. פרצוף היניקה הוא פנימי יותר לפרצוף העיבור. אז אם הוא רוצה לתת אור מפרצוף היניקה לפרצוף העיבור אז הוא נותן רק מבחינת אחוריים מהנה"י  שזה נקרא אחוריים של פרצוף היניקה לפרצוף העיבור ואותו דבר מקומת נשמה לקומת רוח דהיינו ליניקה כשהוא רוצה לתת מקומת נשמה לקומת יניקה אז הוא נותן רק מבחינת אחוריים רק מנה"י של קומת נשמה הוא נותן לקומת היניקה. ככה הסדר והבחינה הזאת היא מאתגרת אותנו להבין שני חוקים חשובים. החוק הראשון שכאשר התחתון עולה לעליון אז סדר המדרגות אינו משתנה. זאת אומרת סולם המדרגות אינו משתנה או סדר המדרגות אינו משתנה זה כתוב בשתי לשונות אבל המובן הוא אותו מובן. זאת אומרת שכשיש לי סולם שהוא בשלבים, אז אם אני מעלה את השלב הזה אז כל השלבים עולים, אני לא יכול שהשלב הזה יעלה והשלבים האלה לא יעלו, כי זה סולם קבוע.

על פי מה נקבע סולם באצילות? על פי איך שהוא נבנה בקביעות שלו. יש איזו  שהיא קביעות בעולם אצילות שהקביעות הזאת היא כזאת שעתיק וא"א הם בחינת כתר, או"א הם בחינת חכמה, ישסו"ת זה בחינת בינה שזה קומת נשמה וז"א הוא בחינת יניקה והמלכות נמצאת שם בהתחלה בקביעות רק כנקודה בתחתית היסוד של ז"א, זה הקביעות.

עכשיו אם פרצוף רוצה לעלות לקבל מדרגה יותר גבוהה, למה הוא רוצה לעלות? כי הוא צריך להגיע לתכלית שלו. כל אדם שרוצה להתקדם בחיים הוא צריך להתחיל ליישם את עצמו כל פעם במדרגה יותר גבוהה. למשל אם אדם נמצא במדרגת יניקה הוא רוצה להגיע לגדלות דנשמה אז הוא צריך לעלות, רק הוא צריך לראות שיש את העליון שלו שנתן לו קומת נשמה אז אם הוא עולה לקומת נשמה הוא צריך שקומת נשמה תעלה למקום יותר גבוה, כי אם היא נשארה באותו מקום אין אפשרות שהוא יקבל מדרגה יותר גבוהה, כי סדר המדרגות אינו משתנה, סולם המדרגות אינו משתנה, יוצא אם כך שכשתחתון עולה לעליון גם העליון שלו עולה. הוא לא יאמר לנו את זה תמיד אבל אנחנו צריכים לזכור את זה.

מבחינת עבודת נפש כשיש לאדם משהו שהוא עליון ממנו אז תמיד אם הוא רוצה לעלות, הוא צריך לראות את העליון שלו יותר גדול. כשיש לאדם ירידה, כפי שכתוב תלמיד שגלה, גלה רבו עימו, הוא חייב להוריד את רבו כדי לרדת, חייב להוריד את תפיסת התורה שלו כדי לרדת, כי אם הוא מעלה את תפיסת התורה שלו, מעלה את תפיסת הידיעות של הכללים, אז הוא גם צריך לעלות בתפיסה שלו צריך לעלות גם הוא. אז יש את הסדר הזה גם אם העליון עולה התחתון גם צריך לעלות. אם אתה רוצה לעלות תבדוק מי הוא העליון שלך שממנו אתה יונק, אתה צריך להעלות אותו בעיניך, אם תעלה אותו בעיניך אז זה יהיה גדול בעיניך ויהיה לזה חשיבות ומפאת החשיבות אתה תוכל לקבל מדרגה יותר גבוהה. זה לא קל, למה? כי זה לכאורה פוגע באגו של האדם, הוא רוצה לראות את עצמו גדול ולא נצרך יותר לעליון אבל מה לעשות שסדר המדרגות אינו משתנה. אנחנו לא יכולים להתנהג כמו נמרוד הרשע שאחרי שהוא מרגיש שהוא גדול הוא רוצה לבנות מגדל גבוה עד לשמיים ולשכוח שהבורא הוא יותר ממנו. משם מתחיל הרעיון, לא רק ממנו, עוד מדור אנוש שהתחילו להסתכל על הכוחות הגדולים והתחילו להשיג אותם, את הכוכבים של המאורות של הכוכבים וכל מיני מיסטיקות למיניהם ואז הרגישו את עצמם גדולים וזה גרם אחר כך לחטא של נמרוד ושל מגדל בבל. אז צריך  להיזהר מאד שגם כשאתה מקבל ידע גדול, תזכור, ידע או מדרגות או אפילו הארות גדולות, אל תשכח את העליון שלך.

אז זו הבחינה הראשונה שלמדנו שסדר המדרגות אינו משתנה. הבחינה השניה שלמדנו שצריכים לזכור במערך הזה שתמיד כשהעליון נותן לתחתון הוא נותן לו מבחינת אחוריים שלו ולא מבחינת הפנים. בחינת אחוריים נקרא הנה"י של העליון, אז אם למשל מדרגה עולה למדרגה שמעליה שלא יחשוב שהוא מקבל את כל מה שיש לעליון אלא מקבל רק את האחוריים שיש לעליון וזה הסדר וברגע שאנחנו נצמד לסדר הזה נוכל להבין יותר את המהלכים שקורים פה, זה מהלכי יסוד צריך להבין אותם. אם אנחנו מתרגלים לשפה הזו יהיה לנו יותר קל אחר כך ללמוד מה קרה בנושא שלנו, כי מה הנושא שלנו שעליו אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על ז"א שצריך להתחיל את התהליך שלו. התהליך שלו מתחיל בקומת העיבור שזה הקומה הראשונה שלו. צריכים לעבר אותו, מי שצריך לעבר אותו זה או"א וישסו"ת. האמת, שישסו"ת צריך לעבר אבל הוא קטן ולא יכול לעבר אותו אז יש פה תהליך שלם לטובת העיבור של ז"א ואח"כ היניקה שלו ואח"כ הגדלות שלו וכן הלאה שזה הסדר שאנחנו הולכים ללמוד בז"א. פה בחלק י' רק את הזיווג לצורך העיבור שלו, בחלק יא' את העיבור שלו וכן הלאה, יניקה וגדלות ושורשי מוחין, זה מה שאנחנו הולכים ללמוד על ז"א איך גדל, למה כל כך חשוב לנו ז"א? מכיון שז"א הוא השורש של ישראל לכן מאד חשוב לנו לראות את המהלכים שיש בז"א כי הם מאד מצביעים על ההתקדמות של האדם עצמו לכן אנחנו רואים בזה חשיבות מאד גדולה בלימוד הזה, בידיעת השפה הזאת, השיח הזה שמדבר איתנו הבורא על העניין הזה. לכן תלמוד עשר הספירות מבחינתנו הוא ממש שיח פתוח, שיח עמוק עם הבורא יתברך שהוא מספר לנו עליו, על הבריאה. זה דבר מאד יפה ללמוד את הדברים אלה מתוך השפעה מתוך זה שבאתי לשמוע מה הקדוש ברוך הוא רוצה לומר. 

אין תגובות

להגיב