תלמוד עשר הספירות לנשים

14

בס"ד

חלק ד שיעור 16 עמוד רלג

כלי היסוד נעשה מן הניצוצין שנפלו מהכאת האור הבא דרך 

אחוריו ברשימה. והתגין נעשו מהרשימה המאירה מרחוק

ד) וכשעלה יסוד הניח רשימו במקומו, וכשבא האור לו דרך אחוריו הכה בזה הרשימו, ונפלו ממנו ניצוצין, ו ונעשו מהם בחינת כלי של היסוד, ואז אותו הרשימו, היה מאיר בכלי זה מרחוק, ולא נכנס בתוכו, ז וה"ס התגין.

ה) הוא אור העב הנשאר למטה אחר ההסתלקות דהתפ"א, שהוא עצם הכלים השייכים להתפ"א דעקודים, אשר שמה הניחו האורות את הרשימות שלהם, ושמה נפלו הניצוצין מהאו"ח היורד. כמ"ש הרב לעיל (ח"ד פ"ב אות י' ע"ש ובאו"פ).

ו) היינו להתפשטות ב', הבאה לאחר מכן שנקראת פרצוף ע"ב דא"ק, אבל כלי היסוד של העקודים שבכאן, הוא נעשה מאור העב הנשאר למטה אחר ההסתלקות דהתפ"א, כנ"ל בדיבור הסמוך.

ז) עי' היטב לעיל בדברי הרב ח"ד פ"ג אות ט' ובאור פנימי אות פ' שנתבאר זה באורך. ודע כי אחר שנפסק הזווג בכלי העליון ועלה ממעל לו, אשר אז נפסק ג"כ הארת הזווג מכלי התחתון בהכרח, הנה אז נמצאים גם הניצוצין שירדו לשם שמתכבין, וע"כ יכולה שוב הרשימה, שהיתה ממעל לכלי, לחזור ולהתלבש בכלי כבתחילה (עי' לעיל באו"פ פ"ג אות פ'). ועכ"ז אותה הארה מרחוק שנקראת תגין, לא פסקה מכליגם לאחר זה, משום שאין העדר ברוחני כנודע, בסוד מעולם לא זזה שכינה וכו'.

ג' הבחנות בעשר הספירות: כתר. ושאר הספירות. ומלכות. 

כתר הניח רשימה ולא כלי. שאר הספירות הניחו רשימות וכלים. 

ומלכות הניחה כלי ולא רשימה

ה) וכן עשו כל הספירות, ח חוץ מכתר, שהניח הרשימו לצורך החכמה ט אבל לא עשה בחינת כלי, לפי שבשלמה שאר הספירות, בעלותם למעלה על ידי י הכאה במה שלמעלה מהם כ והכאה של הרשימו, ל היה נעשית בחינת הכלים, אך מ הכתר לא יש מי שיכה ברשימו שלו בעליתו, לכן לא נגמר עדיין הכלי שלו. והרי כי הכתר הניח רשימו ולא כלי. ושאר הספירות הניחו רשימו וכלי והמלכות הניח כלי ולא רשימו.

ח) פירוש, שאותה הרשימה נעשתה לבחינת כלי של הזכר דאור החכמה, בכתר דהתפ"ב, הנקרא ע"ב דא"ק. וז"ש הרב, "מכתר שהניח הרשימו לצורך החכמה אבל לא עשה בחינת כלי". כלומר, שלא עשה בחינת כלי לצורך הנקבה של אור החכמה בכלי דכתר של התפשטות ב', כמ"ש בסמוך.

ט) כבר כתב הרב לעיל (פ"ב אות י') שעצם בחינת הכלים דעקודים נעשו מאור העב הנשאר מאור הסתלקות גופו, ע"ש. ומזה תבין שאין כאן המדובר מכלי דכתר גופו אלא הכוונה היא על הכלים דהתפ"ב, הבאה לאחר הסתלקות של עתה, אשר יש שם בכלי דכתר בחינת זכר ובחינת נקבה. וכן בכלי דחכמה ובינה ויסוד ומלכות, כמ"ש הרב לקמן (אות ו' ובע"ח בשער מול"מ פ"ג). 

והנה הכלים של הזכרים משם, נעשו מן הרשימות הנשארות בכלים דעקודים. והכלים של הנקבות, נעשו מהניצוצין הנופלים מאו"ח היורד לתוך הכלים דעקודים שבכאן כמ"ש שם בדברי הרב.

וזה אמרו, "אשר הכתר הניח רשימו לצורך החכמה" דהיינו הכלי של הזכר דאור החכמה שבכלי דכתר דהתפ"ב. "אבל לא עשה בחינת כלי" פי' לצורך הנקבה אשר שם, כמ"ש לקמן בדיבור הסמוך.

י) כלומר על ידי זווג דהכאה בבחינה אשר למעלה מהכלי שנתרוקן מהאור, נמשך ויורד או"ח לכלי שנתרוקן, דהיינו אחר שנסתלק האור מכלי מלכות, שהוא משום שנזדכך המסך דבחינה ד' לבחי"ג שהיא יסוד, ונעשה הזווג בכלי של יסוד הנה אז יורד או"ח מהארת הזווג הזו, אל המלכות שנתרוקנה מהאור. וזה אמרו "על ידי הכאה במה שלמעלה מהם" נמשך האו"ח לכלי.

כ) הרשימה שנשארה בכלי שנתרוקן, מכה באור חוזר היורד לכלי שלו, משום שהוא הופכי לאור חוזר היורד כנאמר לעיל, וע"י הכאה זו נולדו ונפרשו ניצוצין מאו"ח היורד ונופלים לתוך הכלי שנתרוקן, ומניצוצין הללו נעשו הכלים.

ל) היינו הכלים, לצורך הכלים של התפ"ב, אבל הכלים דעקודים דהתפ"א נעשו מאור העב, כנ"ל בדברי הרב פ"ב אות י' (ועי' באור פנימי פרק ב' אות ק').

מ) כי בהגיע המסך להזדככות הגמורה כבחינת המאציל, הנה אז כבר פסק כחו, ואין בו עוד שום זווג דהכאה, שיוריד או"ח בכלי דכתר אחר שנתרוקן מהאור, "לכן לא נגמר עדיין בחינת הכלי שלו" כי אין שם ניצוצין מאו"ח היורד, כמבואר.

סיכום: לאחר שלמדנו בשיעור הקודם על כל עניין הניצוצין ואיך הם נעשים, מלמד אותנו היום שני דברים: א. מי הם התגין. ב. ההבדל בין שלושת סוגי כלים שנשארו מהתפשטות א' לצורך התפשטות ב.

שלושת הכלים: כתר, חכמה עד יסוד, ומלכות. שלושה סוגים עליהם נדבר.

קודם כל נבין מהם התגין ולמה הם נקראים כך. תג זה מעל האות. אנחנו יודעים למי הוא קורא תגין – לרשימה דהתלבשות שנשארה במדרגה. היא נשארה בתוך הכלי ונקראת תג כי למרות שהתג הוא בתוך הכלי, אבל בתהליך ההכאה בין או"ח היורד לרשימה דהתלבשות, בזמן ההארה היא יצאה מחוץ לכלי, בסוד תגין. אח"כ כשעבר למדרגה הבאה היא חזרה לכלי וזה נקרא תגין, ע"ש הדבר המיוחד שקרה בה – שיצאה מחוץ לכלי וחזרה לתוכו. לדוגמא: הרושם שנשאר מתענוג מהעבר. אם אכלתי אתמול גלידה, הזיכרון מזה נקרא רשימה דהתלבשות. אח"כ אוכל אפרסק, כי נגמר הכסף לגלידה, או שהרופא אמר לא לאכול יותר גלידה, נשאר טעם של הגלידה, אבל עכשיו אוכל אפרסק, זה או"ח המאיר ברצון לאכול משהו. הרופא אמר שגלידה אסור ואפרסק מותר אז כשאוכל מהאפרסק שוכח מהגלידה. התגין, הרשימה דהתלבשות עלתה למעלה. נמצאת במקום כלשהו אבל לא מורגשת. כשאוכל את האפרסק ישנם שני טעמים, הקודם והנוכחי. טעם האפרסק נקרא נקבה, וטעם הגלידה, התגים שירדו למטה, נשארו כרשימה דזכר – משהו לשאוף אליו. שואף אבל עדיין לא יכול לקבל. זה רשימה של זכר ורשימה של נקבה, ועד כאן הסברנו למה הרשימה דהתלבשות נקראת תגין. עד כה הסברנו את כל הטנת"א שלנו.

טעמים זה התפשטות ראשונה. נקודות זה התפשטויות בזמן ההסתלקות. תגין זה רשימה דהתפשטות שנשארה בכלי, יצאה וחזרה. אותיות זה הרשימה מהניצוצין שבאו מהכאה בין או"ח היורד לרשימה שנשארה, וכשהאור מסתלק נשארו כרשימה של נקבה. כשהניצוצין כבו, כשהאו"ח היורד הפסיק להאיר.

עכשיו רוצה להסביר מה קרה בכתר, בחכמה ובמלכות. אומר שכתר השאיר רשימה דהתלבשות, של זכר אבל לא רשימה של נקבה.

חכמה ויסוד השאירו רשימה של זכר ונקבה. ומלכות השאירה רשימה של נקבה ולא של זכר.

כעת מסביר בריבוי פרטים ונסביר בקצרה, כדי שיהיה ברור ואח"כ נדבר מהפרטים.

אומר כך: כל מה שמדבר זה לא רק כלים שיש בהתפשטות א' אלא בהתפשטות א' הכנו כלים לצורך התפשטות ב', כלומר שכשיגיע האור בהתפשטות ב' אז נצטרך לפגוש את הכלים הריקנים, גלגלתא השאיר כלים ריקנים (ציור) פרצוף עב הבא יפגוש כלים ריקנים. הראשון הוא כלי דכתר, עושה זיווג דהכאה ד' על ג' והאור שמאיר הוא חכמה, שמאיר בכלי ויפגוש בפנים – האם יפגוש כלי לנקבה של ד'? לא. למה לא? כי הכתר שנקרא ד' לא משאיר כלי דנקבה. שואל למה אין בכלי הכתר ד'? על אור הכתר, כדי שיהיו ניצוצין צריך שאור הכתר יאיר בבח' הקודמת לא. זה לא קורה כי אין בח' שקודמת לו. הכתר הוא בח' ראשונה. הטעמים שהתפשטו בפעם הראשונה, דהיינו הטעמים, לא היה משהו לפניהם שיעשה זיווג דהכאה היורד כי הוא או"י ישר של רחמים, וגם אין בח' קודמת לו, אז לא משאיר כלי דנקבה. לא משאיר רשימה כזו אבל מבח' הרשימות שעולות, מעלה זיכרון ומידע, א"א לעשות זיווג על ד' כי היה ביטוש. כאן לא מדובר על רשימות שעלו עם המסך, אלא הרשימות שנשארו בכלים, איזו התרשמות יש לנו בבטן? אומר, בכתר לא נשאר ד' דעביות, רק ד' דהתלבשות וג' דעביות, מהניצוץ שהאיר בו. זה בכתר.

כל שאר הבח' יש גם זכר וגם נקבה. בחכמה יש ג' דהתלבשות וב' דעביות. בבינה יש ב' דהתלבשות וא' דעביות. כי לכולם היה כלי מעליהם וכלי מתחתם. הראשון, הטעמים, הכלי דכתר, לא היה מעליו אז זה נקבה. כל השאר היו מעליהם ומתחתיהם אז יש כלי דזכר וכלי דנקבה. המלכות לא היה כלי מעליה, לא היה מה שיעשה זיווג דהכאה איתה. אז על המלכות לא היה רשימה של זכר אלא רק רשימה של נקבה. השאירה רשימה בכלי הקודם לה – שורש, אבל זכר לא השאירה מכיוון שלא יכולה היתה לעשות זיווג דהכאה. הזיווג שלה היה קלוש כי הגיעה כבר לסוף. זה עוד צריך הסבר. 

שיעור 16 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום בנקודות פרק ד' עמ' רל"ב – רל"ג כ"ח תשרי תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. תגין הם הרשימות דהתלבשות שנשארו בכלים הריקניים דגל', הם נקראים כך בשל התהליך של יציאת הררימה מהכלי וחזרתה לכלי לאחר מכן.
2. התהליך של יצירת התגין: כאשר או"ח היורד, למשל מג' הכה ברשימה של ד' התלבשות שנשארה מכתר, גרם לרשימה מכתר לצאת מהמדרגה. אולם לאחר שנפסק הזיווג מג' בשל המשך הזדככות המדרגה והאיר רק ב' אז הרשימה של ד' חזרה לכלי של כתר ונשארו שם שתי רשימות. רשימה של ד' ורשימה של ג'.
3. דוגמה לתגין: אכלתי גלידה אתמול ונשאר לי זיכרון. היום אכלי אפרסק. בזמן אכילת האפרסק הזיכרון מהגלידה נעלם לי. שהפסקתי לאכול את האפרסק חזר לי הזיכרון מהגלידה. שזה נקרא התגין ונשאר לי זיכרון גם מהאפרסק.
4. כתר לא משאיר רשימה דנקבה מכיוון שלא עשה הכאה עם משהו שמעליו כי אין מה שמעליו כי אור הכתר הוא הראשון שהארי במדרגה, בטעמים. אולם רשימה של זכר כן משאיר, שהיא בח' התגין שזו רשימה דהתלבשות של בחי"ד.
5. כל הכלים מחכמה עד יסוד משאירים גם רשימה דזכר וגם רשימה דנקבה היותך ויש גם משהו מעליהם וגם משהו מתחתיהם
6. המלכות משאריה רשימה של נקבה מפאת הביטוש של אור המלכות בכלי שלפניה אולם לא משאירה רשימה של זכר מפני שאין לה התפשטות של או"י בתוכה.❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

57

בס"ד

חלק ד עמוד רכב שיעור 9

אור העב שאינו מסתלק, נעשה כלי, ובו נשארו האו"ח והרשימות

י) ונמצא כי בעולם הזה של העקודים, אף על פי שעדיין בעת הזאת לא נגמרה מלאכת הכלים, עם כל זה בחינותיהם ומציאותם שמהם נתהוו, שהוא י אור העב המחובר עם אור הזך (כמ"ש במקומו) זה כבר היה שם. ובחזרת אור הזך למעלה נשאר אור העב למטה, והוא בחינת הכלים עצמם. ושם בזה כ אור העב, שהוא בחינת הכלים, שם הניחו אורות הזכים ב' בחינות הנ"ל: א' אור ישר רשימו, וב' אור חוזר.

י) כלומר, כשהאור מתפשט ממלכות של ראש למטה לגוף, הרי אור זה כלול מאור ישר ואור חוזר, דהיינו כמו שהמה מלבישים זה את זה בראש. והנה האור ישר, מכונה בשם "אור הזך" ואור חוזר, מכונה בשם "אור העב", משום שהוא נמשך מכח העביות והצמצום שבמסך מלכות של ראש. ואע"פ שלמעלה בראש אין בו שום הכר של עביות, להיותו עולה ומלביש את הט"ס ראשונות, שממסך ולמעלה, ואין כח עביות יכול לפעול למעלה ממקום גילויו ומציאותו אפילו משהו. אמנם אח"כ כשהאור חוזר הזה מתפשט ויורד עם האור ישר שבו, ממלכות של ראש ולמטה, נמצא ודאי שעביות שבמסך כבר שורה בו, אלא שאינו נבחן לגרעון כלל, שהרי בעביות קשור כל שבחו, כי בלעדה לא היה שום אור בפרצוף אכן לבסוף, אחר שנסתלק האור מהפרצוף, והעביות נתרוקנה מאור ישר ההוא המלובש בה, הנה אז נתגלתה מדת העביות ההיא בכל גרעונה וכל שפלותה לעומת האור ישר.

וז"ש הרב "והוא נשאר למטה" כלומר, אחר שנתרוקן האור הזך מאור העב, דהיינו אחר שהאו"י נסתלק ונשלף מן האור חוזר שהלבישו, נשאר אור העב למטה, כלומר, שנתגלה הפחיתות שבאו"ח כלפי האו"י וזה אמרו, אשר אור העב הזה, שנשאר למטה אחר חזרת אור הזך למעלה "הוא בחינת הכלים עצמם" כלומר, שהאו"ח הזה, שנתרוקן מאו"י אחר התפשטותו הא', הנה הוא כל החומר שבכלים שבפרצוף הזה שנק' התפ"א דא"ק או פרצוף גלגלתא דא"ק, ובתוכו נתלבשו הרשימה והניצוצין של האו"ח היורד. ויתבאר לפנינו, אשר הרשימה וניצוצי או"ח אלו נעשו ונתקנו לכלים לפרצוף שלאחריו, הנקרא התפ"ב או ע"ב.

כ) היינו האור חוזר הנשאר אחר הסתלקות או"י מתוכו, כנ"ל בדיבור הסמוך. וצריכים אמנם להבין מאד ענין עלית האורות האמור, ולדעת בדיוק: מה עלה ומה נזדכך, ומה נשאר למטה שנעשה לבחינת כלים.

וכבר ידעת ענין המסך שפירושו, "כח עיכוב על אור העליון, שלא יתפשט לתוך ד' בחינות העביות, שישנן בבחינה ד' הנקרא מלכות". כמ"ש זה היטב (בחלק ב' בהסת"פ פרק ב').

וענין עלית מלכות לז"א שבדברי הרב לקמן, תדע שסובב על המסך ואו"ח שבה לבד, אשר שנים אלו מכונים בדברי הרב בשם אור המלכות ונקראים בשם אור, משום שאור אחר אין במלכות מעת הצמצום ואילך. אבל כלי מלכות עצמה אינה יכולה לעלות לז"א, שהרי עליה, פירושו הזדככות כנודע, וזה יתכן רק במסך אבל לא בכלים, כי אין ענין הזדככות זו נוהגת בכלים כל עיקר, רק אותו שיעור עביות, שישנו בבחינת הכלים שבכל פרצוף ופרצוף, נשאר קבוע וקיים לתמיד כן, עד שיקבלו תיקונם. וזה כבר נתבאר (בח"ב תשובה מ"ג עש"ה).

ודבר הזדככות המסך מבחינה ד' לבחי"ג, פירושו, שמחמת הביטוש דאו"פ ואו"מ במסך נעלמה ונאבדה ממנו בחינה אחרונה של העביות הכלולה בכח העיכוב שלו. ונמצא מעתה שהוא מעכב על אור העליון מלהתפשט רק לבחינה ג' של העביות הנשארת בו, כי בחינה ד' שבבחינה ד' כבר אינה כלולה בו עתה, ונמצא שאינו מעכב ואינו מחזיר את אור העליון רק מג' בחינות עביות שנשארו כלולות בו מבחי"ד אשר האו"ח המוחזר מג' בחינות אלו, אינו מספיק להלביש את האו"י רק עד חכמה, ואינו מגיע בהלבשתו עד כתר, והנה נמצא מאליו, שאור כתר נעלם מהפרצוף, משום שאין אור נתפש בפרצוף בלי לבוש וכלי. כמ"ש זה היטב בהסתכלות פנימית (ח"ב פ"ז ד"ה וטעם).

ונתבאר היטב, שענין העליה והזדככות, הוא מקרה המסך, ואינו שייך לכלים כלל. וענין הכלים, שנשארו במקומם לאחר ההסתלקות דאור ישר, המכונה בדברי הרב, אור העב, הן ד' בחינות עביות הכלולות באותו או"ח שכבר בא לכלל הלבשה, שהלבישו ע"ס דגוף, שנתרוקנו עתה מאורותיהן. כמ"ש לעיל בדיבור הסמוך.

סיכום: חזרנו על השיעור הקודם, בו הזכרנו שהסיבה שלמלכות אין רשימה, חוץ מב' הסיבות הקודמות שלמדנו, יש עוד סיבה מטעם התפשטות אורות בכלים אין אורות במלכות, אז היא לא משאירה רשימה. מה זה התלבשות אורות בכלים? ישנם שני שורשים: שורש לכלים ושורש להתלבשות אורות בכלים. פרצוף ע"ב הוא שורש להתלבשות אורות בכלים. גלגלתא הוא שורש לכלים ובפרצוף ע"ב כל אור האיר בכלי יותר גבוה. זה עניין מורכב שילמד בחלק ה' ולא עכשיו. זה לא הנושא העיקרי היום.

אנחנו לומדים עניין הביטוש. מה קרה במצב שהסתלק האור. למה חשובה הסתלקות האור ומה שקרה שם? כי רוצים להבין התהליך, שאחרי שהסתלק האור מספר הרב שנשארו כלים. התפשטות האור והסתלקותו עושה הכלי ראוי לתפקידו. מספר שכמו שקורה בעיגולים בא"ס, שאחרי שהסתלק האור נשארו כלים ריקנים דעיגולים, זה שמורגש כהשתוקקות הגוף. פה יש אותו דבר מצד הקדושה. לכלי הקדושה יש שם 'כלי דאו"ח', ומספר על התהליך – איך נשארו כלים בקדושה. מה זה כלי? השתוקקות. יש גם השתוקקות מצד הקדושה, ואם למדנו שכלי זה התפשטות האור והסתלקותו, אז מספר לנו איך זה קורה בקדושה. איפה פגשנו את הקדושה? מה עושה את הקדושה לכזו, ששומרת על האידאל של בחירה ביתר דבקות. לכן בקדושה, כדי שיהיה כלי לקבלת אור אז פעם ראשונה שהיה קבלת אור בקדושה, היה בזיווג דהכאה בראש, שהתפשט לגוף. היה זיווג דהכאה בראש, עשו כלי, יצרו ע"י המחשבה תודעה חדשה הנקראת תודעת או"ח המלביש, תודעה של יחד, ואז יכול להתפשט לגוף. בראש עשו חשבון מה א"א לקבל והיה לכן מה שהיה בראש כח העיכוב התבטא בטבור ואז האור מתפשט עד הטבור, שאומר "עד לכאן טוב האור". כשאומר כך, מה הוא אומר? שהאידאל שיתר הדבקות בו אני יכול להחזיק נקרא טבור. אם לא יכול להחזיק באידאל – עלול ליפול כמו לכלים דעיגולים ולכן אם אין לי כח עיכוב אז לא יכול להיות כבר עם הקדושה. לכאורה לא יכול להיות עם האור כי יש תנאי. אבל מה קרה פה? כדי שיהיה כלי צריך שתהיה התפשטות אור והסתלקותו, אז פעם ראשונה שנקרא התפשטות א' האור והכלי התפשטו יחד. איך קוראים לכלי שהתפשט – אור העב ולאור שהתפשט קוראים אור הזך, והם באו יחד. כמו בא"ס שראינו שהאור והכלי היו יחד בא"ס, אח"כ היה צמצום והסתלק האור. אותו דבר כאן. במקום צמצום היה פה ביטוש או"מ באו"י שגרם להסתלקות האור. היות והביטוש גרם להסתלקות האור אז האור הזך הסתלק. מסביר לנו למה הסתלק, מה קרה, מה גורם בכלי שהאור הסתלק. בכוונה מדלג לסוף השיעור ואומר איזושהי תובנה שאמר באות כ', כי בשכל זה אולי מסתדר יותר. אומר: תזכרו כלל – אין הזדככות בכלים אלא רק במסך. מדובר על הכלים דקדושה. לכלי דקדושה קוראים אור העב שאינו מזדכך, אלא רק המסך כשאומרים מזדכך הכוונה עולה לג' ובהמשך עולה לשאר הבח' עד שמגיע לראש. אז הביטוש גורם להזדככות המסך. מה קרה עם הכלי? הוא נשאר, ז"א אור העב נשאר כמו שהעיגולים נשארו אחרי הצמצום. אותו הדבר בקדושה – הכלי של האהבה נשאר, אבל לא יכול לבטא בו את האור כי כח העיכוב נעלם, ועל זה דיברנו הרבה בשיעור וזה ראוי להדגיש שוב.

אנחנו אומרים שכח העיכוב הסתלק ואומר שאם כח העיכוב מסתלק לא יכול לשמור על האידאל שלי, כי אם מגיע אור גדול, או"מ ואומר – אני רוצה שתקבל יותר, ומרגיש שלא יכול לשמור על האידאל אז מסלק את כח העיכוב, בלעדיו הכלי כבר לא כ"כ זך. מה שעושה את הכלי זך זה רק בגלל שקשור לאידאל שיכול להחזיק אותו בפנימיות ובכח. זה הכח שאני רוצה לחיות. 

נשים לב כמה מאבק והתבוננות וקשב עמוק אנחנו צריכים כדי להחזיק את האידאל שלנו. אם אובד האידאל ממטה למעלה, בונים את היכולת שלנו להיות קשורים אליו, כמה מאפשרים את קבלת האור. לא מספיק לומר שאני רוצה קדושה, לא מספיק לרצות להיות עם הקב"ה. צריך לעשות בנוסף לכח הגבורה החשבת האידאל.

כח העיכוב לא נובע מכח הגבורה. לא מספיקה התגברות על הרצון לקבלה, אלא שכח העיכוב מתקבל מעבר להתגברות על רצונות, זה גם בהמות יכולות לעשות. כדי שהאור והכלי יהיו ביחד נדרשת השוואת הצורה ביניהם, לכן צריך קשב פנימי, החשבה מאוד גדולה של הנקודה הפנימית. כשעושה זה ומחשיב את האידאל – זה כח העיכוב. זה כל אחד מרגיש, את האידאל הפנימי, אז מוכן ויכול לוותר על הרבה דברים. תראו מה עשו אידאליסטים – יבשו ביצות, יצאו למלחמות, קפצו על רימונים, יכולים לעשות דברים מופלאים לא מכח גבורה וגשמיות, לא מהאפשרות לעצום עיניים, אלא מהחשבת האידאל. על זה צריך לעבוד חזק. להחשיב את האידאל. להרגיש אותו לא רק בשכל. להפעים בנפש, וזה כח העיכוב.

אם כח העיכוב נעלם אז המסך עלה למעלה. אם עלה למעלה אז הכלי נשאר ובתוכו נשארו רשימות של מה שנשאר מהנקודות, שגם מהן עלה אור ונשארה רשימה. הרשימה שנשארה מהנקודות נקראת או"ח ודין, בדרך הסתלקות, ומהטעמים נקראת התלבשות, רחמים. הרשימות האלה מהוות אפשרות לבנות עוד סוגי כלים אח"כ. 

שיעור 9 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום בנקודות פרק ב עמ' רכ"ב-רכ"ג – ח תשרי תש"פ
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. כתוצאה מהביטוש מזדכך המסך ועולה לבחינה ג'
2. הדגש הוא שהמסך מזדכך ולא הכלי – אין הזדככות בכלים אלא רק במסכים.
3. החוק האומר התפשטות האור והסתלקותו עושה את הכלי רואי לתפקידו נוהג הן בכלים דעגולים כפי שלמדנו בצמצום בא"ס והן בכלים דקדושה הנקראים כלים דאו"ח
4. הטעמים התפשטו האור והכלי יחד. האור נק' אור הזך והכלי נק' אור העב. אולם זו רק התפשטות האור.
5. הביטוש גרם להסתלקות אור הזך, ומה שנשאר הוא אור העב שהוא הכלי דקדושה. היות וכבר עבר עליו תהליך של התפשטות האור והסתלקותו.
6. הביטוש גרם להעלים ולהעביד את כוח העיכוב שבמסך דטבור. וזה גרם שלכלי אין כוח להחזיק את האור
6. היכולת של האור והכלי להיות יחד הוא רק כאשר יש השוואת צורה ביניהם. השוואת הצורה נובעת מכך שהכלי הנק' אור העב יכול להחזיק את האידיאל של יתר דבקות. יוצא מכך שכוח העיכוב אינו כוח של גבורה, אלא כוח של דברים והחשבת האידיאל. כשזה נחלש, אז אין אפשרות להחזיק את ההארה, התענוג, ההשראה בכלי. ומי שמנסה להחזיק את ההארה שנאבד האידיאל מגיע לחטא.
7. לאחר הסתלקות אור הזך מאור העב, נשארו ב' מיני רשימות בלי רשימה דהתלבשות שהיא רחמים (בטעמים) ובנקודות נקראת הרשימה או"ח ודין רשימות אלו ישמשו לכלים הבאים

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

הירשם\התחבר לאתר על מנת לצפות בשיעורים

נרשמת בעבר? מלא את הפרטים והתחבר אוטומטי

Menu Title
Designed by Laisner