תלמוד עשר הספירות חלק י"ד | א'תקסט-תקע | שיעור 39

111

סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 39 | אלף תקס"ט-תק"ע | הדף היומי

מה היום הוא לימד אותנו?

הביאור של היום היה בעיקר על המדרגה של ראש דז"א.

איזה חכמה ראש דז"א מקבל?

ומה המיעוטים שיש לנו בדרך כדי לתת לו את הבחינה הזאת?

אז כדי להסביר לנו זה הוא מזכיר לנו שיש לנו ג' מדרגות.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יד תעס\שיעור 39 חלק יד\תמונה שיעור 39 חלק יד b.jpg

מדרגה עליונה שהם בחב"ד דאו"א.

מאיפה היה לו את החב"ד הזה?

מחג"ת שעלו לחב"ד אבל לא כל החג"ת עולים לחב"ד אלא רק ב' ש"ע דחג"ת עולים להיות חב"ד

והשליש התחתון דחג"ת נשאר להיות ב' כתפין והוא נקרא נה"י.

נה"י כי נה"י עלו למקום הזה.

או בגלל שהוא נקרא נה"י של אותם חג"ת.

אז אנחנו עושים הבדלה בין הא' לבין הב' בשביל להבין מה מקבל ז"א בפנימי והמקיף שלו.

הוא עוד לא גמר להסביר לנו בדיוק מה יש בפנימי ומקיף אבל כן בא ואמר לנו

תראו יש פה מיעוט שהרי יש הבדל בין א' לב'.

למה מה ההבדל הגדול?

עיקר ההבדל אנחנו רואים בקו האמצעי שלו בדעת שלו.

הרי בחב"ד הוא בנוי מחכמה בינה ודעת

אז הדעת שלו היא בנויה מהב' עיטרין.

אבל הב' עיטרין האלו לא נקראים ב' עיטרין בחב"ד.

מדוע?

כי הם לא עושים שמה מיעוט.

כי הדעת עומד למטה מהחכמה ובינה והוא לא יוצר מיעוט בראש.

למה?

כי הוא פועל רק ממטה למעלה.

אבל כאשר המוחין האלה באים למדרגה הב' וז"א שעלה למדרגה ב' אז כשהוא עולה למדרגה ב' והוא רוצה לקבל הארה ממנו אז הארה ב' היא כבר מוגבלת.

במה היא מוגבלת?

בב' עיטרין שהיו למעלה.

אולי נצייר את זה כך יהיה יותר פשוט.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יד תעס\שיעור 39 חלק יד\תמונה שיעור 39 חלק יד a.jpg

אז יש לנו חכמה בינה ודעת.

והדעת הזאת יש ב' עיטרין.

הב' עיטרין האלה לא פועלים ממטה למעלה אבל הם כן פועלים ממעלה למטה.

זאת אומרת שאם יש פה הגבלה

אז יש לי גם פה חכמה בינה ודעת

הדעת הזאת הב' עיטרין כבר פועלים.

זאת אומרת זה מדרגה ראשונה זו מדרגה שניה.

עכשיו ז"א שעלה ובא והצטרף למדרגה הזאת אז פה הוא יכול לקבל מהדעת הזאת שיש לה ב' עיטרין אבל עם הגבלה.

זאת אומרת שגם אם פה החכמה היא בלי נרתק.

למה?

שזה כמו ג"ר דחכמה כי ממטה למעלה לא פועלים הב' עיטרין הללו.

אבל ממעלה למטה הם כן פועלים מטעם החוק שכל דין פועל ממקום הימצאו ולמטה ולא ממקום הימצאו ולמעלה.

לכן הב' עיטרין האלה פועלים ממעלה למטה והדעת הזאת של מדרגה הב' שממנה מקבל ז"א יש לה כבר את הב' עיטרין האלו אבל הוא יכול לקבל אותם.

ולכן כשהוא רוצה לקבל חכמה אז הוא עולה למעלה.

בעליה שלו למעלה הוא עולה כדי לקבל מהעליון שלו דווקא ממה שנקרא נה"י.

כי מי אלה?

אלה נקראים ב' שלישי חג"ת.

וזה נקרא ש"ת של החג"ת שהוא קורא לו גם נה"י.

הש"ת של החג"ת שנקרא גם ב' כתפין ממנו המוחין שלו בדעת משם הוא נותן לז"א.

אז הוא בא ואומר לך תדע לך שהדעת הזאת שהוא נותן היא מוגבלת אבל זה ממש מבחינתו זה עצם החכמה שלו ולכן את המדרגה הזאת שהוא מקבל היא מדרגה מאד גבוהה שז"א מקבל מהמקום הזה.

ההפרש בין מדרגה א' לב' הוא שבמדרגה א' יש ממש ג"ר דחכמה, מדרגה הב' אין יש רק ו"ק כי היא גבולה בב' עיטרין.

מה ההבדל בין מדרגה הב' למדרגה הג'?

אז אומר שבמדרגה הב' הוא מקבל את הב' עיטרין האלה את העצם שלהם ומהעצם הזה מקבל ז"א במקומו.

הוא לא מקבל את כל העצם הוא מקבל הארה מהעצם ולכן יש הבדל גם בין מדרגה הב' למדרגה הג' כי ודאי שז"א שעלה להתכלל בזיווג הזה יקבל את הזיווג הזה רק מצד התכללות ולא מצד עצם.

ד' המוחין באו"א נקראים חכמה בינה חסד וגבורה.

אבל בב' כתפין הם לא נקראים חכמה בינה ודעת אלא הם נקראים חכמה ובינה וב' עיטרין.

למה?

כי למדנו שהב' עיטרין האלה הם פועלים דווקא פה כי הדין שבהם פועל ממעלה למטה.

מה שאין כן פה במדרגה א' הם אינם פועלים.

כאשר ז"א נמצא במצב עליה אז הוא יכול לקבל את המוחין ללא מיעוט.

כמובן ללא מיעוט לא הכוונה ללא מיעוט כמו שיש במדרגה הראשונה אלא בלי מיעוט כמו שיש במדרגה השנייה אבל מכיון שהוא רק כמו אורח שם אז כשהוא יורד למקומו כמובן שיהיה לו מיעוט ויקבל רק מנה"י דאריך.

ההבדל הזה בין כשיורד למקומו כשנמצא למעלה על זה נלמד יותר בשיעור הבא.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור זה המשכנו ללמוד על המוחין שז"א מקבל מצד הגדלות וכדי להבין זאת הסביר לנו את עיקר ההבדל בדעת של ג' המדרגות.

  • ההפרש בין הדעת של מדרגה הראשונה למדרגה השנייה הוא בכך שהב' עיטרין הנמצאים בדעת אינם פועלים במדרגה הראשונה היות וכוח הדין פועל רק ממקום הימצאו ולמטה ולא ממקום הימצאו ולמעלה.

  • במדרגה הב' הם נקראים חכמה בינה וב' עיטרין ששם המגבלה של צר וקצר פועלת ולכן החכמה תהיה רק אורחא למעברא ביה.

  • ז"א שבמצב עליה עולה למקום הדעת של מדרגה שניה מקבל הארה זו של הב' עיטרין היות ועולה למקום זה אולם הוא רק אורח שם.

  • כאשר ז"א יורד למקומו עדיין נשאר לו רושם של ב' עיטרין הללו והוא בחינת תפילין של ראש שנלמד בשיעור הבא.

עד כאן היום. תודה.

אין תגובות

להגיב