תלמוד עשר הספירות חלק י"ד | א'תקעא-תקעב | שיעור 40

107

סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 40 | אלף תקע"א-תקע"ב | הדף היומי

למדנו בשיעור הקודם שהז"א כאשר צריך לקבל הארה הוא לא יכול לקבל אותה ישירות מהאחסנתא דהיינו מהדעת של או"א למרות שיש שם ב' עיטרין עלו לשם ב' היסודות אבל כוח המגבלה שלהם לא פועל ממטה למעלה אלא רק ממעלה למטה.

לכן רק במדרגה הב' שם יש את השליטה של ב' עיטרין ומיעוט ההארה וז"א יכול לקבל רק מהמקום זה והוא האור שנקרא ב' עיטרין.

כאשר ז"א נולד יורד למקומו אז גם כאשר ירד למקומו אז יש לו את הרושם של ב' עיטרין הללו והוא בחינת תפילין של ראש דהיינו שהוא מרגיש את אותו חיסרון שהוא צריך לקבל במדרגה.

וזה למדנו בשיעור הקודם.

אמר לנו בשיעור הזה שצריכים לזכור שתמיד אור הפנימי נכנס קודם ורק אחרי שאני רואה מה לא קיבלתי באור הפנימי אז נשאר מקיף על אותה בחינה.

מה גורם שאני יכול לקבל כמות מסוימת ולא כמות אחרת.

שימו לב כשאני מדבר על אור מקיף אני מדבר על כמות ולא על איכות.

למה?

כי אם אני יכול לקבל מאותה איכות אז אני יכול לקבל באופן חלקי לפי כמה כלי שהבאתי.

אם יש לי כלי למים אז אני מקבל מים.

רק השאלה כמה מה מים אני אקבל.

זה לפי כמה כמות של כלים יצרתי כדי לקבל את המים.

אם אני רוצה לקבל דלק אז אני אביא כלים של דלק אני לא אביא כלים של מים הם כלים שונים.

אם אני רוצה לקבל איזה שהיא הבחנה אז אני מקבל קודם את הפנימי ואח"כ את המקיף

ואז מהמקיף הזה אם אני כבר לא יכול לקבל יותר הוא עובר למדרגה הבא.

מה הכוונה שהוא עובר לפנימיות של המדרגה הבאה.

זאת אומרת שהמדרגה הבאה צריכה להכין עוד כלים אומנם במדרגה יותר נמוכה אבל שהיא מאפשרת להמשיך לקבל או להמשיך לבנות כלים כדי להמשיך לקבל את אותה הארה.

אז יכול להיות שיהיה כלים באיכות אחרת יותר קטנים אבל עדיין ממשיכים לבנות כלים כשהעליון כבר סיים לבנות את כלים.

זה נקרא שמהמקיף של העליון ניתן לפנימי של התחתון.

זה לא שהאור ניתן

האור ניתן רק כדי לגרות את המדרגה התחתונה כדי לעשות עבודה לבנות עוד כלים.

כך שכאשר אמרנו שישנם ג' מדרגות אז מהמקיף של המדרגה הראשונה אז יש במדרגה הראשונה נגיד באו"א פנימי ומקיף.

אז מהמקיף של המדרגה הראשונה נותנים לפנימי של המדרגה השנייה.

אם אנחנו מדברים מצד שש בחינות אז צריכים לומר שבחינה הב' נותנת לבחינה הג'

שהיא הבחינה הראשונה במדרגה שניה.

מדרגה השנייה יש לה גם פנימי ומקיף

והמקיף של המדרגה השנייה שהיא בחינה ד' נותנת לבחינה ה' שהיא הבחינה הראשונה במדרגה ג'.

כשאני אומר שהוא נותן מהפנימי זה מצד האור.

כשאני אומר שנותן את האור כדי לבנות כלים זה מצד המקיף.

המקיף הג' שהוא המדרגה השישית היא בחינת התפילין.

כאשר אנחנו מדברים על המוחין דהולדה אז יש ג' סדרים של שש בחינות.

אנחנו כרגע דיברנו על סדרים של ז"א.

אומר לנו את זה כדרך אגב כדי לספר לנו כשבכל פעם שנרצה מוחין דהולדה לא משנה היכן נצטרך את שש המדרגות הללו כפי שלמדנו את שש הבחינות הללו בג' המדרגות של ז"א שהם או"א ישסו"ת וז"א.

ככה נצטרך ללמוד אותם בכל אחד.

למשל באו"א נצטרך ללמוד גם על עתיק וא"א ואו"א שהוא יהיה הצד שמקבל את אותם מוחין.

אבל פה למדנו בבחינות לא של התחתון אלא דווקא של העליון ממנו.

אז אותו דבר גם כשנדבר על הנוקבא זה יהיה גם שש בחינות עם שלוש מדרגות.

בינה היא זאת שנותנת את צד האורות אבל היא יכולה לתת את האורות רק אם יעלה ביקוש מלמטה מז"א כי היא בטבעה אינה רוצה אורות חכמה.

והיות ואנחנו מדברים פה על מדרגת חכמה

והיא נקראת המדרגה הזאת ל"ב נתיבות החכמה רצינו להתחקות על המושג הזה ל"ב נתיבות החכמה.

ואמרנו שהם כ"ב אותיות שיש בבינה עם הז"א שהוא בחינת י' שעולה אליה.

ויחד הם נקראים ל"ב.

אז המושג ל"ב נתיבות החכמה אם כך הוא מתקבל ע"י ג' המדרגות הללו שזה נקרא גם דעת כאשר ז"א עולה לבינה וגורם לה להתנהג בניגוד לטבעה.

טבעה הוא שהיא לא רוצה חכמה היא רוצה חסדים.

כאשר הופכת פניה לחכמה אז יוצא שהיא רוצה חכמה.

למה היא רוצה חכמה?

בשביל הז"א לא בשביל עצמה.

וכאשר היא רוצה חכמה בשביל הז"א זה נקרא דעת.

אז הדעת הזאת זה בחינת הז"א שעלה למעלה.

בדעת הזאת יש שני צדדים יש את צד החסדים שזה הנושא להארת חכמה לא האור חכמה הנושא להארת חכמה.

ויש את המסכים.

אז המלכות שמשמשת שם כגבורות שהיא בחינת היסוד זה בחינת המסכים.

והתפארת שיש שם היא בחינת החסדים דהיינו הנושא להארת חכמה.

והבינה היא בחינת האורות שהם נקראים ל"ב נתיבות החכמה שניתנים לתחתון.

וזה כמו עשר ספירות.

האור מקיף שניתן הוא הבליט.

והאור המקיף הבולט החוצה הוא בחינת התפילין של ראש.

סיכום בנקודות:

  • למדנו בשיעור הקודם שהמגבלה שיש בנתינת האורות לתחתון אינה נמצאת בעלי עליון אלא בעליון ולענייננו ב' העיטרין המגבילים את ההארה לז"א אינם משפיעים באו"א אלא בישסו"ת.

  • בכל אחת משלוש המדרגות האור פנימי נכנס בתחילה ואח"כ מכוחו מתנוצץ האור ויצא בסוד מקיף. נתנוצץ הכוונה הארה הנובעת מהכאה.

  • יוצא מכך שבכל אחת משלוש המדרגות ישנו פנימי ומקיף והמקיף של מדרגה הג' הוא סוד התפילין.

  • אף על פי שלמדנו ג' מדרגות לנתינת המוחין לז"א זה היה מקרה פרטי ושש בחינות של ג' מדרגות אלו ישנם גם באו"א ובנוקבא כך שישנם ג' סדרים של שש בחינות.

  • בל"ב נתיבות החכמה שניתנים מבינה לז"א אנו רואים ג' חלוקות: א. הבינה השבה לחכמה מצד האורות. ב. הנושא להארת חכמה שהוא התפארת ג. המסכים שעליהם נעשה הזיווג שהוא בחינת היסוד שבשליש התחתון שלו נמצאת המלכות.

  • ג' בחינות הללו נקראים משכן האורות כנגד בינה. משכן התפארת כנגד ז"א. משכן היסוד כנגד הנוקבא דז"א.

  • בכל אחת מהמדרגות יש את האור מקיף שנקרא בליט במצח ובכל אחת מג' החלוקות קיים בליט זה שמצד האורות הוא בבינה מצד הנושא להארת חכמה הוא במצח דז"א שהוא הנקרא תפילין של ראש וכן נמצא בחלקו הג' שהוא בליט של מעלת היסוד.

עד כאן היום. תודה רבה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יד תעס\שיעור 40 חלק יד\תמונה שיעור 40 חלק יד a.jpg

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יד תעס\שיעור 40 חלק יד\תמונה שיעור 40 חלק יד b.jpg

אין תגובות

להגיב