תלמוד עשר הספירות חלק י"ד | א'תקעה-תקעו| שיעור 42

107

סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 42 | אלף תקע"ה-תקע"ו | הדף היומי

אז מה הוא אומר לנו כאן?

בשיעור הזה למדנו על ההבדל ועל היחס בין המקיפים לבין הפנימיים.

אז קודם כל הוא נתן לנו הגדרות.

תדע לך שמקיפים אין בהם זיווג.

פנימיים יש בהם זיווג.

זיווג ​​ רק ע"י כלים פנימיים.

אבל המקיפים נקראים כלים חיצונים.

כלים חיצונים אין הכוונה גוף.

אלא כלים חיצונים הכוונה היא שהם מעבר למדרגה של האדם שעוד לא יכול לעשות עליהם זיווג

כי אין לו שום ידיעה ושום תפיסה בהם.

אין לו מסך מתאים כדי לעבוד איתם.

כי כל היכולת שלנו לעבוד איתם היא רק בצמצום א'.

לכן אי אפשר לעבוד עם המקיפים הללו זו הסיבה שהם יצאו לחוץ.

עכשיו נוצר לנו מצב שמבחינת חוץ למדרגה בבחינת מקיפים יש לנו חכמה בינה חסדים וגבורות.

אבל החסדים והגבורות של הדעת שם לא מתקיים שם זיווג.

ובכל זאת משהו גורם לכך שכן יתקיים שם זיווג.

מה גורם שיתקיים שם זיווג?

אז הוא אומר לנו שהבינה של המקיפים היא זו שמשפיעה שם חסדים מכוסים.

וזה נקרא ם' דצלם שמחוץ למדרגה ששמה מאירים רק חסדים מכוסים.

והזיווג יש מבחינה פנימית.

הבינה הזאת מהחסדים האלה מאירים פנימה את החסדים תמיד.

אז מה הכוונה שאין זיווג במקיפים אם כן מאירים?

התשובה היא על חסדים הם יכולים לעשות זיווג.

כשאנחנו אומרים שבמקיפים לא עושים זיווג הכוונה לא עושים זיווג על מה שהיה מצומצם.

מה שמצומצם זה רק על חכמה אבל חסדים הם יכולים לתת.

הם עושים זיווג על חסדים במקיפים.

אז הם יכולים לתת את הארה הזאת.

ויותר מזה יכולים לגרום להשתוקקות התחתון.

אז המוחין האלה של החסדים משפיעים בשפע גדול אל המוחין דא"א.

יחד עם זאת יש מוחין במוחא דאוירא שעושים זיווג על ל' דצלם.

ואז באים המקיפים האלה מבחוץ שאומרים תקבלו אמונה שלמה ובפנים יש כבר איזה שהיא ידיעה.

ידיעה אומנם חלקית בל' דצלם, לא ידיעה של צמצום א'.

אלא ידיעה של צמצום ב' שנקרא ל' דצלם.

ובאים המקיפים מבחוץ של חסדים מצד המקיפים מה הם אומרים להם?

תקבלו אמונה שלמה תחיו באמונה.

החסדים האלה הפנימיים הם פועלים.

החסדים בהארת חכמה שבל' דצלם אומרים אנחנו פועלים באמונה אבל יש לנו גם ידיעות.

ידיעות זה מאד יפה אבל את הידיעות האלה שיש לכם אתם צריכים להפעיל באופן אחר.

אתם צריכים לקבל את האמונה.

אומרים לא. אנחנו רוצים ידיעה.

אז נוצר סוג של מאבק.

האם האמונה הגדולה הזאת שיש עכשיו בחוץ שהיא מאירה למדרגה ונותנת לה איזה שהוא רוגע היא תשלוט.

או מה שקורה במוחא דאוירא ישלוט.

הרי במוחין דאוירא יש שם את היסוד שבמוחין דאוירא.

מה זה יסוד?

המסך שעליו עושים את הזיווג.

אז המסך שעליו עושים את הזיווג אומר אני פה מקבל חכמה והוא מתנגד לחסדים האלו.

אומר אם אתה מבטל אותי את היסוד שעושה זיווג על חכמה במוחא דאוירא אז לא יהיה זיווג.

אז הוא פוגע בבינה של המקיפים.

בזכות ההכאה הזאת.

אז מה עושה ההכאה בקדושה?

היא עושה כפל.

מה זה כפל?

שכל אחד מתכלל מהשני.

אז החסדים האלה שבאו להאיר מבחוץ דהיינו האמונה הגדולה בלי לוותר על הידיעה הפנימית שכבר יש לי הם מכים זה בזה ואז נוצרת איזה שהוא גירוי מבחינת האמונה הזאת לקבל ידיעה בתוכה.

ואז היא באה ואומרת בזכות היסוד הזה שמהמוחין דאוירא שפוגע בבינה היא חוזרת להזדווג עם החכמה דמקיפים.

אז היא אומרת רגע עכשיו אם אני עושה זיווג אז אני כבר לא יכולה להשפיע את האמונה הגדולה הזאת.

כי נפסקת התכונה העצמית שלה של הבינה אז היא לא יכולה להשפיע את כל הכוח הזה של האמונה וזה נקרא הכאה בין הבינה דהיינו בין הארת הבינה שהיא חסדים מכוסים שבאה מחוץ למדרגה מהמקיפים כי שם לא היה זיווג אז נשאר רק חסדים זה מה שהאירו למדרגה.

לבין היסוד הזה שעושה זיווג על חכמה בל' דצלם.

ביניהם יש זיווג. זה ההכאה מהבינה.

ואז נוצר מצב שנמשך ממנה מהמקיפים מהבינה נמשך אור חכמה.

למה נמשך לתחתון?

ג"ר דחכמה.

נמשך ג"ר דחכמה לתחתון. היא לא צריכה את החכמה היא בחסדים מכוסים.

כל מה שבינה עושה זיווג עכשיו במקיפים זה כדי לתת לתחתונים.

אז נמשך ממנה למוחא דאוירא ל' דצלם.

אז זה נבחן להכאה לגרעון.

למה?

מכיון שנפסק החסדים שבגלגלתא מלהאיר במוחא דאוירא.

אז מה היא תעשה עכשיו?

יהיה לה חכמה בלי חסדים?

כי אם הל' הזאת נפתחה כבר באור חכמה

אז מה נעשה עם החסדים?

אז יש פה הכאה.

אחת מבינה דמקיפים והשניה במוחא דאוירא עצמו.

אז מוחא דאוירא מה אומרת?

רגע אז אני לא יוכל גם להאיר בחכמה כי יש פה חסדים גדולים.

אז אני מוותרת על החסדים.

אם אין לי חסדים אני גם בחכמה לא יכולה להאיר.

מצד שני הבינה אומרת רגע אני לא יכולה להאיר את החסדים כי יש פה חכמה.

אם יש פה חכמה אין פה חסדים

אז מל' דצלם אומר אין חכמה

מן המקיפים אומר אין חסדים

בזה מכים זה בזה

אז יש פה שתי הכאות

אחת הכאה מצד הל' דצלם שאומר אני לא יכול להאיר חכמה

ההכאה של הבינה אני לא יכולה להאיר חסדים

זה נקרא הכאות כפולות.

אז מה נעשה כאן?

התנוצצות.

מה נגרע ממוחא דאוירא?

מה חסר במוחא דאוירא?

חסדים.

למה?

כי החסדים שקיבלו מהמקיפים כבר לא מקבלים.

וההארה הזאת החלק של החסדים שנגרע אז הוא מעורב אותו חלק שנגרע נגיד אם היה לי 100% אור חסדים עכשיו נגיד יש 80%

אז אותם 20% שנגרעו מהחסדים הם מעורבים באור חכמה.

כי הרי מה נגרע?

מה שהתחבר עם חכמה.

אז לא נשאר בו חסדים

אז אותו חלק שנגרע מהחסדים הוא מעורב עם חכמה.

עם החכמה שיצא ממוחא דאוירא מתחברת עם המצח דא"א מבחוץ.

ואז יוצא שההארה הזאת שעל המצח שיצאה החוצה בגלל החכמה

אותם 20% לא כל ההארה של המקיפים אותם 20% שהתכללו עם היסוד

ההארה הזאת נגיד של ה 20% האלה יש בהם כבר חכמה שם במצח

זה נקרא גילוי המצח.

אז יש שם כבר זיווג של חכמה ובינה.

מבחינת עצמה שזה חלק החסדים שנגרעה משם בסיבת הכאת חכמה בינה שנעשו לחסדים וגבורות אז ההתנוצצות הזאת שבאה לידי זיווג מקיפים של חכמה ובינה דמקיפים הוציאה חלק ממוחא דאוירא לחוץ שזה נקרא רעוא דרעוין במצח הזה.

יוצא שמי זאת ההארה שבמצח?

ההארה הזאת עוברת מדרגות וככה זה קורה בכל ראש ויוצא

אני לא אומר שיש רק מקיפים ופנימיים אלא יש גם משהו משולב ביניהם.

והמשהו המשולב מההכאות האלה הוא נקרא תפילין של ראש של ז"א.

זה מגיע מא"א לאו"א מאו"א לז"א ומז"א גם נעשית ההכאה הזאת והתפילין זה אותה הארה של אותם 20% שנגרעו מהחסדים והתכללו בחכמה כי מהם אני יכול אח"כ לקבל מוחין פנימיים.

אנחנו עוד נסביר את זה בשיעור הבא.

זה אמצע ההסבר אבל בינתיים לפה זה יספיק לנו.

סיכום בנקודות:

  • לאחר שהמדרגה חוזרת למקומה נשארים אורות מקיפים מחוץ למדרגה ואורות פנימיים בתוך המדרגה דהיינו ל' דצלם מאיר חכמה שהוא הפנימי.

  • החוק באופן רגיל הוא שבמקיפים אין זיווג והם נקראים חכמה בינה חסדים וגבורות ורק בפנימיים יש זיווג שהם נקראים חכמה בינה ודעת בבחינת חכמה של ל' דצלם.

  • המקיפים מאירים בזיווג תדיר דלא פסיק למדרגה את בחינת החסדים שבחסדים האלה משתמשים גם בל' דצלם כי בלי חסדים לא ניתן שהחכמה תאיר.

  • הזיווג בל' דצלם על מדרגת חכמה נעשה על בחינת יסוד שהוא הנושא למסכים.

  • יסוד זה כאשר נכנסים החסדים מבינה דמקיפים מכים זה בזה חסדים מהבינה עם היסוד הפנימי וגורעים זה מזה ונכללים זה מזה.

  • החסדים הנגרעים מהמקיפים התכללו עם היסוד הפנימי מחוץ למדרגה והם עושים זיווג במקיפים בזכות הכוח של היסוד הפנימי שהם התכללו בו והיא ההארה שיש במצח שכאשר ההארה הזאת מגיעה לז"א היא נקראת תפילין של ראש (טרם למדנו כיצד היא מגיעה והרי ישנם עוד שלבים בדרך).

עד כאן היום. תודה רבה.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

סיכום בנקודות בתע"ס חלק יד עמודים א' תקעה-תקעו שיעור 42
1.לאחר שהמדרגה חוזרת למקומה נשארים או"מ מחוץ למדרגה ואו"פ בתוך המדרגה דהיינו ל' דצלם מאיר חכמה שהוא הפנימי
2. החוק באופן רגיל הוא שבמקיפים אין זווג והם נקראים ח"וב חו"ג ורק בפנימים יש זווג שהם נקראים חו"ב ודעת בבחינת חכמה של ל' דצלם
3. המקיפים מאירים בזווג תדיר ולא פסיק למדרגה את בחינת החסדים שבחסדים אלה משתמשים בל' דצלם כי בלי חסדים לא ניתן שהחכמה תאיר
4. הזווג בל' דצלם על מדרגת חכמה נעשה על בחינת יסוד שהוא הנושא למסכים
5. יסוד זה כאשר נכנסים החסדים מבינה דמקיפים מכים זה בזה חסדים מהבינה עם היסוד הפנימי וגורעים זה מזה ונכללים זה מזה
6. החסדים הנגרעים מהמקיפים התכללו עם היסוד הפנימי מחוץ למדרגה והם עושים זווג במקיפים בזכות הכח של היסוד הפנימי שהן התכללו בו והיא הארה שיש במצח שכאשר הארה זו מגיעה לז"א היא נקראת תפילין של ראש( טרם למדנו כיצד היא מגיעה והרי ישנן עוד שלבים בדרך)

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

אין תגובות

להגיב