תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 36 |סיכום בנקודות|אלף פא-פב | הדף היומי

הדף היומי בתע"ס חלק יא שיעור 36 סיכום עמודים אלף פ"א-פ"ב

מה למדנו היום?

היום בעיקר למדנו את היחס וההבדלה בין השם הויה לשם אלהים וזה בהמשך למה שלמדנו בשיעור הקודם.

בשיעור הקודם הבדלנו בין המצב של עיבור של קטנות ושל גדלות שקראנו להם כלים חיצונים אמצעים ופנימים.

וכשאנחנו מדברים על עיבור ז"א אנחנו מדברים שהוא במצב שאנחנו רק בונים לו את הכלים החיצונים האלה.

בכלים האלה הוא אומר לנו בוא תראה תבדיל בין הצלם לבין המוחין.

מוחין זה חכמה בינה ודעת ככה נקרא המוחין.

האמת אם היינו רוצים לקרוא להם ממש היינו צריכים לקרוא להם בשמות של נרנח"י אבל פה הוא עדיין קורא להם בשמות האלה חכמה בינה ודעת.

הלבושי מוחין נקראים נה"י נצח הוד יסוד כנגד אור חוזר של המלכות.

כי מה זה לובשי מוחין?

מה שהעליון עושה זיווג בשביל התחתון.

אז הוא אומר שיש מוחין לתחתון והמוחין האלה הם מתלבשים בלבושי מוחין האלו.

אז תמיד החכמה משויכת לנצח.

והבינה מתלבשת בהוד.

והדעת ביסוד.

אז הבנו שהחב"ד שהם המוחין מתלבשים בנה"י.

יש כמובן נה"י מצד אבא.

נה"י מצד אמא.

אז יש גם חב"ד מצד אבא וחב"ד מצד אמא.

עכשיו המוחין האלה צריכים להתלבש בתחתון. כשהמוחין מתלבשים בתחתון אז הוא מקבל דעת. יש לו דעת.

אבל איפה מתחילה הבעיה?

שהקטן אין לו דעת. הוא נקרא שם אלהים. שם אלהים זה דין.

אז אומר בוא אני רוצה להסביר לך את זה יותר.

ובשיעור הזה הוא מסביר לנו שהעובר הוא כמו דומם אין לו בכלל דעת.

למה? מה זה דעת?

שיש לו מחשבה עצמית אמיתית.

מה עושה המחשבה? תפקיד של המחשבה? לחבר בין מה למה?

בין החשק לאידאה.

אם אני לא מסוגל לחבר בין החשק לאידאה אז אני לא יודע לחשוב.

זה נכון שאם אני ארצה לחבר בין החשק לאידאה אני אצטרך לוותר על החשק כדי לחבר אותו לאידאה ואח"כ כשאני חיברתי אותו לאידאה אז יהיה לי דעת איך לפעול את החשק בדרך האידאה.

אבל אם אני לא יודע מה אני יעשה?

אני אלך לפעול רק את החשק.

או שאני אפעל את האידאה בלי חשק.

אומר דעת אמיתית זה לפעול את שניהם יחד. עכשיו צריך להכין את זה.

לקטן הקליפה משתלטת עליו כי אין לו את האפשרות אין לו דעת. לכן בעיבור אין דעת יש רק ב' מוחין.

ולכן השם שלו הוא שם אלהים שם של דין.

מה זה דין?

חסר דעת. חסר היכולת לחבר בין החשק לאידאה. לקטן אין אפשרות.

איפה כל הטעות?

שהקטן אומר יש לי דעת. אבל הדעת של הקטן. או אם העובר מחליט שיש לו דעת.

מה קורה לו לעובר שמחליט שיש לו דעת? מה קורה?

נופל.

וכשהקטן מרגיש שיש לו דעת.

אומר טוב אז ילכו במועצותיהם. שיעשו מה שהם רוצים. יש להם עצות עצמיות שיעשו מה שהם מבינים. ואז הם נופלים ואז הם באים ובוכים.

אוקי אתה רוצה שאני אתן לך דעת אמתית?

אומר לא לא אני רוצה שתיתן לי דעת אבל כזו.

מה אתה רוצה?

תלטף אותי עכשיו.

לא. עכשיו אני לא ילטף אותך. עכשיו אני אגיד לך ככה.

אני מחליט מה הדעת. אתה אומר לי גם מה להגיד לך.

אומר לא. זה מה שאני צריך.

עוד פעם אתה אומר לי מה דעתך.

אתה כשאתה בא לקבל דעת עליון אתה צריך לוותר.

לא כמו בלעם הרשע שבא לקבל דעת עליון ע"י זה שהוא מעורר את השמאל. לא ככה.

דעת עליון זה שאתה מוותר על השמאל.

בטומאה רוצים דעת על פי השמאל.

ופה הדעת צריכה להינתן אני צריך לוותר עליה ולבקש דעת עליון בכוח האמונה בכוח הימין.

לכן הוא אומר תתבטל לעליון בכוח הדעת. הדעת העליון. זה נקרא הכנעה. זה נקרא עיבור.

אח"כ כשאתה קטן אז יש לך את. זה נלמד בחלק י"ב איך עושים את זה. כל פעם אתה מקבל עוד חסדים מהעליון. כל פעם עוד קצת.

עד שאתה יכול לקנות דעת בגיל י"ג ושיהיה לך דעת עצמאית על. נלמד את זה בהמשך. רק על נכסים דניידה. שזזים.

אבל נכסים דלא ניידה. נכסים קבועים. מלכות. קרקעות. אין לך אפשרות עדיין.

אז זה כל המשחק פה שצריכים לדעת שקטן אין לו דעת. וכל פעם אני צריך לשחרר לו וגם לחשוב בשבילו ולהגיד לו מה הדעת הנכונה.

ואם הוא לא רוצה ויש לי אחריות עליו צריך להכריח אותו.

ואם הוא גדול ולא רוצה אז לא אז אל תבוא לבכות אח"כ שלא קיבלת שכר על התורה.

לא רצית לקבל את דעת העליון שזו התורה והדרך. רצית בדעת עצמית בדעת הגוף והקליפה נאחזה בך אז זה תהיה התוצאה.

אז היום כל מה שהשכלנו בו זה ממש סדר שלם להבין מה זה בכלל דעת. ולקטן ולעובר אין דעת ולגדול יש דעת.

ובזה ברוך השם סיימנו את חלק י"א.

יש כמובן הרבה. יש את לוח השאלות לפירוש המילות. כדאי לכם לעבור עליו. וגם שאלות חזרה יש למטה. גם עליהם כדאי לעבור.

יש שם דברים שלא כתובים בתוך החלק וכדאי ללמוד אותם.

מי שיכול ללמוד אותם זה ברכה גדולה מאד. לא לומדים את זה במסגרת הדף היומי. אבל כל אחד יעשה לו את החשבון מה הוא רוצה.

סיכום בנקודות:

• העיבור והקטן נקראים בשם אלהים והגדול בשם הויה.

• אלהים זה דין והקטן והעובר נקראים כך משום אין בהם דעת וכשיש חוסר דעת אז הוא מצב של הסתרה והתחתון מרגיש אותו כדין כי לא מגולה לו הרחמים והמוחין של העליון.

• לעובר אין כלל דעת מכיון שאין לו קו אמצעי אין לו מסך עצמי והאם עושה את הזיווגים עבורו.

• לקטן מתפתחת הדעת לאט לאט ואת דרכי ההתפתחות נלמד בחלק י"ב אי לכך עד שלא מקבל את הדעת הוא נקרא גם עם דעת חלקית.

• לגדול יש כבר דעת ולכן הוא שלם במוחין שהם חכמה בינה ודעת.

• כאשר אין לאדם דעת הקליפה משתלטת על דעתו ואם הוא מתעקש שיש לו דעת כי הקליפה משקרת ואומרת לו יש לך דעת. אז הוא פוגע בהתפתחות של דעת האמת שצריכה להיות לו כאדם. במצב זה צריך להסכים להתבטל לעליון בבחינת הכנעה ודרך שם להתקדם להשיג דעת אמת.

עד כאן היום. תודה רבה.

סליק חלק י"א.