1. מהם ח' הבחינות המחלקים את עולם הניקודים? (ניתן להסתייע בחלק י"T בתשובה צ"ה).
2. מהו קב חרובין ומהו קב טהור?
3. מהי מחלוקת בין בית שמאי לבין הילל בעניין הפרשת חלה?

1. כיצד הוא החשבון של היכר העובר לאחר ג' חודשים ביחס לניצוצין?
2. מהו התיקון בעולם אצילות המאפשר להשתמש במלכות שהיא צד הנקבא הנקראת בת?
3. מהו המושג "תיפלות" עפ"י בעה"ס וכיצד הגדרת מושג זה מסבירה את העדפת האישה בקב ותיפלות מ-ט' קבים ופרישות? הסבר אגב כך מהו אותו קב? מהם ט' הקבין שמותרת עליהם האישה?

1. איזה בחינת ניצוצין ואיזה בחינת אורות נתקנים ונכנסים בכל אחד מ-ג' השלבים של כל אחד מ-ג' החודשים?
2. מדוע מדבר בעיקר מבחינת הניצוצין למרות שמתקנים אנ"כ (אורות, ניצוצין וכלים)
3. מה ההגיון שמוביל את הידיעה שאין בשר חי יכול לעמוד בלי מלח יותר מ-ג' ימים כפי שמופיע בסנהדרין.

א'לג-א'לד
1. מהם ב' השרשים שישנם בז"א ומה המקור של כל אחד משרשים אלו?
2. הסבר את המושגים עצם והתכללות ואגב כך הראה מיהו עצם הז"א ומיהו עצם הנוקבא מבחינת שרש ה-א' ומבחינת שרש ה-ב'.
3. היכן מתתקן הז"א ומדוע מדברים בעיקר מספירות של א"א ביחס אליו ומהו עיקר התיקון המדובר בקטע זה שלמדנו?

1. מי הם בעלי קבין וכיצד הם מקבלים את תיקונם מבחינת הקטע היוצא בקב שלו?
2. מאיזה מלכות מדבר כאשר אומר שהמלכות לוקחת את ההוד דהוד של א"א?
3. מדוע במצב העיבור אין מדברים מהזיווגים של ז"א עצמם – מהזיווגים של מי מדברים ומדוע?
4. מהו השם? כיצד ניתן לגלות אותו? מה תפקיד המסך ותפקיד העוביות בגילוי זה?

בס"ד
1. מה הם ב' הטעמים שנקרא קטע?
2. מדוע אין המילויים של מדרגה ה-ו' יכולים לקבל מהשמות שלהם?
3. מהו חילול שבת? ומדוע בגינו העונש הוא מיתה?
4. מדוע בגמר תיקון כן ניתן לעשות זיווג על השמות של
מדרגה ה- ו'?

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

א'מא-א'מב
1. מדוע אנו מגדירים את בניית ז"א עפ"י נה"י דא"א?
2. מדוע כל בחינה מהנה"י מתחלקת ל-ג' וכל אחת מחלקים אלו מתכפלת?
3. אילו בחינות בונים ש"א דנצח הוד?
4. מדוע מש"ת דנצח נבנה קו אמצעי דז"א דעיבור? כיצד הוא קשור גם לת"ת?
5. אילו ב' מלכויות נבנו מש"ת דהוד דא"א? מה מהן וכיצד שייך למלכות הנפרדת?

1. מדוע בא"א לא נתעלה גם היסוד לבחינת חג"ת במצב העיבור?
2. מאיזה שרש נעשה ראש לז"א בגדלות ומאיזה שרש נעשה ראש לז"א בעיבור? מדוע ומה ההשלכות לכך מצד הדעת?
3. מהם ב' הראשים שישנם במציאות? הרחב את תשובתך הן מצד השקפה והן מצד עבודת ה'?

1. כיצד מתחלקים תנה"י דא"א ל-ט' בחינות דז"א?
2. מהו הכלל לעשיית ראש?
3. מהיכן אנו למדים שכל בחינה מתחלקת ל-ג' ומדוע זה פועל בכל ספירה וספירה?
4. מדוע ב' שלישים דחג"ת עולים לבחינת חב"ד ואילו רק שליש עליון דנה"י עולה לבחינת חג"ת? מהיכן לומדים כל בחינה ומדוע? הסבר בהרחבה.

1. מאיזו בחינה נחשב היסוד לגוף ומאיזו בחינה לראש?
2. מדוע קורא ליסוד בחינת כתר לכל הגוף?
3. הסבר את המושג "פורח באויר" המסביר את מציאות היסוד בעיבור דז"א.
4. אם היסוד לא עלה לחג"ת כיצד הוא נעשה ראש? והרי יש לנו כלל שמנה"י לא יכול להתהוות ראש.

1. כיצד מסביר את המחלוקת בדבר הכתוב שבעיבור א' הוא בסוד ו"ק, שבהתפשטותו יש רק ו' קצוות גמורים, ובעיבור ב' התגלה בו ג"ר ואז הוא שלם ב-י' ספירות גמורות? והרי למדנו בספר היצירה עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה.
2. מאיזה גיל נפשי מתחיל ישוב הדעת של האדם?
3. מדוע נחשב הקטן שהוא אכזרי ובעל חימה יתירה וכעס הרבה?
4. מדוע אנו משתמשים במושג מוחין לקטן? כיצד צריכים להבין מושג זה? שהרי מוחין זה רחמים וקטן הוא אכזרי ובעל דינים.
5. הגדר ג' מצבים בחייך שבהם אתה מתנהג כקטן, כזקן, כעתיק. מה הינך מתכון לעשות כדי לעלות במוסלול חייך בהיותך קטן עד להיותך עתיק?

א'מז-א'מח
1. מדוע היסוד נקרא מגדל הפורח באויר? הסבר את המושגים מגדל, פורח ואויר.
2. מדוע אנו מצפים שהיסוד יעלה יחד עם ש"ע דנה"י למקום או"א, ולא די לנו שיעלה לראש דז"א?
3. אם נה"י דא"א עלו למקום חג"ת דא"א ומשם אנו לומדים את בחינותיו של ז"א, מדוע אין אנו מתייחסים לחג"ת באופן ישיר? אגב כך הסבר כיצד אנו כן מתייחסים אליהם באופן עקיף דהיינו בהתכללות של הנה"י בהם.
4. מה התוצאה לכך שמש"ת דהוד לא נעשו ב' בחינות אלא רק מלכות, בשונה מ-ג' הבחינות האחרות מתוך ד' פרקין תחתונים דנ"ה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

1. מהן ב' מיני ההתכללות וכיצד משפיע כל אחד מהם?
2. מהן ב' השמועות מתוך ה-ג' שישנן? פרט כל אחת מהן, והדגש את ההבדל העקרוני בין א' ל-ב'.
3. מה ההבדל בעשיית הראש בשמועה ה-ב' במצב העיבור שהוא בכח למצב הז"א בפועל ומדוע קיים הבדל זה?
4. מדוע אין מחשיב המלכות בשמועה ה-ב'? בעוד שבשמועה ה-א' נעשית המלכות משליש תחתון דהוד?
5. מדוע בשמועה ה-ב' מחשיב בחינת דעת ואינו מחשיב כתר? ואילו בשמועה ה-א' הפוך, דהיינו מחשיב כתר ולא מחשיב דעת.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

א'נט-א'ס
1. מדוע צריכה תבונה לבוא למצב הקטנות בעת הלידה?
2. מדוע חוזרת התבונה לגדלות לאחר הלידה ובמה שונה חזרה זו מהקטן שגדל?
3. למה דומה היחס בין הקטנות לגדלות של התבונה ביחס בין או"א לישסו"ת ובמה הוא שונה?

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams