סיכום בנקודות חלק ג' שיעור 3, עמוד קג
1. המסך הוא הכלי והאמצעי כדי לבנות את האהבה, את או"ח המלביש
2. אין זיווג אמתי ללא הכאה.
3. הכאה מתקיימת רק כאשר יש שתי עמדות ברורות, יציבות, אמתיות שאסור לפגוע בהן, מותר רק לעכב אותן כדי לייצר את היחד ביניהן
4שתי העמדות הבסיסיות שבאדם שלא ישתנו לעולם ען – 1 הרצון להיות מאושר, 2 הרצון ליחד
5. היות והרצון להיות מאושר בא מהבורא, הוא מורגש אצל האדם כגדול יותר מהרצון ליחד, לכן המסך דוחה את האור העליון שהוא הביטוי לרצון להיות מאושר – רצון ליהנות וזאת לא כדי לבטל אותו, אלא כדי לדמות אותו עד שיבנה היחד עם הרצון ליתר דבקות.
6. הכלי שנוצר בראש נק' או"ח המלביש שהוא שילוב של בק' הרצונות ורק הוא יכול להתפשט לגוף
7. כל הראש נקרא אצילות והגוף כנגד בי"ע
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

חלק ג שיעור 2

תקון המסך לעכב את אור העליון מלהתפשט בכלי מלכות. 

והוא מפסיק בין עולם האצילות לשאר העולמות.

ב) כ והנה כאשר הגיע התפשטות הנ"ל עד המלכות דאצילות, ראה המאציל העליון, ל שאין כח בתחתונים לקבל האור ההוא אם יתפשט יותר, ואז מ כאשר נגמר הכלי העשירית דאצילות, נ נעשית שם מסך ופרגוד אחד, ס המפסיק בין האצילות לשאר העולמות שלמטה הימנו.

בכח הכאת אור א"ס במסך, חוזר האור למעלה בסוד או"ח המלביש את אור העליון. 

עד המקום שמגיע קו האור הא"ס, נקרא עולם האצילות..

ג) ע ואז הכה אור אין סוף יתברך, המתפשט עד שם, במסך ההוא,

אור פנימי

נתבאר בחלקים הקודמים, ואין להאריך בהם עתה (עי' או"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה וטעם).

י) התלבשות, פירושו כמו התעלמות, כי המלבוש מעלים את הלובש, אלא, שהוא מפאת הרצון שלו להתגלות, ומשום שבלי התיקון של העלמה הזאת, אי אפשר לו להתגלות, ע"כ מתעלם בו ומתגלה על ידו. ותיקון כזה, נק' תמיד בשם מלבוש או לבוש. הרי שלבוש משמש לב' דברים להעלם ולגילוי. ובעניננו ג"כ, משום שאי אפשר, שיהיה השגה לתחתונים באור מבלי כלי, לכן האור מתלבש ומתעלם בכלי, כדי שהתחתון יוכל להשיג אותו, על ידי הכלי ההוא שמתלבש בו, והבן זה היטב.

כ) כלומר, אחר שכבר התפשט האור בג' בחינות ראשונות, שנק': חכמה, בינה, ז"א, ולאחר שגמר התפשטותו בז"א, הגיע להתפשט לבחי"ד שנק' מלכות. ומטרם שנתפשט האור בג' בחי' הקודמות אי אפשר שיתפשט במלכות להיותם גורמים זו לזו בדרך סבה ומסובב.

ל) כי כח הצמצום רוכב על בחי"ד, ומשום זה אין כח בבחי"ד, שהיא התחתונה מכולם, לקבל אור. (עי' לה"ת ח"א אות פ"א, ועי' ח"א פ"ב אות ב').

מ) דהיינו בחי"ד שנקראת מלכות. ומשמיענו בזה להבחין, שכלי מלכות ומסך שבו, הם ב' ענינים מיוחדים: כי כלי מלכות הוא האור שנתעבה לבחי"ד כנ"ל, שעליה רוכב כח צמצום כנ"ל. ומסך ופרגוד שעליה, נתקן בה לאחר כך. (עי' לוח התשובות ח"ב אות מ"ג).

נ) מסך ופרגוד הם דבר אחד, כלומר, שנעשה שם כח מעכב כעין מחיצה המגנת ממעל למלכות, שאור העליון לא יפרוץ לתוכה. (עי' לה"ת ח"ב אות מ"ג).

סיכום:

למדנו אתמול שהרצון לקבל מתהווה ע"י התפשטות האור. הרצון לקבל הוא המלכות והתפשטות והתהוות העולם מתרחשת כשקודם יש התפשטות כדי לגלות את הכלי ואח"כ האור בא לכלי. זה נקרא עצמות – האור, וכלים – ההשתוקקות. נקרא גם עיגול ואור.

היום למדנו שכאשר מגיעה ההתפשטות עד למקום של הרצון העצמי, אז חייב להתקין מסך כדי שיהיה כח להשתוקקות העצמית כדי להשפיע. אלו שני דברים סותרים. או שאתה רוצה לסיפוק העצמי או לתועלת הביחד. אם הסיפוק העצמי נהיה לוואי לביחד אז זה מותר. אבל מהי הכוונה? האם הכוונה היא לביחד? צריך משהו שיעצור את הקבלה להשתוקקות העצמית.

למעצור קוראים מסך הנדרש כי אין לנו כח לקבל בהשתוקקות העצמית לאידאה. זה מה שמבדיל בין קדושה לטומאה.

לעתים יכולת לחשוב שהמסך וההשתוקקות חד הם. אומר לך 'לא'. אלה ב עניינים. עולם העיגולים שהוא ההשתוקקות בנפרד. בעולם א"ק כשבאת לבנות כלים דאו"ח אז אתה רואה את הנבדלות. 

כשאתה מגיע למחשבה או התמודדות שיפוטית אם לקבל את התענוג או לא, כי התגובה האוטומטית היא לקבל לעצמו ויש לעצור אותה, את צורת המחשבה. מדוע? הרי אני רוצה ליהנות. אומר שנכון אבל זה לא התענוג האמיתי. 

בפגישה עם המציאות האור עובר דרך כח"ב ז"א – האור מגיע עד העצמיות, וחייב לעבור דרך בחינות אלה כדי להגיע להרגשה, אבל זו הרגשה עצמית בנפרד. כאן צריך לשים מסך, אחרת לא תקבל אלא כאוס, עצבנות ודיכאון. זה אם תעבוד רק או אפילו קצת על הסיפוק האישי. זה יפריע. זה יהיה מדומיין. ההתרסקות תגיע.

צריך לעשות מסך. תפקידו לייצר 'כסף' – כיסופים לביחד. התקשרות לאידאה במקום לרצון העצמי, ואז יש במה לשלם. התשלום הוא לייצר כיסופים לביחד. זה תפקיד המסך.

בשיעור למדנו שאחרי בניית ההשתוקקות העצמית צריך לבנות מסך כדי לאפשר את האידאה כדי שלא ליפול לטומאה. צריך לייצר כלים חדשים שבהם מותר לקבל. 

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

תלמוד עשר הספירות קא 

חלק שלישי

אור ישר ואור חוזר, כולל חמשה עשר פרקים

פרק א'

מבאר ד' בחינות שבעביות שהן סוד ד' כלים, ושורשם. ובו ח' ענינים:

א. בכל העולמות יש בספירות של אותו עולם עצמות וכלים. ב. תחילה נתפשט א"ס בסוד כלים, ואח"כ נתלבש בהם האורות. ג. התפשטות האור מורה התעבות יותר ממה שהיה, דהיינו שנתעבה האור ונעשה עשרה כלים. ד. מסך נעשה בכלי מלכות. ה. מסך זה מפסיק בין עולם אצילות לעולם הבריאה. ו. זווג דהכאת אור א"ס ב מסך שמעלה אור חוזר ממטה למעלה. ז. עד מקום שמגיע אור א"ס הוא עולם אצילות. ח . ד' בחינות בהתעבות אור העליון: א) בהתפשטותו מכתר לחכמה; ב) בהתפשטותו לבינה שנוסף בו הרחקה; ג) בהתפשטותו לז"א שנעשה בו חלון ונקב צר; ד) בהתפשטותו למלכות שנעשה בו נקב צר והרחקה.

יש עצמות וכלים. תחילה נתפשט אור א"ס בסוד כלים. 

ואח"כ נתלבשו בהם האורות, שהם העצמות.

* א) א בכל העולמות יש בחינת ב עצמות ג וכלים. ד ותחילת הכל, ה נתפשט ו הא"ס בסוד יוד ספירות דאצילות בסוד כלים, כי הלא ענין ז התפשטות, מורה, ח התעבות האור יותר ממה שהיה, ונמצא, כי יוד ספירות אלו, הם יוד כלים, ונעשו מצד התפשטות הא"ס עצמו, ט רק שנתעבה האור,

אור פנימי

א) ה' עולמות הם, ונקראים: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. ועולם הוא מלשון העלם, כי אור א"ס ב"ה מתעלם בהם בכל פעם יותר כמו שמבאר הרב לפנינו.

ב) עי' לוח התשובות חלק ב' אות נ"ו.

ג) עי' לה"ת חלק א' אות כ"ה.

ד) כלומר תחילת הכל שבכל עולם ועולם.

ה) עי' לה"ת ח"ב אות י"ד.

ו) פירושו בלתי מושג, ונקרא אין סוף, לרמז, שספירת המלכות המסיימת ומפסקת את כל המדרגות, (עי' בלה"ת ח"א אות מ') אינה עושה כאן סיום והפסק כלל על האור העליון, אלא אדרבה, בה מתחלת השפעת האור.

* ע"ח שער מ"ז פרק א.

ז) התפשטות מורה התעבות האור, יותר ממה שהיה בהמאציל, דאם לא כן במה יצא האור ההוא מכלל מאציל, להקרא בשם, התפשטות האור ממנו ולחוץ. וענין התעבות הזו, היא דבר שינוי הצורה, שקונה האור מפאת ביאתו לכלל נאצל, כמ"ש לעיל (בהסת"פ ח"ב אות ה' ד"ה והנה עש"ה).

ח) עיין לעיל בהסתכלות פנימית ח"ב אות ה' ד"ה והנה.

ט) מלמדנו בזה, אשר הכלים הם תולדות של האור עצמו, כי האור בדרך התפשטותו לקבלת הנאצל, יורד בד' בחינות, חו"ב זו"נ, עד שגורם בנאצל הרצון לקבל אשר הרצון הזה שהוא בחי"ד, הוא עיקר כלי של נאצל, והוא עביות, שהשיג האור בדרך התפשטותו. אמנם ג' הבחינות הראשונות, הנה רק גורמים, שתתגלה בחינה ד'. וענין החיוב והסדר של ד' בחינות הללו,

קב חלק ג        תלמוד עשר הספירות         פרק א

ונעשו כלים על ידי התפשטות. ואחר התפשטות הזה, אשר על ידו נעשים י' כלים. אז י נתלבש עצמות אין סוף בתוכם. וז"ס עצמות וכלים.

תקון המסך לעכב את אור העליון מלהתפשט בכלי מלכות. 

והוא מפסיק בין עולם האצילות לשאר העולמות.

ב) כ והנה כאשר הגיע התפשטות הנ"ל עד המלכות דאצילות, ראה המאציל העליון, ל שאין כח בתחתונים לקבל האור ההוא אם יתפשט יותר, ואז מ כאשר נגמר הכלי העשירית דאצילות, נ נעשית שם מסך ופרגוד אחד, ס המפסיק בין האצילות לשאר העולמות שלמטה הימנו.

בכח הכאת אור א"ס במסך, חוזר האור למעלה בסוד או"ח המלביש את אור העליון. 

עד המקום שמגיע קו האור הא"ס, נקרא עולם האצילות..

ג) ע ואז הכה אור אין סוף יתברך, המתפשט עד שם, במסך ההוא,

אור פנימי

נתבאר בחלקים הקודמים, ואין להאריך בהם עתה (עי' או"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה וטעם).

י) התלבשות, פירושו כמו התעלמות, כי המלבוש מעלים את הלובש, אלא, שהוא מפאת הרצון שלו להתגלות, ומשום שבלי התיקון של העלמה הזאת, אי אפשר לו להתגלות, ע"כ מתעלם בו ומתגלה על ידו. ותיקון כזה, נק' תמיד בשם מלבוש או לבוש. הרי שלבוש משמש לב' דברים להעלם ולגילוי. ובעניננו ג"כ, משום שאי אפשר, שיהיה השגה לתחתונים באור מבלי כלי, לכן האור מתלבש ומתעלם בכלי, כדי שהתחתון יוכל להשיג אותו, על ידי הכלי ההוא שמתלבש בו, והבן זה היטב.

סיכום: התחלנו בס"ד חלק ג המדבר על או"י ואו"ח ויש בו 15 פרקים.

החלק הזה הוא חלק שמדבר על הרבה מאוד כללים, כמו מצייר תמונה ופחות תהליך, ומכיוון שכך הוא מדבר איתנו על עולמות ומצבים שעוד לא למדנו איך הגענו אליהם אבל הם נמצאים.

הדבר הראשון שלומדים כאן הוא שבכל העולמות יש אור וכלי.

לאור קוראים עצמות, והכלים מתהווים ע"י התפשטות האור. ההתפשטות, כמו מהא"ס כך בכל עולם ועולם.

התפשטות האור היא הגעתו לכלל נאצל, אז התפשטותו מגלה יותר ויותר את הכלים, ומראה את התגלות הכלי-הרצון, עד הגיעו לבחיד' שזו התגלות הכלי.

כשהכלי מתעבה ע"י ההתפשטות נעשים כלים. ואחרי שנעשו י' כלים – כנגד י.ה.ו.ה, ובהמשך יש התפשטות של עוד כלים – ד בח', נרנח"י ועוד. כאן יש התגלות של כל מיני צורות י.ה.ו.ה וכל דבר צריך לראות היכן לומדים.

ההתפשטות בעולמות מגלה כלים ואח"כ צריך לעבוד כדי לקבל את האור בתוך כלי.

עוד עניין חשוב הוא שהעצמות, היינו האור נעלם (מתעלם) בתוך הכלי. פירוש – מתלבש כשהלבוש משמש לב דברים – להעלים ולגלות.

ראינו שכל פעם שאדם רוצה לגלות משהו, הוא צריך להעלים. כשרוצה לדבר צריך גם לשתוק. כשרוצה להביע רעיון מופשט הוא צריך להלביש אותו בדבר שיכול לגלותו. גם לבוש, במובן הפשוט וגם במובן המילים הנאמרות כדי לגלות את חכמתו. למשל כעס, אהבה או נינוחות – זה תלוי באילו תנועות זה מתגלה. לפעמים דרך הלבוש, התנועות החיצוניות אנחנו מגלים את הפנים, ולעתים הפוך – דרך ההרגשה הפנימית מחליטים באיזה לבוש לגלות.

אחרת אין תוכו כברו. הדברים צריכים להלום. למשל אדם שרוצה להיטיב לא ישתמש במילים פוגעות. כשמדבר את אותו הדבר הרבה פעמים לא מכבד את חברו. זה לא הולם. הלבוש בא להעלים ולגלות.

למדנו שכשאנחנו רוצים לדבר מהעולמות – יש בהם אור וכלי והכלי הוא ע"י התפשטות האור וגילוי הכלי גורם להתפשטות האור. 

בס"ד

תלמוד עשר הספירות קא 

חלק שלישי

אור ישר ואור חוזר, כולל חמשה עשר פרקים

פרק א'

מבאר ד' בחינות שבעביות שהן סוד ד' כלים, ושורשם. ובו ח' ענינים:

א. בכל העולמות יש בספירות של אותו עולם עצמות וכלים. ב. תחילה נתפשט א"ס בסוד כלים, ואח"כ נתלבש בהם האורות. ג. התפשטות האור מורה התעבות יותר ממה שהיה, דהיינו שנתעבה האור ונעשה עשרה כלים. ד. מסך נעשה בכלי מלכות. ה. מסך זה מפסיק בין עולם אצילות לעולם הבריאה. ו. זווג דהכאת אור א"ס ב מסך שמעלה אור חוזר ממטה למעלה. ז. עד מקום שמגיע אור א"ס הוא עולם אצילות. ח . ד' בחינות בהתעבות אור העליון: א) בהתפשטותו מכתר לחכמה; ב) בהתפשטותו לבינה שנוסף בו הרחקה; ג) בהתפשטותו לז"א שנעשה בו חלון ונקב צר; ד) בהתפשטותו למלכות שנעשה בו נקב צר והרחקה.

יש עצמות וכלים. תחילה נתפשט אור א"ס בסוד כלים. 

ואח"כ נתלבשו בהם האורות, שהם העצמות.

* א) א בכל העולמות יש בחינת ב עצמות ג וכלים. ד ותחילת הכל, ה נתפשט ו הא"ס בסוד יוד ספירות דאצילות בסוד כלים, כי הלא ענין ז התפשטות, מורה, ח התעבות האור יותר ממה שהיה, ונמצא, כי יוד ספירות אלו, הם יוד כלים, ונעשו מצד התפשטות הא"ס עצמו, ט רק שנתעבה האור,

אור פנימי

א) ה' עולמות הם, ונקראים: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. ועולם הוא מלשון העלם, כי אור א"ס ב"ה מתעלם בהם בכל פעם יותר כמו שמבאר הרב לפנינו.

ב) עי' לוח התשובות חלק ב' אות נ"ו.

ג) עי' לה"ת חלק א' אות כ"ה.

ד) כלומר תחילת הכל שבכל עולם ועולם.

ה) עי' לה"ת ח"ב אות י"ד.

ו) פירושו בלתי מושג, ונקרא אין סוף, לרמז, שספירת המלכות המסיימת ומפסקת את כל המדרגות, (עי' בלה"ת ח"א אות מ') אינה עושה כאן סיום והפסק כלל על האור העליון, אלא אדרבה, בה מתחלת השפעת האור.

* ע"ח שער מ"ז פרק א.

ז) התפשטות מורה התעבות האור, יותר ממה שהיה בהמאציל, דאם לא כן במה יצא האור ההוא מכלל מאציל, להקרא בשם, התפשטות האור ממנו ולחוץ. וענין התעבות הזו, היא דבר שינוי הצורה, שקונה האור מפאת ביאתו לכלל נאצל, כמ"ש לעיל (בהסת"פ ח"ב אות ה' ד"ה והנה עש"ה).

ח) עיין לעיל בהסתכלות פנימית ח"ב אות ה' ד"ה והנה.

ט) מלמדנו בזה, אשר הכלים הם תולדות של האור עצמו, כי האור בדרך התפשטותו לקבלת הנאצל, יורד בד' בחינות, חו"ב זו"נ, עד שגורם בנאצל הרצון לקבל אשר הרצון הזה שהוא בחי"ד, הוא עיקר כלי של נאצל, והוא עביות, שהשיג האור בדרך התפשטותו. אמנם ג' הבחינות הראשונות, הנה רק גורמים, שתתגלה בחינה ד'. וענין החיוב והסדר של ד' בחינות הללו,

קב חלק ג        תלמוד עשר הספירות         פרק א

ונעשו כלים על ידי התפשטות. ואחר התפשטות הזה, אשר על ידו נעשים י' כלים. אז י נתלבש עצמות אין סוף בתוכם. וז"ס עצמות וכלים.

תקון המסך לעכב את אור העליון מלהתפשט בכלי מלכות. 

והוא מפסיק בין עולם האצילות לשאר העולמות.

ב) כ והנה כאשר הגיע התפשטות הנ"ל עד המלכות דאצילות, ראה המאציל העליון, ל שאין כח בתחתונים לקבל האור ההוא אם יתפשט יותר, ואז מ כאשר נגמר הכלי העשירית דאצילות, נ נעשית שם מסך ופרגוד אחד, ס המפסיק בין האצילות לשאר העולמות שלמטה הימנו.

בכח הכאת אור א"ס במסך, חוזר האור למעלה בסוד או"ח המלביש את אור העליון. 

עד המקום שמגיע קו האור הא"ס, נקרא עולם האצילות..

ג) ע ואז הכה אור אין סוף יתברך, המתפשט עד שם, במסך ההוא,

אור פנימי

נתבאר בחלקים הקודמים, ואין להאריך בהם עתה (עי' או"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה וטעם).

י) התלבשות, פירושו כמו התעלמות, כי המלבוש מעלים את הלובש, אלא, שהוא מפאת הרצון שלו להתגלות, ומשום שבלי התיקון של העלמה הזאת, אי אפשר לו להתגלות, ע"כ מתעלם בו ומתגלה על ידו. ותיקון כזה, נק' תמיד בשם מלבוש או לבוש. הרי שלבוש משמש לב' דברים להעלם ולגילוי. ובעניננו ג"כ, משום שאי אפשר, שיהיה השגה לתחתונים באור מבלי כלי, לכן האור מתלבש ומתעלם בכלי, כדי שהתחתון יוכל להשיג אותו, על ידי הכלי ההוא שמתלבש בו, והבן זה היטב.

סיכום: התחלנו בס"ד חלק ג המדבר על או"י ואו"ח ויש בו 15 פרקים.

החלק הזה הוא חלק שמדבר על הרבה מאוד כללים, כמו מצייר תמונה ופחות תהליך, ומכיוון שכך הוא מדבר איתנו על עולמות ומצבים שעוד לא למדנו איך הגענו אליהם אבל הם נמצאים.

הדבר הראשון שלומדים כאן הוא שבכל העולמות יש אור וכלי.

לאור קוראים עצמות, והכלים מתהווים ע"י התפשטות האור. ההתפשטות, כמו מהא"ס כך בכל עולם ועולם.

התפשטות האור היא הגעתו לכלל נאצל, אז התפשטותו מגלה יותר ויותר את הכלים, ומראה את התגלות הכלי-הרצון, עד הגיעו לבחיד' שזו התגלות הכלי.

כשהכלי מתעבה ע"י ההתפשטות נעשים כלים. ואחרי שנעשו י' כלים – כנגד י.ה.ו.ה, ובהמשך יש התפשטות של עוד כלים – ד בח', נרנח"י ועוד. כאן יש התגלות של כל מיני צורות י.ה.ו.ה וכל דבר צריך לראות היכן לומדים.

ההתפשטות בעולמות מגלה כלים ואח"כ צריך לעבוד כדי לקבל את האור בתוך כלי.

עוד עניין חשוב הוא שהעצמות, היינו האור נעלם (מתעלם) בתוך הכלי. פירוש – מתלבש כשהלבוש משמש לב דברים – להעלים ולגלות.

ראינו שכל פעם שאדם רוצה לגלות משהו, הוא צריך להעלים. כשרוצה לדבר צריך גם לשתוק. כשרוצה להביע רעיון מופשט הוא צריך להלביש אותו בדבר שיכול לגלותו. גם לבוש, במובן הפשוט וגם במובן המילים הנאמרות כדי לגלות את חכמתו. למשל כעס, אהבה או נינוחות – זה תלוי באילו תנועות זה מתגלה. לפעמים דרך הלבוש, התנועות החיצוניות אנחנו מגלים את הפנים, ולעתים הפוך – דרך ההרגשה הפנימית מחליטים באיזה לבוש לגלות.

אחרת אין תוכו כברו. הדברים צריכים להלום. למשל אדם שרוצה להיטיב לא ישתמש במילים פוגעות. כשמדבר את אותו הדבר הרבה פעמים לא מכבד את חברו. זה לא הולם. הלבוש בא להעלים ולגלות.

למדנו שכשאנחנו רוצים לדבר מהעולמות – יש בהם אור וכלי והכלי הוא ע"י התפשטות האור וגילוי הכלי גורם להתפשטות האור. 

סיכום בנקודות חלק ג' שיעור 1 עמוד קא
1.חלק שלישי מדבר על אור ישר ואור חוזר והיחס בין העולמות לתוכן שיש בתוך כל עולם.
2. פר"א מדבר על התהוות ד' הבח' והשורש.
3. ישנם חמישה עולמות מרכזיים הנקראים א"ק, אצילות בריאה יצירה ועשיה
4. כל עולם יש בו עצמות , דהיינו אור חכמה וכלים.
5. כל עולם מתחיל מהתפשטות האור שמגלה כלים בסדר של ד' בח' דאו"י כפי שלמדנו בחלק א'.
6. התעבות האור פירושו התרחקות של הרצון לקבל משורשו וע"י כך מתגלה הכלי, דהיינו ההשתוקקות שלו
7. העצמות מתלבש בכלים והתלבשות פירושה התעלמות. התפקיד של הלבוש משמש לב' דברים – היעלם וגילוי
8. הלבוש של האדם הן מצד הגוף, הן מצד הדיבור, הן מצד התנועה וכן בכל דבר – נולד לגלות ערך פנימי שהוא מופשט ולא היה נתפס ללא ההתלבשות וראוי אם כך, ללמוד להשתמש בלבושים כראוי כך שתוכו יהיה כברו
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום בנקודות חלק ג' שיעור 1 עמוד קא
1.חלק שלישי מדבר על אור ישר ואור חוזר והיחס בין העולמות לתוכן שיש בתוך כל עולם.
2. פר"א מדבר על התהוות ד' הבח' והשורש.
3. ישנם חמישה עולמות מרכזיים הנקראים א"ק, אצילות בריאה יצירה ועשיה
4. כל עולם יש בו עצמות , דהיינו אור חכמה וכלים.
5. כל עולם מתחיל מהתפשטות האור שמגלה כלים בסדר של ד' בח' דאו"י כפי שלמדנו בחלק א'.
6. התעבות האור פירושו התרחקות של הרצון לקבל משורשו וע"י כך מתגלה הכלי, דהיינו ההשתוקקות שלו
7. העצמות מתלבש בכלים והתלבשות פירושה התעלמות. התפקיד של הלבוש משמש לב' דברים – היעלם וגילוי
8. הלבוש של האדם הן מצד הגוף, הן מצד הדיבור, הן מצד התנועה וכן בכל דבר – נולד לגלות ערך פנימי שהוא מופשט ולא היה נתפס ללא ההתלבשות וראוי אם כך, ללמוד להשתמש בלבושים כראוי כך שתוכו יהיה כברו
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

45 עמוד פא פרק י'

פרק י'

מבאר: ענין זווג דהכאה, הכולל ב' כחות, כח המושך, וכח הדוחה, הפועלים בבת

אחת. זה בעביות, וזה בקשיות שבמסך.

הסבר רחב בפירוש המלים זווג דהכאה

קכח) וענין זווג דהכאה הנ"ל צריך ביאור רחב, שלכאורה יש כאן משמעות של חיוב ושלילה ביחד, שהרי זווג, והכאה, משמעותו דחיה והפרדה ושנאה גדולה, ואיך תאמר זווג של הכאה, שהמשמעות היא, אהבה של שנאה, או דביקות של הפרדה, או המשכה של דחיה, המתמיה לכאורה מאד.

קכט) אמנם כן הוא באמת, שהם ב' הפכים בשליטה אחת, אלא, שהשליטה הזאת מורכבת בשני נושאים מיוחדים, דהיינו ב' כחות: כח המושך, וכח הדוחה, שכח המושך שורה בעביות הכלי. וכח הדוחה שורה במסך שבכלי, שהורכבו זה בזה, ושניהם שולטים בבת אחת, בזמן אחד, בב' מקומות.

קל) וכדי לברר היטב כראוי שתתקבל על הדעת, מבלי לעורר שום תמיהות ובלבולים, אאריך קצת. ואמשיל לך משל, ממציאות הגשמי המדומה ובולט לעינינו. למשל, כשאתה רואה אבן או איש, נופל ממקום גבוה על הארץ, הרי לעיניך, שהאיש נמשך מלמעלה למטה בחוזק ובמהירות גדולה, ועכ"ז, כשמגיע ונוגע באדמה, הרי האדמה מכה בו, ודוחה אותו במקצת למעלה.

קלא) ויש כאן ב' סברות, סברה אחת היא שיש לכדור הארץ הכח המושך הגדול,

אל כל דבר המונח באויר השמים, אם אין לו דבר מוצק שיגין עליו. ולפיכך, כשהאדם נעתק למשל מגג הבית אל האויר, תיכף שולט עליו כח המושך של כדור הארץ. ובזה מתבאר להם, דבר הנפילה במהירות גדולה עד הארץ. אמנם יש כאן הרהור, שלפי"ז, היה האדמה צריכה לחבק אותו באהבה רבה, מבלי שיוכל לזוז ממנה אף משהו לרגע. ואנו רואים ההיפך, כי ברגע הראשון שנוגע בה, תיכף היא מדחה אותו במהירות, וחוזר מעט לאחוריו למעלה.

קלב) ולעומת זה יש סברה אחרת, שיש איזה מין כח דוחה מלמעלה מאויר של ארצנו, אשר כח הדוחה פועל על כל דבר הנמצא באויר, שדוחה אותו לארץ שלנו. וגם לארץ שלנו יש כח הדוחה לבד, ולא כלום מכח המושך, ולפיכך כשנעתק האדם מגג הבית, ובא באויר השמים, תיכף פועל עליו כח הדוחה מלמעלה, ומורידהו להארץ. וע"כ כשנוגע בארץ, הרי היא שוב דוחה אותו לאחוריו למעלה.

קלג) אמנם אם נקיש הענף לשורשו אשר בעולמות העליונים, שע"פ רוב הענינים קרובים זה לזה, אנו מוצאים שב' הסברות האלו אינן נכונות, ואפשר לומר גם כאן, שכל כדור וכדור יש לו כח המשכה וכח הדוחה המורכבים זב"ז, דהיינו, שיש שם כח

פב חלק תלמוד עשר הספירות שני

עביות, שהוא כח המשכה, להמשיך בתוכו כל מה שמחוצה לו. וכנגדו יש לו כח קשיות, שהוא דוחה ממנו כל גוף חיצוני מלהכנס לתוכו, ולפיכך, כל המשכה, הוא ודאי מכח הנקודה המרכזית שבפנימיותה, כי שם שורה כח המשכה שבה, כי נקודה המרכזית היא עבה יותר מכל הכדור, ולפיכך מושכת אליה, כל הנמצא בתוך החלל ההקפי המונח תחת כח פעולתה ושליטתה.

קלד) ועכ"ז אינה מושכת הדבר עד לבלוע אותו, כמו שהיה מחויב להיות, מבחינת כח המשכה שלה בלבד, אלא באותו רגע שהדבר הנמשך, נוגע בקליפתה החיצוני, תיכף מתעורר כח הדוחה השורה בקליפתה, שהיא הקשיות, ומדחה אותה בחזרה למעלה.

קלה) ונמצא שהדבר שמשכה אליה, בא לידי קבלה ולא באופן המשכתה, אלא באופן אחר, כי נפסק באמצע הדרך, מחמת כח הקשיות והדוחה המעכבו על דרכו, כמבואר. הרי, שזווג והכאה פועלים כאן יחד. אשר הזווג הוא המושך, והקשיות הוא הדוחה,

שמתוך כך מקבלת אותו עליה ואינה בולעת אותו חיים לבטנה. באופן, שאפשר לומר אשר עיקר כלי קבלה, הוא כח הדוחה שבה, שמקבל אותו ומחזיק אותו כראוי להיות, שלולא כח הדוחה, היה נבלע בתוכה חיים שאולה. 

קלו) גם תראה, שהמושך והדוחה שקולים המה יחד כב' טפות מים, במדת גבורתם: כי אם היה כח המושך מרובה מעט מכח הדוחה, הרי לא היתה שום אפשרות להתנועע עליה, כי היה המתנועע נדבק בה, כמו ברזל באבן השואבת. ואם היה כח הדוחה במרובה משהו, היו כל היקום מרקדים עליה ולא יכלו לנגוע בה, הרי ששקולים המה.

קלז) ועד"ז תבין היטב, ענין זווג דהכאה, הנוהג בהעליונים, אשר אע"פ, שהזווג וההכאה הם ב' הפכים, מ"מ משתתפים: בשליטה אחת, בבת אחת, בזמן אחד, אלא בב' מקומות שהן העביות והקשיות, כנ"ל. וזכור זה לכל ההמשך בחכמה זאת.

סיכום:

למדנו מושג 'זיווג דהכאה'. אומר בעה"ס תרתי דסתרי – מנוגדים זל"ז. כח המושך וכח הדוחה.

המשל הוא: כל דבר שנמצא באוויר מגיע לכדור הארץ אבל לא נבלע בו. יש כאן שתי תיאוריות:

1. כל גוף שנמצא באוויר בגלל מסתו מושך אליו כל חפץ באוויר שאין לו תמיכה, בגלל כח המשיכה, אבל לא רק. כח המשיכה נוהג במרכזו ולא על כולו. 
2. אולי כח דחיה משמים דוחים את החפץ, זורקים אותו לארץ ומצד שני הארץ גם דוחה. יש שני כוחות של דחיה ביניהם עומד החפץ. אומר בעה"ס שגם זה לא אפשרי. כי איך יתקבל אם שניהם דוחים. כמו שני אנשים שלא רוצים עיפרון. הוא לא מגיע אל אף אחד מהם. צריך שיהיה כח השתוקקות מצד כלשהו. אחרת אין קבלה. 

אומר ששתי הסברות – או רק כח מושך או רק כח דוחה משני הצדדים – אינו אפשרי.

על דרך הלימוד בעולמות העליונים אומר שיש שני ב הפכים – דחיה ומשיכה שפועלים יחד על אותו עצם בזמנים שונים – קודם כל מושכים – מעוררים השתוקקות. אח"כ כשמגיע הדבר צריך לדחות אותו, זה מה שמאפשר להיות במקום שאתה מצליח לקבל את הדבר. קבלת הדבר היא שילוב בין כוח הדוחה לכוח המושך, וזה נקרא בעולמות העליונים – זיווג דהכאה. זיווג שבא מהכאה והמשכה ביחד.

אור העליון מושך את האור, לאחריו אור הנדחה. שילוב שני הכוחות באופן הנכון אז יכולים לצרפם ביחד. נקרא או"ח המלביש. אז אפשר לקבל. בלי זה אי אפשר לקבל את האור.

יוצא אם כך שמבחינה נפשית לא מקבלים בגלל השתוקקות ולא בגלל דחיה, אלא קבלה כי נוצר דבר חדש מקבלה ודחיה ביחד. 

כששני הכוחות שקולים – בדיוק מתאימים לחומר שיכול לקבל. מים וברזל לא יכולים לקבל. אלא לפי טבעו – היחס בין כוח המושך לכוח המקבל, לכן כל כוח שונה בעניין זה. 

סיכום בנקודות שיעור 45 עמ' פא-פב
1. ישנו חוק שלא ניתן לקבל אלא בכלי דאו"ח שהוא הכלי של היחד.
2. המושג זיווג דהכאה מכיל בתוכו ב' הפכים. נשאלת שאלה איך הם עומדים יחד. שהכאה זה כמו שראה וזיווג זו אהבה.
3. בכל בחי' ובכל חומד ובכל ישות ישנם ב' כוחות שנקראים כוח המושך וכוח הדוחה. השילוב של שניהם יחד והאיזון ביניהם הוא זה שמאפשר לקבל.
4. כדי להבין זה נותן בעה"ס משל על כדוה"א שמקבלת את בני האדם וחפצים עליה. וכדי להבין את דרך הקבלה הראויה מראה לנו במשל ב' אפשרויות שאותן הוא מפריך. סברה ראשונה הקבלה היא בגלל כוח המושך, הפרכתה – היה בולע את הדבר לתוכו. סברה שניה ישנו כוח הדוחה הן מלמעלה והן מטעם כדוה"א מלמטה, הפרכתה – בלי לרצות לקבל לא יהיה מי שיקבל.
5. הדרך הנכונה והראויה לק'בל היא ע"י כך שאנו מיצרים כלי שהוא מאחד את ב' הכוחות הנקראים כוח הדוחה וכוח המושך ולכלי הזה קוראים כלי דאו"ח ורק בו ניתן לקבל אור.
6. המסך שהוא כוח הצמצום – הוא המאפשר ע"י תהליך הנק' זיווג דהכאה לייצר כלי הנקרה אור חוזר המלביש שבו מסוגל ע"י התפשתוטו מלמעלה למטה ניתן לקבל את האור
7. מסקנה נפשית: לא ניתן לאדם לקבל שום ידיע ושום תענוג אם לא יודע לשלב את ב' הכוחות בהתייחסות שלו לאותה המציאות המופיעה מולו. שהם ההשתוקקות לדבר והיכולת לדחות את הדבר. השילוב של ב' הכחות והחיבור שלהם הוא המאפשר לבנות כלי לקבל את התענוג או הידיעה מאותו הדבר.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום בנקודות שיעור 45 עמ' פא-פב
1. ישנו חוק שלא ניתן לקבל אלא בכלי דאו"ח שהוא הכלי של היחד.
2. המושג זיווג דהכאה מכיל בתוכו ב' הפכים. נשאלת שאלה איך הם עומדים יחד. שהכאה זה כמו שראה וזיווג זו אהבה.
3. בכל בחי' ובכל חומד ובכל ישות ישנם ב' כוחות שנקראים כוח המושך וכוח הדוחה. השילוב של שניהם יחד והאיזון ביניהם הוא זה שמאפשר לקבל.
4. כדי להבין זה נותן בעה"ס משל על כדוה"א שמקבלת את בני האדם וחפצים עליה. וכדי להבין את דרך הקבלה הראויה מראה לנו במשל ב' אפשרויות שאותן הוא מפריך. סברה ראשונה הקבלה היא בגלל כוח המושך, הפרכתה – היה בולע את הדבר לתוכו. סברה שניה ישנו כוח הדוחה הן מלמעלה והן מטעם כדוה"א מלמטה, הפרכתה – בלי לרצות לקבל לא יהיה מי שיקבל.
5. הדרך הנכונה והראויה לק'בל היא ע"י כך שאנו מיצרים כלי שהוא מאחד את ב' הכוחות הנקראים כוח הדוחה וכוח המושך ולכלי הזה קוראים כלי דאו"ח ורק בו ניתן לקבל אור.
6. המסך שהוא כוח הצמצום – הוא המאפשר ע"י תהליך הנק' זיווג דהכאה לייצר כלי הנקרה אור חוזר המלביש שבו מסוגל ע"י התפשתוטו מלמעלה למטה ניתן לקבל את האור
7. מסקנה נפשית: לא ניתן לאדם לקבל שום ידיע ושום תענוג אם לא יודע לשלב את ב' הכוחות בהתייחסות שלו לאותה המציאות המופיעה מולו. שהם ההשתוקקות לדבר והיכולת לדחות את הדבר. השילוב של ב' הכחות והחיבור שלהם הוא המאפשר לבנות כלי לקבל את התענוג או הידיעה מאותו הדבר.

✨תלמוד עשר הספירות✨ רוצים להכיר את החוקים הרוחניים שמקיימים את העולם❓רוצים להתחיל בלימוד עליו אומרים גדולי עולם כי הוא הוא שיביא את גאולת עם ישראל ואור המשיח❓רוצים להתקדם בעבודת ה' ולחדור לעומק התורה הקדושה ופנימיותה❓רוצים להכיר את החוקים הרוחניים שהנפש שלכם פועלת על פיהם❓ רוצים ללמוד את חכמת הקבלה בצורה מדוייקת ועמוקה❓רוצים להבין את הסודות מאחורי סיפורי התורה❓
הצטרפו עכשיו ללימוד מרתק יחד עם אלפי הלומדים בסבב 4 של: תלמוד עשר הספירות לימוד הדף היומי עם הרב אדם סיני שליט"א.
▫ליחצו על הקישור כדי לראות את כל הפרטים▫ http://land.hasulam.co.il/tass4
▫כדי לטעום מהשיעור הראשון ▫ כדי להירשם ולגלות עוד הפתעות… מחכים לך!

הדף היומי בתע"ס | חלק ב' עמוד פ | שיעור 44

מקור:

בחכמה דפרטי פרטיות שבחכמה, ח'

דאו"י וב' דאו"ח.

קיט) ועד"ז בחכמה הפרטית, שבע"ס הפרטיות דחכמה הכללית, שנקרא חכמה דחכמה, יש שמונה דאו"י ממעלה למטה, ושנים דאו"ח ממטה למעלה. ועד"ז בבינה הפרטית שבע"ס הפרטיות דחכמה הכללית, יש ז' דאו"י ממעלה למטה, וג' דאו"ח ממטה למעלה. ועד"ז בחסד, ועד"ז בגבורה, וכו' עד המלכות הפרטית שבע"ס ההן דחכמה הכללית, שנקראת מלכות דחכמה, שיש בה גם כן ע"ס פרטי פרטיות של או"ח, דהיינו מכח מה שהיא מלבישה בהכרח, את כל הע"ס הפרטיות דחכמה הכללית, ושולחת להן הארותיה כנ"ל, שנמצא בהכרח, שכולן עברו דרכה, וקנו מקומן בתוכה, כנ"ל.

קכ) וכמו כן ממש נבחנות בבינה הפרטיות את הע"ס דפרטי פרטיות שלה. ועד"ז בחסד הפרטי, ובגבורה הפרטית עד למלכות הפרטית ואין צורך להאריך יותר בזה. אלא נבאר עוד ספירה אחת של פרטי פרטיות להראות איך גם היא לבדה לעצמה, נבחנת ממש על פי אותו ההכרח, לע"ס בפני עצמה, שהן עתה ע"ס פרטיות דפרטי פרטיות.

קכא) וכשנקח להבחין את הבינה דפרטי פרטיות, שהיא למשל ספירה אחת מעה"ס דפרטי פרטיות שנמצאות בחכמה הפרטית, שבהע"ס דחכמה הכללית, שנקראת בינה שבחכמה דחכמה, תמצא ג"כ בה לבדה לעצמה עשר ספירות, על פי אותו הדרך הנ"ל, דהיינו ז' דאור ישר שעברו בה ממעלה למטה, וג' דאו"ח שעברו בה ממטה למעלה.

קכב) וכן אפשר לפרט ולהבחין כן, עד אין קץ ממש, שהרי תמיד, אם אתה לוקח איזו ספירה, ואפילו אחר ההתפרטות של הפעם האלף, הנה לקחת הספירה ההיא מתוך סדר

של ע"ס, וא"כ בהכרח, שחלק מעה"ס ההן, עברו דרך אותה הספירה ממעלה למטה, וחלק מהן עברו ממטה למעלה, שבזה קנו עה"ס ההן בהכרח את מקומן באותה הספירה לנצחיות כנ"ל, וא"כ, יש לך כל הע"ס בהכרח באותה הספירה, והבן היטב.

קכג) אמנם תשכיל, אשר אע"פ שאתה הולך ומפרט מעשר לעשר, ועשר השניות לשלישיות וכו', עכ"ז, אל תדמה בדעתך, שכל הספירות נשארות שוות, אלא שהולכות ומשתנות מאד בדרך התפרטותן, ואין האחת שוה לחברתה, והוא משום, שהאורות דאור ישר, באים תמיד שלא במקומם, בדרך ההתפרטות בכל הספירות, זולת בהכתר, שהרי בחכמה, הלא אין שם אלא שמונה של אור ישר, דהיינו מחכמה ולמטה, ושתים דאו"ח יסוד ומלכות, וא"כ באים השמונה אורות דאור ישר, בבחינת הכלים היותר זכים, כנ"ל דהיינו מכתר עד הוד, והשתים דאו"ח ביסוד ומלכות, הרי שאור דחכמה בא בכלי דכתר, ואור דבינה בכלי דחכמה וכו', עד אור דיסוד בכלי דהוד. הרי, שהאורות דאו"י באו כולם שלא במקומם, אלא רק האו"ח בא תמיד במקומו, כי או"ח דיסוד בא בכלי דיסוד, ואו"ח דמלכות בכלי מלכות דמלכות.

קכד) ועד"ז הבינה, שאין לה רק ז' אורות דאור ישר, שהמה מתקבלים בכלים היותר זכים, כנ"ל שכל המקבל מקבל בדבר היותר זך,דהיינו מכתר עד נצח, ונמצא אור הבינה בכלי דכתר, ואור החסד בחכמה עד אור היסוד בכלי דנצח, אלא רק ג' האורות דאור חוזר באים במקומם, אורות: הוד, יסוד, מלכות, בהכלים דהוד יסוד מלכות.

קכה) ולפי המבואר, יש הבחן גדול בין בינה פרטית דכתר, ובין בינה פרטית דחכמה, ובין הבינה פרטית דבינה וכו', כי רק בבינה דכתר נמצא אור הבינה בכלי שלה משא"כ בבינה דחכמה, הלא אין שם אלא אור החסד בכלי דבינה. ובבינה דבינה, הלא אין שם אלא אור הגבורה בכלי דבינה וכן כלם הרי שהאחת אינו דומה לחברתה.

קכו) ואפילו האורות דאו"ח, שאינם מחליפים מקומם, כנ"ל, עכ"ז יש להבחין גם

הסתכלות       תלמוד עשר הספירות  פנימית                        פא

בהם שינויים בדרך ההתפרטות, להיות האו"ח בכל מקום שהוא, נמצאת מתפשטת לו הארה מאור ישר, ולפיכך למשל ביסוד דחכמה, מתפשטת לו הארה מאו"י דהוד דחכמה, אמנם ביסוד דבינה, מתפשטת לו הארה מנצח דבינה, כי בהוד דבינה אין שם אור ישר, כנ"ל.

קכז) אמנם היוצא מהכלל האמור הוא, אם אתה תשמור לפרוט רק את הספירה הכוללת ביחוד, רצוני לומר, כי תקח למשל ספירת בינה הכללית, ותלך ותפרוט אותה

מעשר לעשר, דהיינו למשל, כי תפרוט את הבינה הפרטית דפרטית, מעשר ספירות דבינה הפרטית, של הע"ס דבינה הכללית, שנקראת בינה של בינה דבינה, אז יהיו כולן שוות זה לזה בלי הפרש כלל, שהרי בכולן תמצא, ז' דאו"י בז' כלים העליונים כח"ב חג"ת נצח, וג' דאו"ח בג' כלים תחתונים הוד יסוד מלכות, ועד"ז אפילו אחר ההתפרטות בפעם האלף, ועד"ז בשאר הספירות.

סיכום:

למדנו שכאשר לוקחים ספירה פרטית אז הספירות הפרטיות יתנהגו כמו הספירות הכלליות.

בכל התפרטות תמיד כל ספירה ביחס המבנה שלה מצד הספירות – תמיד תהיה אותו הדבר. אז מה משנה באיזו מסגרת אתה נמצא? השונות היא בהארה הפרטית של כל אחד.

ההארה של כל הבחינות הפרטיות היא הארה שלמה. לספירה יש שלימות מצד עצמה אבל יחסר בה האור של הספירה שמעליה. תמיד צריך לראות את 'המשפחה' – ספירה דמה? לכן לא שופטים פרט בפני עצמו, אלא לאיזה כלל הוא שייך ולאיזו תת משפחה משוייך. הכלל הוא שגורם לשינוי. לכן יהיה הבדל.

למדנו על מבנה החומרים במציאות. הם בנויים בסדר מופתי, מפורט ומאורגן כך שכל פרט יעשה את התפקיד שלו. השינוי הוא בין יכולת ההתפשטות לגבול. הגבול (או"ח) הוא שקובע את האידאה.

צריך ללכת לפי שתי הצורות – או"י ואו"ח – מח ימין ומח שמאל – התפשטות וגבול. ואז נוצר הקו האמצעי המבטא את השלמות של אותו חומר. לכל אחד קו אמצעי שונה ובו נוכל להנות לפי תכנית הבורא.

סיכום בנקודות שיעור 44 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ט' עמוד פ' ד' תמוז תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. כל פרט דומה, שווה במבנה שלו, בכל המקומות. למשל חכמה דכתר, חכמה דחכמה וחכמה דבינה וכו' לכולן יש מבנה של 8 דאור ישר ו2- דאור חוזר וכן בכל הספירות.
2. נוצרת קושיה, שאם הפרטים של כתר הם בדיוק כמו הפרטים של חכמה ובדיוק כמו הפרטים של בינה, אז אין הבדל בין כתר לחכמה לבינה. זה הרי לא יתכן. אם כן, מה ההבדל ביניהם?
3. כל בחינה פרטית, למשל בינה דחכמה, או בינה דבינה, או בינה דחסד, תימדד לא רק על פי עצמה, שהיא בכולן 7 דאור ישר ו-3 דאור חוזר, אלא גם על פי השיוך שלה לאותו כלל בו היא נמצאת.
4. השיוך לכלל קובע איזו הארה תהיה במבנה של אותו פרט. למשל בבינה דכתר יאיר אור הבינה, בבינה דחכמה יאיר אור החסד, בבינה דבינה יאיר אור הגבורה, בבינה דחסד יאיר אור התפארת וכן הלאה. למרות שכולן 7 ו3, כל אחת מוארת באופן אחר ולכן הכלל יהיה שונה למרות שהמבנה של הפרטים הוא דומה.
5. המסקנה שלנו מפרק ט' היא שהמבנה של כל החומרים בעולם, לפרטי פרטיהם, בנוי כך שיש סדר הן מצד הפרט והן מצד שיוכו לכלל, כשכל המבנים מחויבים להיות בנויים מצד הבורא, שהוא התפשטות, ומצד הנברא, שהוא התגברות והיחד והסינתזה שהוא קו אמצעי הוא שמראה לנו את סוג החומר שעליו מדברים ואגב סוגי החומרים, נבין את הכללים שבהם אנו מדברים.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

בשיעור הקודם למדנו על איך בנויות נהי"מ, אחרי שיעור שלפניו בו למדנו על כח"ב ות"ת.

מעניין אותנו דבר אחד – איך מבחינה נפשית אני יכול לאהוב את הבורא, ואני לא יכול לתפשוש אהבה מבלי לראות את הפרטים שלו.

כל מה שמגיע אלי בחיי – הוא כדי לראות את אהבת השם, ולכן כשאנחנו בוחנים את הספירות אנחנו לומדים איך לראות את החיים כדי להבין אהבה.

אומר – איך אתה מפרש את האו"י כדי להבין את האו"ח. התפישה צריכה להיות – אני תופש אגב הערכים הנגזרים תוך יתר דביקות.

כשאני רואה דבר אמוני ועצום מספיק לי אור הנפש כדי להבין כדי לקבל מושג.

או"ח של מלכות נותן להרגיש את כל הספירות. זה בי.

העבודה שיש היא גדולה כדי לתפוש את העצמי. לכן הרבה יותר קל לראות על החבר או על מה שקרה בעבר, מאשר לראות על עצמי. התפישה הטבעית היא הרצון העצמי.

למדנו היום על המבנה – דיברנו על המבנה הפרטי של כל מה שיש במציאות.

אם יש ע"ס שבונות את המציאות – כל ספירה מכילה או"י ואו"ח וזה המבנה כולו.

טכנית – כל הספירות שמתחת לכתר כל האורות עוברים דרכם.

כל בחינה באופן מדוד. האידאל הוא לפרוט את הספירות לפרטי פרטיות כדי להבין אותן.

מתחלק ז"א כשאתה בא לראות פרטים בכל מבנה של כל דבר במציאות, תמיד יהיה מחולק לעשר. חלק באו"י וחלק באו"ח. כל אחת מהן היא תכונה נפשית.

לא מעניין מבחינה חיצונית. מעניינת הפנימיות – איך לעשות מזה אהבת השם. בחינת או"ח. אחרת באו"י התפישה היא טכנית בלבד, מבחינת הטבע ולא הויה.

הפרטים מתנהגים כמו הכלל של אותו הפרט. כל הבינות בעולם יהיו תמיד 7 דאו"י ו3 דאו"ח.

למה? כי בכל מדרגה מתפרטות ע"ס. מאיפה זה בא ולאן אני רוצה לקחת את זה. המלכות אומרת 'אני רוצה דביקות' והכתר אומר 'אני רוצה להבין את זה'.

המלכות שמעלה או"ח פרטי בתוך הכתר מעלה אור פרטי לכל ע"ס.

הרעיון בנוי עפי המבנה הכללי.

סיכום בנקודות:

1. מבנה של כל אח מהחומרים, מהספירות במציאות בנוי מאו"י ואו"ח. לכתר יש 9 בח' דאו"י ו1 דאו"ח, לחכמה 8 דאו"י ו2 דאו"ח, וכן הלאה עד מלכות.
2. אין תפישה של פרט במציאות בלי או"ח. כל תפישה היא רק עפ"י או"ח. בלי האידאל של או"ח – יתר דבקות – אין תפישה אמיתית ושלמה בשום פרט במציאות.
3. גם הפרטים שבכל פרט מתנהגים כמו הבחינה הכללית של אותה בחינה, למשל חכמה דכתר יהיו לה 8 בחינות דאו"י ו-2 דאו"ח.
4. כנ"ל בינה, וכן הלאה.
5. אל לנו להתפלא מהעובדה שמלכות דכתר הפרטית שיש לה רק או"ח דנפש יכולה לתת 10 בח' דאו"ח עד שמעלה לכתר או"ח. זאת מתוך העובדה שגם המלכות מורכבת. ואם אני תופש את הפרטים שבתוך הכתר יש שם או"ח לכל פרט.
6. כפי שהכתר מתחלק לפרטים כך גם החכמה מתחלקת לפרטים, למשל הכתר של החכמה יהיה בנוי מ9 דאו"י ו1 דאוח, וכך הלאה בכל הספירות.

סיכום בנקודות, תע"ס ח"ב.
עמוד עח' שיעור 42
1. בשיעור הקודם למדנו, את המבנה של החומרים הנפשיים של כתר עד ת"ת. בשיעור זה למדנו את המבנה של נצח הוא יסוד ומלכות.
2. בנצח, ג' דאו"י וז' דאו"ח. בהוד ב' דאו"י וח' דאו"ח. ביסוד ט' דאו"ח ואחד דאו"י. במלכות י' דאור חוזר.
3. רק ע"י מלכות דאו"ח יש משלמות בתפיסת הפרט. דהיינו רק ע"י תפיסה אידיאליסטית ערכית שנגזרת מהרצון ליתר דבקות, ניתן לראות ולהשיג את הדבר בשלמותו. כל זה שהתפיסה את המציאות הן הגשמית והן הנפשית/רוחנית אינה באופן זה – משמע שראינו דבר שאינו אמתי.
4. כל אחת מהספ' הפרטיות והפרטי פרטיות מתנהגת כמו הספירה הכללית הדומה לה. למשל כתר שלמדנו שמורכבת מ-ט' דאו"י וא' דו"ח. אז גם הכתר דבינה וגם הכתר דחכמה דבירה וכן כתר בכל מקום מתמיד יהיה בנוי מט' דאו"י וא' דו"ח וכן כל הספירות בכל מקום שהן.
היכולת שלי לתפוס פרט קטן במציאות היא ביכולת שלי לראות את הפרט הזה כקשוא לאידאה. הדרך לעשות זאת היא ע"י מעשה שיפעים את הלבבות להסכים ולהאמין במחשבה באידיאליסטית של אותו פרט.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

סיכום בנקודות, תע"ס ח"ב.
עמוד עח' שיעור 42
1. בשיעור הקודם למדנו, את המבנה של החומרים הנפשיים של כתר עד ת"ת. בשיעור זה למדנו את המבנה של נצח הוא יסוד ומלכות.
2. בנצח, ג' דאו"י וז' דאו"ח. בהוד ב' דאו"י וח' דאו"ח. ביסוד ט' דאו"ח ואחד דאו"י. במלכות י' דאור חוזר.
3. רק ע"י מלכות דאו"ח יש משלמות בתפיסת הפרט. דהיינו רק ע"י תפיסה אידיאליסטית ערכית שנגזרת מהרצון ליתר דבקות, ניתן לראות ולהשיג את הדבר בשלמותו. כל זה שהתפיסה את המציאות הן הגשמית והן הנפשית/רוחנית אינה באופן זה – משמע שראינו דבר שאינו אמתי.
4. כל אחת מהספ' הפרטיות והפרטי פרטיות מתנהגת כמו הספירה הכללית הדומה לה. למשל כתר שלמדנו שמורכבת מ-ט' דאו"י וא' דו"ח. אז גם הכתר דבינה וגם הכתר דחכמה דבירה וכן כתר בכל מקום מתמיד יהיה בנוי מט' דאו"י וא' דו"ח וכן כל הספירות בכל מקום שהן.
היכולת שלי לתפוס פרט קטן במציאות היא ביכולת שלי לראות את הפרט הזה כקשוא לאידאה. הדרך לעשות זאת היא ע"י מעשה שיפעים את הלבבות להסכים ולהאמין במחשבה באידיאליסטית של אותו פרט.