1. מהו עיקר הזווג ומדוע (קו אמצעי או ב' קוים)?
2. מה ההבדל בין השם למילוי ?
3. מי שפל יותר השם או המילוי? הסבר ונמק.
4. מי נכנס בעיבור תחילה, השם או המילוי ומדוע (הבא משל כדוגמא)?

אלף יא-אלף יב
1. מה הם ג' ההבחנות של העיבור לפרטיהם ?
2. האם כל תיקון הכלים במדור התחתון והניצוצין במדור האמצעי וכו' ? אם לא הסבר כיצד נעשה הדבר (להדגיש את ענין המסך) ?
3. הסבר את עניין ההתכללות בעניין אנ"ך ?
4. מדוע צריך לעבר את הזו"ן אם כבר יצאו בעולם הנקודים ומהו התיקון הנצרך לעשות בהם מחדש?

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

. אילו ד' סוגי כלים יש לאחר שביה"כ?
2. איזה זיווג עושה המדרגה ה-ה' ביום חול ואיזה בשבת ביחס למדרגה ה-ו'?
3. מהו הדגש שלא עולים נה"י האמיתיים?
4. מה ההבדל בין תיקון הזמן לתיקון המקום? כיצד זה נוגע לזיווג הנעשה ביום השבת על אח"פ דעלייה?

1. מה היחס מדרגה ה' למדרגה ה-ו'?
2. איך אפשר שהשם לא מתוקן בעוד שהמילוי של אותו שם מתוקן?
3. מה ההבדל המהותי בין ד' מדרגות ראשונות לבין המדרגות מ-ה' ומטה?
4. מהו הקשר שנוצר בין מדרגה ה-ה' ולמדרגה ה-ו' בעקבות צ"ב וכיצד זה מלמד אותנו על תיקון העוביות של מדרגה ה-ו' טרם תיקון השמות?
5. מי נקרא קב חרובין ומדוע אור ע"ב ס"ג לא מאפשר את תיקון קב חרובין זה?
6. מהו מצב המתאר את קטיעת הרגלים שנתעלו למעלה (של מדרגה ה-ו')?
7. היכן נוהג החוק שהכלים העליונים נגדלים תחילה? אגב כך מדוע חוק זה אינו מכריע את העובדה שהשמות של מדרגה ה-ו' יתוקנו טרם העוביות?

1. מהם ח' הבחינות המחלקים את עולם הניקודים? (ניתן להסתייע בחלק י"T בתשובה צ"ה).
2. מהו קב חרובין ומהו קב טהור?
3. מהי מחלוקת בין בית שמאי לבין הילל בעניין הפרשת חלה?

1. כיצד הוא החשבון של היכר העובר לאחר ג' חודשים ביחס לניצוצין?
2. מהו התיקון בעולם אצילות המאפשר להשתמש במלכות שהיא צד הנקבא הנקראת בת?
3. מהו המושג "תיפלות" עפ"י בעה"ס וכיצד הגדרת מושג זה מסבירה את העדפת האישה בקב ותיפלות מ-ט' קבים ופרישות? הסבר אגב כך מהו אותו קב? מהם ט' הקבין שמותרת עליהם האישה?

1. איזה בחינת ניצוצין ואיזה בחינת אורות נתקנים ונכנסים בכל אחד מ-ג' השלבים של כל אחד מ-ג' החודשים?
2. מדוע מדבר בעיקר מבחינת הניצוצין למרות שמתקנים אנ"כ (אורות, ניצוצין וכלים)
3. מה ההגיון שמוביל את הידיעה שאין בשר חי יכול לעמוד בלי מלח יותר מ-ג' ימים כפי שמופיע בסנהדרין.

א'לג-א'לד
1. מהם ב' השרשים שישנם בז"א ומה המקור של כל אחד משרשים אלו?
2. הסבר את המושגים עצם והתכללות ואגב כך הראה מיהו עצם הז"א ומיהו עצם הנוקבא מבחינת שרש ה-א' ומבחינת שרש ה-ב'.
3. היכן מתתקן הז"א ומדוע מדברים בעיקר מספירות של א"א ביחס אליו ומהו עיקר התיקון המדובר בקטע זה שלמדנו?

1. מי הם בעלי קבין וכיצד הם מקבלים את תיקונם מבחינת הקטע היוצא בקב שלו?
2. מאיזה מלכות מדבר כאשר אומר שהמלכות לוקחת את ההוד דהוד של א"א?
3. מדוע במצב העיבור אין מדברים מהזיווגים של ז"א עצמם – מהזיווגים של מי מדברים ומדוע?
4. מהו השם? כיצד ניתן לגלות אותו? מה תפקיד המסך ותפקיד העוביות בגילוי זה?

בס"ד
1. מה הם ב' הטעמים שנקרא קטע?
2. מדוע אין המילויים של מדרגה ה-ו' יכולים לקבל מהשמות שלהם?
3. מהו חילול שבת? ומדוע בגינו העונש הוא מיתה?
4. מדוע בגמר תיקון כן ניתן לעשות זיווג על השמות של
מדרגה ה- ו'?

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

א'מא-א'מב
1. מדוע אנו מגדירים את בניית ז"א עפ"י נה"י דא"א?
2. מדוע כל בחינה מהנה"י מתחלקת ל-ג' וכל אחת מחלקים אלו מתכפלת?
3. אילו בחינות בונים ש"א דנצח הוד?
4. מדוע מש"ת דנצח נבנה קו אמצעי דז"א דעיבור? כיצד הוא קשור גם לת"ת?
5. אילו ב' מלכויות נבנו מש"ת דהוד דא"א? מה מהן וכיצד שייך למלכות הנפרדת?

1. מדוע בא"א לא נתעלה גם היסוד לבחינת חג"ת במצב העיבור?
2. מאיזה שרש נעשה ראש לז"א בגדלות ומאיזה שרש נעשה ראש לז"א בעיבור? מדוע ומה ההשלכות לכך מצד הדעת?
3. מהם ב' הראשים שישנם במציאות? הרחב את תשובתך הן מצד השקפה והן מצד עבודת ה'?

1. כיצד מתחלקים תנה"י דא"א ל-ט' בחינות דז"א?
2. מהו הכלל לעשיית ראש?
3. מהיכן אנו למדים שכל בחינה מתחלקת ל-ג' ומדוע זה פועל בכל ספירה וספירה?
4. מדוע ב' שלישים דחג"ת עולים לבחינת חב"ד ואילו רק שליש עליון דנה"י עולה לבחינת חג"ת? מהיכן לומדים כל בחינה ומדוע? הסבר בהרחבה.

1. מאיזו בחינה נחשב היסוד לגוף ומאיזו בחינה לראש?
2. מדוע קורא ליסוד בחינת כתר לכל הגוף?
3. הסבר את המושג "פורח באויר" המסביר את מציאות היסוד בעיבור דז"א.
4. אם היסוד לא עלה לחג"ת כיצד הוא נעשה ראש? והרי יש לנו כלל שמנה"י לא יכול להתהוות ראש.

1. כיצד מסביר את המחלוקת בדבר הכתוב שבעיבור א' הוא בסוד ו"ק, שבהתפשטותו יש רק ו' קצוות גמורים, ובעיבור ב' התגלה בו ג"ר ואז הוא שלם ב-י' ספירות גמורות? והרי למדנו בספר היצירה עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה.
2. מאיזה גיל נפשי מתחיל ישוב הדעת של האדם?
3. מדוע נחשב הקטן שהוא אכזרי ובעל חימה יתירה וכעס הרבה?
4. מדוע אנו משתמשים במושג מוחין לקטן? כיצד צריכים להבין מושג זה? שהרי מוחין זה רחמים וקטן הוא אכזרי ובעל דינים.
5. הגדר ג' מצבים בחייך שבהם אתה מתנהג כקטן, כזקן, כעתיק. מה הינך מתכון לעשות כדי לעלות במוסלול חייך בהיותך קטן עד להיותך עתיק?