פרק ג שיעור 27 עמוד קל'
בסבת מלכות דעליון שנעשה כתר לתחתון, מתקשרים העולמות זה בזה , לקבל הארה זה מזה.
ו) ואמנם כל זה הבחינה שהיתה בכל העולמות, הכל היה לתועלת העולמות, כדי לקשר זה בזה וזה בזה, כדי שיוכלו לקבל הארה זה מזה וזה מזה, על ידי היות סיום האצילות תחילת רישא דבריאה ממש, וכן בשאר העולמות.
בסבת מלכות דאצילות המלובשת בכתר דבריאה, שבהיכל קדש קדשים,
יכול ההיכל ההוא לעלות לאצילות ביום השבת .
ז) וז"ס יום השבת, כי אז, נתוסף קדושה בעולמות, ואז נ היכל העליון קדשי קדשים דבריאה, חוזר לעלות אל האצילות, ונעשה אצילות גמור ממש לטעם הנ"ל. וכיוצא בזה בשאר העולמות ואין להאריך.
אין יותר בכל נאצל, מד' מדרגות חו"ב תו"מ , ובחינה אמצעית בין מאציל לנאצל,
שהוא כתר, שיש בו בחינת מאציל ובחינת נאצל.
* ח) הכלל היוצא מזה, כי האמת הוא שהנאצל אין בו רק ד' מדרגות, שהם ד' אותיות הויה, והם אצילות בריאה יצירה עשיה, והם חכמה ובינה תפארת ומלכות. כי לכן התורה התחילה מבראשית, ואין ראשית אלא חכמה, כמארז"ל, ס ואמרו כן בלשון שלילה, כדי לשלול את הכתר. אמנם יש בחינה אמצעית, כולל ב' בחינות: מאציל, ונאצל. והוא הנקרא כתר, וכתר זה יש בו כללות כל מה שלמעלה ממנו, ואף אם הוא קטן מכולם יונק מכולם, ויש בו שורש כל הי"ס הנאצלים, והוא משפיע בכולם.
* עץ חיים שער מ"ב פ"א בסופו.
נ) ראש דבריאה, ששם מלובשת נקודה דמלכות דאצילות, נקרא היכל קדשי קדשים, וכל ההיכל הזה, עולה עם הנקודה לאצילות ביום השבת, מכח הנקודה דאצילות המלובשת שם.
ס) שהיה להם לומר שראשית היא חכמה, ולמה אמרו אין ראשית אלא חכמה, שהמשמעות הוא ולא דבר אחר: והיינו "לשלול את הכתר" ללמדך, שכתר אינו ראשית להעולם, אלא חכמה הוא ראשית העולם, כי גם העולם בכללו יש לו ד' בחינות חו"ב תו"מ, אשר חכמה היא הבחינה ראשונה שבהן, אבל הכתר הוא אינו נחשב מבחינת העולם, אלא אמצעי כנ"ל, והוא בפ"ע ג"כ כולל ד' בחינות, כנ"ל.
כשמונים ד', הוא מספר הנאצלים בפועל. וכשמונים ה', הוא כשאנו חושבים עמהם הכתר, שבו מאציל ונאצל.
ט) ובזה אל תתמה, אם לפעמים אנו אומרים כי ע יוד ספירות, נחלקים לד' אותיות הויה, ופעמים אנו אומרים שנחלקין לה' פרצופין והוא כשאנו אומרים שהוא ד', הוא מנין הנאצלים ממש בפועל, וכשאנו מונין ה' פרצופים, הוא כשאנו מונין שורש המאציל עם הנאצלים עצמם.
ע) אמנם אין העשר הספירות נחלקות לעשרה פרצופין, והטעם הוא, כי שש ספירות חג"ת נה"י אינן עושות ששה פרצופים, להיותן כולן רק בחינה אחת בעביות המסך, ובשיעור הקומה, דהיינו בחי"ג, וע"כ כולן יחד יוצאות מזווג דהכאה אחד, ונחשבות ע"כ פרצוף אחד. וענין ההבחן מבין שש הספירות חג"ת נה"י, יתבאר בשיעורים הבאים בע"ה.
סיכום: למדנו בשיעור הקודם על מיעוט הלבנה שאומר שההסכמה להתמעט צד הבריאה זה מאפשר את האמונה בבחירה ביתר דביקות, העוברת כחוט השני בכל העולמות. אתה פוגש את צד העיגול שהוא צד נעלם. אם אתה מוכן למעט אותו ואומר שהמצב לא קובע, שההשתוקקות לא קובעת אז אפשר לפגוש את הבחירה ביתר דביקות שהיא נקודת העתיק היורד מעולם לעולם.
מיעוט הלבנה גורם לאמונה וכל חודש, ולכן החודשים הבאים מבח' הלבנה הם אמונה, והראשון לחודשים, חידוש הלבנה מצד הבריאה שבחר ביתר דבקות – בניסן, כמו נס הבוקע את המסך. אמונה מעל המחשבה נקראת נס.
הבנו שאותו כתר, אותה בקיעה נמצאת בכל העולמות ונשארת שם תמיד. צריך ללמוד כיצד להתחבר אליה.
מספר לנו שבזכות מלכות דעליון שנעשה כתר לתחתון נעשה קשר בין העולמות, ודרך נקודה זו שהיא קשר לעליון יכולה לחזור ולעלות אליו, מייצר קשר מא"ס עד למקום הכי נמוך שלך – למשל, אם צריך להחזיק עיפרון – גם לזה יש קשר לדביקות. בגלל אותו מיעוט – עתיק שבכל עולם ועולם יכול לעלות ולרדת בזכות האמונה, כמו שבשבת מתווספת קדושה ועולים לעולם יותר עליון – התפילה מאפשרת. צריך לחשוב דרך הסיבות לתוצאות. התוצאה תנהג בך. לחשוב דרך הסיבות והכללים והשורשים.
עוד סיפר לנו שאין יותר בכל נאצל מד' מדרגות – ח"ב תו"מ. ועוד יש בחינה אמצעית בין מאציל לנאצל הנקראת כתר שבו יש מאציל ונאצל. כשסופר את עולם המחשבה, את מה שיכול לספור, לחשוב עליו – סופר ד בח' חב תו"מ, כשמדבר על העולם אומר – ראשית חכמה – אין ראשית אלא חכמה – 'כולם בחכמה עשית'. בא לשלול את הכתר שאינו ראשית, לא לפני או אחרי אלא הכלל – בין מאציל לנאצל וצריך להתייחס אליו ככתר שנמצא על הראש ולא חלק מהגוף. הוא מכתר, מסבב את הכל. הוא הסיבה הראשונית שדרכה עובד הכל. אם נרצה לראות את הסיבה שלו נעלה לעולם יותר גבוה.
פה נוצרה בעיה לכאורה כי למדנו בסהי"צ 10 ולא 9. איך אומר שיש ד' בח' חו"ב תו"מ וד' עולמות אבי"ע, הרי יש ע"ס. יש 2 בעיות – א. איך 10 נהיו רק 5 פרצצופים ולמה ב-5 הפרצופים אומר שרק 4 מהם יש נאצל ובכל עולם יש משהו שאינו שייך לנאצל. אומר שכשמונה ע"ס אז חג"ת נה"י כולם גובה קומה אחת, פרצוף אחד. לכן לא בעיה שיש רק 5 פרצופים מע"ס, וכבר למדנו שכתר הוא הבח' שמקשרת בין 2 העולמות, לכן מונה י"ס שמחולקות לד' אותיות הויה ושורש.
שיעור 27 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' ק"ל – ז' אב תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. מיעוט הלבנה מאפשר שיהיה עתיק, דהיינו אמונה וכתר בכל עולם
2. הכתר נבחן למקשר בין עולם לעולם, נמצא מעל העולם בו הוא מצוי ומתחת לעולם העליון ממנו. אבל יש בו משניהם
3. בהיות הכתר מורכב גם ממאציל וגם מנאצל הוא מאפשר שיהיה קשר בין העולמות, מהעולם התחתון ביותר ועד לאינסוף.
4. הקשר בין העולמות מתהווה ע"י היכולת שמתווספת קדושה ע"י עליית העולמות כמו ביום השבת. לעלות לעולם גבוה יותר, הפירוש הוא לחשוב מהסיבות המהוות את התוצאה. דהיינו מהכללים ולא רק מהפרטים, דהיינו מהרוחניות ולא רק מהמעשה.
5. בכל נאצל יש רק ד' מדרגות חו"ב ת"ת ומלכות ובחינה אמצעית בין המאציל לנאצל שנק' כתר. ואין ראשית אלא חכמה
6. נאמר בצורת שלילה אין ראשית אלא חכמה כדי לשלול את הכתר שהוא לא ראשית אלא בחינה אמצעית.
7 לכאורה נוצרה לנו סתירה למה שכתוב עשר ולא תשע. שהרי הכתר הוא אינו חלק מהנאצל. והתשובה לכך היא, שעשר, לא הכוונה לנאצל אלא לספירות. ולכן יש עשר ספירות יחד עם הכתר. ומה שהם חמישה פרצופים הוא, היות וכל הבח' של ז"א חג"ת נה"י הם בגובה קומה אחד והוא הקובע את הפרצוף.
1. מיעוט הלבנה מאפשר שיהיה עתיק, דהיינו אמונה וכתר בכל עולם
2. הכתר נבחן למקשר בין עולם לעולם, נמצא מעל העולם בו הוא מצוי ומתחת לעולם העליון ממנו. אבל יש בו משניהם
3. בהיות הכתר מורכב גם ממאציל וגם מנאצל הוא מאפשר שיהיה קשר בין העולמות, מהעולם התחתון ביותר ועד לאינסוף.
4. הקשר בין העולמות מתהווה ע"י היכולת שמתווספת קדושה ע"י עליית העולמות כמו ביום השבת. לעלות לעולם גבוה יותר, הפירוש הוא לחשוב מהסיבות המהוות את התוצאה. דהיינו מהכללים ולא רק מהפרטים, דהיינו מהרוחניות ולא רק מהמעשה.
5. בכל נאצל יש רק ד' מדרגות חו"ב ת"ת ומלכות ובחינה אמצעית בין המאציל לנאצל שנק' כתר. ואין ראשית אלא חכמה
6. נאמר בצורת שלילה אין ראשית אלא חכמה כדי לשלול את הכתר שהוא לא ראשית אלא בחינה אמצעית.
7 לכאורה נוצרה לנו סתירה למה שכתוב עשר ולא תשע. שהרי הכתר הוא אינו חלק מהנאצל. והתשובה לכך היא, שעשר, לא הכוונה לנאצל אלא לספירות. ולכן יש עשר ספירות יחד עם הכתר. ומה שהם חמישה פרצופים הוא, היות וכל הבח' של ז"א חג"ת נה"י הם בגובה קומה אחד והוא הקובע את הפרצוף.