בס"ד

חלק ג שיעור 18 עמוד קכ

וכל בחינה מד' בחינות שבאדם כלולה מד'. הרוחניות, היא חיה, נשמה, רוח, נפש. הגוף הוא עצמות, גידין, בשר, עור. הלבושים, הם כתונת, מכנסים, מצנפת, אבנט. הבית, הוא בית, חצר, שדה, מדבר.

ב) ג וכל בחינות אלו, כלולות מד' בחינות, ואלו הם: בחינה א' של הרוחניות, הנה: ד נשמה לנשמה, ונשמה, רוח, נפש. בחינה הב' שהוא הגוף, הוא: העצמות, שבהם המוח מבפנים, והגידין, והבשר, ועור. וכמש"ה, עור ובשר תלבישני ועצמות וגידין תסוככני. בחינה ג', שהם הלבושים, הנה הם נודעים, שהם לבושים המוכרחים אל כהן הדיוט: כתונת, ומכנסים, מצנפת, ואבנט. כי אותן הד' דכהן גדול, הם לבושים היותר עליונים מאלו, כנזכר בזוהר, שאלו הם לבושים של שם אדני, ואלו הם לבושי שם הויה, אבל עיקרם, אינם אלא ד' בחינות. בחינה הד', והוא הבית, יש: בית, וחצר, ושדה, ומדבר.

בין כל בחינה ובחינה, יש בחינה ממוצעת הכוללת שתיהן.

ג) אמנם, בכל אלו הד' בחינות הפרטיות, יש ה בחינה אחת כוללת כולם, והיא ו ממוצעת בין בחינה ובחינה, הכוללת שתיהן. דוגמא מ"ש חכמי הטבע, כי בין הדומם וצומח, הוא הקוראלי, הנקרא אלמוגים. ובין הצומח והחי, הוא אדני השדה, הנזכר במסכת כלאים, שהוא, כמין כלב, גדל בקרקע, וטבורו נשרש בקרקע, ויונק משם, וכשחותכין הטבור שלו מת. ובין החי והמדבר, הוא הקוף.

בין בורא לנברא, שהוא הרוחניות שבאדם, יש בחינה באמצע, שעליה נאמר, בנים אתם וגו', אלקים אתם. האבות הן המרכבה .

ד) וכעד"ז יש בכאן, כי בין הבורא ית', ז ובין הנברא, שהיא הבחינה הכוללת הרוחניות, יש בחינה באמצע, אשר עליה נאמר בנים אתם לה' אלקיכם, אני אמרתי אלקים אתם, ונאמר, ויעל אלקים מעל אברהם, ואמרו רז"ל, ח האבות הן המרכבה.

אור פנימי

ג) ענין התכללות הזאת, הוא מטעם של הזדככות המסך, הנוהגת בחיוב בכל מדרגה ומדרגה, כמ"ש בהסת"פ (ח"ב פרק ז' אות ע"ב ד"ה ובכדי) עש"ה בכל ההמשך.

ד) הוא אור החכמה, ונקרא ג"כ אור חיה. ואור יחידה הוא כנגד כתר, שהוא בחינת מאציל. וכן המוח שבעצמות, הוא כנגד כתר.

ה) כלומר, הכוללת את ד' הבחינות, והיינו בחינה שניה של הכתר, כמ"ש להלן (פ"ו אות ב'). שהוא השורש להתפשטות הד' הבחינות. והאור של כתר, נק' בשם יחידה.

ו) כלומר, שבחינה שניה שבכתר נבחנת, שהוא ממוצעת בין מדרגה עליונה למדרגה תחתונה, דהיינו בין בחינת מאציל לבחינת נאצל, כל עליונה, נבחנת תמיד לבחינת מאציל כלפי תחתונה, כמ"ש לעיל (פ"ה אות א'), עש"ה.

ז) מדבר כאן מב' העולמות: אצילות ובריאה, שאצילות נקרא בורא, וד' בחינות, שבעולם הבריאה בכללה, נקראות נברא. וכן בכל פרט שבעולם הבריאה, יש בו ד' בחינות כנ"ל. ונשמות הצדיקים מושפעות מאצילות לבריאה כנודע, וז"ש הרב, "שבין הבורא ית' ובין הנברא שהיא הבחינה הכוללת הרוחניות", דהיינו, שיש בחינה ממוצעת, בין הבורא ית' ובין הכתר, שהוא אור היחידה הכוללת הרוחנית של אדם, והיינו, הרוחניות של אדם הנזכר לעיל בדברי הרב (אות א'), הנקרא, נפש, רוח, נשמה, חיה. ויחידה, שה"ס כתר שלהן כוללת כולן, כנ"ל בדיבור הסמוך.

ח) כלומר, שהיחידה של האבות, היא המרכבה לאותה, הבחי' הממוצעת, שבין הבורא ית' ובין היחידה שבהם. מרכבה, פירושה השראה, כדמיון הרוכב השורה על המרכבה המיוחדת לו, כן האלקיית שורה על האבות.

סיכום: עשינו חזרה כללית על מה שלמדנו עד כה. דיברנו על חלק א בו למדנו על הא"ס, שלמותו ועל הצימצום שיצר כלים דעיגולים. למדנו בחלק ב' על אידאת הדבקות הנקראת קו והיחס בין הקו לעיגול.

בחלק ג למדנו על התפשטות האור המחלקת את כלל הבריאה לעולמות בהם חלוקת משנה.

חלוקת אבי"ע והקשר שבין העליון לתחתון. העליון מוליד את התחתון ע"י זיווג דהכאה. כל יח' כזו מובחנת לפי גובה הקומה שבאותה מדרגה וכך מתחבר העיגול לקו לפי האו"ח שבה. 

עד פה מעניין העולמות. בפרק זה למדנו שחלוקה זו הולכת ומתרחבת ומתפרטת לעוד בחינות ועיקר העניין הוא צד האדם – הרוחניות – גוף, לבוש, והיכל, והפרטים שבכ"א מבח' אלה.

הרוחניות מחולקת לנרנח"י והגוף מחולק לעצמות, גידים, בשר ועור, והלבושין מתחלקים לכתונת, מכנסים, מצנפת,  ואבנט שהם לבושי כהן גדול. והבית מחולק לבית, חצר, שדה ומדבר.

כל בחינה מחולקת.

סיפר לנו שבין כל בח' ובח' יש בח' ממוצעת הכוללת את שתיהן, והראה לנו משל מהטבע ואמר שיש בין כל שתי בח' בח' ממוצעת, בין דומם לצומח – אלמוגים, ובין צומח לחי – אדני השדה, ובין החי למדבר – קוף. כך יש ממוצע בין בורא לנברא ואותו אנחנו רוצים להכיר.

מדרגת היחידה, כתר, מלכות דכתר היורדת לנברא הנקראת אמונה, על זה נרחיב בשיעור הבא.

המרכבה היא בח' השראה המחברת אותנו בין העליון לתחתון ואותה צריך ללמוד. כדי ללמוד מהי השראה נלמד בחלק זה בשיעורים הבאים כדי להבין אותה יותר טוב. 

שיעור 18 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קכ, כ"ו תמוז תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. כפי שהעולמות מתחלקים לד' בחינות אבי"ע, כך בתוך כל עולם ועולם יש חלוקות משנה
2. בחי' האדם מחלוקת גם כן לארבע בחינות הנקראים רוחניות גוף לבושים ובית.
3. כל אחת מבחינות האדם מחולקת אף היא: הרוחניות לחיה נשמה רוח ונפש, הגוף לעצמות גידין בשר ועור, הלבושים לכתונת, מכנסים, מצנפת ואבנטו, הבית – לבית חצר שדה ומדבר
4. לכל ב' בחי' יש בחינה ממוצעת המגשרת ביניהם, למשל בין דומם לצומח יש את האלמוגים, בין הצומח לחי יש את אלמוגי השדה, בין החי למדבר יש את הקוף
5. כפי שראינו במשל, כך גם ברוחניות יש בחי' ממוצעת בין הבורא לנברא שהיא הרוחניות שבאדם. לכן רק דרך הרוחניות ולא דרך הגדוף אפשר להתקשר לבורא
6. הנק' הרוחנית היא תמיד מעבר לחוקים שמנהלים את הגוף של אותו עולם והיא נקראת אמונה ורק דרכה אפשר להשיג את אותה רוחניות המקשרת בין המאציל לנאצל