בס"ד

פרק ג שיעור 20 אות קכג'

פרק ו'

מבאר שספירת כתר כוללת ב' בחינות: א) בחינה אחרונה מאין סוף, למשל, מלכות דמלכות דאין סוף ונקראת עתיק. ב) היא שורש הנאצלים והיא נקראת אריך אנפין. וכללות שתיהן נקרא כתר. ובו ד' ענינים:

א. אין יותר בע"ס מד' בחינות חו"ב תו"מ וחכמה היא ראשית. ב. כתר לפעמים הוא במנין הספירות, ולפעמים שלא במנין הספירות, ובמקומו נמנה דעת. ג. כתר הוא ממוצע בין מאציל לנאצל ובו ב' בחינות: א) בחינת מאציל דהיינו למשל מלכות דמלכות דא"ס, ונקרא תוהו, ועתיק. ב) היא בחינת נאצל, שהוא שורש הנאצלים, ונקרא בוהו או א"א. ד. עד"ז מלכות דמלכות דעולם אצילות היא עתיק בעולם הבריאה.

אין יותר בכל נאצל מד' בחינות חו"ב תו"מ, וחכמה היא ספירה ראשונה שבנאצל.

א) ועתה נחזור לדבר בעולמות העליונים, אחר שבארנו המשל נבאר עתה הנמשל, ונאמר, כי א הנמשל אינו רק מד' בחינות יסודות לבד, שהם ד' אותיות הויה, שהם: חכמה, בינה, ת"ת, ומלכות, כנ"ל, ע"כ נמצא שהחכמה נקרא ראשית.

הכתר, לפעמים נמנה בין הע"ס, ולפעמים אינו נמנה, ובמקומו נמנית הדעת .

ב) גם בזה תבין מ"ש, כי לעולם ב הכתר הוא בחינה עליונה, שאינה מכלל העולם ההוא, אלא, דומה אל כתר המלך, שהוא למעלה מראשו ואינו מכללות ראשו, וע"כ, אינה מכלל הספירה, ובמקומו נמנה הדעת, הנזכר בספר יצירה. ועכ"ז, לפעמים אנו מונים אותו בכלל היוד ספירות. והענין יתבאר עם הנ"ל, שיש בחינה אמצעית בין כל בחינה ובחינה, דומה למ"ש חכמי הטבע והביאו הרמב"ן ז"ל בתחילת הפסוק, והארץ היתה תוהו ובוהו, וכתב ג"כ בשם ספר הבהיר, כי קודם שברא הד' יסודות, ברא חומר א' הנקרא היולי, שהוא דבר המוכן לקבל צורת הד' יסודות אחר כך, אבל הוא אינו לובש שום צורה כלל ועיקר. ומה שהוא קודם התהו, נקרא אפס, וכמו מאפס ותהו נחשבו לו.

סיכום: התחלנו פרק ו' בו לומדים רעיון יסודי ביהדות, שאומר שהכתר לא נמנה, הוא מעל הראש ואינו חלק מהבריאה, אלא ממוצע בין בורא לנברא. לא נמנה לא כי לא שייך. שייך אבל לא נספר כי לספור אומר לראות את הפרטים שבדבר, אבל הוא לא עוד פרט. משהו אלוקי שקיים בכל דבר, מעבר לחומר שבכל חומר, מעבר למקרה שבכל מקרה, בלעדיו הדבר אינו שלם, ורק עם המעבר למקרה יכול להתקשר לדבר, אבל הוא לא נמנה.

אומר להתבונן בשם י.ה.ו.ה יש 4 אותיות כנגד ח"ב תו"מ. החכמה היא הספירה הראשונה הנקראת ראשית. הראש נקרא ראש והראשון ראשון. ומי לפני הראשון – אם הוא ראשון אז הוא נמנה. מה יש לפניו? אפס או עשר לפני האחד.

אם למשל סופר עד 20 ומציין 21. מהו ה-20? כתר המדרגה הבא מהעליון ולא שייך לתחתון. לא יכול לתפוש, למנות או לחקור אותו. לא בא בצורת זיווג דהכאה. אין חקירה כי במצב חקירה אפשר להחזיר לעליון. כך נעשתה הבריאה.

אומר שיש ד' אותיות, נמצא שהחכמה היא ההתחלה. אומר שיש בח' ממוצעת כמו בטבע – קוף, אדני השדה, אלמוגים, ובאדם – רביעית הדם, שערות וציפרניים, אוהלים. הבח' הממוצעות שייכות אבל לא נימנות באותה המדרגה.

מנסים לחפש מהי ההתחלה. הכתר אמור להתחיל את המדרגה. אי אפשר להבין בחקירה מה מתחיל את הנקודה. לא עניין של שכל. כמו בחג שבועות – מונים 49 עד שמגיעים למדרגת שבועות שהיא מדרגת ה-50 שבא ממילא. לא צריך להימנות. לא בא לכלל חקירה. כמו רגש. זה נקרא עתיק – נעתק מההשגה. ניצוץ בורא שנמצא בנברא. 

שיעור 20 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
פרק ג' עמ' קכ"ג תמוז תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

קודם, שאלות חזרה
מדוע חכמה נקרא ראשית ועל מה זה מצביע?
מדוע הכתר אינו נמנה ובכל זאת שייך?
מהו המושג היולי?
האם הבחי' הממוצעת בין כל ב' בחי' נמנית או שאינה נמנית? ומדוע?

1. הבחי' הממוצעת בין כל ב' מדרגות אינה נמנית עם המדרגה שמתחתיה
2. רק ד' הבחי' חו"ב ת"ת ומלכות נמנות בספירות והכתר נמצא אך אינו נמנה
3. הכתר הוא מה שניתן מהעליון לתחתון והוא מבטא בצד האמונה מעבר לכל חקירה.
אין בו חיסרון ולכן לא יכול להיות חלק מחקירה ולכן אינו נמנה
4. מה שהוא קודם התהו נקרא אפס שאנחנו נלמד בשיעור הבא
5. מה שאנו אומרים שכתר אינו נמנה לא מבטל את הכתוב בספר היצירה עשר ולא תשע, היות והוא נמצא אבל לא נמנה. ויתרה מכך, אפילו ממחויב שהוא ימצא ובלעדיו לא יהיה קיום ויחד עם זאת אינו נמנה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps