חלק ו' שיעור 3 עמוד שצג'

ג) והנה מתחלה היה בא"ק כך: ג' ראשונות שבו, שהם ע"ב, כתר. ס"ג חכמה ובינה. וזה הס"ג, היה מחציו ולמטה שהם הנקודות שבו, מלובש מטבור ולמטה דא"ק תוך מ"ה וב"ן דא"ק. וכל זה הוא פנימיות א"ק: עצמות, אורות, וכלים.

ג) מתחלה היה בא"ק כך, ג"ר שבו שהם ע"ב כתר: הנה הדברים שבכאן הם אותו הענין המובא לעיל אלא בשינוי לשון, והעתקתים רק מפני שיש בהם איזה חידושים קטנים. וגם כאן סובב על פרצוף ס"ג דא"ק ומקשר בו גם פרצוף ע"ב דא"ק המלובש בו. וכבר ידעת, שפרצוף ס"ג מלביש מפה ולמטה דראש דע"ב, דהיינו לבחינת ג' הספירות חג"ת דגופא דע"ב. וזה אמרו, ג"ר שבו שהם ע"ב, כתר. כי חג"ת דע"ב המה שנעשים לג"ר דפרצוף הס"ג, אשר ראש הס"ג מלבישם מבחוץ, והפה, שהוא המלכות דראש הע"ב, הוא בחינת הכתר דראש הס"ג שממעל לו, והחג"ת דע"ב הם המוחין הפנימים שבו. כנ"ל. 

ס"ג חכמה ובינה. כלומר, שבפרצוף ס"ג עצמו יש חכמה ובינה, ואע"פ שכל קומתו של הס"ג, הוא רק קומת בינה בלבד, אמנם יש בו בחינת זכר ונקבה, כלומר שהמסך שעלה להמלכות דראש ע"ב, לצורך הזווג לפרצוף ס"ג, כלול מב' רשימות עליונות, שהם: רשימו דבחי"ג דהתלבשות לבד, ומחוסר המשכה, ורשימו שלמה דבחי"ב. ולכן נעשה עליהם ב' זווגים : הא' בקומת חכמה, והב' בקומת בינה, והמה נק' זו"ן, שהרשימו דבחי"ג דהתלבשות, שעליה יצאה קומת החכמה, נק' זכר, והרשימו דבחי"ב השלימה גם מבחינת המשכה, נק' נקבה, שעליה יצא עיקר האור דפרצוף הס"ג, שהוא קומת בינה. וזו"ן הללו, נתלבשו רק בכלי דכתר של הגוף דס"ג, ואין מגיע מהם ליתר הט"ס תחתונות דס"ג, כל כמה שלא נזדככו הזו"ן דכלי דכתר, לבחי"ב ולבחי"א. כמ"ש כל זה באורך לעיל דף ש"מ ד"ה ונבאר. עש"ה. 

וזה אמרו, "ס"ג חכמה ובינה" כי הפרצוף נקרא תמיד על שם ספירות העליונות שבו, כנודע, וכיון שהספירות זו"ן הנ"ל יש בהם קומת חכמה ובינה ע"כ נקרא הס"ג בשם חכמה ובינה. 

ומשמיענו בזה, כדי להבין מ"ש לקמן, אשר ס"ג הזה נעשה אח"כ לבחי' ע"ב, ונודע שהע"ב קומתו עד החכמה, ואיך אפשר שמס"ג יעשה ע"ב. וע"כ מזכיר כאן, שבס"ג זה, יש חכמה ובינה כי הזכר הוא בחי"ג דהתלבשות, שהוא בחינת ע"ב, ולפיכך נעשה אח"כ לבחי' ע"ב. וזכור זה. 

מחציו ולמטה שהם נקודות שבו מלובש מטבור ולמטה דא"ק תוך מ"ה וב"ן דא"ק. וצריך שתזכור הפירוש של טעמים ונקודות, המובאים לעיל בדברי הרב (ח"ד פ"ג אות י"א) כי התפשטות הראשונה אל הפרצוף, בטרם שהמסך מתחיל להזדכך, הוא מכונה בשם טעמים, והוא אור ישר ורחמים. אבל בשעה שהמסך מתחיל להזדכך, אשר אור העליון נמשך מהמאציל ומזדווג עם המסך במדרגות זיכוכו, הנה ד' הקומות היוצאות בעת ההיא, שהן חכמה בינה ז"א ומלכות, המה נקראים נקודות כי הם בחי' או"ח ודין. עש"ה ובאו"פ שם. ועי' באו"פ דף ש"ט ד"ה התפשטות.

ועם זה תבין שרק האורות שבכלי דכתר דגוף הס"ג מכונה בשם טעמים אבל כל הט"ס תחתונות שלמטה מכתר דגוף הס"ג, הן נקראות נקודות. גם ידעת שהכלי דכתר דגוף הס"ג מתפשט עד הטבור, כלומר, עד סיום רגלין דגוף דע"ב, שמקום הסיום הזה מכונה טבור. וזה אמרו, "מחציו ולמטה שהם הנקודות שבו מלובש מטבור ולמטה דא"ק" דהיינו הט"ס תחתונות שלו, כי כל הט"ס התחתונות מכונים כאן בשם נקודות, שהם כולם ירדו למטה מטבור ונתלבשו במ"ה וב"ן הפנימים דא"ק. כמ"ש היטב לעיל דף ש"צ בד"ה אבל פרצוף. עש"ה. 

וכל זה הוא פנימיות א"ק. כלומר, שכל זה הוא בחינת פרצוף הס"ג בבנינו עצמו, שאין בכלל זה הענפים שיוצאים לחוץ ממנו, שאותם הוא מבאר לאחר מכן.

ד) ואח"כ הוציא בחינות החיצוניות להלבישו. ותחלה הוציא אורות מע"ב הכולל הפנימי, שהוא השערות של הכתר, המקיפים ראשו מבחוץ עד המצח ועד האזנים, כנודע. ואח"כ הוציא שערות הזקן הנמשכים מס"ג הכולל הנקרא נקודים, שמהם נעשו כללות ג' מוחין שבו.

ד) השערות של הכתר מקיפים ראשו מבחוץ עד המצח ועד האזנים: כבר נתבאר לעיל דף שצ"ב ד"ה והנה הגם. שהשערות נחלקים לב' בחינות: ראש, וגוף. שעד האזנים שהוא בינה נחשב לבחינת ראש, משום שמקום הזווג היה בנקבי העינים, שהם חכמה דראש, וע"כ נתפשטו האורות משם ולמטה אל האזן חוטם פה, לבחינת התלבשות, המכונה גוף. וכבר ידעת שההפרש מראש לגוף הוא רב מאד. וז"ש שהשערות נמשכים עד האזנים. כי עד שם נחשב לבחינת ראש, אבל מאזנים ולמטה כבר נחשב לבחינת גוף, כמ"ש והולך. 

שערות הזקן הנמשכים מן ס"ג הכולל הנקרא נקודים. וצריך שתדע שאלו האח"פ שיצאו מבחינת ראש לבחי' גוף כנ"ל, המה נקראים תמיד בשם ס"ג הכולל. והטעם הוא כמ"ש הרב לקמן. שכל הס"ג הזה דא"ק שאנו עוסקים בו נחשב כולו לבחינת ע"ב, חוץ מנקודות שבו, שהם חציו התחתון שמכונה לקמן בשם ישסו"ת, הוא לבדו נחשב לס"ג. שהוא לבדו יצא דרך נקבי עינים, לבחינת אח"פ דגוף, וישסו"ת הזה, הוא הנקרא בכל מקום ס"ג הכולל, והוא הראש של ע"ס הנקודים. כמ"ש לפנינו באורך. 

ונתבאר לעיל. אשר תחלת הזווג שבנקבי עינים, שהוציא האח"פ לבחי' גוף, הוא נעשה בראש הס"ג גופיה, אלא בסוד השערות: ששערות ראש עד האזנים נבחנים לבחינת ממטה למעלה שהוא ראש, ולפיכך, הוא נבחן עוד לבחינת ע"ב, כי עדיין לא ניכר בו שום שינוי מחמת עלית ה"ת לנקבי עינים, אבל מנקבי עינים ולמטה, שהם שערות הדיקנא, כבר נחשבים לבחינת אח"פ שיצאו מהראש ונעשו לבחינת גוף, לכן האח"פ דשערות שמכונים בשם שערות דיקנא, הם לבדם נחשבים לס"ג הכולל, שהוא בחינת הנקודים. ועוד יתבאר כל זה לקמן בהרחבה, כי שם מקומם.

סיכום: בשיעור הקודם למדנו שכדי שגלגלתא יוציא את ע"ב היה צריך פרצוף אמצעי שנקרא ע"ב הפנימי. כדי שע"ב יוציא את ס"ג צריך פרצוף אמצעי שנקרא ס"ג הפנימי. כדי שס"ג יוציא את פרצוף הנקודים הוא צריך נקודים הפנימי. 

היום רוצים ללמוד על נקודים הפנימי. כתוצאה ממה יוצא כל פרצוף, ע"פי הרשימות שבאו מהתחתון. אנחנו יודעים שעל הרשימות של הטעמים לא יוצא פרצוף. יוצא רק לפי הנקודות, כמו למשל גלגלתא שיצא על ד' טעמים יצאו על ד', אז הפרצוף הבא שהוא ע"ב יוצא על ד' ג'. אותו דבר בס"ג. ע"ב היה ד' ג', אבל הפרצוף אחריו ס"ג היה ג' ב', כי הנקודה הראשונה היוצאת בע"ב נקראת ג' ב'. יוצא שכל פרצוף יוצא על בח' הנקודות של הפרצוף הקודם ולא על הטעמים. כי טעמים עליהם היה ביטוש ואי אפשר להוציא שוב עליהם, לכן מוציאים על הנקודות. אמנם נשאר רושם של הטעמים של ההתלבשות שלו, אבל הוא מופיע בנק' הראשונה. המסקנה היא שכדי להבין מה קרה בנקודים צריך להבין מה קרה בנקודות דס"ג. לצורך זה מספר לנו שלפרצוף הס"ג יש טעמים ונקודות. אומר, שהטעמים של ס"ג יוצאים רק עד הטבור. והנקודות של ס"ג מתפשטות למטה מטבור. את הנקודה הזו אנחנו רוצים להבין: מדוע טעמים נמצאים מתפשטים רק עד טבור דא"ק ונקודות ס"ג למטה ממנו. לזה יש השלכות לאחר מכן. אומר, הזכרנו בשיעור הראשון שע"ב לא מתפשט למטה מטבור כי יש לו ג' עביות, ואם מחלק רק לצורך הבנה, את הזכר והנקבה של ע"ב, שהוא ד' ג', אז צד הזיווג של ד' אין לו בעיה להתפשט למטה מטבור כי יש לו ד'. הפחד שלו שאם יתפשט למקום שיש שם חמרי גלם שעוד לא עובדו, ירצה את חומרי הגלם האלה, כמו שנפגש עם מציאות שלא יכול עדיין לעבד אותו. יתנו לו להכנס לחנות יהלומים בלי כסף. יתנו לו להכנס לחנות יוקרה, אומר שאכנס לשם וארצה לקנות את החליפה היקרה ואין לי את הכסף המספיק לקנות אותה. אבל מאוד רוצה אותה, אז מה עושה, עלול לרצות לגנוב אותה, ולכן לא יכנס כלל לחנות כזו, כי אין את המסך כדי לשלם על המציאות הזו. 

לכן, ע"ב אומר שאינו מתפשט למטה מטבור דגלגתא, בגלל ג' דעביות המגביל אותי. אם כלל לא הייתי רוצה לקנות חליפה, אולי רק לתקן את החשמל בחנות, אז יכול להיכנס כי אני חשמלאי. אם היה לי תפקיד לגמרי אז בסדר, אבל אם בא לקנות ונכנס למקום אסור, כי ג' וד' זה רצון לקבל. אומר שאם אכנס למקום של רצון לקבל, עלול לרצות לקבל בע"מ להשפיע בח' ד', כמו חטא אדה"ר. אומר שלא יורד למקום הזה.

ס"ג גם לא יורד למקום זה, למרות שהוא השפעה, כמו החשמלאי שם, או המלצר במסעדה. לא בא לאכול או לקנות, אז למה פוחד. אומר שיש לו גם צד של קונה. החשמלאי יש לו גם ג'. לא בא רק לתקן אלא יכול גם לרצות לקנות. יש לו ארנק. אומר שאם החשמלאי הזה יש לו ג' דהתלבשות אז מפריע לו לרדת למטה מטבור. אומר שיש עדיין עניין זה שלא רק חשמלאי אלא גם קונה מפעם לפעם במקומות שמגיע אליהם. אבל, כשס"ג התחיל להזדכך אז נעלם ממנו ג' התלבשות ואם כך אז יש לו רק ב' אז יכול להתפשט למטה מטבור כי הוא רק השפעה, ומתוך שכך אינו מתכלל ברצון לקבל שבנה"י דא"ק, אז מותר לו להתפשט למטה מטבור.

זו נקודה אחת למה ס"ג יכול להתפשט למטה מטבור. אומר עוד ידיעה, שגם שטעמים דס"ג מתפשט למטה מטבור דע"ב. ע"ב פחד להתפשט למטה מטבור אז עשה לו סייג לא להתפשט. הבנו למה למטה מטבור דא"ק לא מתפשט בגלל ג' דהתלבשות, אבל למה למטה מטבור דע"ב הוא מתפשט, אומר, שכיוון ג' התלבשות לא מפריע לו להתפשט למטה מטבור, יש לו ג'. למה לב' לא מפריע? מאותו טעם שאמרנו לגבי למטה מטבור. לב' לא מפריע כי הוא השפעה. כמו החשמלאי שלא קונה כלום, אז אין לו בעיה שלא מתכלל עם הרצונות של גלגלתא. לכן מי שהולך למקום אבל הוא בתפקיד מיוחד, אז יש לו היתרים שאין לכל אחד אפשרות ללכת לשם. לכן, כשבא נקודות דס"ג וג' התלבשות הזדכך וכבר לא מפריע, אז הפרצופים שיוצאים בזמן הסתלקות המדרגה, בנקודות, הם יכולים גם להתפשט למטה מטבור. בגלגלתא, עד הטבור ולא יותר כי הכל רצון לקבל. אותו דבר בע"ב, אבל בס"ג כשאין ג' התלבשות אין מה שיפריע להתפשט למטה מטבור, ולכן נק' דס"ג מתפשטות גם למטה מא"ק. כתוצאה מזה קרה צ"ב – עוזב את כל מה שקרה למטה מטבור דא"ק, ואומר למטה מטבור דא"ק קרו כל מיני דברים, אבל אנחנו רוצים עכשיו לבדוק מה קורה בפרצוף שמוליד, או בפרצוף הזה שבונים – השערות, שמוליד את עולם הנקודים. זה למדנו באות ד' למעלה, וזה הסיכום:

אומר שבגלל שקרה צ"ב בנקודות דס"ג, שמלכות עלתה לבינה וחצתה את המדרגה, בגלל זה הרשימות שעלו מהנקודות העלו מידע שצריך לצאת ראש קטן, דהיינו הזיווג, במקום שיהיה בפה כמו בכל שאר המקומות שהוציא פרצוף מפרצוף, ראינו שפרצוף מפרצוף יצא על בח' הפה. למשל, כשאני מסתכל על גלגלתא שצריכה להוליד את ע"ב אז הזיווג היה בפה. וכשע"ב רצה להוליד את ס"ג אז ס"ג הפנימי יצא במקום פה של ס"ג. אבל כשס"ג רוצה להוליד אז בא לו מידע מהנקודות. מידע שמלכות עלתה לבינה, ואם כך, אז חצתה את המדרגה, אז גם בראש צריך לחצות את המדרגה. ומזה הוא סוער מאוד, וזה נקרא שערות. כשבא להוליד את נקודות הפנימי, עשה זיווג רק בנקבי עיניים ולא בפה. אז הגלגלתא ועיניים של זיווג זה נקרא שערות רישא, מהם לא התקבל כלום בנקודים. הם נשארו למעלה. כל הנקודים יצא על בח' שערות דיקנא (הזקן) שהן האח"פ של המדרגה. הן עצמם גם עושים זיווג על צ"ב, והיות שכך אז גם הם מתחלקים לג"ע ואח"פ. ג"ע של שערות דיקנא ואח"פ של שערות דיקנא. אז ג"ע הן אח"פ אבל של הראש הראשון שהיה, אז נקראים אח"פ במקום יציאתם. הם בח' ראש. ואם כך אז נראה שהם ישפיעו בנקודים על איזשהו ראש ראשון שהוא באמת כמו נעתק מהשגה. נקרא ראש א' ישסו"ת. נראה בהמשך.

בינתיים יודעים שהפרצוף הזה מתחלק. רק שערות דיקנא מתחלקות. שערות רישא יצאו למעלה, בהם לא עוסקים יותר. שערות דיקנא יצאו מג"ע אח"פ ומהן יצא גוף. יש התפ' למטה מהחזה – שטח עליון, והתפ' עד טבור – שטח תחתון. זה הפרצוף. לזכור שערות רישא, שערות דיקנא שמתחלקים בג"ע ואח"פ לגוף שנקרא שטח עליון ושטח תחתון. מזה יצא עולם הנקודים (ציור) יש השפעות לעולם הנקודים, והשפעות של מה שיצא מהתכנית. מה שיצא מהכח לפועל, וזה מעניין ללמוד גם את התכנית כי לפיה נבין איך בדיוק יצא מהתכנית לפועל, ואיך בנויה התכנית, על זה נרחיב בשיעור הבא. 

שיעור 3 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ו'
סיכום בנקודות עמוד שצ"ג-שצ"ד – יג טבת תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בשיעור זה אנו מבקשים להסביר שני דברים עיקריים
א: את העניין שטעמים דס"ג מתפשט על הטבור דא"ק שהוא מקום סיום רגלין דע"ב
ולעומת זאת נקודות דס"ג מתפשטות גם למטה מטבור דא"ק
ב: כיצד מחולק פרצוף השערות שהוא נקודים הפנימי, דהיינו מה שס"ג עושה זיווג כדי להוציא את פרצוף הנקודות.
2. ע"ב לא התפשט למטה מטבור דא"ק מפאת ג' דעביות שבו, שחושש שאם ירד למטה מטבור ירצה לתקן רצונות של בחי"ד ואין לו על זה מסך.
3. לטעמים דע"ב יש ג' דהתלבשות שהוא גם רצון לקבל ולכן חשש מפאת זאת לרדת למטה מטבור דא"ק, מאותו טעם של ע"ב.
4. טעמים דס"ג יכול היה להתפשט למטה מטבור דע"ב, היות וב' דעביות הוא השפעה ואינו מפריע לו לרדת למקום זה. וג' דהתלבשות ודאי לא מפריע להתפשט לע"ב.
5. לאחר הביטוש עם הזדככות ג' דהתלבשות, נעלם הגורם המפריע להתפשטות למטה מטבור ולכן הנקודות שיוצאות ללא ג' דהתלבשות יכולות להתפשט למטה מטבור כי הן בחינת השפעה.
6. פרצוף השערות יוצא עפ"י האינפורמציה שהעלה המסך מהנקודות. באינפורמציה זו ישנו ענין של צמצום ב' שחצה את המדרגה לשניים (טרם למדנו, נלמד בהמשך)
7. הזיווג בראש הס"ג יצא על נקבי עיניים, כאשר גל' ועיניים הם מבחי' שיערות רישא והאח"פ הם שערות דיקנא.
8. משערות רישא לא היתה השפעה לעולם הנקודים, אלא רק משערות דיקנא.
9. שיערות דיקנא מחולקות באופן הבא:
גלגלתא ועיניים אח"פ שבמקום יציאתן.
אח"פ של שערות דיקנא, אח"פ שלא במקום יציאתן, שנקראים גם שיבולת הזקן.
הגוף של פרצוף שערות דיקנא מחולק לשנים
עד החזה נקרא שטח עליון ומתחת לחזה, עד לטבור נקרא שטח תחתון.
10. כל פרצוף השערות דיקנא הוא התכנית שלפיה יצא עולם הנקודים ואת זה נלמד בשיעורים הבאים.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧