שאלה:

שאלה- למדנו שכל ספירה מורכבת מעצם והתכללות. לדוגמא ספירת בינה העצם שבה הוא בינה שבבינה ויתר הספירות שבה הן התכללות. וכאן למדנו שהעצם של כל ספירה היא המלכות שלה. איך זה מתיישב יחד?

ישנן ב' בחינות של לכל ספירה.
א- קודם ונמשך – עליון ותחתון
ב. בחינה שכנגדו.

א- קודם ונמשך זו בחינת ההשתלשלות ממעלה למטה בדרך של סיבה ותוצאה. כך שכל בחינה מקבלת הארה מהבחינה העליונה ממנה. בסדר זה המלכות היא בחינת הכלי המייצג את הספירה.

ב – בחינה שכנגדו זו בחינת הכלל המאיר לפרטים בהארה לא ישרה. למשל תכונת הכתר היא ראש, כך שיהיו דברים משותפים בין ראש מדינה לראש עיר לראש קבוצה וכן הלאה.
הדמיון נובע מהארת הכלל לפרטים שלא מעליון לתחתון. כל מדרגת בינה בכל מקום תהיה מושפעת ממדרגה בינה הכללית. וכן בשאר הספירות.

המקור הראשוני לכללים הוא ד' בחינות דאור ישר, אולם ישנם עוד כללים של הספירות. (לא כדאי יותר מידיי פרטים בשלב זה, רק אוסיף שיש בחינה שכנגדו מצד הכלים ומצד התלבשות אורות בכלים).

בחינה זו מעניינת והיא נוהגת ברוחניים ולוואי ובמדע יאמצו דרך חשיבה זו, זה יסביר הרבה על דברים עלומים הן בתורת הקוונטים והן במקומות אחרים.

לסיכום : בינה דבינה מצד הבחינה שכנגדו. מלכות דבינה מצד עליון ותחתון.