014- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – א'שכג-א'שכד

media
שאלות חזרה א'שכג-א'שכד
1. מה ההבדל בין עזקא דכיא לעזקא רבה?
2. מה ההבדל בין אבא דנקודים לאמא דנקודים? איזה אור ואיזה מסך הם מייצגים ומדוע אסור להשתמש בהם באצילות?
3. על איזה בחינות מלבישים גלגלתא ומו"ס? ומה מבטאת הלבשה זו מצד התיקונים הנקראים עזקא דכיא לעזקא רבה?
4. כיצד מתבטאים ב' תיקונים אלו בנפש האדם?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

למדנו בשיעור הקודם ובשיעור שלפניו שיש לנו ב' סדרים בעולמות:
o סדר אחד של חסד
o סדר אחד של גבורה

המוחין צריכים להיות מסודרים בכל העולמות בכל ראש, על סדר של ימין ושמאל:

• צד אחד – צד הימין של המוחין- צריך להיות על דרך החסד שבא מהשורש שהוא עתיק שהוא משפיע על המוחין הראשונים לראש הראשון שנקרא גלגלתא:
o משם הוא משפיע לכל צד הימין שבמוחין,שהוא הצד של ההתפשטות של ההתרחבות של ההזדווגות של החלק היותר זך, של צד המופשט של צד הזכר
לעומת זאת
• הצד השני, צד השמאל של המוחין- שגם הוא מושפע מעתיק במקורו מצד הגבורה, שהיא השורש שניתנת למו"ס, והיא מושפעת לקו שמאל של המוחין" והם לא באים לזווג, שהאו זווג לצורך נתינת אור לתחתונים, אלא רק לצורך יצירת המסגרות" יצירת החיתוכים,יצירת הגבולות שנוצרים במדרגה, אחרת כל מוחין התפשטו ולא יהיה להם קיום.-

הצד החסד- הצד היותר אמוני, היותר מופשט, היותר רוחני, הוא כמובן בא מהחסד

וצד הגבורה, היא זו שעושה ההפסקים על האור, וכל ההפסקים האלה שנעשים על האור, יש להם יתרון גדול מאד וגם חסרון גדול מאד
היתרון הגדול מאד, שהגבול הזה אומר לנו מה מותר, אז בגלל ש מותר, אז אפשר לקבל את מה שמותר בשמחה גדולה- וזה מתקן, נותן אפשרות לתקן" כי אם לא היינו מתפשטים לכל עבר, ואז היינו יכולים להתפשט למקום שגם הקליפות אוחזות, ולכן הבוצינא דקרדינותא, שהיא מלכות של צ"א, היא באה ויוצרת הפסק ואומרת: אסור כאן! והיא מתפשטת גם לבחינת אמא (ישסו"ת) ומלכות וכן הלאה בכל המקומות שבונים מוחין- צריך לבנות אותם על הסדר הזה של החסד והגבורה.

אז למדנו את צד הגבורה בתחילה, ועכשיו באנו ללמוד את צד החסד(3.30)

• צד הזכר הוא תמיד זה שמחזיק את צד הזכר
• והנקבה מחזיקה את צד הגבורה.

ולכן לכן הטומאה יותר קרובה לצד הנקבה מאשר לצד הזכר
ומצד שני, גם גדלות הרצון נמצא אצל הנקבה
ואם רוצים להשתכלל במציאות, אי אפשר בלי צד הנקבה, אבל היא גם צריכה לעשות את הגבולות:
• אז כשיש צד נקבה באדם, אם הוא משתמש בזה רק להשתוקקות ולרצון לקבל במקום השתוקקות הזו, אז הוא פוגם.
• אבל אם הוא משתמש עם צד הנקבה-שהוא צד הגבורה וחוזק וגבולין, אז הוא משתמש בצד הנקבה באופן הנכון. (4.26)

המשך אות ס"ג- או"פ
וזה אמרו "ונמצא שזה החסד דעתיק שבתוך הכתר( שהכתר הוא ראש א' 'א"א שכהוא גלגלתא) הנקרא אוירא דכיא, ( קצת קשה, המושג של אוירא דכיא, כי זה לא מוחא דאוירא, זה לא ראש השני, אלא ראש הראשון גלגלתא, הוא קרוא לו אוירא כי הוא חסדים. חסדים של שלמות)
אפיק מניה חד רוחא(יצא ממנו אור ) דגניז בעתיק יומין שהוא י' דנפיק מאויר ואשתאר אור(ויצא ממנו בחינת ישסו"ת, שבישסו"ת יש אור חכמה, אבל בו עצמו חא יצא הי' מהאויר ,ויצא ממנו בחינת ישסו"ת ) וזו היוד הוא אבא יוד דשמא קדישא אשר בתחלה היא גנוז בעתיק בזה החסד, ולכן כשיצא זו הי' מזה האויר,

ונעשה ממנו בחינת אבא, לא נפק, אלא מלביש לחסד דא"א ואז בהאי אבא אתגניז האי אוירא ר"ל שמאיר בו דרך העלם וגניזה מלמעלה עד שם"

(מה שמאר " שהוא י' נפיק מאויר" הכוונה היא, שמדובר בי' שהיא בחינת חכמה, דהיינו ימין" י' דשם הוי"ה ולא המלכות שגם נקראת י' שנמצאת באויר, שיוצרת הפסק על האור. ) ( 6.47 )

והנך רואה, איך האריך הרב לפרש יציאת או"א עלאין מראש הא' שהיא כתרא דא"א בכל הבחינות שלו שנתבארו לעיל, (למה כ"כ צריך את זה? כדי להראות את אותה המשכיות מ:
• מאוירא-שהוא כתר, קוצו של י', (שהמשיך אל או"א):
• אל או"א עילאין שהם י'- שגם בה יש את תכונת החסד של מוח הימין שהוא התפשטות. האמא היא ה' .

אז רצה להראות איך מהכתר נובע בחינת החכמה הזו של או"א
כי אומר, שאחר שנעשה הזווג בכתרא ונפיק הי' מאויר ואשתאר אור, הנה גם אבא עלאה נאצל מהזווג הזה, אמנם לא מבחינת אור דאשתאר מאויר, ( כי מי זה האור שנשאר מהאויר? אור חכמה, ולצורך כך, צריך קו שמאל, ואומר זה ישסו"ת" זה נבע מהזווג הזה, אבל יש דבר אחר שיצא מהזווג הזה,שהוא עדיין נשאר באוירא, עדיין שנאר באויר, עדין נשאר בחסדים מכוסים) אלא דוקא מבחינת הי' דנפק מניה( שיצ א בבחינת מוח הימין של או"א). כלומר מבחי' החסדים מכוסים שבגלגלתא, ששם( איפה שם? במוח הימין של אבא עילאה) נשאר הי' באויר, ולא מבחינת אור דאשתאר מאויר, כי זה ירד למוחא דאוירא(למוח השני ולא לגלגלתא,ש גלגלתא התחלק לג"ר דבינה וז"ת דבינה. שהבינה עצמה יש בה שתי סוגי חסדים) (9.00 )

• בבחינת אוירא- זה חסדים שהם ג"ר והם נשמה
• ומבחינת מוחא דאוירא- זה חסדים של ו"ק, שהם לא חסדים של שלמות

אז אוירא הם חסדים מכוסים – זה ובחינת גלגלתא
• אז לגלגלתא הוא קורא אוירא—ראש הא'
• ומוחא דאוריא= זה מוח הב',
• ויש את מוח הג'- שהוא מוחא סתימאה (מו"ס)- שזה עוד צד.

רק מהימין- אנו רואים שמוחא דאוירא הוא זה שכן יצא ממנו אויר ונשאר אור,

רוצה ללמד אותנו:
שמאוירא שהיא גלגלתא, נבע י' ,
שהי' שבה לא יצא הי' מהאויר, שזה אבה עילאה,שהוא בחינת י'דשם הוי"ה
והאור שכן יצא הי' מהאויר זה ירד למוחא דאוירא (10.31)

, שהוא ראש הב' שזה נמשך לישסו"ת, אבל אבא מקבל מראש הא' שבה נשאר הי' כנ"ל, וזה שמדגיש כי דוקא מהי' נמשך אבא, ולא מבחינת העביות שבה, אלא מבחינת רוחא דגניז בעתיק יומין(מתוך החסד שיש בעתיק יומין שהשפיע לגלגלתא ), דהיינו בחינת אוירא דכיא(אור זך, חסדים של שלמות ), דחסד דעתיק שבתוך ראש הא', (שהחסד הזה בא מעתיק ) אלא שמיחס אותו להי' כמו שמפרש אח"כ "רצוני לומר שמאיר בו דרך העלם וגניזה מלמעלה עד שם"( מעתיק לגלגלתא ומגלגלתא לאבא עילאה) כלומר
• , כמו שאותו הי' נשאר למעלה בגלגלתא, ומעלים את החכמה מאור דחסדים, (דהיינו שגם אם תבוא חכמה, אז יהיה לו הכח להגיד:אני חפץ בחסדים

• כן נמשך העלם וגניזה זו גם לאבא עלאה, אשר החסדים הם תמיד מכוסים בו בגניזה ואינם מתגלים בו, אלא שהוא משפיע הארת חכמה לישסו"ת. (שזה עוד סניף בזווג הזה )
כי כל ההבחנות האמורים לעיל בין ראש הא' לראש הב' נוהגים דוגמתם גם בין או"א עלאין לישסו"ת. כנ"ל. ( דהיינו יש גם בהם מוח הימין, ומוח השמאל, או צד הימין של המוח וצד השמאל של המוח) והנה נתבאר היטב אופן המשכתו ואצילותו של או"א מן ראש הא' שנקרא גלגלתא. ( 12.40)

.שאלות תלמידים

שאלה להסביר ענין ב' המוחין

הרב: המו"ס באה מהגבורה, שזה עוד ענין, זה קו שמאל.
והם נמצאים בפב"א.
ורק בחלק ח' שאו"א וישסו"ת הם נמצאים בזווג של ימין ושמאל, אז בשמאל של אמא, יש גם את צד הימין, וצד הימין הם אותם חסדים, ויש גם את צד הגבורות שמקבלת ממו"ס.

כלומר מה ש י' נפיק מהאויר ונשאר אור, זה לא קו שמאל-זה אחת מהתוצאות של הימין
אבל אומר שהתוצאה הזו של הימין שעושה זווג, והי' יצאה מהאויר" זה לא מה שהוא נותן לאו"א עילאין, זה מה שהוא נותן לישסו"ת.
ר"ל שיש כזה מסלול, שהימין נותן לימין, ונותן רק מבחינת אוירא, ולא מבחינת מוחא דאוירא
(14.50)

תלמיד: האם הי' שיוצא מהאויר, האם מצביע על י' של שם הוי"ה או של מלכות?

הרב: היא מצביעה על מלכות. אבל אני רוצה לשאול את השאלה שלך אחרת:
הי' שנמצאת באויר על מי היא מצביעה?, האם על מלכות או על י' של שם הוי"ה?

אז מה הבדל בין השאלות שלנו?
• התלמיד שאל, הי' שיוצאת מהאויר
• ואני אומר: תשאל על הי' שנמצאת באויר, שזו שאלה יותר טובה בשבילי. למה?

רוצה להגיד לך:

הי' שנמצאת באויר יש לה 2 הוראות:
1. הוראה אחת של מלכות- שמצד המלכות שיוצרת הפסק, היא נקראת י' שיצאה מהאויר
2. הוראה של י' דשם הוי"ה. ומצד י' דשם הויה, זו דוקא אוירא שעוברת לאו"א שנקראת י' דשם הוי"ה

כלומר:
• יש 2 הוראות לי' שנמצאת באויר:
• אבל י' שכבר יצאה מהאויר, מה שיצא מהאויר, בה יש רק הוראה אחת- רק מלכות
• אבל (הי' )שנמצאת באויר יש לה ב' הוראות

גמרנו לדבר על החסד, ובסוף חוזר לדבר איתנו על הצד השני- שדיברנו עליו קודם.
• מי הוא המוח הב', בראש דא"א? מו"ס
• מאיפה הוא (מו"ס) מקבל את הכח? מהבוצינא דקרדינותא, דהיינו המגבורה מעתיק,שהיא מלכות של צ"א

אות ס"ד
סד) וגם מבוצינא דקרדינותא שהיא גבורה דעתיק, נפק(יוצא מהבוצנא דקרדינותא) ג"כ מיניה חד ניצוצא, (גם ממנה יוצא ניצוץ אחד)
והאי ניצוצא(אותו ניצוץ) אתגניז במעי אמא, הם בסוד הגבורות דבמעי אמא, הנמשכות אליה מגבורות עתיק(דרך גבורות דעתיק שהגיע למו"ס ועבר לאמא.

כאשר נבוא לעשות זווג, למשל בין אבא לאמא, אז צריכים להוליד את הזו"ן' ומשניהם צריך להיוולד זו"ן, שהוא הבן.
אז הזו"ן הזה שצריך להיוולד, צריך להיות לו צד של גבורות וצד של חסדים

• מאיפה (הזו"ן) מקבל את הגבורות? מאמא

• מאיפה יש לאמא גבורות? האמא מקבלת ממו"ס, ומו"ס שיש לה בוצינא דקרדינותא, שמקבלת מהגבורה דעתיק

• כמו שדיברנו על המסלול של החסד שעובר לימין

• יש את מציאות של (מסלול) הגבורה-שעובר דרך המו"ס גם לאמא, ונותנת לה את הכח של ההפסקים של הגבולות, שיוצרת בתוך המוחין של זו"ן, כדי שבתוכה בעיבור שלה, היא תוכל להוליד את הזו"ן, גם עם המוחין האלה של הבוצינא דקרדינותא

. ואלו הב' בחי' שבאו"א(איזה ב' בחינות? החסד מצד אבא, והגבורה מצד אמא), חוזרים גם הם(חוזרים גם הם לעשות בירור, כי הם הפכו להיות ראש כלפי זו"ן, ואמרנו שכל הבירורים נעשים בראש), לברר החלקים הצריכין אל זו"ן (ואיך עושים את הבירורים? ע"י הבוצינא דקרדינותא,שהיא המבררת, ולכן אומר, שהם חוזרים לברר את החלקים הצריכים אל הזו"ן) , וכדין נפיק חד גלגלתא כו'. (19.12)

אות ס"ד- או"פ
סד) מבוצינא דקרדינותא שהוא גבורה דעתיק, נפיק ג"כ מיניה חד ניצוצא, והאי ניצוצא אתגניז במעי דאמא: והיא ג"כ מבחינת שורש הגבורות, (מי זה היא? אותה גבורה היא שורש הגבורות, דהיינוה גבורה דעתיק שמתלבשת במו"ס מבחינת צ"א, כפי שלמדנו מאות ט' עד ס"ג, האי בחינה שגורמת לגבולין במדרגה. למה?
כי היאמונעת קבלת האור, מבחינת קו שמאל, בבחינת מלכות של צ"א, שעליה אי אפשר לקבל אור, שהיא נגנזא ברדל"א" אז אם היא נגנזא ברדל"א, מה היא עושה פה? פה היא משמשת , אבל לצורך גבולין ולא לצורך זווג לקבלת אור, אבל כן משמשת לצורך הספק, לצורך גבול, שהיא בחינת המלכות של צ"א, וע"י המו"ס היא מגיעה גם לאמא
)
שהיא בחינת המלכות דצמצום א', כנ"ל אצל מו"ס באורך, (וע"י המו"ס היא מגיעה גם לאמא) עש"ה, והגבורה הזו היא ג"כ בגניזה באמא עלאה,

• מה זאת אומרת בגניזה? זאת אומרת שהיא גנוזה ברדל"א, ונגזנה בסוד ראש פינה.

• מה זה גניזה? שהיא לא באה מבחינת המסך לצורך זווג, אלא היא נמצאת שם רק מבחינת הארה, איזה הארה? להאיר מה אסור. הארת הגבורות, כמו מסך

כמו בעתיק (איפה היא נמצאת בעתיק? בגבורה דעתיק) ובמו"ס, כי היא אינה משמשת עמה בקו האמצעי שלה, (כי קו אמצעי הוא זווג לצורך קבלת אורות, אז הגבורה לא משמשת שם) אלא שהאו"ח העולה מהזווג שעל המסך שלה בקו האמצעי, ממשיך הארה ממנה, ע"ד שנתבאר לעיל בגבורה דעתיק ובמו"ס עש"ה. (שהיא רק באה לצורך ממטה למעלה לצורך דחיית האור, לצורך הפסקים,לצורך גבולות, לצורך מסגרות, שזה התפקיד שלה) (21.51)

בעצם, מה אמר לנו פה?
כבר דיבר איתנו על בוצינא דקרדינותא ומו"ס.
הוא הוסיף לנו בזה, שזה גם ניתן לאמא
וגם אמאהופכת להיות קו שמאל כלפי אבא, שנותנת את הכח להוליד את ז"א, אם הכח זה של מו"ס, של הבוצינא דקרדינותא, של הגבורה דעתיק, של מלכות של צ"א- כך נבנה מוח. (22.20)

אות ס"ה (27.30)
סה) גם נרמז ענין זו הגבורה, באדרת נשא דף קל"ב ע"א, ומהאי דיקנא (מזו הדיקנא) אשתמודע כל מה דהוי ברישא, (נודע כל מה שיש בראש) מאלף עלמין דחתימין (מאלף העולמות החתומים) בעזקא דכיא (בטבעת הטהורה) דכליל כל עזקין כו'. (שכוללת את כל הטבעות. מה זה הטבעת הזו?הטבעת הזו זו ה-ם' הסתומה למרבה המשרא, שיוצרת גבולין,. לכן אומר:

אותה חכמה סתימאה שנמצאת בראש דא"א, היא כוללת את כל העיזקות (טבעות),
כלומר את כל ההפסקים, את כל הטבעות, את כל הגבולים ,
שיש בכל העולמות האחרים

למה אומר בחכמה סתימאה? אומר חכמה בסוד ו"אאלפך חכמה".

והחכמה הזו שנקראת ג"ר דחכמה, היא סתומה, כמו בטבעת, שזה עיזקא, שהטבעת סוגרת אותה מסביב.
• למה הטבעת סוגרת את החכמה? כדי שהחכמה שנמצאת בה לא תתגלה החוצה, כי אם היא תתגלה לחוץ, אז החיצונים יאחזו בה.

• אז אם החכמה לא תתגלה לחוץ, אז איך היא תתקבל? הרי לא נוכל לקיים את מטרת הבריאה כך!

תשובה:
אז אנו נעשה תיקונים מיוחדים, שנקראים שערות דיקנא, ולאחר מכן נוכל לקבל את זה בדרך השערות. איך? יש תיקונים מיוחדים, שכל התיקונים האלה באו, שלמרות העיזקא, למרות החתימה הזאת, נוכל לקבל את האור.

פירוש מאמר זה נבארהו באורך לקמן, ושם תבין כי הדיקנא דא"א נתפשטה ממוחא סתימאה דא"א, אשר בתוכה גנוזה גבורה דעתיק. (דהיינו

מאיפה נתפשטה הדיקנא, שערות הזקן? ממו"ס דוקא.

והרי כל הדיקנא באה כדי שאפשר יהיה לקבל את האור!

• יוצא ,שההפסק נותן את האפשרות לקבל, אבל בדרך של גבולים מיוחדים, שנותן נתיבים מיוחדים שדרכם כן אפשר לקבל,

• וככה לאט לאט, אפשר לקבל את אותה חכמה, ולקבל כל פעם מעט ולחזור, מעט ולחזור,

• עד שנוכל לעשות קיבוץ של הכל ולקבל את הכל בבת אחת.

• אבל אי אפשר לקבל אותה בבת אחת כרגע, אלא מקבלים אותה בגבולים, בזמנים ובמקומות שהם לא בבת אחת. (31.00)

ענין הדיקנא דא"א- שערות הזקן- שהתפשטה ממו"ס
מתן אור חכמה בגבולין מיוחדים

אות ס"ה- או"פ
סה) הדיקנא דא"א נתפשטה ממו"ס דא"א אשר בתוכה גנוזה גבורה דעתיק ונמצא כי גבורה דעתיק לא נתגלו הדיניןאשר בה עד שנמשכו בדיקנא. נודע, שגבורה דעתיק היא כח המלכות דצמצום א' הגנוזה ברדל"א (זו המלכות שיש עליה דין לא לקבל.

שאנחנו אומרים מלכות של צ"א, זה לא אומר- שזה מלכות שאפשר לקבל עליה, כמו שקיבלנו בצ"א בגלגלתא ע"ב ס"ג, לא!
אלא זו אותה מלכות שבגלגלתא, ע"ב ס"ג, היה עליה דין,שאסור לקבל,שהיא גדלות כלי הקבלה- זה המלכות, זה המלכות של סיום רגלין.
)
ואינה פועלת אלא בהגוף ובקו שמאל (שממעלה למטה- המטה נחשב כמו שמאל)
שהוא גבורה דעתיק, כנ"ל באורך, וכיון שגבורה דעתיק מלובשת במו"ס, נמצא שהיא גנוזה גם במו"ס,

מה זה נקרא (שגבורה דעתיק המלובשת במו"ס) גנוזה?
שאין עליה זווג, שיש בה בחינת הארה (של הפסק)
אבל זווג לצורך קבלת מוחין אין לה

כלומר שאין עליה זווג, כי גניזה פירושה שאין בה שימוש הזווג (ולא שהיא לא קיימת שם, אלא שלא משתמשים בה לזווג).

• וע"כ אין במו"ס גילוי דינים,

• אלא הוא בבחי' מוחא דשקיט על שמריו, (יש שם את הבחי"ד זו, יש את הגניזות הזו, יש את השמרים האלה)

• כלומר, כי הדינין שהם בחינת השמרים שביין אינם מתגלים בהיין, שהוא המוח,
• השמרים נמצאים במוח, אבל הם לא מתגלים,
• לא שותים את השמרים האלה, את היין המשומר לא שותים,
• ואם שותים אותו, אז היין זה הופך להיות יין המשכר, דהיינו רוצים לקבל את הג"ר דחכמה, לא רוצים לקבל את המוחין דרך הגבולין, רוצים לפרוץ את הגבולים,זה נקרא שיכור, שפורץ את הגבול. (33.45)

• והוא משום שאין שום זווג על שמרים אלו, כנ"ל, כי היא גנוזה בו.

ענין פרצוף השערות שיש לה גילוי למלכות
ע"פ סדרים מאד מיוחדים

אמנם בפרצוף השערות שם יש לה גילוי, (למי? לאותה מלכות)

כי הם בחינת ה' תיקונים תחתונים הנקראים מקיפין דכתר

(מה זאת אומרת?
האם משתמשים בגדלות כלי הקבלה? כן, אבל! לפי סדרים מאד מאד מיוחדים,שצריךלקבע אותם מבחינת הזקן, מבחינת שערות דיקנא)

המתחילים מתיקון הט' הנקרא לאלפים,
עד תיקון הי"ג הנקרא ונקה.

כמ"ש במקומו להלן. ושם יש לה זווג לבחינת המלכות הזו, בסוד עלית הד' תיקונים תחתונים למעלה ברישא, (לא במקומה,שהם עולים לרישא)
כמ"ש להלן.

הרי שבמו"ס (למרו ת שיש בה את הבוצינא דקרדינותא,) אין גילוי לגבורה זו. (אין גילוי לשמרים ביין) אלא (היכן יש?) בדיקנא (דהיינו בתוצאות שלה בדיקנא, ע"י תיקונים, כי שם היא נכללת בזווג) כי שם היא נכללת בזווג. (35.33)

אמנם תדע, (אם אתה חושבשעכשיו בדיקנא, הולכים לקבל את ג"ר דחכמה, בגלל שאמרו לך שמשתמשים בה- זה לא נכון) כי גם בדיקנא אינה מתגלה אלא בבחינת הארה, (ולא בבחינת זווג)

שהרי עיקר המלכות דכתר (מלכות של צ"א) חסר שם, כמ"ש במקומו, וכל התגלותה שם הוא מבחינת ז"א אשר בה שהוא מגבורה ולמטה עד היסוד.

(דהיינו שזה לא על בחינת מלכות, לא על בחינת צ"א, אלא מה שנכללה בט"ר, אי אפשר להשתמש בגבורה שלה עצמה, אלא היא באה ונטפלת, או נצמדת לגבורה של ז"א, לגבורה של היסוד, שנקראת עטרת בעלה, ועל זה אפשר לקבל" כמובן ע"י תיקונים מיוחדים"ש הם התיקוני דיקנא, שאותם צריכים ללמוד.) (36.52)

מה הוסיף לנו כאן?

עד כה אמר לנו:
• יש מוח שמאל- שהוא צד הגבורה – שעושה גבולין.
• יש מוח ימין,שהוא צד החסד,שהוא אוירא, שהוא שלמות של השפעה

כל מוח בנוי מ-2 צדדים:
• מצד הגלגלתא ( צד חסד דעתיק)
• ומצד מו"ס (צד גבורה דעתיק)

שהם במקור חסד וגבורה דעתיק, והם מתפשטים, דהיינו, לכל מוח שבונים, בונים אותו אגב, הצדדים האלה של ימין ושמאל( ר' שרטוט א2 '), שהמקור שלהם הוא חסד וגבורה, אבל יצא שהם יהיו תמיד ניפרדים
אז אומר : לא! יש דרך לעשות בינהם זווג, ע"י כך שבונים דיקנא, בונים דרך מיוחדת, נתיבים מיוחדים, שבהם כן אפשר לקבל את היין.

מתי אפשר לשתות יין?
שרוצים לקדש משהו,
• אם מקדשים אישה,
• אם מקדשים את השבת
• שמקדשים את היום טוב
אפשר להשתמש ביין, אבל לא כדי להשתכר,לא כדי לקבל את הג"ר דחכמה, אלא כדי לקבל את הו"ק דחכמה. איך? ע"י סדרים מיוחדים.

וסדרים האלה אנו הולכים ללמוד, ונותן לנו עכשין אור גדול.
פתאום נראה שהיהדות, נותנת לנו אפשרות ודרך, כדי לגעת במטרת הבריאה, עוד לא להשיג אותה לגמרי, אבל להתחיל לפעול אותה בפרטים, כדבר הכללי הזה, שנקרא מטרת הבריאה, אז צריכה להיות שמחה גדולה (38.26)

אין תגובות

להגיב