016- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – א'שכז-א'שכח

media

שאלות חזרה א'שכז-א'שכח
1. סכם את התיקון השלישי ובמה הוא שונה מהותית מ-ב' התיקונים הראשונים (מהאיזה מלכות דעתיק תיקון זה)?
2. מהו תיקון הרביעי? כיצד הוא יכול להיות מושפע מנצח הוד שהם למטה ממקום הלבשת ראש דא"א?
3. מה מחלק והיכן רואים חלוקה זו בין ם' ו-צ' של כל מדרגה?
4. אילו ב' בחינות ישנן בכל מקום של נצח והוד? מתי ג' בחינות?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

לאחר שדברנו אתמול על ב' התיקונים הראשונים, שהם בחינת גלגלתא ומו"ס, שהם גם נקראים:
א. עזקא דכיא
ב. ועזקא רבה
שהם ב' טבעות, ב' גבולין, שנעשו מצד החסד שנותן טבעת כזו, שאי אפשר לקבל את האור חכמה, אלא רק חסדים.

טבעת על עזקא רבה- שעל האמא יש צ"א שזה נקרא גבורה דעתיק ששולט שם צ"א, וע"י השליטה של צ"א, אי אפשר לקבל ג"ר דחכמה.
אז אלה ב' התיקונים. של ם' שהם ד' ווין, שסוגרים את המדרגה, ע"י כך, שאפשר לקבל שם רק חסדים מכוסים- וגם אם יבוא אור חכמה, ג"ר דחכמה לא יקבלו.- אז זה לכאורה דבר טוב.

איזה ד' מוחין יש בגלגלתא- בבחינת ם' דצלם?
• חכמה
• בינה
• ודעת שמתחלקת: לחסדים גבורות

לעומת זאת:

המו"ס היא בבחינת ל' דצלם
• שהחסדים והגבורות כן יש בינהם זווג, ואז לכאורה הם יכולים לקבל חוכמה.
• לכן עושים עליהם תיקון של מו"ס, דהיינו גבורה של צ"א שיש בעתיק, שפועל שם לא לזווג אלא להארה, ואיזה הארה הוא נותן?
o הארה כזו שאסור לקבל בצ"א, כלומר שאתה לא יכול למשוך ג"ר דחכמה, כי ג"ר דחכמה שייך לצ"א.
o אתה רוצה חכמה? תמשוך ו"ק. מה ששיך לצ"ב.
אז הוא מגביל אותו בזווג.

למה לא מספיק חסדים מכוסים? למה לא מספיק תיקון הא'?

כי תיקון הא' אומר -אין זווג!
אני רוצה לעשות זווג, אז אם אני אלך לעשות זווג בז"ת דבינה או במו"ס, ואני ארצה לקבל שם אור, אני לא אוכל, אם לא הייתי עושה עוד תיקון.
עכשיו אני נמצא באיזה שהיא בעיה. מה הבעיה?

שרטוט א' (3.41
הבעיה היא שאם אני עומד עכשיו במציאות כזאת, שיש לי ב' תיקונים:
בתיקון 1: לעתיק יש גו"ע, וומתחתיו יש לו אח"פ שמתחלקים לחג"ת ונה"י.

• החסד נותן לא"א תיקון לגלגלתא של חסדים מכוסים, בבחינת ם' סתומה- -ד' ווין.
• הגבורה נותנת למו"ס תיקון של חסימה של צ"א שהיא בחינת ל' דצלם, יהיה זווג, יש דעת, אבל דעת מחוברת.

עכשיו ,יש לי בעיה: (5.06)
אם אני רוצה עכשיו לעשות זווג במו"ס, ואין מה שיפריד בין הם' דצלם לל' דצלם- אני צריך שיעבור כאן (בינהם) פס .
למה אני צריך את הפס הזה?
• הם' יהיה מחובר לפס (מצד אחד),
• והל' יהיה מחובר לפס מצד שני- מתחתיו.

מי זה הפס הזה? זה בחינת הת"ת שפועלת מכאן (מתחת לגו"ע דעתיק), כי כאן זה המסך שלה, היא תהיה בחינת הפס שלי, והיא תהיה תיקון הג'.- והיא תקרא קרומא דאוירא.
מה הבעיה?
אם לחסד לא היה את הקרום הזה, אז החסד הזה שהוא ם' דצלם , חסדים מכוסים, ממנו הוא יקבל אור:
• גם אם מקבל ו"ק דחכמה, (הל' 'צלם)
• גם אם יבוא לקבל הארת חכמה (הל' דצלם)
o הוא יגיד לו: אתה (הל' דצלם) לא צריך לקבל, ומפעיל עליו חסדים מכוסים,
o ואם מפעיל עליו חסדים מכוסים, אז לא יכול להתגבר על החסדים המכוסים, ויבוא לקבל חכמה,
o ואם לא יהיה קרום שמפריד, אז יצטרך לוותר על החכמה הזו. גם על הארת חכמה הוא צריך לוותר, וישאר רק באויר.

אז אני צריך לעשות הבדלה! בין מים עליונים למים תחתונים
• מים עליונים- האם אתה רוצה להיות בחסדים מכוסים? אז תהיה בחסדים מכוסים
• צריך רקיע שתבדיל בין מים עליונים למים תחתונים"
o שתתן את האפשרות לקבל במים התחתונים, איזה שהוא אור, בלי החסימה של הם' דצלם,
o כי אם כל היופי וכל הזכות שבעזקא דכיא (הם 'מצלם) , היא עלולה להפריע, כי היא חסימה! החסימה שלה (העזקא דכיא- ם' דצלם) עלולה להפריע (לל' דצלם מלקבל חכמה/הארת כחמה)
 היא (הם 'צלם) חוסמת את ג"ר דחכמה,
 ואם היא (הם' דצלם) חוסמת ג"ר חכמה,אז היא גם תחסום ו"ק דחכמה!
o ולכן לא רוצים את החסימה הזו, (של העזקא דכיא- ם' 'צלם) אז מונעים את החסימה הזו _כדי לתת אפשרות (לל' דצלם) לקבל ו"ק דחכמה.

ובשביל זה צריך את התיקון השלישי. שזה תיקון שמפריד, לתת אפשרות לעשות זווג יותר נמוך. (7.23)

התיקון השלישי- קרומא דאוירא
אות ע"א
עא) התיקון השלישי, הוא קרומא דאוירא, (מה זה קרומא דאוירא? המסך של עתיק בצ"ב דהיינו הקורם הזה,הוא כח צימצום שסותם ועושה הבדלה, בין ם' דצלם לל' דצלם)
אזדכך וסתים, כי אזדכך כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו (שבתוך)
גלגלתא, להאיר דרך האי קרומא, במוחא סתימאה, (למה אני צריך שלא יהיה סתום לגמרי? אלא שיהיה גם אפשר לעבור ממנו? כי חסדים הוא צריך להעביר, אומנם, לא את כל החסדים, צריך לברור מהם את מה שאפשר ומה שראוי לעבור, אבל חלק מהחסדים צריכים לעבור. אז צריך זיכוך.
אז אם ככה, אל תעשה בכלל קרום שיעבור). אך עכ"ז הוא סתים, (אומר : לא! אם כל זה הוא סתים!) (למה?) כי הומעט האור, ויכול ההוא מוחא לקבלו, משא"כ אם היה פתוח. (דהיינו לא היה קרום, וכל החסדים המכוסים היו עוברים. מה שאין כן, אם היה פתוח, אז לא היה מומעט האור) ובתוך האי קרומא, (מה התיקון שלו?)
מתלבש הת"ת דעתיק, (עדיין לא התיקון של החסד,שהוא תיקון לגלגלתא, והתיקון של הגבורה דעתיק- תיקון למו"ס, הותיקון של הת"ת, שהוא מסך של צ"ב, הוא הקרום המפריד בינהם) כי הקרום החופה הוא דמיון הרקיע, שהוא ת"ת. (10.01)

אות ע"ב
עב) וז"ס הרקיע המבדיל בין מים למים, שהם חו"ג דעתיק המתלבשים בגלגלתא ומוחא, ( בשרטוט א' ראינו:
• חסד מתלבש בגלגלתא
• וגבורה מתלבש במו"ס
• והת"ת,שהיא המסך שעומד פה (בתחתית של גו"ע דעתיק), הוא התיקון השלישי שהוא בחינת הרקיע המבדיל
והת"ת, מפסיק בין שניהם, ( בין גלגלתא לביו מו"ס, והוא אמר בין חסד לגבורה דעתיק, כלומר:
• בין גלגלתא שהוא המלביש על חסד דעתיק
• לבין מו"ס המלביש על גבורה דעתיק)

ומבדילם ומכריע ביניהם. כי הת"ת הוא ו' שבשם, (איזה ו'? ו' של הא', שהאלף תראה כך:

כנודע, והוא דמיון הרקיע הנטוי כעין ו', (שזה ו' של א' ) כמ"ש נוטה שמים כיריעה, (
• שהתחתונים יכולים להיות למעלה- שהל' שהיא תחתונה יכול להיות למעלה-ד היינו לקבל חכמה,
• והעליונים יכולים למטה, דהיינו כן לעובר ולהעביר חסדים
שהוא סוד זה הקרום כמו היריעה.
והחו"ג, ( החכמה והגבורה) הם כדמיון ב' יודין בב' צידי הוא"ו. ונמצאו שלשתם צורת א', שעליה נאמר, יהי רקיע, ויהי מבדיל בין מים למים, שהם ב' יודין עלאה ותתאה( והם בחינת יקו"ק- הוי"ה שזה גימטריא 26 , ו' ושני יודין) ( 13.50)

אות ע"ג
(אם הקרומא דאוירא הוא צ"ב של עתיק, שזה מסך של צב", א ז הוא עומד למעלה מהחסד, והחסד מתחתיו, אז למה הוא לא משפיע עליו? כיון שהקרום אומר: לא תקבל חכמה" לא משפיע על השלמות שלו,
• ולכן הוא (מסך של צ"ב- קרומא דאוירא) נמצא למעלה מהחסד,
• אבל משפיע למטה מהחסד)
זה מה שרוצה הלגיד לנו באות ע"ג)

עג) ולפי שתמיד, הקרום שהוא הת"ת נוטה אל החסד, וגם הוא ענף הדעת הגנוז באוירא, לכן נקרא קרומא דאוירא ולא קרומא ומוחא ולפי שבאוירא, מתלבש הדעת דעתיק, שאינו מכלל הז"ת דעתיק, אלא נשמה שלהם, לכן לא נזכר, רק שבעה תקוני רישא ולא אמרו שמונה תיקוני רישא, כי אין האוירא נכנס בסוג עמהם, כי הוא נעלם(15.18

אות ע"א- או"פ
עא) התיקון השלישי הוא קרומא דאוירא אזדכך וסתים, כי אזדכך כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גלגלתא להאיר דרך האי קרומא במו"ס אך עכ"ז הוא סתים: כבר נתבאר זה היטב לעיל (דף א' ש"ז ד"ה אמנם עש"ה ובדף א' ש"י ד"ה רישא) (מה יתבאר שם?) שהיא בחינת כח המסך דרדל"א(מסך שרדל"א, הכוונה שמהסך שבעתיק

עצמו, מבחינת המלכות הממותקת במדת הרחמים(מי היא? מסך של צ"ב, מלכות של צ"ב), שהוא בחינת ה"ת בנקבי עינים המוציאה אח"פ דכל מדרגה לחוץ(איפה זה שולט? כל כח של דין פועל ממקום הימצאו ולמטה). וכיון שאין שליטתו ניכר אלא בגוף, כי ברדל"א עצמו אינו שולט, להיותו שם ממטה למעלה, וכן אינו שולט על הגלגלתא(הרי הוא נמצא מתחתיו) אע"פ שהיא כבר למטה ממסך הזה, משום שאין שליטת צמצום יכול להגלות על ג"ר דבינה שהיא בחי' דגלגלתא, (למרות שנמצאת למטה ממנו) לפיכך נבחן, שכח המסך הזה מתישב, (כלומר מגלה השפעתו) תחת ג"ר דבינה, וממעל ז"ת דבינה, (בדיוק באמצע הגלגלתא, בין ג"ר דבינה לז"ת דבינה) ונתחלקה משום זה הגלגלתא(בעצם מפריד את הגלגלתא הזו ל-2: לחלק ששיך לג"ר דבינה, וחלק רוצים להעביר שיהיה מוחא דאוירא.

• מה זה מוחא? מוחא זה חוכמה

• אז למה אנו קוראים למוחא, גם לראש של קטנות, או של נשמה?

• כי זה רק שם מושאל, המושג מוח, המושג מוחין הוא של אור חכמה,ולכן מוחא דאוירא זה חכמה של חסדים

ולכן כשאנו אומרים מוחא דאוירא הכוונה לז"ת דבינה

), שהיא כלי דבינה,
• למים עליונים
• ולמים תחתונים,
כי המסך הזה הנקרא רקיע, הופרס תחת ג"ר דבינה, שהם אינם סובלים ואינם נסתמים כלום מכח המסך(רוצה להוסיף, כמו שלמדנו חלק י',שהג"ר דבינה הזו , זה מתוך תיקון, כי באמת הם ז"ת דבינה, הם ג"ר של ז"ת כמוש ראינו בחלק י'), כי בלאו הכי אינם מקבלים חכמה(ר"ל , לא אינן מקבלים, אלא אינם משתמשים בחכמה, למה(?

• היות והם ג"ר דבינה, אבל היות והם עצם חכמה, אז אולי יש לומר שיש להם חכמה, אבל הם לא משתמשים,
• כלומר שחכמה תעבור דרכם(דרך ג"ר דבינה), הרי הם צטרכו לתת אות החכמה לז"ת דבינה, אז יש חכמה והם לא משתמשים. למה? כי הן חפצים בחסדים)

), וע"כ נקראו מים עליונים, ובחינת י' עלאה שבא'. אמנם הרקיע הזה שולט על ז"ת דבינה, (אז כך הוא יוצר הפרדה, שליטה) כי הם צריכים להארת חכמה להיותם שרשי ז"א, (אז החכמה שהם צריכים, זה לא מחמת עצמם, אלא מחמת שם צריכים לתת לז"א, אבל כך או ךך הם צריכים חכמה ולכן הקרומא יכולה לשלוט עליהם) כנודע, והרקיע הזה שהוא המסך והקרומא, סותם אותם(סותם את ז"ת דבינה, מלקבל חכמה) מהארת חכמה, ואינו מאיר אלא בחינת חסדים מכוסים בסיתום מכח המסך, ונמצאים סובלים דין וצמצום מכחו, וע"כ הם נבחנים למים תחתונים, ובחינת י' תתאה דא'. (שזה בחינת מוחא דאוירא – ז"ת דבינה) (

אז לכאורה, הקרומא זה גורם להם לא לקבל חכמה. למה(? בשביל מה יהיה קרום שמפריד, אז הם יקבלו ג"ר דחכמה.?)
מה עושה ההפרדה? היא אומרת שאם הוא רוצה לקבל אור חכמה, צריך שיהיה איזה תיקון כדי לקבל את ה אור, אי אפשר לקבל בצורה רגילה , כי הבדיל אותו בזה, שגם הוא לא יכול לקבל הארת חכמה" כי ג"ר דיכמה כבר יש לו סתימה למה הוא לא יכול לקבל, ממה הסתימה שלו? מהבוצינא דקרדינותא, מהגבורה דעתיק.

אז נראה תכף,
מה הוא עושה, איך הוא יצר את החסימה,
ולמה נועדה החסימה

וזה אמרו "אזדכך כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גלגלתא להאיר דרך האי קרומא"(אז בזה הקרומא נעשה בו תיקון שהוא הזדכך, כדי שלא יהיה מסך מוחלט)
כלומר שבחי' החסדים המכוסים שבגלגלתא הם יכולים לעבור למו"ס דרך הקרום הזה,
כי המסך אינו מצמצם רק אור חכמה לבד,
• וכיון שהחסדים המכוסים שבגלגלתא הם בחינת מים עליונים, כנ"ל, דהיינו אור הנשמה,
• ע"כ הם מזככים את הקרומא מאד, ועכ"ז
• הוא סותם את המים התחתונים, כלומר שמורגש בו כח הדין בהיות החסדים באים מתחת הרקיע, משום שהם צריכים להארת חכמה דוקא, והוא מעכב את זה. (אז מה המסך מעכב? את ההארת חכמה, כדי שלא תתקבל חכמה במדרגה)

וצריך שתזכור בכל הענינים האלו, אשר כל ההפרש מז"א דאו"י אל בינה דאו"י אינו אלא בהארת חכמה,
(
• במה יצא ז"א להיות ז"א?
• הרי בינה היא חסדים וגם הוא חסדים(
כל ההבדלה הוא , שלז"א יש הארת חכמה, ולבינה אין הארת חכמה

) ) ובהיות ז"א חסר מהארת חכמה, נבחן שעוד לא יצא ונאצל מבינה, כמ"ש זה היטב לעיל בחלקים הקודמים. (23.56)
וז"ס הסתימא של המסך, שאינה ניכרת אלא במים תחתונים(דהיינו בז"ת דבינה שרוצה חכמה ואין לו, אז נכרת החסימה, ג"ר דבינה, לא רוצה חכמה, ולכן רק בז"ת ד בינה נכר המציאות שהם רוצים חכמה ואין להם, ולכן הם נקראים תחתונים) , שהם: ז"א, וז"ת דבינה, שהם שורשי זו"ן, (שהז"ת דבינה הם שורשי זו"ן) אשר הארת חכמה היא עצם מהותם(שהרי זה מה שמבדיל אותם מהבינה) . ולפיכך המה סובלים מאד מן המסך הזה דקרומא דאוירא הסותם(את ההארת חכמה) זאת. ובזה מתבארים גם המשך דברי הרב. (24.55)

השאלה אם יש חסימה לחסדים המכוסים
• כי מצד אחד זה מסך של צ"ב, ואם זה מסך של צ"ב, אז כל החסדים יכולים לעבור, כי צ"ב זה מסך על חכמה
• ומצד שני, אם כל החסדים י יעברו, אז מה יהיה ההבדל בין ז"ת דבינה לג"ר דבינה?

והשאלה :אם יש לו חסדים שהם שלמים, שיכולים לכסות על החכמה, אז אם יקבל את החכמה, הם לא אמורים (החסדים) לכסות את החכמה ?, למה שיסכים לקבל את החסדים המכוסים?
חייב לומר שצריך לעשות גם חסימה,
אבל אנו גם יודעים, שז"א יש חסימה, הוא :
• לא מקבל את כל החסדים
• וגם לא מקבל את כל החכמה

• אבל עיקר החסימה היא על חכמה.
• ואם ירצה לקבל חכמה, יצטרך לעלות למעלה מהמסך הזה, כמו שנקראה בהמשך

אבל במה זה מבדיל אותו בכל זאת?
שטבוע בו רצון לחכמה בז"ת דבינה ובזו"ן, והם לא מקבלים את החכמה, והחסרון מבדיל אותם. ולא זה שהם יקבלו ו"ק, אלא החסרון מבדיל אותם, ולכן הם סובלים מהמסך זה של קרומא דאוירא. במה הם סובלים? שהם רוצים חכמה ואין להם.

אבל אם יש להם חסדים מכוסים, למה הם סובלים? אם הם קיבלו את כל החסדים?
• כי הם לא מכוסים, הם רוצים חכמה
• חסדים מכוסים זה איפה שלא רוצה חכמה.

אבל אם הוא לא רוצה חכמה, אז בשביל מה הוא צריך את החסדים?
התשובה: שכן רוצים שם חכמה, רוצים ג"ר דחכמה, מאו"א דנקודים. (27.07)

סיכום:
• יש את התיקון השלישי, שהוא נקרא קרומא דאוירא.
• קרומא דאוירא זה מסך של צ"ב, שעושה חסימה בין הם' לל', כדי שלא תעבור חכמה לל'- זה החסימה.
• אבל החסדים יכולים לעבור לל', ויוצא שהוא הל' מרויח חסדים , וחכמה הוא לא יכול לקבל, כי זה טוב בשבילו, בשביל הל' שיהיה לו חסדים בהארת חכמה, כדי דרך זה הוא ינהיג את כל שאר הזו"ן.
• הם' דצלם יכול לעבור דרכו, כלומר החסימה נעשתה יותר לתחתון, מאשר לעליונים.
• ואז זה יוצא תיקון שלישי, שהתיקון השלישי הוא מסך שמפריד בין :
o חסד דגלגלתא שהוא תיקון הא'
o למו"ס שהוא גבורה, כי יש להחסרון, שרוצה חכמה ואין לה. ומי שמבדיל בינהם זה הת"ת, קרומא דאוירא- שזה התיקון הג'.

אז יוצא,שמו"ס לא יכול לקבל ג"ר דחכמה. למה? בגלל הגבורה, בוצינא דקרדינותא, יש דין על צ"א, וגם לא יכול לקבל עכשיו גם ו"ק דחכמה. למה? בגלל שקרומא דאוירא אומר שאי אפשר לקבל חכמה" אלא אם כן תעשה תיקונים מיוחדים.(28.40)
שרטוט ג' (38.54

יש כאן קרומא דאוירא, שזה מסך של צ"ב דעתיק.
מתחת למסך יש את גלגלתא ומו"ס.
הקרומא דאוירא משפיע: הגלגלאת נמצא מתחתיו אבל זה לא מפריע לו, בתוכו(של גלגלתא) יש ז"ת דבינה.- שהוא מוחא דאוירא.
וחוץ מזה יש את מו"ס שהוא ודאי מתחת למסך

המסך הזה של קרואמ דאוירא, ניכר גם פה באמצע הגלגלתא בין ג"ר דבינה של גלגלתא לז"ת דבינה שלו– מ. דאוירא (30.03)

אין תגובות

להגיב