017- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – א'שכט-א'של

media

שאלות חזרה א'שכט-א'של
1. אילו ג' בחינות ישנן בתיקון הנו"ה?
2. מה השוני המהותי בתיקון ב' ביעי דכורא בשונה מראשי פרקי ירכין למעלה מן היסוד והתפשטותם למטה מהיסוד?
3. כנגד איזה ב' תיקונים בחג"ת הם ב' ביעי דכורא?
4. מדוע לא שלחו יד בבחינת ב' ביעי דכורא?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

למדנו את :
ב' התיקונים הראשונים שהם היו גלגלתא ומו"ס
ותיקון הג' שהוא קרומא דאוירא

ב' התיקונים הראשונים שייכים לצ"א, דהיינו לכך, שהמדרגות הם זה ליד זה.

ותיקון הג' שהוא מצד צ"ב של קרומא דאוירא,שאז יש ג' מוחין ואז הם זה למעלה מזה, והם התיקונים שמייצבים את צ"ב בראש דא"א. והם גם יוצרים את הסתימה ואת
• האפשרותלא לקבל ג"ר דחכמה, ע"י התיקון של הם' דצלם,
• וע"י התיקון של בוצינא דקרדינותא, דהיינו, צד הגבורה של צ"א במו"ס, הם יוצרים את המציאות שלא התקבל אור של ג"ר דחכמה, אלא רק אור שיכול להתאים לצ"ב במדרגה.

• ולכן צ"א מה שהיא עושה, או הבוצינא דקרדינותא, מו"ס, היא יוצרת רק את ההפסקים ואת הגבולים שיש במדרגה, והם נקראים ימין ושמאל.
• ואחריהם בא ,תיקון הג' שהוא תיקון של קרומא דאוירא.

ועכשיו אנו רוצים ללמוד את התיקון הד'= שנקרא עמר נקי (2.03)

אות ע"ד

תיקון הד'- עמר נקי

עד) תיקון הד', אינון עמר נקי (עמר זה צמר, וזה בחינת שערות רישא.

מה זה עמר/ צמר, שהוא בחינת שערות ריישא?:
כאשר נעשה זווג דהכאה בראש, הזווג דהכאה נעשה כך, שנוצר או"ח, שבאו"ח הזה מתלבש הואר.
הואר הרי לא יכול להתקבל במדרגה, כי אור של צ"א מסולק מהמדרגה, אבל גם הוא"ח שבמדרגה ששיך לצ"א, גם לא יכול להיות במדרגה, כי הוא או"ח ששייך לצ"א, בהיותו כלי, אפילו שהוא כלי של ראש, אבל הוא יצא מאפשרות לשימוש, גם הוא מתחלק על דרך של ם', ל', צ'.
• הבחינת של ם' של או"ח של צ"א שהוצא משימוש, מצד הם', דהיינו החב"ד של הכלים האלה, שהוצאו משימוש, הם יהיו שערות ריישא, וזה התיקון נקרא עמר נקי.

• מדוע הוא (העמר) כ"כ נקי? הרי הוא שייך לצ"א, נעשה בו תיקון דומה של הם' דצלם, כי הוא נגד הם' דצלם שנעשתה בגלגלתא דאריך, דהיינו חסדים מכוסים.

• אותו דבר הכלי הזה שהוא כלי של או"ח של ראש, שהיה שייך במקורו לצ"א, צד החב"ד של הכלים האלה הוא נהיה עמר נקי.

עכשיו אנו רוצים ללמוד את כל זה וללמוד את ההבדלות.
יסביר לנו זאת בהרחבה, אבל זה הרעיון.
• ידבר גם על חילוקים, מאיפה באו הכלים האלה, איזה הכלים אלה,
• מהם הכלים של או"ח,
• מה זה צ"א פה,
• מה זה צ"ב, יחזור לדבר אינו על התיקונים הראשונים, כדי שנבין טוב יותר מתי הם זה ליד זה ומתי הם זה למעלה מזה, 4.15)

תיקון הד'- עמר נקי
אות ע"ד

עד) תיקון הד', אינון עמר נקי תליין בשקולא.

דע, כי הנ"ה( הנצח הוד) בכל מקום, יש להם ב' בחינות:
• א', הוא ראשי פרקי הירכין שהם למעלה מן היסוד
• ב', התפשטותם למטה מן היסוד. וזולת זה יש להם בחי' פנימית(דהיינו זה בחינת חיצונית, ותוך הבחינה הזו יש בחינה פנימית, והם נקראים כמו צ"א שנקרא בתוכם שלא יכול לבוא לידי גילוי והם נקראים "תרין ביעי דכור"א ששם מתבשל הזרע,) שהיא גבוה מן היסוד והם סתומים מבפנים, והיא תרין ביעי דכורא, ששם מתבשל הזרע, ( הוא לא מתגלה לחוץ, מכיוון שהוא צ"א, הוא לא נועד לזווג, אבל בכל זאת יש לו תפקיד: לצורך חימום הזווג ובו נוצר הזרע שחייב לצאת חם כדי להינתן לנקבה) ומהם נמשך למטה מהם ביסוד, וכן הוא ג"כ בנ"ה של הנקבה. (כי גם שם יש משהו כנגד זה- לא בדיוק אותו דבר , אבל כנגד זה )

(שרטוט א' (4.40)

נצח הוד

ראשי ירכין
(שערות רישא) יסוד

בחינה פנימית כמו צ"א
תרין ביעי דכורא שלא בא לידי גילוי
בו מתבשל הזרע

התפשטות למטה מהיסוד

שערות דיקנא

הסבר שרטוט א'
דהיינו אם היינו רוצים לצייר זאת:
נצח הוד יסוד עומדים כך, והם מתפשטים והיסוד הוא קצר.
הם – הנצח הוד מתפשטים יותר, אבל הם גם מתחילים מלמעלה, והחלק הזה (שמתחיל במקום גבוה מעל מהיסוד עד ליסוד עצמו ) נקרא ראשי ירכין_
1. אז זו הבחינה אחת שלהם ,שהם נמצאים למעלה מהיסוד" וזה נקרא ראשי פרקי הירכין"ש הם למעלה .
2. הבחינה הזו שהם יכולים להתפשט למטה מקו אמצעי, זה בחינת ב ' שלהם הוא קורא התפשטותם למטה מהיסוד
אות ע"ה
עה) והנה ב' תקוני אית ברישא, (יש 2 תיקונים בראש ) והם
• ב' אודנין
• וב' עיינין
• והמצח עומד ביניהם
, כי הוא למטה מן האזנים וגבוה מן העינים, ( איך יכול להיות? ) והוא בחי' היסוד דעתיק דגניז במצחא. והנ"ה בב' אודנין ובב' עיינין, שהם בשתי, בחינות הנצח וההוד כנזכר, (שיש בחינותש הם למעלה כמו ג"ר דבינה, שהם כמו ראשי ירכין, ויש אלה שמתפשטים יותר למטה,ש הם כנגד ז"ת דבינה )וזהו הענין שנקרא הנ"ה בחי' עינים. ( 7.50)

אות ע"ו
עו) אמנם להיות האזנים דעתיק מקום גבוה מאד, כי הם ב' ביעין הסתומים, (שהם מצד ב' ביעי דכורא שדיברנו עליהם קודם, שהם הבחינה הפנימיל של הנצח הוד ) לא שלחו בהם יד ולא נזכר בשום מקום, לא בספרא דצניעותא, ולא בב' האדרות. וכבר ידעת מן א"ק, כי האזן שלו גבוה משאר הבחי' שלמטה ממנה, כי היא בחי' נשמה, כנזכר שם. וזהו טעם, חרשו( עשה אותו חרש) נותן לו דמי כולו. (8.55 )

אות ע"ז
עז) ואמנם במקום בחי' האזנים נזכרים השערות דרישא היוצאות מכח האזנים, ומשם שרשם, ומשם מתפשטין. ולהכי בעי לאעברא שערא מע"ג אודנין, כנזכר באדרת נשא קל"ח ע"ב, ובתיקון ע' קכ"א ע"א. וטעם הדבר שלא יתאחזו הדינים באודנין במאד מאד, ויתחזק כחם בשרשם. ( 9.37)

אות ע"ח
עח) וכבר ידעת, כי נ"ה הם לבר מגופא, אשר לכן מתגלים בהם הדינין כנזכר בפרשת צו דף ל"ב ע"א בסוד וערבי נחל. ולכן, מהם יוצאין השערות שהם חוזק הדינין, מלשון אשר בשערה ישופני. ולכן נקראו שערות כמבואר בפסוק מקולות מים רבים כו', שהם גבורות מנצפ"ך. (10.06 )

אות ע"ד- או"פ
עד) עמר נקי תליין בשיקולא דע כי הנו"ה בכל מקום יש להם ב' בחינות: א' הוא ראשי פרקי הירכין שהם למעלה מן היסוד, ב' התפשטותם למטה מן היסוד: וצריך שתדע, כי כמו שכללות הפרצוף, מתחלק על ג' שלישים ראש תוך סוף, כן נה"י שהם בחי' סוף של הפרצוף, מתחלקים בעצמם ג"כ לרת"ס, (מדוע? ) כי כל ההבחנות שבכללות נוהג ג"כ בהפרט, כנודע.
וענין התחלקות הזו ע"פ הט"ס המקוריות, שנתבאר לעיל בבחינת ראש הפרצוף, נוהג גם כן בבחינת נה"י של הפרצוף( למדנו בהרה מקומות, שכל בחינה מתחלקת כמו שהכלל מתחלק ). כי גם בהם ג' כלים
1. בינה
2. ז"א
3. מלכות, (במי יש ג' כלים אלה? )
אשר מבחינת תיקון קוים(ביהנ ז"א ומלכות ) נקראו חב"ד חג"ת נה"י, שהם ט"ס. (ומה עם מלכות? נגנזה ברדל"א, ומי משמש כמלכות? עטרת היסוד )
וכמו שנתבאר לעיל אשר חב"ד, שהם הכלי דבינה בג' קוים שבה, המה מתחלקים לג"ר ולז"ת(איפה למדנו זאת?
• גלגלתא ובמו"ס ,
• באו"א ושיסו"ת)
o שג"ר הם בחינת ם' דצל"ם ואו"א עלאין
o וז"ת הם בחינת ל' דצלם וישסו"ת

( אז כמו שראינו שם את החלוקה הזו, גם פה בנה"י נראה את החלוקה הזו.
הוא עוד לא אמר מי הם הנה"י האלה, הוא רק בא ומתחיל לספר לנו שיש חלוקה בנה"י)

. ממש עד"ז מתחלק ג"כ החב"ד דנה"י, (שזו ספירת בינה, שמתחלקת לג"ר דבינה וז"ת דבינה ) שהם ג"ש העליונים דנה"י, ( שהרי אמרנו שהנה"י עצמו מתחלק ל-3

שרטוט ב' (12.29 13.25
פרצוף

חב"ד

חג"ת

ג"ר דבינה- ם' 'צלם
חב"ד- בינה ז"ת דבינה= ל' דצלם- חסדים מגולים

נה"י נה"י חג"ת

נה"י

הסבר שרטוט ב'
כמו שכל הפרצוף מתחלק לחב"דף חג"ת ונה"י
גם הנה"י עצמם, גם מתחלקים ל-3 כנגד :
• חב"ד,
• חג"ת
• נה"י
שהם גם כנגד בינה, ז"א ומלכות
ואמר שהבינה מתחלקת ל-2" לג"ר דבינה וז"ת דבינה
• ג"ר דבינה- זה ם' דצלם- כנגד או"א עילאין- חסדים מכוסים
• ז"ת דבינה- זה ל' דצלם- כנגד ישסו"ת חסדים מגולים

• כי ג"ר דשלישים העליונים(מתחלק החב"ד דנהי שקוראים לו בינה ) האלו הם בחי' ם', ואו"א עלאין, וחסדים מכוסים.
• וז"ת דשלישים עליונים הם בחינת ל', ונחשבים לחג"ת( למה? הם הרי שייכים לבינה- שבינה זה ראש, בגלל שיצאו לבחינת ראש, בגל שמרגגשים חוסר שלמות), וישסו"ת, ולבחינת אור דאשתאר( שנשאר) מאויר, וחסדים מגולים. דהיינו כל הבחינות האמורות בל', דצלם. ( דהיינו כל הבחינות שלמדנו על ל' דצלם, נוגעות גם פה, לבחינת הל' הפרטי מבחינת הנה"י שהיא כנגד ז"ת דבינה) (14.34 )

שרטוט ג' (14.51

עתיק

ג

ע תיקון א'
קרומא דאוירא – מסך צ"ב י'-מים עליונים קרומא דאוירא= ת"ת
ם' דצלם- חסד תיקון ג'
א חסד תיקון א' גלגלתא

תיקון ג' י'- מים תחתונים

ח גבורה תיקון ב' מו"ס- ל' דצלם-גבורה
תיקון ב'
פ ת"ת
נ
ה
י

על מה אנו מדברים?
את מי מחלקים? מחלקים את הנה"י דעתיק
אנו דברנו על עתיק שבא לעשות תיקונים בראש דא"א.
הגו"ע דעתיק- א"א לא מלביש על גו"ע דעתיק, כי הם לא עושים תיקונים
האח"פ דעתיק יצאו לחוץ לראש והם נקראי חסד, גבורה ת"ת.
1. בחינת החסד עשה את התיקון הא' שהוא בחינת גלגלתא, חסדים מכוסים ם' דצלם, הנקרא אוירא
2. בחינת הגבורה- עשתה תיקון הב'- מו"ס שהיא בחינת גבורה
3. בחינת הת"ת,שהיא בחינת המסך דצ"ב, שעשתה תיקון הג' של רקיע המבדיל בין מים עליונים למים תחתונים, בבחינת קו אמצעי,שעומדת למעלה מהם' , אבל לא משפיעה על הם' אלא רק על הל' וחילקה את הבינה לם' ול'.
זה ג' התיקונים הראשונים- חג"ת (15.46)

עכשיו הנה"י דעתיק גם צריכים לעשות תיקונים.
הנה"י האלה, הם נה"י שעולים למעלה, אבל לפני שהם עולים למעלה לעשות תיקונים, הוא רצה לספר לנו על הנה"י האלה, כיצד הם מתחלקים.
ואומר: כמו שכל הפרצוף מתחלקים לחב"ד, חג"ת נה"י, גם הנה"י האלה (עתיק) מתחלקים.

ועכשיו הוא רוצה לדבר איתנו על השליש העליון של הנה"י האלה שנקראים חב"ד.
ואמנם הוא מחלק ל-2,
• לג"ר דבינה של הש"ע של הנה"י האלה
• ולז"ת דבינה של ש"ע של הנה"י האלה, שאגב הם יעלו למעלה כמו או"ח, למעלה לחג"ת 16.34)
ובזה תבין ההפרש
1. מחלק נו"ה שהם למעלה מן היסוד(שקראנו להם ראשי ירכין )
2. . ומחלקי נו"ה שלמטה מן היסוד

• . כי אותם שלמעלה מן היסוד, הם בחינת ם'(זה לא המ' הרגיל שלמדנו קודם, זה בחינת ם' כמו הם', שלמדנו בגלגלתא- זה עושה אותו תיקון ) ואו"א עלאין ואוירא, דהיינו בחסדים מכוסים תמיד,

• ואותם שלמטה מן היסוד הם בחי' חג"ת וישסו"ת ובחינת אור דאשתאר מאויר. ובחסדים מגולים.

( אז הם עכשו התחלקו, איך הם התחלקו?
• הראשי ירכין האלה הם יהיו שערות רישא
• והל' יהיו שערות דיקנא)

ועכשיו אנו רוצים את השערות רישא האלה לתקן (17.45)

והנה התחלת נה"י דעתיק(דראש ולא דגוף , גי הגוף בכלל מלביש למטה מפרסא_ הנצח הוד, ולא על זה מדובר. זה הנה"י דראש דעתיק אבל הוא יצא לבחינת גוף,שהוא עושה כמו בחג"ת תיקונים בראש דאריך)
הוא מקרומא דאוירא ולמטה, כי ערך הראש הא' דגלגלתא כלפי ראש הב' דאוירא, הם כערך או"א עלאין אל ישסו"ת. (כערך ג"ר דינבה לז"ת ד בינה ). שה"ס
• ם(שזה הגלגלתא )
• ' ול'(שהוא מוחא דאוירא )
כנ"ל.
וע"כ כמו שאו"א מסתיימים על החזה דא"א, ומחזה ולמטה מתחיל ישסו"ת, כנודע, כן הגלגלתא מלבשת לחג"ת דעתיק עד החזה, ושם בחזה עומד הקרומא דאוירא, המשמש שם כמו פרסא גו מעוהי, ומשם ולמטה הוא בחינת נה"י דעתיק. (18.55 )

. כי טעם אחד להם, שכמו שנקודת החזה נחשבת בא"א לסיום ג"ר דבינה, וע"כ מלבישים שם או"א, (איפה שם? במקום חג"ת הכללי דא"א עד החזה שם מלבישים או"א הכללים, ואומר , בהכל מקום זה ככה.
תמיד או"א האלה הם למעלה מחזה. למה? כי חזה זה מקום סיום הוארות- כך למדנו בחלק י' תשובה י"א.
שסיום הוארות השתנה מבחינת טבור לבחינת חזה, ולכן הסיום של הוארות הוא בחזה, ולמטה מזה זה כבר חסרון, ולכן הז"ת דבינה יורד לבחינת למטה מחזה. מחזה ולמטה מתחיל ישסו"ת
.

כן כאן בגלגלתא( הכוונה לראש דגלגלתא, שהוא בחינת ג"ר דבינה ) נבחן הסיום דג"ר שלה לנקודת החזה. וזכור שהגלגלתא נחשבת לבינה בערך רדל"א, אבל מבחי' עצמה היא כתר. (
אני יכול לקרוא לה חסד, למה? כי ניתנה מהחסד דעתיק,
אני יכול לקרוא לה רדל"א- כי היא מלבישה על רדל"א, כי היא כמו רדל"א דא"א כי היא למעלה מהמסך.\
אפשרלקרוא לה גלגלתא, כי היא כתר של ראש דא"א) _23.46)

שרטוט ד' (20.24-22.32)

אם פה עומד עתיקשיש לו גו"ע ואח"פ,.
ואח"פ דעתיק הם גם משולים לחג"ת -כי ירדו לבחינת גוף) ולחגת האלה יש גם נה"י.
וחוץ מהראש דעתיק (שישלו גו"ע ואח"פ), יש לו חג"ת.
והחג"ת האלה דעתיק, יש להם גם חיתוך בתוךב הת"ת, שכאן (בחיתוך הזה) עומד מקום החזה.
ובמקום החזה הזה, הם מתחלקים: הנ"ה
• עד מקום החזה- למעלה ממקום החזה, הם בינת או"א עילאין- ם' דצלם, כמו בחג"ת(שהם בחינת האח"פ דעתיק, הגוף של הראש), וגם הם מתחלקו בצורה הזו של עד החזה ולמטה מחזה
• וממקום החזה ולמטה
התחלקו בבחינת ג"ר דבינה וז"ת דבינה.זה הקרה בראש.
ואותו דבר מצד הנה"י בגוף , שמלבישים על החג"ת והם מתחלקים בחזה,ש הם בחינת:
1. ג"ר דבינה
2. וז"ת דבינה

שרטוט ד'-22.32

עתיק
ג
ע א"א

א ח
חג"ת ח ג גלגלתא- ג"ר בינה – ם' ח
פ ת חזה ב
מוחא דאוירא- ז"ת דבינה – ל' ד
ח נ ח
נ"ה ג ה או"א עילאין- ם' דצלם ג או"א
חזה ת"ת ם'- ג"ר דבינה פרסא גוי מעויא חזה ת
ל' ז"ת דבינה ישסו"ת

ולפרסא הזו הוא קורא גוי מעוי, כמו שראינו בא"א
כמו שראינו בא"א. שהרי א"א מלביש פה: יש לא"א חב"ד, חג"ת נה"י
חג"ת דא"א מתחלק:
עד ש"ע דת"ת עד החזה- מלבישים או"א- הפרצוף הכללי- כנגד חסדי מכוסים
ומחזה ולמטה- מלבישים ישס"ות- כנגד חסדים מגולים.

אנו רואים שבכל מקום החזה
מחלק
לחסדים מכוסים וחסדים מגולים

. וז"ת דבינה שמתחיל להתגלות ברצון לקבל, ולכן אומר שמחזה ולמטה מתחיל ישסו"ת(22.57)

ונתבאר שמקום הקרומא, הוא בחינת חזה, ומשם ולמטה הוא נה"י. (כלומר.

גם אותו חלק של ת"ת" שירד למטה מחזה
הוא משתייך לנה"י., דהיינו למקום של גילוי של רצון לקבל

2 מצבים: זה ליד זה (צ"א), וזה למטה מזה (זווג-)
האם גלגלתא ומו"ס עומדים זה ליד זה?
או זה למטה מזה?

התשובה: תלוי ממה מדברים.
• אם מדברים מצ"א- אז הם עומדים (גלגלתא ומו"ס) זה ליד זה, כי התיקונים הראשונים ניתנו מב' קווים, כי עוד לא יה ה הקו האמצעי.
• ולכן כשיתנו התיקונים מב' קוים אז הם יעמדו זה ליד זה.

כשניתן גם בחינת הת"ת שחילק ועשה לנו גם מוחא דאוירא. מהבחינה הזו יהם ג' בחינות, הם זה למטה מזה
שרטוט ה' _25.13- 26.17

עתיק צ"א- ב' קוים צ"ב- ג' קוים

ג

ע
זכר נקבה גלגלתא
ח גלגלתא מו"ס קרומא דאוירא
מוחא דאוירא
ג
ת מוחא סתימאה (מו"ס)

מצד צ"א שנתן רק בחסד וגבורה כמו ב' קוים:
• אז החסד נותן את גלגלתא
• והגבורה את מו"ס
ואז הם עומדים זה ליד זה. או ראש זכר או ראש נקבה.

וכשנותן מצד הת"ת ומחלק את הגלגלתא, אז הם עומדים מצד צ"ב- ג' קוים, אז הם עומדים זה למטה מזה:
1. גלגלתא
2. מווחא דאוירא
3. ומו"ס

יוצא שמו"ס למטה מגלגלתא
אבל כאשר הם בב' קוים,זה בגלל צ"א.

אז הוא שואל אותנו ואומר: תחליט:
האם מו"ס לצד גלגלתא, או למטה מגלגלתא?

תשובה: תלוי על מה אני מדבר. (26.17)

אמנם לפי"ז קשה מאד, איך אפשר שגבורה דעתיק יתלבש במו"ס, (הרי אתה אומר לי שגבורה הוא יתלבש במו"ס של א"א, למה זה לא אפשרי? ) והרי מו"ס הוא למטה מקרומא דאוירא, (הרי גבורה הוא למעלה מת"ת, אז איך שהגבורה תהיה למטה מת"ת, ? איך זה יכול להיות ?); ששם הוא בחינת החזה דעתיק, כמבואר. והענין מתבאר במ"ש לעיל (דף א' שי"ז ד"ה שהעתיק) כי מסדר

אצילות הפרצופים, נחשב רק ב' רישין בא"א שהם גלגלתא ומו"ס, שקומתם שוה, להיותם בחינת(בחינת זכר ונקבה, ראש דהתלבשות וראש דעוביות שהם מתכללים זה מזה) דו"נ דראש דא"א. וע"כ המה מלבישים לחסד וגבורה דעתיק(גלגלתא מלביש לחסד ומו"ס מלבישה לגבורה ), שגם הם קומתם שוה(גם חסד וגבורה קומתם שווה) (28.05)

. אמנם מבחינת תיקון המוחין(הכוונה לקו אמצעי , כי אין מוחין אלא בקו אמצעי)
הם נחשבים לג' רישין:
• גלגלתא
• ומוחא דאוירא
• ומ"ס.

ומבחינה זו אין קומתם שוה, אלא שהם זה תחת זה,
• שמוחא דאוירא מקבל מגלגלתא,
• ומו"ס מקבל(ממוחא) מאוירא.
כנ"ל באורך עש"ה. (28.36 )

ושורש השינוי הזה הוא, מכח הב' מלכיות שבמלכות דרדל"א(שואל: למה יש שינוי כזה? שבמלכות דרדל"א, למה פעם כך ופעם כך? הרי זה אותו עתיק!

עתיק זה משמש בשני כובעים)
• י שלו צד אחד של צ"א
• ויש לו צד אחד של צ"ב

• צד אחד של ב' קוים, ששיכים לצ"א, שיכים רק לכלים
• וצד אחד כנגד צ"ב- שזה בחינת הזווג

ב' מלכיות יש במלכות דרל"א:
, שמלכות א' היא מצמצום א', שאינו משמש(לזווג, אבל לקו שמאל כן משתמש איתה! דהיינו כדי לחלק, בוצינא דקרדינותא שעומדת כגבורה, במו"ס, הוא כן משתמש! אז לא משמש איתה לזווג אלא בגניזה) עמה אלא בגניזה, שפירושו, שאינה מתגלה בקו אמצעי שלו, ששם מקום הזווג, אלא שנמצאת בבחינת הקו השמאל בלבד, (ועומדת מתבלשת במו"ס) כנ"ל. (29.42 )

והוא(עתיק ) משמש רק במלכות דצמצום ב', והיא נמצאת בקו אמצעי שלו, כנ"ל. וזהו כל עיקר ההבחן מג' התיקונים הראשונים, שהם גלגלתא ומו"ס,
• גלגלא כנגד חסד
• ומו"ס כנגד גבורה דעתיק
לתיקון הג' הנקרא קרומא דאוירא. (מה עיקר הההבחן, שאם מדובר לקו אמצעי שהוא לזווג, או בב 'קוים. )
כי ב' התיקונים הראשונים מלבישים הקצוות שלו, שהם לחסד וגבורה דעתיק. ועל כן המה(מו"ס ) אפשרר להגיד גם גלגלתא כי החסד שהוא מקבל הם בחינת ב' קוים, וב' קוים שיך לצ"א.
מקבלים מבחינת מלכות דצמצום א' הנמצאת בקצוות, כנ"ל.

אבל התיקון הג' הנקרא קרומא דאוירא בא מקו אמצעי דעתיק שהוא ת"ת, וע"כ אין בה רק המלכות דצמצום ב'(ולא מלכות של צ"א ). והבן זה.

והנך רואה
• , שענין ב' ראשים דא"א
• וענין ג' ראשים דא"א, אע"פ שנמצאים במקום אחד
(שאנו רואים ג / ראשים, אין אנו דמברים על ב התיקונים הראשונים, אלא על תיקון הג' שמבטא את ג' הראשים )

, מ"מ המה ענינים נבדלים כי בחינת ב' ראשים מתוקנים ממסך שבמלכות דצמצום א', שמטעם זה הם בקומה שוה(ולכן הם עומדים באותו מקום! )
, ושניהם נקראים בשם עזקא, טבעת

• שפירושו ם' סתומה(שעושה ג"ר דבכינה שעושה השפעה גמורה שנקרא טבע זכה), שגלגלתא נקרא עזקא דכיא,

• ומו"ס נקרא עזקא רבה, (שזה מבחינת צ"א שעוצרת את המדרגה מלקבל ג"ר דחכמה ומלקבל צ"א )
כנ"ל באורך, וע"כ הם. מלבישים לחסד וגבורה עתיק. (כפי שאנו מדברים עליהם כב 'ראשים) (ר שרטוט ה'), אבל יש גם צד של ג ' ראשים

אמנם ענין תיקון ג' רישין, הם נמשכים מתיקון הג' שהוא בחינת המסך המתוקן במלכות דצמצום ב', שאין לה ענין עם המלכות דצמצום א'(למי? למלכות של צ"ב, זה 2 חטיבות ניפרדות). וע"כ מכוחה נבחנים ב' רישין מוחא דאוירא ומו"ס לבחינת נה"י דעתיק,
(זאת אומרת
• שמצד צ"ב, גם מוחא דאוירא וגם מו"ס נחשב לנה"י
• וגלגלתא מצד זה נחשב לחב"ד או חג"ת- חסדים מכוסים, שהם חג"ת דראש)

העומדים מחזה ולמטה שלו, כנ"ל, כי קרומא דאוירא היא הפרסא שבחזה. וז"ס שאין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימא(דהיינו מלכות של צ"א ומלכות של צ"ב לא נוגעת בחברתה
• היא (צ"א) בונה האת הב' קוים
• והיא (צ"ב) בונה את הקו האמצעי)

. כי אין להם שום חיבור זו עם זו. כמ"ש עוד מזה להלן. (זה נושא קצת קשה להבין זאת, כי הם בכל זאת נמצאים על אותו רצון" וכאילו עובדים בחטיבות ניפרדות, והם עושות ב' סוגי השפעות במדרגה.
וצריכים להבין שככה זה עובד גם אצל האדם, שלעיתים יש לו כמה שכבות של תודעה,
ויש תודעות שעובדות במקביל, והם לא נוגעות אחת בשנייה, אלא במקומות מסוימים ששם כן רואים קשר, בואופן רגיל הם עובדות כחטיבות ניפרדות) (34.51 )

וזה אמרו "הנצח הוד בכל מקום יש להם ב' בחינות:
• א' הוא ראשי פרקי הירכין שהם למעלה מן היסוד, (כמו שציירנו קודם, שלנה"י ש את הנצח הוד יסוד, ולנצח והוד יש את הראשי ירכין, שהם למעלה מהיסוד )

• ב' הוא, התפשטותם למטה מן היסוד. ( שהיסוד הוא קצר, ומתפשטים למהט מהיסוד)

וזולת זה( זה בחינה נוספת- בחינה ג') יש להם בחינת פנימית, שהיא גבוה מן היסוד והם סתומים מבפנים והיא תרין ביעין דכורא"(שהם בכלל שייכים לצ"א ולא שייכים לסדר הזה של הב' קוים האלה ) והנך רואה איך הרב חושב כאן( לא ב' אלא ג' בחינותש ל נצח הוד)

ג' בחינות של נו"ה.

והנה ב' בחינות הראשונות כבר נתבאר לעיל, שהם בחינות ם' ל' דצלם
,

שנו"ה שלמעלה מן היסודהם בחינת
• ם'
• , וחב"ד
• , ואו"א עלאין
• וחסדים מכוסים
(שזה כל הבחינות שלמדנו בגלגלתא- בם' דצלם, של חסדים מכוסים )

. ונו"ה שלמטה מן היסוד הם בחינת
• ל' וחג"ת
• וחסדים מגולים
• (וישסו"ת )

הבחינה הג-' הבחינה הפנימית של נצח הוד
" ב' ביעי דכורא"
(אז יש לנו את ם' ול', ונכון עכשיו לבטח מצפים, שיהיה עכשיו בחינת צ' דצלם!?
אבל זה לא!
• זה עדיין שייך לראש!" צ' דצלם שייך לגוף, ופה מדברים על הראש. בראש יש ם' ול' .

אבל יש עוד משהו בראש!
• יש בו בחינת פנימית שנמצאת בתוכם, שנקראת "ב' ביעי דכורא",שהיא שייכת לצ"א, והיא לא באה לקבלת אור, אלא רק לחימום הזווג

. ועתה נבאר הבחינה הג' שהיא הבחי' פנימית דנו"ה, הגבוהים מן היסוד ונקראים ב' ביעי דכורא(37.20 )

. כי נתבאר שהגם שמלכות דרדל"א מצמצום א', אינה מתגלה באצילות, (הרי היא נגנזא ברדל"א צ"א, אסור להשתמש בה- מלכות דמ"ה ) מ"מ היא משמשת שם בגניזה, שפירושו בקצוות כנ"ל(איך? ).

ולפיכך גם אלו הנה"י דעתיק נבחנים לקצוות ולקו אמצעי,
• אשר בימין ושמאל שלהם, נמצאת המלכות דצמצום א', והם הנקראים ב' ביעי דוכרא המבשלים הזרע(שזה הפנימיות של הנצח הוד שדיברנו קודם )
. באופן שאותם ב' בחינות שיש בכללות הראש דא"א, שהם מתיקון הא' והב' שבגלגלתא ומו"ס הנקראים ב' עזקין(עזקא דכיא ועזקא רבה ).

ובחינת תיקון הג'(קרומא דאוירא מצד צ"ב, אז כמו שריאנו קודם ג' תיקונים של ימין שמאל ואמצע, אומר : כן יש..) שהוא למוחין, כן ישנם אלו ב' בחי' גם בנה"י עצמם דעתיק, (דהיינו ב' תיקונים חיצונים ותיקון פנימי של קו אמצעי גם בנה"י עצמם דעתיק) שבחי' ב' עזקין(כמו שהיה לנו בגלגלתא ומו"ס ) מתוקנים בפנימיות נו"ג(ששם הם באו מצ"א, וגם פה הם באים מצ"א. שהם נקראים ב' ביעי דוכרא,

o איך הם נקראים (בגלגלתא ובמו"ס) למעלה? עזקא רבה ועזקא דכיא
o ואיך הם נקראים פה? ב' ביעי דכורא

, ובחינת תיקון המוחין בסוד ג' רישין הם חיצוניות נו"ה, (מה שלמדנו שיש ג' רשיין שהם זה למטה מזה ולא זה לצד זה- זה חיצוניות נצח והוד ) הנחלקים לג' שלישים
• ששליש א' הוא למעלה מן היסוד,
• וב"ש למטה מן היסוד
. והבן היטב.
( דהיינו ב' פרקי ירכין למעלה והשאר למטה והם מתפשטים גם למטה.
מי זה הלמעלה? כנגד הם' דצלם)

וזה אמרו
• "והנו"ה הם בב' אודנין וב' עיינין
• והמצח עומד ביניהם כי הוא למטה מן האזנים וגבוה מן העינים, והוא בחינת היסוד דעתיק הגנוז במצחא

(איך קשור אוזניים, עיניים ומצח לנה"י שהם בכלל שייכים לגוף?)" דהיינו כנ"ל, ששלישים עליונים דנו"ה שהם בחינת ם' וחסדים מכוסים וכו'(שראנו להם ב' ראשי ירכין ), הם מלובשים באודנין(של א"א, כי הרי הם באים לתרן את הראש דא"א, אז איפה הם מלובשים באוזניים? אבל איפה באוזניים? אותו חלק של האוזן שהוא למעלה מנקבי עיניים, ששם החסדים מכוסים), וע"כ נבחנים הואדנין שהם למעלה מן היסוד עתיק שבמצח

, ושלישים אמצעים דנה"י דעתיק מלובשים בעיינין, ( ממקום נקבי האוזניים לנקבי העיניים שזה בקו אחד) שהם בחינת ל' דצלם, וחג"ת וחסדים מגולים, כנ"ל וזהו מבחינת תיקון המוחין, (מה זה תיקון המוחין? צ"ב שיש בו גם את הזווג,לצורך מוחין. (41.40)

• בג' התיקונים הראשונים נבחן לבחינת ג' ראשי א"א, שאיך הם עומדים שם? זה למטה מזה,
• ולא כמו ב' התיקונים הראשונים, שנובעים מלכות של צ"א שעומדים בפנימיות והם זה לצד זה,ש עליהם אין זווג.

וכאן ישמשו התיקונים של צ"א- לב' הבחינות האלה כב' ביעי דכורא לחימום הזרע.- חימום לזווג, אבל לא לזווג עצמו.
כי אם היו מזדווגים עליהם ממש, אז היה צריךלקבל ג"ר דחכמה וזה אסור. ( 42.31)

סיכום:
כמו שראינו בראש (דעתיק) שמתחלקים החג"ת לב' קוים ימין ושמאל, ששייכים לצ"א, שהם כנגד
• מו"ס
• וגלגלתא
שעומדים זה לצד זה, שבאים מצ"א.

וכנגדם:
בנה"י יש לנו אותו ענין, אותו דבר: שהם נקראים ב' ביעי דכורא
וכנגד מה שראינו בתיקון הת"ת- שהם עומדים זה למטה מזה

וכנגד זה
• יש את הירכין, שהם עומדים זה למטה מזה, שהם נקראים: האודנין שעומדים למעלה מהיסוד- שהם כנגד ב' ראשי ירכין,ש הם כנגד ם' דצלם

• והל' והמו"ס- הם כנגד מי שנמצא למטה מהיסוד

הנמשכים מתיקון הג', שהיא בחינת מלכות דצמצום ב'. ומלבד זה יש עוד בחינת פנימיות דנו"ה תוך פנימיות הב' אודנין, שהם בחינת המלכות דצמצום א', שהם בחינת ב' ביעי דוכרא, הנמשכים מב' תיקונים הראשונים גלגלתא ומו"ס, כנ"ל.

וזה אמרו "אמנם להיות האזנים דעתיק מקום גבוה מאד, כי הם ב' ביעין הסתומים לא שלחו בהם יד וכו' " דהיינו כנ"ל כי מלבד שהם משתמשים בתיקון המוחין(מצד ג' מוחין וחיצוניות וצ"ב וזווג- זה נקרא תיקון המוחין ) לבחינת שלישים עליונים כנ"ל, הנה יש בהם עוד בחינת פנימיות דנו"ה שהם ב' ביעי דוכרא.
(אז אותם בחינת אוזניים דעתיק, יש להם ב' אבחנות לשמש בראש דא"א:
• או כנגד ב' ביעי דכורא
• או כנגד ראשי ירכין

• אז בפנימיות הם ב' ביעי דכורא
• מצד המוחין שהם קו אמצעי- הם נקראים שלישים עליונים
) וע"כ המה בחי' סתומות, כי נמשכים מב' עזקין, שה"ס הם' סתומה דלםרבה המשרה, שיש בהמסורה( דהיינו לפי המסורת כך כותבים, את המ' בעמצע המלה כם' סתומה/ ם' סופית, למרתש היא באמצע המילה, והעזקא השנייה מבוצינא דקרדינותא). ולפיכך אין הזוהר עוסק מהם(היות שועסק מצד הזווג ולא עוסק מצד צ"א, אבל הזוהר כןםידבר על החימום הזווג, ונקראה את זכה בהמשך. ( 46.00

אין תגובות

להגיב