018- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שלא-א'שלב

media

1. מה תפקיד מלכות דצ"א בזיווג בקו אמצעי בצ"ב?
2. אלו ג' בחינות שיערות יוצאות מפגיעה האור חוזר בסד הגבורות בג' מקומות, דהיינו ג' רישין דא"א?
3. מדוע צריכה להתערב מלכות דצ"א בזיווג של צ"ב?
4. מדוע התערבות מלכות דצ"א בזיווג מתבטאת בשיערות – במותרי מוחא?
5. למה בזמן התפילה צריכים להעביר השיער מעל גבי האודנין? מה זה אומר בפנימיות?
6. מדוע שיערות הם בצורת ואווין? מתי הופכים לצירת יודין?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

ענין השערות
אנו מדברים על ענין השערות.
השערות למדנו שהם יוצאים ממותרי מוחא.

מה זה מותרי מוחא?
• השאריות, מה שנותר מהמוחין.
• מהמוחין יש אור שיצא החוצה בסוד אור מקיף,
• בגלל שאי אפשר לקבל בצ"א, אבל יחד עם זה, היה גם או"ח, ומאותו או"ח שיצא מחוץ לראש, בסוד מותרי מוחא, זה ששיך לצ"א, ואי אפשר היה להשתמש בו בצ"ב, הוא יצא מחוץ לראש והוא הנקרא שערות.

השערות כמובן הם דינים, מכיוון שהם באו מצ"א, והיות והם יוצאים החוצה, והיות ויש ג' בחינות בראש, אז יש לנו ג' בחינות של סוגי שערות, יציאת הוא"ח החוצה, שהם:
א. חיוורתי
ב. הנימים
ג. והתיקוני דיקנא
שאותם אנו הולכים ללמוד אחד לאחד

בתחילה היום אנו נבסס את הידיעה, מי הם בכלל השערות.
מה זה החיוורתי, הנימים והתיקוני דיקנא, באופן כללי
ולאחר מכן נלמד אותם יותר בפירוט ונבין יותר מה תפקידם ולמה הם משמשים. (1.30)

אות ע"ט
עט) ונמצא,

כי כל בחי' הדינין הם שערות

ר"ל, הדינים שיש בצ"ב שבאו מצ"א הם הופכים להיות מבחינת שערות,
ואולי היה יותר קל להבין את זה אם היה אומר שכל השערות הם בחינת דינים,
הם באו מהדינים), וכולם הם מנ"ה

למדנו: מי זה נ"ה? של עתיק, שעושה תיקונים בא"א
זאת אומרת שלא"א למדנו שיש ג' ראשים, והם מקבלי תיקונים הראשים האלה, כי א"א צריך להנהיג את עולם אצילות בצ"ב.

את התיקונים הוא מקבל מעתיק, מאח"פ דראש דעתיק.
אח"פ דראש דעתיק שיצא, מהראש, יצא מראש לגוף, והוא מבחינת חג"ת.

אז הוא קיבל תיקונים מהחג"ת, ג' תיקונים ראשונים שלמדנו, שהם:
• תיקון 1: של גלגלתא של ם' דצלם, שלא יקבל חכמה אלא רק חסדים, גם שיהיה חכמה הוא לא יקבל חכמה. תיקן את גלגלאת בבחינת ג"ר דבינה,

• תיקון 2: את מו"ס תקין מבחינת הגבורה, שהוא הכח של הבירורים שיש בעולם אצילות, הכח של ההפסק בבירורים.

• תיקון3: באה מהת"ת, מהקרומא דאוירא, שבעצם בא מצ"ב, שיצר הפסק בין ג"ר דבינה לז"ת דבינה,ונתן אפשרות שלישית למוח שלישי שנקרא מוחא דאוירא. (3.12)
אלו הנם ג' תיקונים ראשונים
ועכשיו אנו רוצים לדבר על נצח הוד- אותם נה"י ש הם בבחינת או"ח, Tו שהם עלו, וגם הם עשו תיקונים במציאות של הראש.
ועל התיקונים האלה אנו רוצים לדבר.
אז לתיקונים האלה הוא קורא שערות.

למה הוא קורא שערות?
לאותו או"ח שהיה צריך להיות במדרגה, אבל יצא מהמדרגה.

, ששם הגבורת היכר הדינין כנ"ל, ובעלותם בסוד אור חוזר, שהם סוד הגבורות, פוגעים בשלשה מקומות, (באיזה ג' מקומות הם פוגעים?) והם ג' רישין דא"א:
א. גלגלתא,
ב. ואוירא(מוחא דאוירא)
ג. ומוחא, (מו"ס)
ומתערבי בכולהו ונפקי מכולהו

• י"ג חוורתי, (כנגד הגלגלתא)
• וי"ג נימין(כנגד מוחא דאוירא)
• וי"ג תיקוני דיקנא, (כנגד המו"ס)
אז יש ג' אבחנות של ג' הבחינות הנ"ל) (4.32)

וכולהו מבחי' הנ"ה הנזכר, אלא שכפי תערובתם(כפי שהם התערבו) בהני ג' רישין, אשתנו שמייהו(השתנו השמות שלהם) יען מתערבין(היות והם מתערבים) עם אורות ג' רישין ונפקי כחדא(היות והם מתערבים הם ג' הראשים של א"א ויצאו כאחד, ולמרות שהם יצאו כאחד, הייתי יכול לחשוב שאין שם ג' אבחנות, אבל אומר: לא! למרות שיצאו כאחד יש בהם ג' אבחנות), כי הרי אעפ"י שהכל מבחי' נ"ה כנזכר, (ולכאורה זה היה יכול לומר לי שהכל הוא דבר אח, למרות זאת יש בזה חלוקה) עכ"ז הי"ג חוורתי הם(משויכיים לאו"ח של גלגלתא) מאורות(או"ח) של גלגלתא ג"כ,
והי"ג נימין באוירא(הכוונה למוחא דאוירא- המוח השני), והי"ג תקוני דיקנא ממוחא(איזה מוחא?, מו"ס), כי גם מג' הראשין יוצאין אורות הנזכר ג"כ. (5.50)

אות ע"ט- או"פ

עט) הדינין הם שערות וכולם הם מנו"ה וכו' ובעלותם בסוד או"ח וכו' פוגעים בג' מקומות וכו' ומתערבי בכלהו: וכן אומר לעיל(מביא עוד מקום), שבמקום בחינת האזנים(אוזניים הכוונה לזווג על צ"ב), נזכר השערות דרישא, היוצאות מכח האזנים, (מצד מלכות שעלתה לבינה) ומשם שרשם ומשם מתפשטים ולהכי בעי לאעברא שערא מעל גבי אודנין(ולכל נצרך להעביר את השערות מעל גבי הואזניים). ע"ש. והיינו מכח הפנימיות דנו"ה שיש באודנין אלו, שהם בחינת ב' ביעי דוכרא(שזה בפנימיות נ"ה מצד צ"א, שלמדנו שלנ"ה יש את בחינת הנצח וההד כאורות חיצוניים, ויש גם את הפנימיות של מצד צ"א, והפנימיות מצד צ"א זה ב' ביעי דכורא). אשר בביעה שמאלית גניז שם כח העביות דמלכות מצמצום א',

כי היא נמצאת(מתפשטת לכל הקו שמאל) בכל קו שמאל דז"ת דעתיק, וכמו שנגנזה(נגנזה לשימוש רק מצד הזווג" אבל כן אפשר להשתמש מצד ההפסק, מכח החילוק שיש בה) במו"ס מכח הגבורה דעתיק שנתלבשה בה, כן נגנזה באזן שמאל, מכח ההוד דעתיק(הוד 'דעתיק שייך גם הוא לקו שמאל" עלה למעלה ועשה הפסק גם באוזן, דהיינו גם בצ"ב שנקרא אוזן) שנתלבש שם, אמנם כאן נחשבת(אותה בחינה) לדינים להיותם מחזה ולמטה דעתיק,

ומחמום הדינים ההם מתבשל הזרע
(מה זה החימום?
ההתלהבות וההשתוקקות באה מהדינים, ולכן יש לשמור על החימום הזה שבא מהדינים שמצד אחד הוא טוב, כי יכולה להיות התלהבות מדרך ה',
מצד שני את אותה התלבשות צריכים לשמור, שלא תהיה לנו לרועץ, ולכן אנו נראה שעושים אותם, את הנימים, את השערות עם גבולים),

שה"ס החסדים המתגלים ביסוד דעתיק שלמטה מהם
, כנ"ל, ששם מקום הזווג בקו האמצעי,
המעלה או"ח ומלביש קומת החסדים, כנודע.
(יוצא, שבקו אמצעי שבאים לעשות זווג יש גם משהו מב' ביעי דכורא,
דהיינו בענין חימום הזרע, שזה הכח של אותה התלהבות והשתוקקות שיש אפילו בצ"ב.
כי לכאורה היינו חושבים שאם יש צ"ב, ואין כבר רצון לקבל והורדנו את האח"פ אז אין השתוקקות, אבל אם אין השתוקקות, אי אפשר לעשות זווג.

ולכן אומר בתוך הזווג הזה של צ"ב, יש את הכח הזה של צ"א שפועל שם, יש לזה סיבה. (ויסביר בהמשך למה)

קודם כל נדע עובדה:
גם הכח של צ"א נמצא הזווג של צ"ב
בהסתר, בהיחבא, אבל הוא נותן השתוקקות

(9.30 )

והנך מוצא שכח המלכות דצמצום א',
מתערבת בהארתה גם בקו אמצעי, כי מכחה מתבשל הזרע כנ"ל. (לא לחשוב שעושים זווג על צ"א .
עושים זווג על צ"ב, רק הכח של צ"א גם מעורב שם
רק לצורך חימום ויצירת השתוקקות אבל לא לקבלת אורות פנימיים, כי אם יקבלו אורות פנימיים, יצטרכו לקבל באח"פ במקומם וזה אסור, כי אנו נמצאים בזווג של צ"ב.) (10.18)

ולמדנו שכל סיבה נמצאת בתוצאה, והיא פועלת בתוצאה בהחבא, ואם לא היתה סיבה, גם לא היתה מתקיימת התוצאה.
אז צ"ב" אין לו כח שמל עצמו, הרי צ"ב הרי הוא איזה סוג של הפסק, מלכות דצ"א של סיום רגלין, היא זו שעלתה ועשתה הפסק. אז משמע שיהא נמצאת שם, רק משתמשים איתה במקום אחר, אבל הכח שלה נמצאת שם, רק שמשתמשים איתה במקום אחר, אבל הכח שלה נמצא שם, ולכן יאמר לנון שגם הכח של צ"א נמצא מעורב. (10.51)

אע"פ שהמסך ומלכות דקו אמצעי הוא מצמצום ב', שהיא הנקרא עטרת היסוד דעתיק(למה עטרת היסוד? כי מלכות נגזנא ברדל"א, ועושים זווג רק על עטרת היסוד, דהיינו מלכות שמשמשת את היסוד- אז יש לי צ"ב )
(כנ"ל דף א' ש"ה אות כ"ג) וזה שאומר הרב שהארתה מתגלה, אע"פ שהיא עצמה נגנזה בראש דעתיק. כנ"ל (א' שכ"ז אות ע"ב) וטעם של הצורך להארת המלכות הזו הוא,

חוק חשוב מאד

משום שהמסך דצמצום ב' הוא רק תולדה דמסך דצמצום א', וע"כ
לא היה קיום להענף
אם לא היה לו הארה מתמדת מן השורש שלו. והבן.

עכשיו, נותן לנו שורש חשוב מאד:
"לא היה קיום לענף, אם לא היתה לו הארה מתמדת מן השורש שלו ."
החוק הזה הוא חוק מאד מאד חשוב, יש לו הרבה השלכות, אבל הוא קצת בעייתי

נסביר:
מצד אחד הוא אומר שהשורש פועל,אבל גם ככה א"כ גם א"ס פועל, וגם גם גלגלתא שהיה מלא באור פועל- הכל פועל. הרי אין העדר ברוחני!

אבל פה הוא אומר: לא כך!
אומר שיש פה כח המתגלה שלא יכול להתגלות, בלי שימוש בכח שבונה אותו לפי תפקודו- [לא שהוא נמצא בפנים ולא מרגישים אותו]

מה זה צימצום ב'?
הוא בא לעשות הפסק. איך הוא יעשה הפסק? אם לא מכח ההפסק שיש בעולמות!
מסך הוא כח הפסק שיש בעולמות,
אין צ"ב בלי כח של צ"א שפועל בו, ולא שהוא נמצא בהיחבא, כמו מלכות דא"ס, כמו אין העדר ברוחני. זה כח שמחוייב להיות בו.
ולכן מה שאנו אומרים, שחייב להיות קיום לענף, ע"י השורש שלו- זה נכון לכל המקומות, אבל פה השורש הוא שורש מיוחד, שורש שאי אפשר בלעדיו, שיהיה גלוי, כי בלי כח ההפסק של צ"א שיהיה גלוי, אין אפשרות לעשות זווג.

זה כמו שבנאדם, בלי גבורה, לא יכול לעשות כח של הפסקים, כי צריך כח של גבורה. (13.13)

או בלי הכח של הבורא , הוא לא יכול לבחור. אז כשהוא בוחר, גם הוא בוחר, אבל הכח הבורא רואים שהוא פועל בו- זה גילוי של כח הבורא שבתוכו, למרות שהוא נברא

אז כשאני בוחר,אז כח בורא פועל בי, נכון שדרכי, נכון ,אני רק נברא, אבל אז יש גילוי לכח הבורא שפועל בי.
עכשיו , תמיד .כח הבורא פועל בי, ואם לא היה פועל בי תמיד, לא הייתי חי, לא הייתי קיים, אלא מה, שזה בהיחבא, אבל כשאני עושה כח בחירי, אז זה בהתגלות דרכי, וזה הבדל גדול

וזה מה שרוצה להגיד לנו פה: יותר לדייק במושג של שורש וענף,

העניין פה, שיש שורש מגולה בענף מגולה
לא סתם שורש חבוי, כי זה שורש מגולה (הצ"א)
כי הכח של צ"א, בלעדיו, אי אפשר שתהיה פעולה של הפסק בצ"ב
והיות והוא מגולה, אז יכול לפעול את הכח האחר שלו, הוא כח שיוצר השתוקקות

תלמיד: מה הבדל בין שורש מגולה לשורש לא מגולה?
למשל אתה חי, מי נותן לך את החיים? הבורא
אי א פשר שתחייה בלי שהבורא יתן לך את החיים, אבל את הלא מרגיש שזה הבורא, אבל אם אתה בוחר, אז הכח של הבורא חייב להיות מגולה בך ככח פועל, ולא ככח נסתר שפועל בלי שהוא גלוי. שאדם בוחר הכח זה מתגלה 14.47

ענין כח הצימצום
שמדברים על צימצום, אין צימצום אחר בעולמות חוץ מצימצום א', באופן עקרוני.

רק משתמשים בכח הזה של צ"א גם לצורך צ”ב,
במקום לעשות את הצימצום רק על בחי"ד,
• עושים אותו גם על בחי"ג
• וגם על חצי מבחי"ב

אז זה כח של צ"א, רק שעושים אותו במקום אחר.
אז הכח של צ"א קיים שם (15.16)

ענין השערות ומותרי מוחא

והנה השערות בשרשם הם כח הדינים הגנוזים בפנימיות הואדנין(דהיינו הצ"א שזה השערות, שורשן, הם נמצאים בתוך הפנימיות של הנצח-הודשל הואדנין )
• , שהם אינם מקבלים מיתוק וזווג להיותם גניזין בקו שמאל, (הם גנוזים הם מצויים בקו שמאל, והם לא מקבלים כרגע מיתוק ) כנ"ל,
• ושום זווג לא נעשה עליהם, ( כי הם צ"א, אסור לעשות עליהם זווג)

• אמנם הוא"ח העולה מהזווג בעטרת יסוד דעתיק ממטה למעלה בתוך המצח דא"א( מה שעושה זווג בשביל א"א ), הוא מוציא הארה מנו"ה הפנימים שבקצוות שהם בב' הואדנין שלמעלה ממנו, להיותו המכריע בין הקצוות

, ונמצא כח הדין הגנוז באודנין מתערב ג"כ באו"ח העולה, וכיון שכח הדין הזה בא ממלכות הגנוזה, שמיתוק הזווג לא היה עליה, הרי היא נחשבת למותרי מוחא,
• (כח הדין הזה של צ"א שגנוז בצ"ב, מתערב באו"ח.
• כשעושים זווג, ויש או"ח, אז כח הדין מעורב באו"ח הזה
• מכיוון שכח הדין הזה, בא ממלכות הגנוזה, שהמיתוק הזה לא היה עליה, כלומר המיתוק של בינה שהתערבה במלכות – כי זה רק בא בצ"ב, הרי היא נחשבת למותרי מוחא, דהיינו שאי אפשר להשתמש בה מבחינת המוחין עצמה, שהמוחין עצמם זה זווג לקבל אור בפנימיות, וצ"א אי אפשר להשתמש במוחין פנימיים, ולכן הם נחשבים ל"מותרי מוחא" כלומר שאינם מקובלים שם)

• כלומר, שאינם מקובלים שם בתוך הארת המוחין, ע"כ הם בוקעים ויוצאים דרך נקבי הגלגלתא( שהם נקבי השערות- הנקבים שעל הקרקפת) לחוץ ומתגלים על הגלגלתא בסוד שערות רישא. (17.55 )

אמנם כיון שהזווג(דהיינו קו אמצעי ) עצמו מתחילתו היה כלול ג"כ בהארת המלכות הגנוזה באודנין, (שהיה שם קו אמצעי וגם המלכות) (דהיינו מי זה הארת המלכות הגנוזה הואדנין? ) דהיינו מבחינת בישול הזרע( ששיך לצ"א, אבל נעשה במסגרת צ"ב), כנ"ל.

ע"כ יוצא בחינת מותרי מוחא גם מבחינת קו אמצעי(
• זה שיש שלנו מותרא מוחא מצד צ"א- זה ברור- כי לא משתמשים בצ"א
• אבל בגלל, שהיתה התכללות ועירוב בינהם, שגם הנ"ה שהם מצד ב' קוים שעשו זווג בצ"ב התערבו בפנימיות של הזווג הזה שהוא בא מצ"א
אז יש לנו מותרי מוחא גם מקו אמצעי, ולא רק מצ"א)
) ג"כ, כי קבל(קו אמצעי) לתוכו כחות מסוד חימום הזרע
, ולפיכך יוצא

שערות גם מתיקון המוחין שבקרומא דאוירא,
וע"כ נולדו ויצאו השערות מכח כל ג' רישין
• (כלומר לא רק מצ"א, לא רק ממו"ס,(יצאו שערות) שלכאורה, ששם היה גבורה,
• אלא( יצאו שערות) מכל ג' המוחין, למרות שהם יצאו בצ"ב,
• מכולם יוצא מבחינת שערות- למה? כי הזווג של צ"ב התערב בכח הדין של צ"א
• אז באופן כללי הוא קורא לכולם י"ג נימין,ש הם מתחלקים כמובן.של נימין הוא קרא רק למוחא דאוירא למעלה, אבל באופן כללי הוא קורא להם נימין, ועכשיו יחלק אותם)

בסוד י"ג נימין כמ"ש לפנינו.

הרי ששורש השערות הם רק בנו"ה הפנימים דאודנין(דהיינו מצד צ"א )
ממלכות דעתיק הגנוזה
שם וענפיה הם השערות מכל ג' רישין . וזכור זה.
• השורש- צ"א
• הענפים- כל ג' הריישן-למרות שהם צ"ב

( 20.29)

וזה אמרו(באות ע"ו למעלה ) "ואמנם במקום בחינת האזנים, נזכרים השערות דרישא היוצאות מכח האזנים, ומשם שורשם, ומשם מתפשטין ולהכי בעי לאעברא שערי מע"ג הואדנין" דהיינו כמבואר,

• כי שורש השערות הם בנו"ה דאודנין הפנימים, (מצד צ"א , שמשפיע בפנימיות נ"ה)

• כי השערות שיצאו מג' רישין בסוד י"ג נימין, הם ענפיה בלבד, (של מלכות דצ"א- כי זה לא צ"א ממש, כי זה מה שצ"ב מתכלל בצ"א) מחמת(מלכות של צ"א ) שסייעה שם(בזווג של צ"ב סייעה שם בסוד החימום. מי סייעה? מלכות של צ"א) בסוד החימום ובישול דב' ביעי דוכרא, כנ"ל.

מדוע התפילה לא מתקבלת
אם בזמן התפילה נוגעים בשורש השערות שבראש
(שורש השערה היא מצד מלכות של צ"א)

וע"כ בעידנא דצלותא(בזמן התפילה) צריכים לאעברא שערא(להעביר את השיער) מע"ג אודנין, (מעל גבי הואזניים )כדי שלא יתרבה כחם מכח נגיעתם בשורשם. ואז לא תתקבל התפלה ח"ו
(למה?
היות והיא באה על ביקוש של צ"א, שלא ראוי במצב של צ"ב, אז אי אפשר לקבל עליהם, למרות שהם (הבחינה של צ"א) עוררו אותי לתפילה, וכשאני בא לתפילה ממש , אני חייב להעביר את השיער, או לכסות אותו מעבר לאוזניים. שלא צריך להתפלל בגילוי ראש) . ( 22.48)

והבן זה, כי סוד התפלה הוא בחינת העלאת מ"ן,

מה זה העלאת מ"ן?

יצירת חסרון בעליון

ענין העלאת מ"ן- יצירת חסרון בעליון

• דהיינו בצ"א למדנו, שמלכות עלתה, למשל טבור דגלגלתא עלה לראש, הוא לא עשה שם חסרון.

• אבל בצ"ב, למשל שנקודות דס"ג עלו לראש דס"ג, זה נקרא העלאת מ"ן- בפעם ראשונה. למה? כי הם עלו ועשו שם הפסק, עשו שם חסרון, עשו שם בחינת שערות, אומנם לא עליו עצמו, אבל בזווג שהוא עשה בשביל התחתון, הם עשו כבר חסרון- וזה נקרא העלאת מ"ן,-שעושה חסרון במקום שאליו בא

חוץ מזה למדנו עוד עיניינים במ"ן, בתע"ס חלק ז'-שמ"ן זה ב' מים, ב' נקבות.

עיקר המושג של עליית מ"ן- זה
• העלאת ביקוש
• ויצירת חסרון בעליון.

מדוע אסור שיתגלה כח השערות (מלכות צ"א) בזמן התפילה?
שאז התפילה לא מתקבלת

(כח השערות, הוא כח המלכות של צ"א
ובזמן תפילה גורם יצירת חסרו (העלאת מ"ן) של צ"א בעליון

וכיון שאין המלכות הזו שבפנימיות נו"ה דאודנין ראויה לסוד הזווג, ( למה? כי זה מלכות של צ"א, ומכלות של צ"א נגנזא ברדל"א, היא לא ראויה לזווג,אז מה האי עושה שם? רק לחימום) כנ"ל, (וכיוון שלמלכות הזו שבפנימיות נצח והוד, לא ראויה לזווג)

לכן אם יתגלה כחה בהשערות בשעת התפלה
, נמצא שהוא מעלה מ"ן גם מבחינת מלכות הזו.
(המלכות זה שורש השערה של צ"א)

(מה פירוש מעלה מ"ן מבחינת מלכות זו (שורש השערה)?
כי יוצר חסרון בעליון על צ"א וזה אסור.

• לעלות מ"ן, או ביקוש, שאסור לקבל (כי זה מצד צ"א), – זה אסור!
• אבל זה יתעורר בי! נכון, אבל שים את זה בצד!
• זה יתעורר זה הביא אותך לתפילה, זה גרם לחימום, אבל לא על זה אתה עושה זווג.! זה יכול לגרום לך להשתוקקות לבוא לקראת הזווג.
• כמו למשל: אתה רעב? אתה לא אוכל בגלל הרעב. אחרי שאתה רעב, זה רק ההשתוקקות שהתעוררה בך, זה רק החימום לזווג, אבל אתה לא מזדווג, בגלל שאתה רעב, אלא למה אתה אוכל? כדי להתקשר לבורא, והקשר לבורא הוא בא על הרצון שלך להשפיע, ולא על הרצון שלך לקבל, כי זה אסור.
• כשאדם מתפלל, ומעלה מ"ן על צ"א הוא מרגיש שיש לו כח חזק להתפלל. למה? כי שם מקום ההשתוקקות שלו, ועל זה הוא צריך לעשות התגברות. ולכן אתם רואים שזה גם בעולמות העליונים (25.26)

ואז אפילו המ"ן שהם ממלכות הממותקת נפסלים ג"כ, כי הם עולים יחד. וז"ס שאין התפלה מתקבלת, כלומר שלא ימשיך זווג בכח תפלתו. והבן היטב.

וזה אמרו "ובעלותם בסוד או"ח שהם סוד הגבורות, הם פוגעים בג' מקומות, שהם ג' רישין דא"א גלגלתא ואוירא ומו"ס ומתערבי וכו' י"ג חיורתא וי"ג נימין וי"ג תיקונא דיקנא, וכלהו מבחינת נו"ה הנזכר אלא שכפי תערובתם בהני ג' וישין אשתני שמייהו"(26.08)

כלומר, אע"פ ששורשם של השערות הם מנו"ה הפנימים שבאודנין הבאים מב' רישין גלגלתא ומו"ס, (בסוד צ"א, ב' קוים) בעוד שאין להם חיבור כלל עם תיקון הג' דקרומא דאוירא, שממנו(מהקרומא דאוירא) נתקנו ג' רישין דא"א, כנ"ל. (דף א' שכ"ח ד"ה עמר נקי)

עכ"ז(למרות זאת) כיון שב', ביעי דוכרא האירו בסוד בישול הזרע, ע"כ נמצא כחם מעורב באו"ח העולה מן המסך שבעטרת היסוד דעתיק, (דהיינו גם בקו אמצעי)
והם פוגעים(פוגעים הכוונה נפגשים) משום זה בכל ג' רישין ועושים בהם מותרי מוחא, בסוד דינים הנקראים שערות, ובסור חיורתא שעליהם נאחזים, (דהיינו הקרקפת) כמ"ש לפנינו. (ובזאת בארנו מהיכן באים בחינת השערות).
כמובן ,ש וד לא בארנו את זה כמעט בכלל.

כל מה שאמרנו:
בגלל שעושים זווג על צ"ב ומעורב בזה גם צ"א, אז כח הדין הזה, גם בא לזווג של צ"ב, אז כל הבחינות שיוצאות אפילו על צ"ב, מקבלות את כח הדין הזה, ועל זה יוצאות ג' בחינות השערות שדברנו בהם.

(27.34)

ענין השערות
נצח והוד- ב' ווין- כדמות השערות
שהם העמודים הנקראים יכין ובועז

אות פ'
פ) והנה נ"ה נקראו ווי העמודים, שהם יכין ובועז, ב' ירכין כדמות ב' ווין, וגם כי נ"ה מן הת"ת, שהוא אות ו' נפקו, (יצאו) ונעשו גם הם בחי' ווין, שהם השערות, (שהשערות דומים לווין) אשר הם דמות ווין, ולכן שערות הראש נפקי מתתא לעילא(ולכן שערות הראש יצאו מלמטה למעלה), כדמות ווין כי הם עוברים דרך קרומא דאוירא, (תיקון הת"ת) שהוא הת"ת(שנקרא תיקון הת"ת), ויוצאים לחוץ, ונעשים ווין כמוהו, והם אור חוזר, כי הם גבורות
. ואלו הם סוד י"ג נימין דשערי דרישא, הנזכר באדרא, ובפ"ט וי' יתבאר ענינם וע"ש. (28.25)

אות פ'- או"פ
פ) כדמות ווין כי הם עוברים דרך קרומא דאוירא וכו' ווין כמהו והם או"ח כי הם גבורות:
ענין השערות יתבאר להלן במקומו, (מה ענין השערות?) שהם בחינת ג"ר דחכמה, (ר"ל שבמקורם הם צ"א, ג"ר דחכמה" שלא יכול להתקבל במדרגה, ולכן הוא יוצא בסוד שערות) שהיו צריכים להתלבש בגלגלתא ומוחא סתימאה, בעת שנעשה הזווג על מסך דבחי"ג. (מה זה מסך של בחי"ג? הכוונה למסך של קו אמצעי של צ"ב. שביסודו של צ"ב קיים צ"א, והוא המתגלה בבחינת דוחה הואר, וגורם יצאת שערות ריישא, כמו שנלמד בעמוד הבא בטור א' למטה) הממשיך קומת חכמה.
ומחמת התיקון דם' דצל"ם יצא הואר לחוץ, ונעשה מקיף חוזר.
(למה הואר יצא. לחוץ?
• כי כשבא אור ג"ר דחכמה, גלגלתא אמר: אני לא רוצה לקבל.
• למה הוא לא מקבל אותו? מכח של ם' דצלם שדוחה חכמה, ונעשה מקיף חוזר

כי הואר נסתלק מן הכלים שלהם שהם השערות, ונעשו לאו"מ
• (הואר נעשה לאור מקיף
• והכלי נעשה למותרא מוחא-לשערות)

. וז"ש "כי הם עוברים דרך קרומא דאוירא וכו' " כי זה התיקון דם' דצל"ם, נעשה בכח הקרומא דאוירא, כנ"ל בסמוך, שעי"ז נסתלק הואר מהם, ונעשו בבחינות גבורות ווין.

אמנם בשעת הזווג בעת שאריך אנפין ועתיק נעשו לאחד, (מתי נעשו עתיק וא"א לאחד? נלמד בהמשך שזה בעליית עולמות שהיה צריך להאיר חכמה במדרגה, ליצור גדלות דז"א, גדלות דחיה

• אז מאיר בהם או"מ,
• והשערות נעשו ליודין, (ועד אז הם נקראים ווין) כמ"ש להלן,
• כי אז בחינת הווין שבהם יורדים למו"ס

וכל זה נלמד, בהמשך,שאין מה להאריך בזה פה

רק דבר אחד, חשוב שנזכור:
הכח של הדין של צ"א מעורב בזה מה שבצ"ב, ובכוחו, יוצא אור חוזר על ג' בחינות הריישן ,
שהם ג' פעמים של י"ג בחינות שערות,

שאותם צריכים ללמוד אחד לאחד, וכל אחד במקומו, ונתן לנו פה מבט כללי מהיכן הם באו

אין תגובות

להגיב