019- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שלג-א'שלד

media

שאלות חזרה א'שלג-א'שלד
1. כיצד נו"ה דעתיק קשורים לגל' ומו"ס?
2. מה הקשר בין השערות לבירור המלכים שנשברו בעולם הנק'? ומדוע אגב כך השערות הם התיקון האמיתי להחיות המלכים?
3. מדוע רק מלכי ישראל הם התיקון של המלכים שנשברו ולא מלכי הגויים?
4. מהם התיקון הרביעי השישי והחמישי?
5. הסבר את החלוקה לשערות רישא שהם דינים למצח והתפוחים הפנויים משערות בצד הפנים, ושערות הזקן שהם חסדים, ואת הקשר שלהם לתיקון נה"י דעתיק בבחינת התיקון הרביעי החמישי והשישי.

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

אנו ממשיכים ללמוד את התיקון הרביעי ,לאחר שלמדנו את ג' התיקונים הראשונים, שהוא תיקון השערות הנובע מהפנימיות של נ"ה, שהם מצד עתיק, ב' ביעי דכורא, שיוצאים בסוד מותרי מוחא, אבל מצד האו"ח.

ואנו נמשיך ונעשה את ההבדלה, בין מקיף חוזר לבחינת ההשערות:
• שהמקיף חוזר- הוא בחינת האור ישר של צ"א שהסתלק מהמדרגה, שלא יכל להתקבל במדרגה

• והשערות- זה בחינת האו"ח שלא היה יכול להתקבל במדרגה, ואי אפשר היה להשתמש במדרגה, ולכן היה צריך להוציא אותו מחוץ למדרגה בבחינת שערות.

התיקון הזה המיוחד של הם' דצלם, מצד השערות כבר קראנו לו עמר נקי, הוא בחינת השערות שיש על בחינת הראש.
ובהמשך אנו נלמד גם את השערות שיוצאים מבחינת הדיקנא, שהם שערות בבחינת ל', ם' דצלם דשערות, שהם יבואו על בחינת הדיקנא.

דהיינו אנו קצת מתן יותר מושגים, בענין התיקון זה ,וקצת נילמד אותו יותר, הוא לא מתבאר לגמרי ,מה שכתוב פה באותיות האלה, אבל נותן קצת מושג יותר טוב, על מה זה בחינת התיקון הזה, וקצת נתעסק מי הם ביעי דכורא שעליהם מדובר (2.04)

אות פ"א
פא) וכבר ידעת,
• כי נצח כלול בחסד שהוא קו ימין,
• והוד כלול בגבורה,

מי הם חסד וגבורה? ומי הם נצח והוד?
• חסד וגבורה הם בחינות גוף דעתיק שנותן תיקונים לראש דא"א
• נצח והוד הם גם תיקונים, שנותן עתיק מצד הב' קוים שלו שנמצאים למטה מהגוף ועולים למעלה כדי לתת תיקונים לראש דא"א, והם גם נקראים גם בסוד או"ח , בסוד נצח הוד,ש הם עולים למעלה ונותנים תיקון.

לתוך הפנימיות של הנצח הוד האלה יש כח של צ"א שנקראים ב' ביעי דכורא.
• היות ונצח והוד הם כנגד החסד וגבורה, והם גם ימין ושמאל, אז גם בהם אנו רואים תכונות דומות, במה שראינו בחסד וגבורה: שחסד הוא מצד הימין, וגבורה הוא מצד השמאל.
• וכפי שראינו שחסד מתכלל בגבורה,
• וגבורה מתכלל בחסד-
כך אנו רואים את בחינת נ"ה שמתכללים זה בזה. (3.25)

)ולכן נ"ה אלו רמוזים בגלגלתא ומוחא,
• שגלגלתא בחינת תיקון החסד,
• ומו"ס הוא תיקון הגבורה,
היות והם כנגד חסד וגבורה אז הם רמוזים בגלגלתא ובמוחא)
שבהם חו"ג דעתיק, וטמירי תמן, ומתמן(משם ) נפקי דרך ההוא קרומא, (יוצאים מאותו הקרום שהוא קרומא דאוירא ) שהוא הת"ת, ויוצאים משם הנ"ה בבחי' ווין. (ווין דהיינו שערות )
וז"ס שנקראו השערות בתיקונים דף ק"ב ע"ב ב' ווין, כמ"ש, וכל נימא שיעורא דאת ו'. ונ"ל( נמצא לעניות דעתי- כך אומר המהרח"ו) חיים, כי אלו השערות הם סוד זקן התחתון(מצד עתיק שמשפיע בא"א ) ( דהיינו אותו זקן התחתון) דעל תרין ביעין דעתיק, כי דוגמא זו נעשה הזקן דז"א(כנגד שערות של ב' ביעי דכורא ), בנה"י דא"א וע"ש. (זה קצת קשה התיאור הזה, אבל ר"ל שהם כנגד התיקון של שערות שיש ב'ב ביעי דכורא- צד הגבורה, צד צ"א, שלא ניתן להשתמש בו החוצה, אותו דבר ישיש בשערות הזקן שיוצאים החוצה ) (4.58 )

אות פ"א- או"פ
פא) נו"ה אלו רמוזים בגלגלתא ומוחא, שבהם חו"ג דעתיק וטמירי תמן ומתמן נפקי דרך ההוא קרומא: פירוש, כי אלו השערות הם מקיף חוזר,
(בהמשך אנו נרצה לדייק ולומר, שמקיף חזור זה לא בדיוק השערות.

• מקיף חוזר הוא בחינת האור ישר עצמו , שיצא מהאפשרות להתקבל בפנימיות המדרגה
• והשערות הם בחינת האו"ח והאח"פ שלו מבי"ע, והסתלקות מהמדרגה בעקבות המקיף חוזר) .

אבל אם נגיד זאת באופן יותר פשוט:
• כשהאור הסתלק אז גם הכלים הסתלקו
• המקיף חוזר, זה אותו מקיף אור, מצד אור מקיף, שעכשיו יצא מהדרגה
• אור מקיף נמצא באור שיצא מהמדרגה, אז צריך צריך לעשות הבדלים.

אבל, באופן כללי:
יש כמה מקומות שהוא קורא למקיף חוסר, בשם השערות, אבל אנו רוצים יותר לדייק, כמשוח הוא מדייק במקומות אחרים, שי שהבדל בין מקיף חוזר לבין השערות.
אז אנו רואים שאין עדיין דיוק לזה, שכאילו השערות הם מקיף חוזר

שכבר היה בכלים בעת שנעשה הזווג על מסך דבחי"ג, (ר"ל ד/ג) אמנם לא יוכל להשאר ולהתלבש בגלגלתא ומו"ס(למה? נעשה על זה זווג, למה לא נשאר? ) , מחמת הם' דצל"ם רכיב עלייהו, (דהיינו יש ם' דצלם, שרוכב עליו, ולכן לא יכול לקבל אור חכמה ) וע"כ יצאו מגלגלתא ומו"ס, (כלומר,
יצאו מב' הראשים מראש הזכר וראש הנקבה,
• שגלגלתא הוא ראש הזכר,
• ומו"ס היא ראש הנקבה.
ונעשו לאור מקיף.
מי יצא? האור שהיה צריך להתקבל במדרגה יצא
כשהאור לא יכול להתקבל במדרגה, הוא נקרא אור מקיף

והם יצאו בבחינת שערות:
מי יצא בבחינת שערות? האו"ח נעשה שערות ולא האור מקיף

) ונעשו לאו"מ בבחי' שערות מעל גבי הגלגלתא( מעל גבי הגלגלתא, זה רק מה שמשוייך לבחינת הם' דצלם של השערות.
כלומר שלערות האלה יש ם' צלם, רק הם' לש השערות הוא בבחינת השערות על גלגלתא) . כנ"ל בסמוך הרי שהשערות הן בחינת האורות דנפקי מגלגלתא ומו"ס(או"ח ) . וז"ש ומתמן נפקי(מהם יצאו ) דרך האי קרומא. ( לכן הם מיוחסים לצ"ב. למה הם יצאו? הצ"ב גרם למותרי מוחא לצאת מהראש, ולא סתם צ"ב, אלא התיקון של ם' דצלם, בבחינת השערות שנמצאות בראש, איך הן נקראות? עמר נקי.

אבל אלה השערות שמיוחסות למו"ס," היא לא יכולה להלביש, שלא יכולה להיות בראש מחמת צ"ב, שעומדת למטה מהשפעה של קרומא דאוירא, דהיינו למטה מהשפעה של צ"ב של ראש דעתיק עליה, אז השערות יוצאים בבחינת שערות דיקנא ולא שערות רישא) (10.02 )

תרין ביעין דעתיק וכו': כבר נתבאר זה לעיל, כי הם (תרי ביעין דעתיק זה נ"ה )
בחי' נו"ה דעתיק שלמעלה מיסוד( דהיינו נה"י של עתיק ), להיותם מתוקנים בבחינת ם' דצל"ם, וע"כ
• אין להם עסק לא עם הקטנות דמסך של היסוד,
• ולא עם הגדלות שלו. ע"ש.
גם נתבאר, דתמן גניז האי בוצד"ק, שה"ס מלכות דצמצום א', (לא לזווג, אלא למה? ) שמהם בחינות חימום להעלאת מ"ן. ( דהיינו נ"ה דעתיק הם בחינת ב' ביעי דכורא. מה התפקיד שלהם? חימום הזווג.

מה זה חימום הזווג? שגורמים נ"ה דעתיק- שהם ב' ביעי דכורא?
• לתת גדלות למדרגה, שגורם לאור ע"ב ס"ג, לבוא להתקבל למדרגה,
• להעלות מ"ן, ולבקש אור ע"ב ס"ג
• מה זה ב' טיפיים שעולים מלמטה, טיפה אחת באה מלמעלה.
o מי זה ב' הטיפיים? זה העלאת מ"ן. דהיינו מלכות ובינה, שזה בא מצ"א
o , דהיינו רוצים לומר שהמלכות הזו של צ"א, כשיש גם אותה, היא עולה למעלה לבקש.
o אבל כשבא מלמעלה אור, מה בא? רק אור של צ"ב. לא יכול לבוא ולהתלבש במדרגה אור של צ"א.
o אבל בעקבות הביקוש מלמטה שיש לנו את האח"פ, אז יכול לבוא אח"כ אור, אבל אור יבוא רק של צ"ב (11.41)

וז"ס שטוחנים מ"ן לצדיקים, (זה מצד המלכות ולא מצד ז"א ) כמ"ש להלן, . ומכח החימום של המלכות דצמצום א', מתעלים אח"פ דחכמה,
שהם בחינת השערות.
הרי שהשערות יוצאות מבחינת ב' ביעי דוכרא. (כלומר בגלל שהיה זווג על צ"א, של ביעי דכורא, ואי אפשר להשתמש בזווג זה , אז אותו או"ח שהיה שייך לזווג הזה, ולא היה יכול להשאר במדרגה, הוא יוצא. מי גרם לזה? ב' ביעי דכורא,

כי ממלכות דצמצום ב' בלבד לא יצוייר המ"ן של העלאת אח"פ, (למה? )
להיותה חסר מהם מראשית התהוותה(בחינת אח"פ ששיכים לגדלות המדרגה, כי מתחילת התהוותה בצ"ב, אין אח"פ כאלה , אז לא יכול להיות שצ"ב שייך לבחינת השערות, ומי שייך לבחינת השערות? מי שיש לו צ"א.ומי יש לו צ"א?
ב' ביעי דכורא- פנימיות נ"ה שבאו לעשות תיקונים בראש דא"א והם נקראים ב' ביעי דכורא.) . כמ"ש להלן. ( 13.07)

מה למדנו באות פ"א?

למדנו שב' ביעי דכורא ,שתפקידם לעורר את הזווג לצורך ע"ב ס"ג, זווג של צ"א, אז הזווג הזה שמגיע ולא מתקבל במדרגה , כי הוא בא רק להשלמת כלים ולא להתקבל במדרגה, הוא גורם לבחינת שערות, שהם נקראים שערות רישא, ובהמשך גם שערות דיקנא.

למה לא רואים את זה בכל מקום? למה דוקא פה שערות?
נראה את זה גם בז"א, ונראה את זה בכל מקום, שיש זווג על צ"א ואי אפשר לקבל אותו, שזה נקרא שערות, זה סערת נפש, שיש חימום לזווג, אבל אי אפשר לבוא לידי זווג. זה מוציא בחינת שערות

(13.56 )
אות פ"ב

פב) וז"ס ואלה המלכים כו' כי כבר הודענוך, כי השערות מבירור המלכים והגבורות ההם יצאו, ודרך נקבי השערות הללו,

מה זה נקבי השערות?
אנו למדנו שבמלכים, כל מלך ומלך יצא בניפרד. כל בחינה ובחינה קיבלה את הנקודה הזו של הפרטיות, ולכן כל שערה יוצאת מנקב אחר, דהיינו מחסרון פרטי אחר. כי השערות מצביעות על צ"א, וצ"א, לכל אחד יש חסרון פרטי.
ואגב, כך אנו מבינים למה שערות הם דינים,
ואגב כך, אפשר גם להבין למה כל שערה יוצאת מנקב מיוחד שלה, והם לא יוצאים כמה שערות מנקב אחד.

יוצא האור אל המלכים שלמטה מא"א להחיותם, כי האור מתמעט בצאתו ממעבר צר של נקבי השער כנ"ל.

איך יוצא אור להאיר?
רוצה לומר בהמשך,כשיהיה לנו שערות דיקנא, אז כל אור החכמה יעבור דרך שערות דיקנא, כדי להחיות את המדרגה

כי השערות הם התיקון האמיתי להחיות המלכים,

השערות הם התיקון האמיתי להחיות המלכים ולא קבלת אור, שלא דרך שערות דיקנא, כי כל האור שאפשר לקבל הוא רק דרך ל"ב נתיבות החכמה" שה אומר דרך השערות, ואם נרצה לקבל אור שלא באופן הזה, אל ישירות כמו שקיבלנו בא"ק בצ"א, אז תהיה שבירת הכלים, ולכן נעשה תיקון מיוחד של שערות דיקנא, שדרכם מתקבל אור החכמה במדרגה, והם הופכים להיות כנגד י"ג מידות הרחמים, שדרכם מתקבל האור)

ואז ע"י שערות אלו היה בהם כח(מה זה היה בהם כח? בלי להישבר ) לקבל האור ולא קודם לכן( שאם לא היו מקבלים דרך השערות דיקנא , דהיינו דרך ל"ב נתיבות החכמה, היו נשברים כמו בנקודים),

רק עד זה התיקון הרביעי דרישא דא"א, אשר ממנו יצאו השערות כנזכר, ואז היה כח בהם( במלכים) לקבל האור. (כמובן, הם לא מקבלים את זה , אלא רק כשהם עולים למעלה, ובמלכים גם אפשר לומר, בא"א ובזו"ן ובהמשך גם בנשמות הצדיקים) ( 17.20)

אות פ"ב- או"פ
פב) השערות מבירור המלכים והגבורות וכו' כי השערות הם התקון האמיתי להחיות המלכים: )כמ"ש לעיל,
• (שהשערות הם ענפי ע"ב, דהיינו באו על זווג של חכמה, ולכן הם נקראים ענפי ע"ב
• מה זה ענף? שיצא מחוץ לאותו שורש

שהשערות הן ענפי ע"ב, (איך נקראו השערות של עולם הנקודים, פרצוף השערות?

• דהיינו ( מי זה ענפי ע"ב?)אותו ג"ר דע"ב שלא יכלו להתלבש בגלגלתא ומו"ס ויצאו לחוץ בבחינת מקיף חוזר, (והנה פה הוא מדייק )וזהו בחינת האור ישר עצמו(אותו אור שלא יכלו לקבל )
• . והשערות, הם בחינת האו"ח והכלים דאח"פ שעלו מבי"ע, שהשלימו ע"ס דכלים לצורך המשכת האור הזה דע"ב.

אלא כיון שהאור לא נתלבש בהשערות, כי נסתלק מהם(ר"ל לא נתלבש באח"פ, לא בשערות, לא נתבלש באח"פ שעלו מבי"ע, ר"ל כלים דאו"ח)
לאחר הזווג, ע"כ נעשו בסוד גבורות, וגם הבוצד"ק (כי זה כלים שבאו מצ"א, ולכן הם נעשו לשערות )
כלול בהם כנ"ל. וז"ש "כי השערות הם עיקר התיקון לבירור המלכים"(למה? )
כי חכמה נקראת אור החיה, וה"ס אורות דתחיה העיקרים,
• (אז מה הבעיה לתת להם אור חכמה? רק קיבלו אור חכמה בעולם הנקודים, אבל נשברו.
• פה זה תיקון מיוחד שמקבלים את החכמה, בדרך השערות בכדי שיוכלו לקבל את התיקון)
אשר אין המשכת חכמה באצילות, זולת ע"י השערות, כמ"ש לקמן. ( )זאת אומרת שאם יקבלו שלא ע"י השערות , מה יקרה? תהיה שבירה

הרי שעיקר תחית המלכים תלוי רק בהשערות.
בזכות שערות דיקנא תהיה תחיית המתים.

• האור ישר שנדחה לחוץ נקרא- מקיף חוזר. למה הוא נקרא מקיף חוזר? כי זה האור ישר שלא יכול להתקבל במדרגה נקרא אור מקיף
• והכלי הזה(בראש)שנובע מצ"א , והתקבל עם הרצון לקבל שמשך את האור, הוא נקרא שערות,
• והשערות זה מבחינת האו"ח המלביש שיצא החוצה, והוא (האו"ח המלביש) נהיה שערות,שעומדים מלמטה למעלה

הסבר שרטוט ב'
ע"י זווג דהכאה , בא אור עליון למדרגה, המסך דוחה את האור, ויש את או"ח הנדחה, ויש לנו כלי שנקרא או"ח המלביש,
ופה (נכנס בראש) נקרא אור ישר.
עכשיו, ברגע שעשינו זווג דהכאה ויש לנו את האו"ח המלביש, אז הוא בא להתפשט במדרגה, וזה הוא לא יכול (להתפשט בגוף)
וכשהוא בא להתפשט במדרגה, אז אומרים לו , שאי אפשר צ"א! אתה בצ"ב!
אז גם האור ישר וגם האו"ח נדחים לחוץ
• האור ישר שנדחה לחוץ נקרא- מקיף חוזר. למה הוא נקרא מקיף חוזר? כי זה האור ישר שלא יכול להתקבל במדרגה נקרא אור מקיף
• והכלי הזה(בראש)שנובע מצ"א , והתקבל עם הרצון לקבל שמשך את האור, הוא נקרא שערות,
• והשערות זה מבחינת האו"ח המלביש שיצא החוצה, והוא (האו"ח המלביש) נהיה שערות,שעומדים מלמטה למעלה.
• בהמשך יש הרבה חסדים אז הם משתפלים למטה, שיש יותר מידי שערות הם משתפלים למטה (21.14

שערות רישא הם בחינת הם', הרי גם השערות מחולקים לם', ל, צ'.
שערות הרישא הם בחינת הם של אותם שערות.
והם' למדנו שיש לו תיקון שלא מקבל חכמה, ולכן שערות רישא לא יקבלו חכמה, אבל שערות דיקנא שהם הל' וצ', אז דרך הל' , כן מקבלים חכמה. ולכן ל"צ, שהצ' הוא כנגד מו"ס, וכאן כן יכולה לעבור חכמה, אבל לא דרך הל' וצ' של הראש,?
כי מי זה הל' וצ' של הראש? זה מוחא דאוירא’, ומו"ס.
אז ישירות מהמו"ס ומוחא דאוירא, לא יכול לעבור אור לשאר הגופים, לשאר הפרצופים של עולם אצילות.
איך, כן יכול לעבור? דרך השערות דיקנא, דרך מה שיוצא ממו"ס, שערות דיקנא לחוץ, מהם כן יוכל להתקבל אור. (22.09)

אות פ"ג- או"פ
פג) והנה
1. לפני מלוך(מלוך של המלכים. מי זה לפני מלוך? זה התיקון הראשון שהוא חסד שעשה תיקון בראש הראשון דא"א שנקרא גלגלתא ), הוא תיקון הראשון

2. . מלך, (מלך- הוא בוצינא דקרדינותא – גבורה) תיקון השני

3. . ישראל, תיקון שלישי, ( ישראל שהוא הת"ת שהוא אלכסונא בבחינת קרומא דאוירא שהוא התיקון שלישי) כי ישראל הם סוד הת"ת

ולכן חסד,גבורה ת"ת,שהם התיקון הראשון, שני ושלישי. ואז בא הפסוק:"והנה במלוך מלך ישראל"
4. . בני ישראל,
o (מי זה בני? , מי זה הבנים של ישראל? הרי לחג"ת יש משהו שנובע מהם, שהם נקראים נ"ה , לב רגליים
o והלב רגליים הם נקראים כמו בנים לאו"א שהם נקראים חסד וגבורה.
o לכן מי זה בני ישראל? נצח הוד
הם נ"ה, בני הת"ת, (שהוא המזווג בין חסד לגבורה) כנודע,
והוא תיקון הרביעי, כי עד זה התיקון הרביעי, לא יכלו המלכים לקבל אור העליון. (למה? כי אפשר לקבל אור ישר מראש דגלגלתא לפני שיהיה את התיקון של השערות דיקנא, רק דרך השערות דיקנא אפשר לקבל-ש הוא יהיה התיקון הרביעי.
ולכן עד שלא יהיה התיקון הרביעי, שלא יהיה שערות, אי אפשר לקבל את האור.)

אות פ"ד

פד) והרי נתבאר תיקון הרביעי ותיקון הששי, שהם ב' בחי, נ"ה,

א' האזנים(מצד חסד וגבורה) הסתומים בסוד ב' ביעין, (מצד עתיק שהוא לחימום הזווג,ש וא פנימיות הנ"ה) אשר לכך לא נזכר רק בחינת השערות היוצאין מהם
,
• (כי הם מצד עצמם, הבוצינא דקרדינותא, מה שיש בפנימיות נ"ה מצד עצמם, זה לא מעניין אותנו כרגע.

• מה מעניין אותנו? מה שהם נתנו לא"א! ומה נתנו לא"א? בחינת השערות, ולכן מזכיר את השערות (25.07)

אשר כנגד תיקון זה אמר בספרא דצניעותא, אינון עמר נקי תליין בשיקולא. (זה אותו צמר נקי שמצוי על הראש, שהוא בבחינת נותן את הכח אח"כ לקבל את החכמה), ולא מזה ישירות מקבלים

ובחינה ב',
הם ב' עיינין, וכנגדם אמר, אשגחא פקיחא דלא נאים, ונטיר תדירא, (חייב לשמור על החכמה הזו תדיר, כי אי אפשר לקבל אותה באופן רגיל
שהם בחינת נ"ה הנגלים, כמו העינים שהם נגלים, והם בחי' הירכין(מצד עתיק, ב' עיניין מצד א"א: יריכן- מצד עתיק, ועיניין מצד א"א)
, שהם החיצונים ואינם סתומים, והם למטה מן היסוד הגנוז במצח כמ"ש. (26.11)

אות פ"ה
מהו תיקון הה'?
אחרי שבאנו מהם' דצלם,שהוא תיקון הד', באנו לתיקון של ירידת הי' מהאויר, איפה זה קורה?
• בגלגלתא זה לא יכול לקרות,
• גם בם' של השערות, של השערות רישא, זה לא יכול לקרות,

איפה זה כן יכול לקרות ? תיקו ן של ירידת הי' מהאויר?
• רק בל', למדנו שרק בל' יש יציאת י' מהאויר,
• בם' אין יציאת י' מהאויר ,
• ואז, בל',שיש יציאת י' מהאויר, מתגלה אור, וזה נקרא גילוי המצח, גילוי הרצון., רעוא דרעוין

• וב' התפוחים קדישין, שזה גילוי שמגולים משערות- של הסימן לגילוי חכמה של ז"ת דבינה, עבור ז"א. ו ולכן זה נקרא עת רצון., שהכוונה היא שיש רצון שיכול להיות מגולה

מהו עת רצון?,
הכוונה היא שיש רצון שיכול להיות מגולה,
ויש רצונות שלא יכולים להיות מגולים,
כמו של שערות רישא, שצריך לכפות אותם. (27.25)

אות פ"ה

פה) תיקון הה' הוא רעוא דרעוין(מהו רעוא דרעוין?) אתגליא בצלותא דתתאי, (מתגלה בתפילת התחתונים של נשמות הצדיקים). הוא מצחא דא"א, וביה אתגניז יסוד דעתיק, (ובו גנזו יסוד דעתיק)

• הוא מסביר בספרא דצניעותא שג' התיקונים הראשונים, הם בחינת צל"ם, מבחינת חג"ת דעתיק.
• אז התקונים הראשונים הם ודאי שלא יכולים לתת אור.

וד' התקונים הבאים, הם באים כדי שיהיה גילוי לחכמה, שיהיה גילוי לאותו רצון של נתינת חכמה לתחתונים. ואז הם מתחלקים. ואומר: שזה:

תיקון של הצ' דצלם מתחלק ל-4 תיקונים.
1. התיקון הרביעי- הוא ם' דצלם- (של הצ' דצלם) – וזה השערות

2. התיקון החמישי- זה ל' דצלם (של הצ' דצלם), איזה צלם? של הצ' דצלם המקורי,שהוא שורש לגילוי הרצון)

3. תיקון השישי- החוטמא. שחוטמא הוא כמו השליח של העיניים, משנה למלך.

והנה בחי' נ"ה העליונים, (שזה התיקון הרביעי) שהם תרין אודנין( אודנין-מצד א"א)
תרין ביעין(ביעין מצד עתיק- פנימיות נ"ה)
, דנחית מנייהו אל פי האמה, הוא יסוד דעתיק הגנוז במצחא, לכן גם במצח זה יש בו כח הדינין הנמשכין בו מנו"ה הנזכר. (29.55)
אות פ"ה- או"פ
פה) יסוד דעתיק הגנוז במצחא ולכן גם במצח זה יש בו כח הדינין הנמשכים בו מנו"ה וכו' כי תמיד טפם החסד גנוזה בפי אמת יסוד:

פירוש, כי השערות רישא צריכים לכסות רק חג"ת דעתיק המלובשים מקרומא דאוירא ולמעלה, (איפה? במקום גלגלתא) דהיינו ממצח ולמעלה בכל הראש, דהיינו במקום ג"ר דבינה ששם החסדים צריכים להיות מכוסים,

אבל במקום ז"ת דבינה, (דהיינו מגלגלתא ועיניים ומטה)
שהוא מקרומא דאוירא ולמטה שהוא מקום המצח(או אולי לומר באופן יותר מדוייק: ממקום השפעת קרומא דאוירא ומטה. כי למדנו שקורמא דאוירא נמצא מעל גלגלתא, רק שהוא מתחיל להשפיע למטה מג"ר דבינה.

אז ממקום השפעתו של קרומא דאוירא ומטה, הוא מקום המצח)
וב' תפוחין קדישין, (איפה זה? (באזור עצמות הלחיים בפנים, )
הם צריכים להיות בלי שערות, (בגלל שדוקא צריך לגלות בהם הארת חכמה)
להיותם בחינת חסדים מגולים, שה"ס הפנים בסו"ה חכמת אדם תאיר פניו.

(דהיינו במקום שצריך גילוי חכמה, דוקא צריך להראות שזה לא מכוסה בשערות-

• וזה הסימן שהז"ת דבינה היא גילוי חכמה, חסדים מגולים תהיה בצד הפנים, (בלי שערות)
• והשיער בצד האחור, ששם החסדים הם מכוסים

כי לכאורה, למה ש"התפוחים", לא יהיו כאן מאחורה (מאחורי הראש), ורק פה בפדחת יהיה הראש?)

אמנם כשאין התחתונים כדאים, אז נמשכו אלו ט' נימין (למדנו שהשערות נקראים נימים)
שבימין ושמאל דרישא, ששרשם ג"כ מנו"ה דעתיק, ומכסים על המצח ועל הפנים, (יורדים קדימה מכסים על המצח ועל הפנים)
ואז אין אור העתיק נגלה בא"א, אלא שהם בבחינת חסדים מכוסים כמו מקרומא ולמעלה, כי הנימין מכסים האור הגדול ההוא. (ולכן אסור לכסות את עם השיער את הפנים) (32.52)

ובהיות עת רצון, (עת רצון הוא כמו שאנו רואים במנחה של שבת" זה עת זווג של גדלות שיש מוחין דיחידה, וכמובן שהכל מדובר , מצד מדרגה חיה של מדרגת נשמה).
(אז כשיש זווג של גדלות שיש אור ע"ב ס"ג והי' יורדת מהאויר, והאויר נהיה בחינת אור, אז מסתלקים השערות מעל גבי המצח, ואז יש גילוי לחכמה.
לכן עת רצון זה זמן שיש גילוי חכמה).

אז מאירים הי"ג ( מאירים הי' גבורות) חיורתא, באלו הי"ג נימין, והנימין מסתלקים מעל המצח והפנים, ואז נולד מצח הרצון דא"א כמ"ש בזוהר דרדל"א פשיט חד טורנא בסימא יאה דאתכליל במצחא וכו', ואתרשים בו חד נהורא דאקרי רצון עכ"ל. (33.57)

פשיט פירושו: שנתגלה. טורנא בסימא יאה, הוא שם היסוד, מבחינת טיפת החסד דמתגליא אפומא דאמה. כלומר בשעה שמשפיעים החו"ג מגולים בהארת חכמה. (ר"ל בעת זווג, שאז מתגלה בחינת חכמה, שזה זווג על בחינת חכמה)
וזהו תיקון הה', אשר רעוא דרעוין אתגליא ( רצון הרצונות מתגלה)בצלותא דתתאין. (בתפילת התחתונים)
מה זה תיקון הה'?
גילוי הרצון בתפילת התחתונים
האם אני יכול לקבל חכמה בגילוי הרצון הזה?
זה עוד נצטרך לראות, זה לא כ"כ פשוט
הזו"ן לא יכולים לקבל חכמה ישירות מהרצון הזה, צריך לעשות עוד איזה
שהוא שנקרא ב' עיטרין
וזה אמרו "כי תמיד טפת החסד גנוזה בפי אמת יסוד, וה"ס חסד דעתיק הגניז בגלגלתא דא"א, ומתמן נחית ואתגניז ביסוד דעתיק אשר במצחא דא"א" גניזה, פירושה כיסוי החסדים מהארת חכמה, אשר גניזה זו מגלגלתא, שחסד דעהיק גניז בו, כנ"ל, שה"ס עזקא דכיא. וע"כ טפת חסד בבחינת
הגניזו, יש תמיד ביסוד דעתיק אשר במצחא, שהוא שפע תמידית, לא תשתנה לעולם. ע"ד שנתבאר בראש הא' שנקרא גלגלתא, כי נה"י דעתיק המלובשים בא"א, מחולקים ג"כ לע"ס חב"ד חג"ת נה"י, שב' אודנין ומצחא הם בחי' חב"ד ומקבלים מגלגלתא, והם בחי' ם' דצל"ם, וב' עיינין וחוטמא, הם בחינת חג"ת, ומקבלים מאוירא, והם בחינת ל' דצלם, שהיא חסדים מגולים בסוד אור דאשתאר מאויר. וב"ש תחתונים דנו"ה, ה"ס ב' נוקבי דפרדשקא. וזה שמדייק הרב כי לעולם טפת החסד גנוזה בפי אמת יסוד, שה"ס חסד דעתיק הגנוז בגלגלתא דהיינו כמבואר, שזה וזה הם בחינת חב"ד, והם בחסדים מכוסים.
וזה אמרו וע"ש טפת חסד זו המתגלית ביסוד דעתיק הגנוז במצחא דא"א נקרא מצח הרצון" והנך רואה איך לעיל כתב הרב טפת חסד גנוזה בפי אמת יסוד. וכאן מדייק טפת חסד זו המתגלית ביסוד. והיינו בסוד עת רצון, שאז מאירים הי"ג חיורתא בי"ג הנימין והנימין מסתלקים מעל המצח

והפנים, ואז טפת חסד מתגלית ביסוד דעתיק באור החכמה, שהארת חכמה זו מושפעת לשלישים אמצעים שהם העיינין וחוטמא, ואז אתפני שערין מעל המצח והפנים. כמ"ש להלן.
סיכום מה למדנו עד כה:
יש את התיקון של הה' הזה- שנקרא הל'.
אם לקחנו בהתחלה את התיקונים.
• אז היה לנו ם' דצלם מצד הראש
• היה לנו חג"ת שהם מתחלקים ל- ם, ל, צ, שהל' הוא האו"פ
• הצ' הזה, גם צריך תיקונים,שהוא בחינת הגוף, הוא בחינת נ"ה, מצד עתיק, אז הוא היה צריך להתפשט, אבל הוא לא יכול להתפשט מהמדרגה, יש לו תיקונים למעלה, כי אור חכמה לא יכול להתפשט ממו"ס שהוא צ' דצלם, הוא לא יכול להתפשט מהמדרגה באופן רגיל,

אז ת הצ' דצלם הזה, חילקנו ל-ם',ל',צ'. ואיך הוא התחלק?

ע"י זה שנצח הוד (נ"ה) עשו בו תיקונים ,
• מצד ב' ביעי דכורא של פנימיות הנ"ה- זה התיקון הרביעי, יצא בחינת הם' של ה-ם' ,ל,'צ של הצ' דצלם, שהוא בחינת שערות רישא, שזה נקרא גם עמר נקי. שמזה עדיין לא יכולים לקבל חכמה, זה נמצא בראש, כי יש עליו את תיקון כנגד התיקון של הם' דצלם הכללי, גם בם' של הצ' דצלם, יש תיקון של הם' הזו, שהחכמה הזו תהיה בבחינת חסדים מכוסים, שה ם' דצלם שיש עליה תיקון, בחינת אוירא אלא מה:

• התיקון החמישי הזה שהוא הל' של הצ' דצלם הזה, שזה בחינת כמו מוחא דאוירא, ששם יכול להיות גילוי לרצון, עדיין לא ממנו התקבל האור, כי התיקון יתקבל משערות דיקנא, בהמשך, אבל בינתיים אני צריך לגלות את הרצון, במקום שכן יכול המקום הזה להתגלות בחכמה. איפה זה יהיה? בל' דצלם, באיזה ל'? ל" של 'הצ' דצלם).

ולכן בתיקון הזה של הנצח הוד, יש התיקון של היסוד שנותן את התיקון הזה לגילוי המצח, דהיינו גילוי הרצון, שגילוי המצח נקרא גילוי הרצון.
זה שאני יכול לגלות רצון של חכמה, בצורה מתוקנת- זה התיקון שהוא התיקון החמישי.
אחרי שחילקתי את הרצון , כמובן נצטרך לראות איך אני אקבל את החכמה, עוד לא גמרנו להסביר את תיקון הרצון הזה, נראה את בע"ה בהמשך הסעיף שנסיים אותו.(37.16)

אין תגובות

להגיב