020- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שלה-א'שלו

media

שאלות חזרה א'שלה-א'שלו
1. מתי טיפת החסד היא גנוזה בפי אמת היסוד ומתי טיפת חסד זו מתגלית ביסוד?
2. מה היחס בין ז"א ***, בין מצח דא"א והיסוד דעתיק?
3. מהו עת רצון וכיצד הוא מתבטא במצח?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

אות פ"ו
פו) וז"ס מ"ש באדרת נשא דף קל"ו ע"ב ובהאזינו דף רצ"ג, כי מצח ונצח כלא חד באתוון רצופין(
• מצח ונצח הם שניהם באותיות רצופין.
• איזה אותיות? מ' ונ'. כאשר הנ' באה מיד אחרי המ').\

ר"ל, כי אות מ' דמצח התחלפה בנ' דנצח, יען הם אותיות רצופות באלפא ביתא, כי כן דרך הצירוף, והנה גם הם סמוכים הנצח עם היסוד(למה אומר שהם סמוכים? הרי יש הוד שנמצא מתחת לנצח, ולאחר מכן יש את היסוד" אלא בגלל שהיסוד עומד מתחת לקו האמצעי של הנצח וההוד, אז נצח והוד כמו עומדים זה ליד זה והיסוד מתחתיו.

) אשר הם האזנים עם המצח, (
• שכמו האוזניים והמצח מצד הראש
• ככה הם הנצח והוד, שהם כמו ב' האוזניים כנגד המצח שהוא בחינת היסוד )
והוו כולא חד, (והם כולם אחד ) כי נתגלו שם הדינין והגבורות כנודע, כי דרך, היסוד יוצאין הה"ג אלא שבא"א הדינין נכפים בחסדים ואינם מתגלים

(יוצא, שדרך היסוד הזה, משם זה כמו בחינת ההשגחה:
• חסד לצדיקים
• ודין לרשעים

מדוע דין לרשעים? כי בדיוק שם, במצח, במקום גילוי הרצון:
• ירצו לגלות את הרצון, מצד ג"ר דחכמה
• או אפשר שישתמשו, מצד ו"ק דחכמה

ובדיוק במקום הזה, יראו מי צדיק ומי לא.
• האם כשמתגלה הרצון , רוצים להשתמש רק בבחינת ההשתוקקות של ג"ר דחכמה, ואז יש בתי דין שדנים אותם לדרך של רשע,
• או שזה דווקא מגלה את צד החסד, או את הצדיקים שלא מוכנים להשתמש רק בבחינת ג"ר, אלא בבחינת חסדים’ או ו"ק דחכמה. (3.30)

) כי החסד גובר בהם, כי תמיד טיפת החסד גנוזה בפי אמת יסוד, ( שהוא קו אמצעי) כנזכר באדרת נשא דף קמ"ב ע"א, והוא סוד החסד דעתיק הגנוז בגלגלתא דא"א(
• ששם (בגלגלתא דא"א) אפילו ו"ק לא מקבלים, אלא חסד דעתיק שגנוז בגלגלתא, נותן את הכח של חסדים מכוסים , כך שגם אם תבוא חכמה לא יהיה דין,
• אבל אם אין את התיקון הזה, באה חכמה, כמו שראינו בשבירת הכלים,שבא ג"ר דחכמה, אז זה יוצר דין וחילוק, והם בתי הדין שאנו רואים לרשעים.),
ומתמן(ומשם) נחית ואתגניז ביסוד דעתיק אשר במצחא דא"א, (ומשם, מהחסד דעתיק של גלגלתא הוא בא לקו האמצעי שנקרא מצח, שכולל בתוכו גם את החסד" ואמנם הוא כולל גם את הגבורה, יש גם את צד הדין, אבל השאלה במה משתמשים:

• מצד הצדיקים משתמשים במקום קו האמצעי- הנקרא מצח הרצון- בצד הימין שלו, דהיינו מצד הקדושה שלו,שהימין שולט על השמאל
• ומצד הדינים הקדשים של הרשעים, דוקא השמאל שולט שם, ונוצרים דינים

) בסוד אור זרוע לצדיק. (

מה זה אור זרוע לצדיק?
שיש שם זריעה
• שב' ביעי דוכרין, הם יוצרים חימום לזווג, כפי שלמדנו בתיקון הה'.
• ובתיקון הו' שבאים בבחינת היסוד בפי האמה, שהוא בא לתת את אותה בחינה, השאלה אם זה :
• זרע לצדיק- שזה בבחינת אור. מדוע? מכיוון שהוא בא על דרך החסד, על דרך התיקון. כמובן שהאור הוא בחינת רז,שבגימטריא הוא זרוע לצדיק, שאור ורז מלשון זרוע, זה אותה בחינה.
• או זרע לרשע-, אותו זרע, אותו חימום, באותה התהוות, היא גורמת לדינים קשים וגורמת לכל הרעות בעולם, שזה נקרא רע. (6.00)

אות פ"ו- או"פ
וזה אמרו "כי תמיד טפת החסד גנוזה בפי אמת יסוד, וה"ס חסד דעתיק הגניז בגלגלתא דא"א, ומתמן נחית ואתגניז ביסוד דעתיק אשר במצחא דא"א"

גניזה, (מהי הגניזה של אותה טיפת החסד? ) פירושה כיסוי החסדים מהארת חכמה, אשר גניזה זו מגלגלתא(גלגלתא הוא ראש הא' של א"א שהוא מלביש על חסד דעתיק, והכח של חסד דעתיק מלביש שם או פועל שם, לתת חסדים מכוסים. ), שחסד דעתיק גניז בו, כנ"ל, שה"ס עזקא דכיא(עזקא דכיא זו טבעת ששומרת מבחינת הזכות שבה,ש האי נקראת חסדים מכוסים ).

וע"כ טפת חסד בבחינת הגניזו, יש תמיד ביסוד דעתיק אשר במצחא, שהוא שפע תמידית, לא תשתנה לעולם

למה ביסוד-טיפת החסד תמיד גנוזה?
הרי אמרת לי בחסד!
ביסוד הכוונה היא שהוא קו אמצעי, הכלול גם מהחסד,
• אז מצד מה שהוא כלול מהחסד, יש בו את הכח זה של החסדים, אשר במצחא
• שלמדנו שמצד הראש, זה ב' אודנין ומצחא
• ומבחינת התיקונים שבאים מלמטה, מעתיק, זה פנימיות נצח והוד שהם ב' ביעי דכורא, ופי אמה- היסוד.)
אז היסוד דעתיק הוא במצח, שהוא שפע תמידי, ולא תשתנה לעולם.
במקום המצח הגלוי- מתגלית החכמה, כדי לתת לתחתונים, לכן היא פנויה משערות

. ע"ד שנתבאר בראש הא' שנקרא גלגלתא, כי נה"י דעתיק המלובשים בא"א, מחולקים ג"כ לע"ס חב"ד חג"ת נה"י,

שב' אודנין ומצחא הם בחי' חב"ד(דנה"י ) ומקבליםמגלגלתא( דהיינו מכח התיקון של הם' דצלם, ולכן הם בחינת ם' דצלם של הבחינה הזו של הנה"י, שמשמשים כתיקונים לגלגלתא), והם בחי' ם' דצל"ם,

וב' עיינין וחוטמא, הם בחינת חג"ת, ומקבלים מאוירא, והם בחינת ל' דצלם, שהיא חסדים מגולים בסוד אור דאשתאר מאויר
• שהרי למדנו שכאשר בא אור ע"ב ס"ג והוציא את הי' מהאוויר, דהיינו שהורידה את המלכות, את הה"ת, אז נתנה אפשרות לקבלת אור חכמה במדרגה. אז היינו מצפים שזה יקרא בפרצוף הגבוה, בחב"ד. אומר: לא!-
o בם' צלם יש תיקון מיוחד, שהיא לא תצא הי' מהאויר, אלא תשאר מבחינת אוירא.
o אבל לל' דצלם, אז כן יוצאת הי' מהאויר, ומתקבל אור חכמה

. וב"ש תחתונים דנו"ה, ה"ס ב' נוקבי דפרדשקא. (ב' נקבי החוטם) שמשם מתפשטת החכמה לתחתונים(נרא ה את זה בתיוקן הז'

וזה שמדייק הרב כי לעולם טפת החסד גנוזה בפי אמת יסוד( )
, שה"ס חסד דעתיק(זו טיפת החסד ) הגנוז בגלגלתא( שהיא נקראת אמת היסוד)
דהיינו כמבואר
• , שזה וזה הם בחינת חב"ד(דהיינו גם הגלגלתא וגם הנצח הם בחינת חב"ד )
• , והם בחסדים מכוסים. ( היות והם מקבלים את התיקון של החסד שהוא בבחינת ם 'צלם, שנותן אפשרות שיש חכמה במדרגה, זה לא פועל כדין, אלא פועל בחסדים מכוסים) (10.47)

וזה אמרו וע"ש טפת חסד(באות פ"ח כך כותב ) זו המתגלית ביסוד דעתיק הגנוז במצחא דא"א נקרא מצח הרצון" והנך רואה איך לעיל כתב הרב טפת חסד גנוזה בפי אמת יסוד.
וכאן מדייק טפת חסד זו המתגלית ביסוד. (מה ההבדל בין שני המשפטים? בין גנוזה למתגלית?
• שם אמר גנוזה,
• ופה הוא מדייק ואומר מתגלית)
והיינו בסוד עת רצון, (דהיינו גילוי הארת חכמה שהי' יצא מהאוויר ואז מאירים י"ג חיורתא )
• שאז מאירים הי"ג חיורתא בי"ג הנימין(דהיינו בחינת הגלגלתא או בחינת החב"ד מאיר בחג"ת, )
והנימין מסתלקים מעל המצח והפנים, ואז טפת חסד מתגלית ביסוד דעתיק באור החכמה, (מה שקודם שהיא היתה גנוזה והיא גרמה לחסדים מכוסים, ופה דוקא טיפת החסד הזו באה לגלות חכמה )

• שב' אודנין ומצחא הם בחינת חב"ד, לבחינת חסד הגנוז שגורם לחסדים מכוסים
• וכאשר הוא משפיע לבחינת ל' דצלם, לבחינת מוחא דאוירא שהן בחינת ב' עיניין וחוטמא, ששם כן מתגלה הרצון,דהיינו הי' יוצאת מהאוויר ומתגלה אור,

שהארת חכמה זו מושפעת לשלישים אמצעים שהם העיינין וחוטמא,
ואז אתפני שערין מעל המצח והפנים. כמ"ש להלן. (כמובן לא כל הפנים, אלא היכן מתגלה? המצח וב' תפוחים, עד כיד שקורא להם ב' תפוחים קדישין,ש הם גילוי של רצון,ד היינו גילוי של חכמה במדרגה?

• והיות וחכמה צריכה להיות פנויה מהכסויים, לכן היא גלויה משערות, וזה צד הפנים. למדנו שזה שונה מצד האחור-
• בצד האחור כן יש שיער כדי שיוכל לכסות את הארת הפנים, בסוד "חכמת אדם תאיר פניו", מבחינת חוטמא- זה ב' עיניין וחוטמא, דהיינו המצח שמתגלה גם בבחינת הפנים).
• ורק כאשר יש את העת רצון הזו, שישנה אפשרות להתגלות החכמה, אז מהמצח מתפנים השערות, ומתגלה גם בחינת ב' התפוחים והחוטם.

אות פ"ז
פז) וז"ש באדרת האזינו, מצחא דאתגלי בעתיקא קדישא( המצח שמתגלה בעתיק,) רצון אקרי( הוא נקרא רצון. יוצא, שבא"א מתגלה המצח של עתיק, אז הוא נקרא רצון)
, דהא רישא עלאה דא סתים לעילא דלא אתידע(שהראש העליון הוא נקרא סתום ולא נודע, כלומר הוא סתום בראש דעתיק), פשיט חד טורנא( בשליטה אחת)
בסימא יאי דאתכליל במצחא כו'(מתפשט מאותה בחינה יסוד שמתכללת במצח, שזה היסוד,שהוא נקרא חד טורנא ), וההוא רישא כו' ואתרשים פה חד נהורא דאקרי רצון כו'. (מתרשם באור אחד שנקרא רצון )

אומר: באות מ"ג באדרא זוטא: המצח שנתגלה בעתיקא קדישא דהיינו בא"א, נקרא רצון. כי ראשה עליון הזה הסתום למעלה לא נודע פשט שליטה אחת מתוקה ונאה, שנכלל במצח, ומשום שהוא רצון כל הרצונות, ניתקן במצח, ונתגלה בהכרעה, וע"כ נקרא המצח הזה רצון.

טורנא זו שליטה- צד של זכר.
פירוש: כי עיקר ההבחן שהוא בסוד המצח, הוא משום שהוא מתגלה. ממה הוא מתגלה? מתפנים שערות ומתגלה בחכמה. כמו שכתוב "מצחא דאתגליא בעתיקא קדשיא"- מתגלה בשערות ראש שכיסו אותו בעת קטנות.
וצריך שתדע ששורש השערות באות מקרומא דאוירא שבתוך ראש דא"א, דהיינו בהשפעה של קרומא דאוירא, בתוך ראש דא"א.

למה הוא אומר שהשערות באו מקרומא דאוירא?
• הרי קרומא דאוירא למדנו שזה בחינת צ"ב!
• ועל שערות למדנו, שזה דינים שבאו מצ"א!
אז למה הוא אומר שזה בא מקרומא דאוירא?!
תשובה:
כי כאשר אתה בא ועושה צ"ב, ויש לי שם צ"א במדרגה, מטעם גבורה דעתיק שהיתה שם, אז כשיש צ"א במציאות של מסך של צ"ב, אז זה מגלה שערות, כי זה חייב להוציא את המקיף חוזר ואת האו"ח עצמו, חייב להוציא מהמדרגה.

יוצא, שמי הוציא אותם (את צ"א) מהמדרגה? צ"ב!
ולכן אומר שזה תלוי בקרומא דאוירא,שהוא סוד הפרסא, שנעשתה בע"ס בראש דא"א, מחמת עליית המלכות לבינה,שהוציאה בינה ותו"מ דראש לחוץ, והניחה את הראש בכתר וחכמה
דכלים , ונפש רוח דאורות,שהוא סוד הי' שנכנסה באור, ועשתה אותו לאויר, וכבר אי אפשר לקבל ג"ר דחכמה, אלא רק בחינת חסדים שזה שנקרא אויר. (17.55)
( במיעוט הזה של אור החכמה, שהתמעט לבחינת אויר שהוא חסדים, יצאו השערות שהוא סוד דינים כלומר יצאו מצ"א, בגלל שיש שם מסך של צ"ב שאי אפשר להשתמש בהם,

ולכן גם כותב שע"כ המדרגה סוערת: כלומר
• יש לי רצון,
• אני לא יכול להשתמש בו
• ולכן הוא יוצא מהמדרגה, בסוד שערות

ואע"פ שאמרנו לעיל:
ששערות באות מחכמה סתימאה, אז למה נאמר פה, שזה בא מקורמא דאוירא?
הנה זה רק אמור לחלק בין הארת החסדים לבין אור חכמה, להראות שאין דינים נמשכים כלל מאור חסדים, אלא מאור חכמה שהוא חכמה סתימאה דאריך, ואפשר היה להוסיף עוד, שהם באים מצ"א, אותם דינים.(18.46)

כי אנו נמצאים במצב של צ"ב, שמלכות עלתה לבינה, ועוד אפילו חיזקנו את הצ"ב, שהעלנו את המלכות שנגנזה ברדל"א, ועכשיו שמתגלה המלכות הזו, כי היא חייבת להתגלות, כי אי אפשר שיהיה צ"ב בלי שיהיה בתוכו צ"א, ולכן כשבא צ"א להתגלות, אז היא חייבת לצאת בסוד שערות.
אומנם ודאי שהשערות באות משלמות החכמה, אלא ממיעוט החכמה, דהיינו מן הפרסא שבראש, שהוא הסוד הי' שנכנסה באור, ומיעטה הראש מהאור חכמה שנעשה לאויר, והמיעוט הזה, יצאו שערות על הגלגלתא, סביב סביב, אלא שעל המצח, שזה מצב הגדלות, ניפסקו לגדול..
ויש להבין למה ניפסקו?

סוד הראש הוא שערות רישא.
זאת אומרת, שהשערות מתחלקים: לם',ל,צ'
• השערות רישא שזה תיקון הה', שזה נקרא עמר נקי, הוא בבחינת הם' דצלם שהם שערות הראש.
• מקצה שערות הראש (ומטה), היכן שאנו שמים את התפילין של ראש, ששם צריך להתגלות הבחינה של האור, אז חייב להתפנות משערות, וזה המקום שממצח ומטה מתחיל ל' דבחינת שערות, אז הל' דשערות זה כבר יציאה מהקטנות, ומתחיל להתגלות מוחא דאוירא [ לא אוירא אלא מוחא דאוירא], שזה חסדים מגולים- שזה ל' דצלם של השערות. כלומר שזה ל' דצלם של השערות שגורמים להתפנות השיער מהמצח. (21.07)

• כאשר באה גדלות למדרגה, אז צריך להוציא את בחינת השערות, ולכאורה היו צריכים בעת גדלות, לגלח את הראשים, כדי שלא יהיה שיער, שיהיה התגלות הרצון.

o אבל היה לנו תיקון מיוחד, שאסור לגלח את הראשים, זאת אומרת שצריך להיות שערות על הראש.
o אז מה מגלים לנו השערות (שבראש)? שאין גילוי של ג"ר דחכמה, מכיוון שאם לא היה שערות בראש, והיה גילוי של מצח, היינו צריכים לומר שיש שם גילוי של רצון לחכמה.
o אבל אם היה מתגלה בראש, בגלגלתא, הרצון לחכמה- היה מתגלה בבחינת ג"ר דחכמה, ואסור לגלות ג"ר דחכמה, כי יש תיקון של ם' דצלם, ולכן לא מתפנה משערות הראש גם בעת גדלות. היכן כן מתגלה? רק בל' דצלם, במצח ולמטה, ובתפוחים ובחוטם. (22.24)
בקטנות- יש שערות על המצח
ובגדלות -מתפנים השערות מהמצח,
כדי לומר שיש בגדלות גילוי חכמה, לא בראש, רק מהמצח בפנים ומטה,
בסוד חכמת אדם תאיר פניו.

הרי מבואר בפירוש כי עתיק יומין נתלבש היסוד שבו: הנקרא חד טורנא יאה, ( שזה בחינת היסוד) בסוד ויהי יוסף יפה תואר בסימא,

• מי זה יוסף? בחינת יסוד
• למה הוא יפה תואר? כי יש שם שליטה, וחכמה נקרא דבר יפה.
• מה זה חכמה שנקראת יפה? שיש שם גילוי של רצון

כי החסדים שבו נותן לנוקבא לבשם הגבורות ולהמתיקם. (כי הוא נותן משם את בחינת החסדים) וזה היסוד אתלבש ואתכליל במצחא דעתיקא שהוא הא"א. (24.06)

מצח הרצון– רצון הרצונות

אות פ"ח
פח) והנה נקרא מצח הרצון, (למה נקרא המצח רצון?) כי אתרשים ביה חד נהורא דאקרי רצון(כי יש שם אור אחד שנקרא רצון), ונהורא(וההארה) הוא אור, שהוא החסד,

ונקרא רצון בסוד נוצר חסד,
אותיות רצון
שהוא החסד הגנוז ונצור
גו אמת היסוד,
למה "נוצר"?
הנוצר הוא צד הימין,שהוא כנגד החסד שנמצא ביסוד שהוא קו אמצעי,
והוא המתגלה ונותן כח של רחמים, בניגוד לדין
ו"נוצר" – הוא אותיות רצון
,שהוא החסד הגנוז והנצור בתוך אמת היסוד,
שזה הימין שנמצא בקו האמצעי
שגנוז ולא נותן לאור להתגלות,ואותו גנוז, עכשיו יכול להתגלות
וע"ש טיפת חסד זו המתגלית ביסוד דעתיק הגנוז במצחא דא"א,
נקרא מצח הרצון, (רצון הרצונות )

והנה כל שאר החסדים נקראו רצון,
וזה העליון שבכולם, נקרא רעוא דרעוין, ( רצון הרצונות),
ר"ל רצון שכל שאר הרצונות נאחזים בזה, ( דהיינו רצון לגילוי חכמה של מטרת הבריאה) ונתלים בו. (רצון על דרך התיקון של ל' דצלם. )
(25.52)

אות פ"ט
פט) ואמנם במצחא דז"א, שם נתגלו הדינין שנמצאו בו מן הנ"ה, (מי זה מנ"ה? תיקון הה' שהם פנימיות הנצח הוד בסוד ב' ביעי דכורא, שהם מצ"א, שאחראים לחימום לצורך זווג- ושם נתגלו הדינים)כנזכר, כי גם שם הנה"י דא"א ואו"א הם במוחין דיליה, והיסוד נגנז במצחא דיליה, ושם לזמנין נתגלו הדינין, (יש זמנים מיוחדים שבהם נתגלה הרצון, ואפשר לקבל חכמה) וכמ"ש באדרת נשא דף קל"ו ע"א, ותנא(ולמדנו) כד אתגליא האי מצחא אתערי כל מאריהון דדינא ועלמא בדינא אתמסר(שמתגלה אותו דין, שיש באותו רצון, לא כמו שאמרנו קודם, אלא דוקא צד הדין שיש באותו רצון, אז מתגלים כל בעלי הדין והעולם נמצא בדין.) כו'. (27.55)

גם בדף קכ"ט ע"א קאמר(אמר) דאף במצחא דעתיקא נהרין מיניה ארבע מאה בתי דינין, (מתגלים מהמצח של עתיק, שמתגלה כדינים- 400 דינים.

מה זה 400 דינים?
שהוא סוד שלמות הרצון, בסוד ד' מאות של שנות הגלות,
בבחינת גר יהיה זרעך ויעבדון ועינון אותם 400 שנה.
אומר הזוהר:
• ארץ זה רצון
• אותיות המילוי- מראים על סוג הרצון

האות הראשונה בתיבה היא הפשוטה,
• ולכן הא' המילה ארץ היא האות הפשוטה
• ואותיות ר',צ' מראה על המילוי, וסה"כ (ר+ צ)בגימטריא= 290
• לוקחים מילוי, ומילוי דמילוי של האות הראשונה: המילוי של א' הוא "ל' ,פ'" ולכן 290+ 110= 400.
אלפ ר צ

110 +200 + 90= 400

כדי להגיד שבמילה ארץ, צורת הדין שבה הוא 400.
ומה זה מראה שהרצון בנוי מ- 400 חלקים.
"וארץ לא להם שהלכו ועבדון ועינו אותם 400 שנה"
שזה גם ד' בחינות של הרצון (4 ) x 100 בחינות, כי הוא נובע מצד הבינה, וזה נקרא 400 בתי דינים.
ועכשיו אנו יודעים שיש 4 בתים בראש של התפילין, שצריך לגלות את הרצון במצח. (30.02)

כד אתגלייא האי עת רצון,
(לכן כאשר מתגלה אותה בחינת רצון, צריך להיזהר:שיש גילוי של רצון :
• זה יכול להיות דין קשה מאד
• , אבל יכול להיות גם חסדים.
זה תלוי:
• אור זרוע לצדיק- אם אתה הולך בדרך של צדיק, דוקא מתגלה צד החסד שבקו האמצעי שביסוד, כמו ביוסף

• כאשר בנאדם לא הולך בצד הקדושה, ח"ו, אז דוקא מתגלים בתי הדינים.

ר"ל שיש בו ת' בתי דינין, (ת' רצונות, ת' חלוקות) אלא שהם מאירים ונהרין, לפי שעת רצון שהוא טיפת החסד דיסוד דעתיק אתגליין תמן.

דהיינו הרצונות האלה מאירים, אבל מצד החסד, שהוא נותן 2 אפשרויות:
• מצד הראש, הוא גונז לגמרי את הרצון ולא מגלה אותו
• וכשמתגלה הרצון, מתגלה במצח התפוחים הקדושים,
o מצד הקדושה- רק בו"ק דחכמה, ולכן החסד לצדיק נותנת אפשרות לגילוי של הרצון בצורה של קו אמצעי של קדושה.
o מצד הס"א: אבל אם הרשעים באים, אז בזמן גילוי הרצון של רשע,מתגלה הרצון בבחינת תאווה גדולה, בבחינת השתוקקות, שרוצה אותה לפעול ולא מענין אותו צד האמת.)

אות צ'
צ) אמנם היותם ת' דינין, יען כי שם סוד הדעת דא"א כנגדו בפנים, ובו הגבורות שהם שם הוי"ה א', וכל אות ממנה היא כלולה מק', (שהם הוי"ה יקו"ק, ד' בחינות, כל אחת כלולה מק'- ולכן ת' בתי דינים) הם ת' בתי דינין והבן זה. ונמצא יסוד דעתיק גו(בתוך) דעת דא"א(יסוד דעתיק שנמצא בתוך יסוד דאריך) ודעת דא"א גו(בתוך) מצחא דיליה. (דעת דאריך בתוך המצח, כדי לגלות משם הארת חכמה. וזה התיקון הו' שאפשר לגלות חכמה,דרך המצח (רעוא דרעוין).
תיקון הה' זה סוד הם' דצלם, דהיינו השערות ריישא.
והתיקון הו' יהיה- גילוי החכמה דרך הרצון שנקרא רעוא דרעווין
שימו לב, על מה אנו מדברים:
אנו מדברים על כך,שאנו צריכים לבנות את ראש דא"א.
וכשאני בא לבנות את ראש דא"א, נתנו בהתחלה את ג' התיקונים: של חסד, גבורה, ת"ת
ועכשיו אנו צריכים להמשיך לתקן אותו. בשביל מה? אומר:
• אם תשאיר אותו רק בבחינת ג' התיקונים הראשונים- לא יהיה גילוי של חכמה במדרגה
• ועכשיו אנו באים ע"י עוד 4 תיקונים, לתת לו אפשרות לגלות חכמה.
אז שלב ראשון: קודם כל בנינו לו שערות ראש, שבמקום שיכול להתגלות חכמה, הוא קודם יודע לעשות כיסוי, יודע לעשות כמו ם' דצלם לשערות האלה- לנצח הוד. למה?
כי יש שם דינים. הרי בלי דין, בלי רצון לקבל , לא יכול לגלות חכמה
לכן הב' ביעי דכורא מגלים את בחינת האח"פ, נותנים גדלות למדרגה, אבל אז דבר ראשון שיש גדלות למדרגה,

• אני קודם כל צריך לדעת שצריך כיסוי, חסדים מכוסים, מבחינת ם' של השערות- זה הראש המכוסה בשערות-שערות רשייא- זה התיקון הראשון שנקרא עמר נקי.
• – והתיקון הראשון הכוונה ,שכל הארבעה תיקונים באים לגילוי החכמה.
• כי אם אני רוצה לסדר כזה ראש בא"א,שהוא בריח התיכון, אז צריך לגלות את מטרת הבריאה, אני לא יכול שלא לקבל חכמה.
• ולכן התיקונים הראשונים היו שהם רק סתמו אותו מגילוי חכמה.
• וועכשיו התיקון השני,שהוא בעצם התיקון החמישי, אומר: שאני חייב שיהיה לי רצון, חייב שיהיה לי גם גילוי לרצון הזה.
• רק מה, עשיתי תיקון מיוחד, שבימקום שגילוי הרצון יהיה בג"ר דחכמה, הוא יהיה בו"ק דחכמה_ שזה נקרא מהמצח, מהל 'צדלם, ולא מהם' דצלם. ובל' דצלם שם יהיה גילוי החכמה שמגלה לתחתונים.

אין תגובות

להגיב