021- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שלז-א'שלח

media

שאלות חזרה א'שלז-א'שלח
1. מהי נוקבא דפרדשקה?
2. אילו ב' אורות עוברים דרך ב' נקבי החוטם?
3. מהו ההסבר לכך שבכל אחד מ-ג' הראשים של א"א ישנם י"ג בחינות?
4. מאיזה מח מתוך ה-ג' התפשטו י"ג תיקוני דיקנא?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

דף 1337-1338- אות צ"א- צ"ה

לאחר שלמדנו את 6 התיקונים שעתיק עושה בראש דא"א, אנו הולכים ללמוד את התיקון השביעי.
ולאחר מכן, אנו רוצים קצת לסכם את התיקונים, ו נעבור ללמוד את התיקונים של ראש דא"א שהם י"ג תיקונים. בהתחלה היום רק ניתן לזה רקע, ולאחר מכן נלמד אותם אחד לאחד.

תיקון הז'
נוקבא דפרדשקא (נקב החלון)

אות צ"א
צא) תיקון הז' הוא נוקבא דפרדשקא, (נקבה של ה"חלון" ) והוא חוטמא דא"א, (לא ממש החוטם עצמו, אלא הנקבים שבחוטם )

(מהו נוקבא דפרדשקא?
הנוקבא הוא בחינת מלכות, והתיקון הזה של נוקבא דפדשקא הוא בחינת המלכות, זה תיקון שהוא התיקון השביעי, ואפשר לומר שהיא עטרת היסוד, כי הרי במלכות לא משתמשים ממש, מלכות נגנזא ברדל"א, אז היא בחינת עטרת היסוד דנה"י דעתיק שמתלבשים בא"א.

עוד אפשר לומר, שמהחוטם, ממלכות)דחוטם) שהם הנקבים של החוטם, מהם מתגלה הארת חכמה, כי יש שם 2 נקבים שמהם נושב אור של חיות שזה נקרא הארת חכמה.
היות והחוטם הוא מקום קו אמצעי, ששם מקום הזווג של המלכות, ש:
• ומנקב הימין נשפך הי'
• ומנקב השמאלי (נשפכת) חיות דחיות כי היא בחינת צד השמאל, אז משם מתקבלת החכמה, וכמובן שיש את החכמה שבנקב השמאלי שבחוטם שאי אפשר לקבל בזמן תיקון, כי זה בבחינת ג"ר דחכמה, אלא היא משמשת רק לדחיית האור בהתחלה, אלב לעתיד לבוא, מנקב החלון הזה, [שפרדשקא זה נקרא חלון], אנו נוכל לקבל גם את האור של בחינת משיח, אבל כרגע מקבלים בעיקר מהנקב הימני, דהיינו ממלכות, אבל ממלכות שמשמשת בצ"ב.

) ובה אתגניז המלכות דעתיק יומין( בו נגנזת המלכות של עתיק יומין, שעצם המלכות עלתה ונגנזא ברדל"א ושמה היא משמשת :
• מצד אחד כמלכות שעוצרת את האור, כמו דומה קצת, למה שהיה לנו בקו שמאל למו"ס
• וגם מצד הימין לנתינת חכמה

• , וז"ש באדרת האזינו דף רפ"ט ע"א, ובהאי נוקבא דחוטמא דפרדשקא תליא ה'( בזאת הנוקבא של חוטם הנקב של עטרת היסוד, תלויה ההארת חכמה)
כו', כן המלכות נקרא ה', ולכן נפיק מינה רוחא לקיימא ה' דלתתא( לקיים את הה' שנמצאת למטה), שהיא בחי' מלכות. ולכן קאמר התם, (ולכן אמר שם באדרת האזינו באות נ"ו ) דדינא בחוטמא תליא, (שהדין תלוי בחוטם" ר"ל מהחכמה שמושפעת מהחוטם) דכתיב(כמוש כתוב ) עלה עשן באפו כי עיקר הדינין מתגלין במלכות, שהיא נקבה וכולה דינין. (אומר בעה"ס בזוהר- אם תאמר הרי כתוב . "ואש מפיו תאכל", דהיינו שלפי זה אפשר לראות שהדין נמצא דוקא בפה ולא בחוטם, אז אם ככה גם בפה יש דינים, אלא שעיקר הרוגז תלוי בחוטם, משום שמשם (מהחוטם) מושפעת החכמה, והיות והחכמה הזו יכול להיות בחינת רוגז, במיוחד בקו השמאל שלה, ולכן אומר שמשם החרון אף.)
ונודע, כי המלכות נקרא תהלה לדוד(דהיינו מלכות דעתיק ), וז"ש( וזה שכותב באדראת האזינו באות נ"ה) התם, והכא כתיב ותהלתי אחטם לך, כי תהלה דעתיק נתגלית בחוטם דא"א ( דהיינו מלכות דעתיק, בחוטם, ולכן כתוב (אחטם) עם ט' כדי לציין שזה בחוטם.

מלכות דעתיק הוא בחוטם דא"א-
ומצד המלכות דעתיק, היא בחינת דין, לכן יש את ענין הכעס בחוטם

• המלכות או הנקב שנמצא בקו הימין, הוא כדי לתת חכמה,

• והנקב שנמצא בצד שמאל היות הוא לא יכול להינתן עד ביאת משיח ,אז הוא דוקא מעכב את הדינים מלצאת. ולכן יש בזה תיקון גדול, ואז כשיודעים שזה אסור, זה עושה גבול, ונותן את האפשרות שאור החכמה לא יתגלה, ולכן נקרא "ותהילתי אחטם", יש בזה גם לשון חותמת, ששם הוא מפסיק את מדרגה, אבל גם בסוד חוטם.) ( 6.20)

אות צ"א- או"פ
צא) נוקבא דפרדשקא והוא חוטמא דא"א ובה אתגניז מלכות דעתיק יומין: כבר נתבאר לעיל שהיא(הנוקבא שהיא תיקון הז' ) בחי' ב"ש תחתונים דנו"ה דעתיק, (. ב"ש תחתונים הכוונה לשליש תחתון, שאין בו יסוד, אז למה אמרו ב”ש? כדי להגיד שהשלישים התחתונים של נה"י אין שם יסוד, כי קו אמצעי הוא קצר.
ולכן ב"ש הכוונה ש"ת דנצח וש"ת דיסוד ) וכיון שאין שם ג' קוים בב"ש תחתונים, ע"כ נבחנת על שם המלכות, ולא בשם נה"י.

• איך קוראים לב"ש תחתונים דנה"י? מלכות. למה?
o ע"ש זה שאין שם יסוד, אין קו אמצעי של צ"ב,
o ולכן הם מתגלים (הנצח והוד) כב' נקבים, שנקבים זה מלשון נקבות, ע"ש המלכות, כנגד נצח והוד של א"א )

וע"כ הם ב' נקבי, כנגד נו"ה, (2 נקבים/מלכויות בחוטם , כנגד נצח הוד )

• מחד( מנקב אחד מהם- הנצח) נמשך חיין(חיות, דהיינו אור חכמה ) שהוא הימין שנקרא נצח,
• ומחד( מנקב השמאלי, מההוד) נמשך חיי דחיין, שה"ס השמאל שנקרא הוד. ומ"ש

בסו"ה עלה עשן באפו(דהיינו עלה כעס, חרון אף) זה סובב על חוטמא דז"א. כמ"ש בזוהר. (8.25 )
עד לפה אמר לנו בקצרה, את התיקון הזה דפרדשקא-ש הוא התיקון השביעי.

וא"כ גמרנו את השבעה תיקונים, ועכשיו צריך ללמוד את י"ג התיקונים.רצוי להסתכל גם (בפרק) התשובות, וגם נלמד עליהם בהסתכלות פנימית (9.19)

( )
י"ג התיקונים
(
רוצה להסביר לנו מדוע יש את י"ג התיקונים
הרי למדנו שבד"כ יש ע"ס, אז איך הגיעו לבחינה י"ג?

תשובה כללית:
• התחתון מלביש רק על הגוף של העליון, דהיינו רק על ה-7 תחתונות שלו (של העליון), אבל אצלו (התחתון) זה ע"ס.
• חוץ מזה, הוא לא יכול שלא לקבל כלום מהראש, מקבל גם משהו מראש, ולכן יש לו י"ג ספירות- 10+3

תשובה מפורטת יותר:
אפשר לומר, הבינה שבע"ס מחלקת לג"ר דבינה וז"ת דבינה, והיות וז"ת דבינה יוצאים כראש ניפרד, לכן יש עוד ג' ספירות ולכן יש לנו 13 ספירות. וזה אנו רוצים לראות בלימוד. ( 10.20)

אות צ"ב
צב) אחר שנתבאר בפרקים שעברו ענין הג' רישין שבא"א, ( אלו ג' רשיין? והם:
1. גלגלתא
2. , ואוירא,
3. ומוחא. (מו"ס )
ואיך יש בכל בחי' מהם ג' בחי', שהם ג' הויות כנ"ל(כי כלאחד מהם כלול מהשאר ), והנה
• בכל הוי"ה מהם יש ארבע אותיות,
• נמצאו י"ב אותיות בכל רישא,
• והכולל(המאחד את כולם ) הם י"ג שהוא הרישא בעצמה, שיש בה הויה א' הכולל את השלשה הויות שיצאו ממנה. (שבהויה ראשונה אין חלוקה אבל בשאר יש חלוקה)
וא"כ ודאי, שאלו הי"ג בחי' שנמצאו בכל רישא מהג' הנזכר, יתגלה מציאות הארתם בחוץ.

הסביר לנו הסבר ראשון, למה אנו רואים י"ג בחינות.

• כי כל ראש מג' הראשים, (גלגלתא, מוחא דאוירא, מו"ס) מחולק ל-3

• וכל ראש שמחולק לשלוש, יש לו שם הויה של ד' בחינות, של שם הויה יקו"ק, ולכן כל אחד משלוש הבחינות שלו , יש לה ד' בחינות, ויוצא שיש 12 בחינות. (ג' ראשיםx ד' בחינות=- 12 בחינות)

• ובחינה אחת שהוא הראש שכולל את כל הראש הזה, שהוא שם פשוט, יקו"ק בלי חלוקה, כי הוא מופשט והוא כתר, ולכן לא מחלקים אותו,

ולכן יש י"ג בחינות ויש לכל אחד מהראשים ואומר שההארה הזו, צריכה להתגלות גם החוצה. (12.00 )
( )
אות צ"ג
(נותן לנו עכשיו עוד תירוץ )
צג) ואמנם היותם י"ג, הוא, כי כיון שלעולם אין כל הי"ס של העליון מתלבשים תוך הי"ס של התחתון(למה? כי התחתון ל א לביש על הראש של העליון, הוא נובע רק מהגוף שלו, ולכן רק אתה גוף של העליון, הז"ת אותו הוא מלביש, שכל תחתון מלביש רק על הגוף של העליון ולא על ראשו) רק הז"ת( הגוף) של העליון לבד, (רק את הגוף הוא מלביש ) והג"ר נשארו מגולות,

ונמצא כי הז"ת של העליון מתלבשות בכל הי"ס שבתחתון, (עד לפה, אנו יודעים למה יש לו ע"ס" שמתוך הז"ת שאצל התחתון זה מתחלק ל-10 ) ובודאי שהג"ר יאירו למטה(רק הארה, אבל לא התלבשות ), וא"א(ואי אפשר ) שהתחתון יהיה חסר מהארת הג"ר לגמרי, דא"כ איך היו בו עשרה גמורות, ולכן צריך שיהיה בתחתון שלשה אחרים, כדי שיקבלו הארה מן הג"ר של העליון, (כמוש הם נמצאים בפנימיותו של התחתון ) והרי הם י"ג. (13.12 )

ולכן

אין לך בחי' בעולם הן בא"א הן באו"א, ובזו"ן,
שאין בו י"ג בחי'
, וזכור כלל זה ועוד יתבאר.
(13.44 )

אות צ"ג- או"פ

צג) ולכן צריך, שיהיה בתחתון ג' אחרים כדי שיקבלו הארה מן הג"ר של העליון והרי הם י"ג: כבר ידעת, שיש רק ט"ס מקוריות. ( למה? כי מלכות נגנזה ברדל"א בצ"ב) שהם(מי זה הט"ס? ) בינה ז"א מלכות, (מדוע? כי למדנו שבצ"ב באצילות,:
• עתיק לוקח גו"ע
• והתחתונים מקבלים בצ"ב רק ג' כלים

אותו דבר, למדנו בנקודים, בחלק ו' באות כ"ו:
• שישסו"ת לוקח גו"ע
• והתחתון יש לו רק אח"פ]

זאת אומרת שכל הראשים בנויים על בחינת אח"פ. ולכן בגוף אין יותר מאשר ג' כלים במדרגה.)
• בראש יש רק ג' כלים ולא חמש,
• וכתוצאה מזה, בגוף יש רק 7 כלים, ולא 10

למה יש רק 7 כלים בגוף?
בראש נשארו רק בינה, ז"א ומלכות
ובגוף יש בינה, ז"א שמתחלק ל-6 ומלכות, וביחד 8. אבל נצח והוד, הם תרי פלגי גופא שהם נחשבים לכלי אחד, ולכן יש 7 בחינות הגוף- וכך מסביר בחלק ו'. (15.24 )

אשר בתיקון קוים הם חב"ד חג"ת נה"י. אבל הכלים דכתר חכמה חסדים בפרצוף.

וטעם הדבר הוא, מפני שרדל"א לא נתלבש בא"א( ר"ל רק הראש, כי א"א לא מבלשי על הראש של עתיק) מבחינת מלכות שלו דצמצום א',
(דהיינו ראש של ה' בחינות, שמראה על צ"א, נשאר ברדל"א, וממנו ולמטה יש ראש של ג' בחינות ולכן יש רק בינה, ז"א ומלכות במדרגה. ) (16.05)

כי היא נשארת גנוזה ברישיה, (בראש דעתיק )
אלא שנתלבש בא"א, מבחינת מלכות דצמצום ב' הנקראת עטרת יסוד, שהיא עומדת בנקבי עינים, ומוציאה אח"פ לחוץ, שמטעם זה נחלק ספירת הכתר דנקודים לב' חצאים, (מי זה הכתר דנקודים? בינה שנחלק לישסו"ת ולכתר.[ שכתר זה ראש הזכר))
אשר גו"ע לקח עתיק, (בעולם אצילות ) ואח"פ הוציא לחוץ ותיקן מהם ב' רישין דא"א.

הרי שאין בא"א אלא מאזן ולמטה, דהיינו מבינה ולמטה, וחסר ב' הכלים כתר חכמה שלקחם עתיק. (כמו שדיברנו על ישסו"ת,ש ראש א' ישסו"ת בעולם הנקודים, לקח גו"ע ולראש דנקודים הוא נתן רק בחינת אח"פ, וזה מראה שיש רק בינה, ז"א ומלכות בראש של כל עולם אצילות.

בכלל יש רק ג' כלים.
כלים של כתר וחכמה, או נאמר האורות ששייכים לכתר וחכמה, וכלים ששייכים ללבוש והיכל, יצאו לגמרי משימוש) (17.28)

ועד"ז נתקנו כל האצילות, שכל תחתון הוא בחינת חצי פרצוף של העליון, (זאת אומרת שיוצא רק על בחינת אח"פ" )
• שהעליון הוא גו"ע של המדרגה,
• והתחתון הוא אח"פ של העליון, כנ"ל באורך.

(זה לא כ"כ מצביע לנו על מה שרוצה לומר פה,
• כי הרי גם ע"ב מלביש על גוף דגלגלתא ולא מלביש על הראש שלו
• וגם ס"ג מלביש על הגוף של ע"ב ולא מלביש על הראש שלו)

ופה יש ענין מיוחד,
שיוצא ראש קטן, שיוצא ראש שאין לו גו"ע , אלא יש לו רק אח"פ!,
שהוא ראש יותר קטן, וזה המיוחד פה.

ולכן המסקנה שלנו, וזה כן צריך לזכור!

וע"כ אין יותר בשום פרצוף מפרצופי אצילות
מג' כלים בינה ז"א מלכות.

ואם נאמר בלשון החיוב:
בכל פרצופי אצילות יש רק ג' כלים:
בינה, ז"א ומלכות.

ואנו נראה גם לשון שיש רק כתר, בינה וחכמה, ואין ז"א ומלכות, והכל תלוי אם מדברים מצד האורות-שהוא התלבשות האורות בכלים ,או מצד הכלים.
ומבחינתינו כרגע זה בינה, ז"א ומלכות- שזה מצד האורות) ( 18.52)
( )

וזה אמרו "כיון שלעולם אין כל הי' ספירות של העליון מתלבשים תוך התחתון רק הז"ת של העליון לבד, והג"ר (הראש) נשארים מגולות וכו' ובודאי שהג"ר יאירו למטה וכו'" (19.12 )

פירוש, כל ראש כולל ע"ס, וכיון שיש בתחתון בחינת ראש, א"כ יש בו ע"ס, שהם חב"ד חג"ת נה"י, שהם בחי' תיקון קוים בג' הכלים בינה ז"א מלכות, (
• חב"ד בבינה,
• חג"ת בז"א,
• ונה"י במלכות
כנ"ל אבל הוא חסר עוד יחידה חיה דעליון, שהם ב' המקיפים ל"מ דצל"ם, כי אינו מלביש אלא לז"ת דעליון, שהם אח"פ, כנ"ל. (והם' דצלם זה הופך להיות בחינת מקיפים אצלו )
• כי גלגלתא דא"א היא בינה,
• וכן כתר דאו"א הוא גרון שהוא בינה דא"א.

הרי שכל תחתון, נבחן לחסר ג"ר דעליון שהם המקיפים דל"מ. ( ואם הוא (התחתון) ירצה להתעלות אליו, [שנראה בהמשך, מה זה עליית עולמות], אז הוא יעלה ויקבל את הל' דצלם, שזה כבר מוחין דראש)

(20.49)

אז הוא חזר ואמר לנו,:
שלתחתון יש רק את צ' דצלם העליון, ול' ום' הם מקיפים,
דהיינו שיש לו רק ג' כלים.

וזה אמרו "ובודאי שהג"ר יאירו למטה ואי אפשר שהתחתון יהיה חסר מהארת ג"ר לגמרי" פי': ( אז מה שאמרנו שהתחתון מלביש על העליון, אז הוא מלביש רק על ז ' תחתונות שלו)

כי אנו אומרים שהעליון יש לו ג"ר וז"ת, אז התחתון מלביש רק על הז"ת של העליון, אבל אצל התחתון זה י' ספירות.( )

והוא אומר: ישלו י' ספירות, אבל לא יכול להיות שהג"ר של העליון" לא משפיעים גם (על התחתון), משפיעים הארה. להלביש, התחתון לא מלביש על הג"ר דעליון, אבל הארה הם משפיעים.

כי כל זמן שאין בחינת חיה בפרצוף, נחשב הפרצוף לבלתי שלם, ואינו מוליד, כנודע. וז"ש "ולכן צריך שיהיה בהתחתון ג' אחרים כדי שיקבלו הארה מן הג"ר דעליון והרי הם י"ג" פי':

כי כלים חדשים, אי אפשר אל הפרצוף לקנות, אלא בשעה שהפרצוף משיג ג"ר דעליון דהיינו מקיפי ל"מ, שהם חיה יחידה, אז הם מוכרחים להתלבש בתוך הכלי דבינה, ( למה?
כי אם יש לתחתון :
• בינה שהם חב"ד,
• וז"א שהם חג"ת
• ומלכות שזה נה"י

והתחתון צריך להשיג את הל"ם דצלם שזה גדלות, והל"ם של התחתון יצאו למקיפים, אז איך הוא משיג אותם?
התחתון לא יכול להשיג אותם בכלים נוספים, אין כלים נוספים בעולם אצילות.
איפה התחתון יצטרך לקבל אותם? יצטרך לקבל אותם בתוך הבינה, ולא יוסיף עוד כלים. (23.12
( )
אמנם אז נחלקת הכלי דבינה ( הרי הבינה לא יכול להכיל את כל האורות)
לשנים: לג"ר ולז"ת, המכונים חב"ד חג"ת, שבחינת יחידה חיה מתלבשים בכחב"ד, דבינה, (הם' והל' מתלבשים בכחב"ד, בחב"ד הל', ובכתר הם' )
שנעשית אז לבחי' ם' דצל"ם.
ובחינת נשמה מתלבשת בחג"ת דהיינו בז"ת דבינה, הנעשית אז לבחינת ל' דצל"ם. (שחב"ד הוא בחינת הל' )

ונמצא שעתה נתוספו עוד ג' כלים בפרצוף, שהם כלים דחג"ת, שנעשו לבחי' ל' דצל"ם. ומבחינה זו נבחנים לי"ג אפילו מטרם שהשיגו ל"מ

דצלם,

(שרטוט ב' (24.51 )
המדרגה מחולקת לבינה, ז"א ומלכות. לחב"חג"ת נה"י והם מתחלקים : לכחב"ד וחג"ת
25.04

שהרי אלו חג"ת דבינה ישנם בפרצוף גם בקטנות, אלא שאינם עולים בשם, וע"כ יש י"ג ספירות: ע"ס יש להם מבחינת ג' הכלים בינה ז"א מלכות, שהם חב"ד חג"ת נהי"מ, ונוסף עליהם אלו חג"ת שיתחלקו מבינה בעת השגת חיה יחידה, הרי י"ג.

אות צ"ד

צד) ותחילה נבאר ענין תרין רישין העיקרים, שהם: גלגלתא, ומוחא, כי הם כתר וחכמה דא"א ספירות גמורות, ונאמר כי בודאי שכל ראש מאלו הב', יש לה י"ג תיקונין ואמנם מוחא היא המתגלית ומתפשטת בי"ג תיקוני דיקנא, כמ"ש. אך גלגלתא הוא מתפשט ברישא עצמה, כי הגלגלת הוא דמות מקיף הסובב כל הראש והפנים, וכל התיקונים אשר בהם הם תיקוני הגלגלתא.
אות צ"ה
צה) אך המוחא שהיא תחת הגלגלתא, וגם שהיא פנימית עומדת בתוכה, אינה מגלה את תיקוניה במקום הגלגלתא, שהוא הראש והפנים, בחי' הסובב ומקיף את המוחא דלגו, אמנם היא מוציאה כחותיה למטה מן המקום הגלגלת, בסוד שערות היוצאין ממנה לחוץ בתיקוני דיקנא, כמ"ש, כי כל אחד מאלו הב' נחלק לי"ס פנימיות וי"ס מקיפות וע"ש מציאותם, אלא שג"כ נחלקות בבחי' י"ג תיקונין, כי הי"ס, הם עצמם הנחלקות לי"ג לסיבה הנ"ל.

אות צ"ה- או"פ
צה) נחלקות בבחי' י"ג תיקונין כי הי"ס הם עצמם הנחלקות לי"ג לסיבה הנ"ל: דהיינו כנ"ל בדיבור הסמוך, שמתוך התחלקות הבינה לג"ר וחג"ת, נתוספים ג"ס חדשות, אשר התוספות הזו יע בה בהכרח גם בעת הקטנות, וע"כ הי' ספירות דגלגלתא נחלקות לי"ג: כי ע"ס יש בו מג' הכלים, שהם חב"ד חג"ת נה"י, ועטרת יסוד משלימתו לעשר. ועוד יש בו ג' תיקונים אחרים שהם דעת וב' תפוחין קדישין, כלומר בעת שתתחלק הבינה לג"ר וז"ת ויתגלה בו הל"מ דצלם, אז יתגלה בו דעת דרדל"א בהאי אוירא שבין כתרא ומ"ס וב' תפוחין אתפני משערות, ויתגלה בהם החכמה, בסוד חכמת אדם תאיר פניו.

אין תגובות

להגיב