024- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שמג-א'שמד

media

שאלות חזרה א'שמג-א'שמד
1. כאשר בא אור ע"ב ס"ג ומבטל את הקרומא דאוירא ויש גדלות בעתיק ואח"פ מתחברים למדרגה
ויחד אתם ראש דא"א. האם במצב זה גל' דא"א מקבלת חכמה? נמק והסבר.
2. אם הצמצום לא היה על חסדים למה יש חשש שיתקבל ג"ר דחסדים בראש דא"א, דהיינו במו"ס?
3. האם בגדלות ראש דא"א מתחבר לגמרי עם ראש דעתיק? הסבר ונמק.
4. איזו הארה יוצאת חוץ למצח דא"א ועם איזה הארה יוצרת היא הכאה ומדוע?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

סיכום של שיעור קודם:

דיברנו על התיקון של הגבהת ירכין.
• למדנו שתיקון הד' הוא תיקון שנקרא ב' אודנין, שנובע מעמר נקי,
• ולמדנו את התיקון החמישי,ש הוא תיקון שנקרא פקיחו דיעניין.
• שני התיקונים האלה הן נוגעים ללבושי מוחין, שעתיק נותן לא"א, שהם בבחינת הנה"י, שהם נקראים לבושי מוחין.
• בחינת הנה"י האלה מתחלקים: לג' בחינות:
• בחינה עליונה שלהם שהיא כנגד הבינה- יש שם חלוקה של הבינה עצמה לשני חלקים:
• לג"ר דבינה
• וז"ת דבינה
והם מתחלקים על דרך של ם, ל' צ'.
הם' דצלם דהיינו החצי העליון של הג"ר דבינה דנה"י- הם נקראים ב' אודנין, היות והם מתוקנים בחפץ חסד

נשאלת השאלה:
כאשר עתיק, רוצה לתת אור לא"א, הרי א"א כבר מתוקן בם' דצלם מצד הגלגלתא שבו, בשביל מה אני צריך לתת לבושי מוחין גם עם תיקון?

ועל זה ענינו: שכשאר העליון נותן לתחתון, האור שהוא מודד לו צריך להיות ביחס לתחתון, ונתנו דוגמא את גלגלתא וע"ב:
שכאשר ע"ב יש לו בחי"ג מצד עצמו, וכאשר גלגלתא מודד לו אור, את גלגלתא עצמו עושה זווג על פרצוף על ג', ונותן לו אור שמלובש כבר מבחי"ג. אז למה הוא צריך מסך אם האור כבר זה שהוא מלובש בבחי"ג ?
זה שהאור מלובש בבחי"ג,זה לא אומר שהוא יכול לקבל אותו. זה רק אומר שזה אור.
תמיד האור הוא אור א"ס, אין אור אחר. ואם אני מבדיל בין האורות שבאים מלמעלה" זה לא רק בדרך המקבל" זה גם בדרך הנותן. הוא נותן את האור מלובש בכלי.
ולכן ע"ב מקבל את האור מגלגלתא, בדרך של תיקון" דהיינו בדרך של לבושי מוחין. (2.38

אותו דבר כאן, צריך גם את הלבושי מוחין האלה.

אז מה ההבדל בין הם' דצלם, של הלבושי מוחין לל' דצלם?
• הל' דצלם שנקרא פקיחו דעיניין, הוא נותן כבר אפשרות לקבל חכמה, דהיינו יש מוחין כזה, שיכול לגלות חכמה.
• והב' אודנין, זה לבוש מוחין כזה, שאינו יכול לקבל חכמה.

התיקון ה ' הזה, מצד לבושי המוחין, שומר מפני השבירה, שקרתה בעולם הנקודים. הוא שומר שלא ינתן ג"ר דחכמה מלמעלה, כי אם ינתן ג"ר דחכמה, אז אולי יקבלו חכמה, כמו שקרה בעולם הנקודים ותהיה שבירה. (3.19)

המושג הגבהת ראשי ירכין, אומר שלא מתקנים יותר בבחינת עמידה, אלא בבחינת רביצה,
דהיינו כמו האם שרובצת על הבנים, היא מגביה את ראשי הירכין שלה, וע"י כך, היא לא מקבלת באח"פ במקומם\ אלא רק באח"פ דעליה.- זה התיקון והשורש, לכל מה שנראה בהמשך בעולם אצילות, שלא מקבלים במקומם ,
כי הרצון לקבל את האור בנה"י במקומם אומר: שכבר מקבלים בסדר של צ"א, וזה כמובן אסור.
המושג עמר נקי,איך הוא קשור לב' אודנין?
עמר נקי הוא אותם בחינת או"ח, שיצא מהמדרגה, ולא יכול להיות במדרגה, כי הוא שייך לצ"א.
אותה בחינה העליונה של האו"ח שיצא מהמדרגה, הוא נהיה עמר נקי שאי אפשר להשתמש בו.

ולכן האודנין הוא רק סוג התיקון שנעשה על ה עמר הנקי. ומדוע הוא נקרא נקי? מכיון שהוא נקי מדין וצימצום, כי המסך פועל רק ממנו ולמטה. ולא ממנו ולמעלה. (4.42)
התיקון הזה כמובן מקביל לגלגלתא, שהוא התיקון שגלגלתא קיבל מהחסד דעתיק.

מה ההבדל בינהם?
שהתיקון של חסד דעתיק, , הוא היה בחומר של הראש, ממה שבונים את הראש,
והתיקון של הנה"י הוא רק בלבושי מוחין, בצורה שהתקבל בה אור. (5.10)

אנו ממשיכים לעסוק בתיקונים של בחינת ם' 'צלם ול' דצלם של הנה"י, שהם התיקון הרביעי והחמישי, ומרחיבים בהם קצת את הידיעה ויריעה, כדי להבין איך הם קשורים ליחסים בין עתיק לא"א.
עוד ננסה ללמוד מה זה אומר, שבא אור ע"ב ס"ג ונתן גדלות למדרגה:
• האם זה אומר, "שהיה אחדות במדרגה בין האח"פ לגו"ע
• או שנאמר שא"א עלה לראש עתיק והתחבר אליו, אבל זה לא התחברות סופית.
למה אנו נצרכים לסוגיה הזו?

כי א"א נבנה על בחינת אח"פ דעתיק, ואח"פ דעתיק בגלל צ"ב וה"ת שעמדה בנקבי עיניים דעתיק, קורמא דאוירא, הוציאה את האח"פ לחוץ, והאח"פ הם אלה הם שבנו.
שבא גדלות למדרגה, והאי מבטלת את הה"ת, ואח"פ דעתיק מצטרפים למדרגה, האם זה אומר, שגם א"א יצטרך כמו בצ"א ויקבל גם צ"א בראש דעתיק או לא? וגם בסוגיה זו נצטרך לבדוק ולראות ולומר: שלזה לא אפשרי שהוא יקבל צ"א, כי הוא הרי צריך לתת אור לתחתונים בצ"ב.
ואם הוא יקבל הוא יצטרך לעשות כזו טרנספורמציה, שהתחתונים לא יקבלו את האור הזה.
• אז נראה מה זה אומר שהוא כן קיבל,
• אבל מה זה אומר שהוא קיבל, אבל במסגרת של צ"ב.

אלה הם 2 הנושאים שנדבר מהם כמה שנספיק היום בע"ה. (7.00)

עמוד אלף שמ"ג טור א':

וזה אמרו "בינה דעתיק לא נתלבשה כלל, אמנם נמשכת הארה ממנה מבחוץ עד מצח דא"א"( מהמ הכוונה שבינה דעתיקלא נתלבשה? הרי בינה יצאה לחוץ בבחינת גרון, ולכאורה, גלגלתא הלביש אותה?! אומר: ) והוא משום דבינה דעתיק, עוד לא נעשה בה תיקון הזה דם' ול', כי ברדל"א מתלבש עוד בחי' מלכות דא"ק דצמצום א', (אז היא לא צריכה את התקנון הזה, כי הבינה מצד עתיק ולא מצד א"א היא כן יכולה חכמה, כי אפשר לעשות צ"א ) כנ"ל, וע"כ הוא עדיין בבחינה עומד, (ולהבדיל ממה? מרובצת,ש מגביה את ראשי הירכין שלה, אלא היא יכול להיות עומדת בצ"א ) כמו א"ק

, כי זה התיקון דרובץ, דהיינו הגבהת ירכין למעלה מן היסוד, מתחיל מצמצום ב', כנודע(דהיינו הגבהת הצד של בינה נקרא ג"ר דבינה, שנותן תיקון של חפץ חסד בג"ר ). וע"כ לא יכלה הבינה דרדל"א להתלבש בא"א, (מדוע? כי אין לה את התיקון הזה, אין לה את התיקון המיודח שנקרא הגבהת ראשי ירכין )שהוא כבר מתוקן בבחינת רובץ, ע"י נה"י דעתיק הנמשכים מצמצום ב', אלא עכ"ז נמשך הארתה( של בינה דרדל"א) תוך המצח דעתיק, (הכוונה כמובן לא"א) (דהיינו לגלגלתא שלו . והרי היינו צריכים הלהקשות!, הרי היא צ"א, כי היא בראש דעתיק, אלא שהי א מאירה רק לבחינת ם' דצלם שלא חל עליה צימצום" שהרי השפעת קרומא דאוריא, היא רק על החוטם והפה, וא"כ רק על המו"ס, וגם אולי על המוחא דאוירא, אבל לא על הגלגלתא, אז א"כ, אין בעיה שהבינה תאיר לגלגלתא, כי הגלגלתא עדין לא שולט עליה צ"ב). אז הרב"ש מעיר כאן:
שהוא בחינת הם' דצל"ם, כי אודנין ומצח, (מי זה אודנין?בחינת אוזניים, תיקון רביעי, ומצח זה הגלגלתא של א"א ) הם בחינת ם' דצל"ם, (אז מה הבעיה לתת להם צ"א? אתה פוחד שהם ישברו? אבל יש להם תיקון! זה לא מפריע שיש שם ג"ר דחכמה, הם ממילא לא ישתמשו בו) כנ"ל. כי מאחר שם' דצל"ם אינה סובלת כלום ממסך דעתיק, (מי זה מסך דעתיק? קרומא דאוירא, שזה מסך ד צ"ב שעתיק עושה לצורך הארה דאצילות, הוא לא שולט עליה, זאת אומרת שהיא לא נתונה לצ"ב, וא"כ אז שתקבל ג"ר דחכמה. אומר: לא!)

ע"כ יכול המצח לקבל הארת בינה דרדל"א, כי אין שום מסך ביניהם, אמנם אינה מקבלת מבחינת החכמה שבה, כי היא בחינת ם'שאינה מקבלת חכמה,(שמתוקנת בג"ר דבינה דוחה חכמה:

• אז מצד אחד אני אומר: לא שולט עליה צ"ב. במה לא שולט עליה ? בזה שהוא עושה בה חסרון,
• אבל במה כן יש שליטה שם ? שהיא לא תקבל ג"ר דחכמה, ע"פ התיקון שנגרם לה שהוא תיקון של ם' דצלם, הן למצחא והן לאודנין, כלומר הן לראש דגלגלתא (המצח), והן ללבושי מוחין שנקראים אודנין.) (11.45)

כנ"ל, אלא הכוונה היא לאור החסדים בלבד
, כי בבחינת אור החסדים אין שום חילוק והפרש
• בין בינה דרדל"א,
• לבחינת אודנין ומצח,
שהם למעלה מן היסוד, ואין המסך דנה"י שולט בהם להפרישם מג"ר דרדל"א. אלא שהדבר אמור כלפי אור החסדים בלבד. כמבואר.

מה "אמור כלפי אור החסדים"?
על מה שאומר שהבינה דרדל"א לא יכלה להתלבש בא"א, ועל זה הוא אומר, נוהג רק בחסדים ולא בחכמה. אז מה אכפת לך שהיא תתן לה חסדים? אלא ר"ל, שלכאורה, היינו יכולים לומר:
שאין בעיה שתקבל את האור חכמה. למה? כי היא לא משתמשת בחכמה )
אבל כל מה שאנו אומרים שעדיין יכולה לקבל ממקום של צ"א, היא מכיוון שהיא מתוקנת בג"ר דבינה, חפץ חסד. אבל המסך שלמעלה ממנה, לא יתן לה חכמה לעבור דרכו, כי זה קרומא דאוירא, אז לכאורה, המסך זה מפריע רק לאור חכמה להכנס, ואור חסדים יכול לעבור,
• אז מה הפחד שלנו? שהגלגלאת הזה יקבל אור דחסדים.
• מה אתה מפחד שיקבל אור דחסדים? מה הבעיה?

נשאלת שאלה:
אם הוא יקבל אור דחסדים, אז שכולם יקבלו אור דחסדים. (להמ שהתחתונים לא יקבלו? מה אהתה מפחד שיפשטו רגליים ?,אז שישפטו רגליים לאור דחסדים
אלא מה, שכל התפשטות הרגליים, אינה אלא מצד החכמה, אז אור דחסדים לא יגרום להם להתפשטות רגליים, ועוד צריך לומר, שצ"א וגם צ"ב, אבל יותר צ"א, הוא לא היה על חסדים, הוא היה על חכמה.
אבל צריך לומר, כך נמצא לעניות דעתי, שאם יקבלו חסדים בצ"א, הם יקבלו זאת כחכמה, כי ירצו לקבל את האור הזה, אם הוא חסדים בצ"א, על ה' בחינות ולא על שתי בחינות או על שלוש בחינות, כי בצ"ב, אין 5 כלים, הם עלולים לרצות את החסדים האלה, ולקבל את כל החסדי ם האלה כמו בצ"א, אבל אמרת,ש אין חסדים בצ"א!

איפה יש לנו ראיה שאסור לקבל חסדים, וגם עליהם אנו עושים מסך? היינו בס"ג, וס"ג הרי הוא חסדים, ואם תגיד שבגלל ג' דהתלבשות הוא עושה מסך, הרי גם בנקודות הוא עושה מסך, הוא עושה שם זווגדהכאה,ש אין שם כבר ג' דהתלבשות!
משמע שגם כאשר שאני מקבל אור דחסדים, אבל אני משתמש עם רצון לקבל, כדי לקבל את האור דחסדים, אז גם התענוג מחסדים יכול להיות בע"מ לקבל! אז צריך לעשות עליו מסך. (

וא"כ מה המשמעות שאין צימצום על אור דחסדים?
אם אין צימצום על אור דחסדים, אני לא צריך לעשות מסך, אז אני יכול לתת לכל מי שאני רוצה. (15.20)

אנו אומרים שאין צימצום על אור דחסדים, ואין אנו מתכוונים לאור, אלא אנו מתכוונים לכלים. לכן כל החילוק הוא לגבי הכלים המקבלים
• אם הכלים הם כלים של רצון לקבל, אז אסור לתת שם חסדים כי זה יתפרש כחכמה
• אם הכלים הם כלים של חסדים, אז אין בעיה לקבל חסדים.

למדנו את זה, בפתיחה באות נ"ה:
למדנו שאי אפשר לתת אור של חסדים לבד, בלי הארת חכמה, מטבור ולמטה, כי תהיה שבירה באור, ושאלנו למה? מה הבעיה? אפשר לתת חסדים, עובדה, שבעולמות בי"ע נתנו חסדים בלי חכמה.
מה זה נקרא שבירה באור? אלא מה, שאם אנו אומרים שיכולים להתקבל חסדים בלי חכמה, אז למה בכלים דעיגולים לא התקבלו חסדים?

התשובה היא:
זה הכלל: אנו הולכים לפי סוג הרצון:
• אם הרצון הוא רצון לקבל, רצון של חכמה, , אז אסור לתת גם חסדים, כי הוא התפרש כחכמה.
• אם כל הרצון הוא רצון להשפיע, בבי"ע דקדושה, אז מותר לתת חסדים
• אבל איפה שיש רצון לקבל כמו בס"ג, למשל, רק שאני נהנה בהרצון לקבל בזה שאני משפיע, אז אני צריך מסך

ועכשיו נסתכל פה מה קרה: (17.00)
האח"פ האלה ,הם נמצאים למטה ממסך בקרומא דאוירא, ואם האוזן הזאת שהיא גלגלתא בבחינת מצחא, נמצאת למטה, בלי בחינת הקרומא דאוירא, אז היא חייבת לעשות מסך, ואם יתנו לה ג"ר דחכמה, היא עלולה ליפול!, גם אם יתנו לה אור דחסדים היא עלולה ליפול, ולכן היא צריכה תיקון מיוחד,

שהתיקון הזה אומר:
מסך מיוחד שיכולה,שאם יבוא ג"ר דחסדים, שגם אותו לא תקבל בע"מ לקבל, ותשתמש בו לתיקון ם' דצלם. (17.38)

הגלגלתא נמצאת למטה מהמסך, רק שהיות ויש לה תיקון מיוחד, אז לא סובלת מחוסר שלמות, מזה שהיא למטה ממסך,,בל הרי סוף כל סוף היא שייכת לצ"ב. סוף כל סף היא מתחת לפרסא.
כמו למשל עולם בריאה- הוא לא יכול לקבל חכמה, גם לא יתנו לו חכמה, אבל גם על החסדי שלו האו צריך תיקון. הוא לא יכול לקבל אור דחסדים בלי שיש לו תיקו, כי האו נמצא למטה מפרסא.
ואותו דבר פה- בשורשים:
היות וגלגלתא נמצא למטה מקרומא דאוירא, אז הוא ז"ת דבינה, הוא מקבל תיקון מיוחד של ם' דצלם, בכדי שהוא יכול להיות בתכונה של ג"ר דבינה. (18.47

תלמיד: אם הכלים הם כלים של חסדים, מה אכפת שניתן להם אור חכמה?
הרב: לא אכפת לתת להם אור חכמה, פשוט, לא יתנו לעבור לשם, כי אם יתנו אור חכמה, הכלים לא יפגמו, אבל הקליפות ינקו את האור חכמה הזה.
כל מה שלא נותנים אור חכמה לבי"ע זה בכדי שהקליפות לא ינקו את זה, כי הרי ילךלקליפות ממילא, לכן לא מושכים אור של חכמה, ארו של תענוג פרטי, למקום הזה שרוצים רק חסדים, כי הקליפות יינקו מזה.(19.42)

עמוד אשמ"ד טור ב'
וזה אמרו "גם ברישא דא"א הוא דעת דידיה, ובתוכו יסוד דעתיק וגם יוצא הארה מיסוד הנ"ל ובוקע ויוצא לחוץ ופוגע באור בינה דעתיק אשר בחוץ ומכים זה בזה, וזה שבפנים יוצא לחוץ וזה שמבחוץ נכנס לפנים

" פירוש: כי הראש דא"א נבחן לדעת דעתיק בעת הגדלות, (למה? כי הוא כמו הז"ת, ז"ת שעולה לראש, אח"פ שעולה לראש, הוא כמו מ"ן שנמצא בראש, כמו גוף שעולה לראש,שהוא בבחינת דעת שם.) כנ"ל
, כי א"א הוא בחינת אח"פ דעתיק, ומחצית נקודת הכתר התחתון דנקודים, (שזה מה שהוא לקח לבחינת נקבה שלו)
שזה הוא מפאת ה"ת שעלתה לעינים, והוציאה אח"פ דעתיק לחוץ, וע"כ נבררו אח"פ(אח"פ דעתיק, שיצאו לחוץ מראש דעתיק) אלו לג' רישין דא"א(לגלגלתא ,למו"ס, ואח"כ בהמשך גם למחא דאוירא). ונמצא שבעת גדלות, בכח הארת הע"ב ס"ג הבוקעת לפרסא דצמצום ב', ומורידה ה"ת למקומה לפה דא"א, נמצא שג"ר דא"א מוחזרים לראש דרדל"א ונעשים לבחי' דעת דרדל"א, דהיינו לז"ת דראשו (21.38)

מבחינת גלגלתא בעתיק- יש גו"ע, אוזן , חוטם פה.
מבחינת אח"פ של עתיק יצא א"א, שיש לו: גלגלתא, מוחא דאוירא, ומו"סשהם ג' ראשים של א"א.
כאשר בא אור ע"ב ס"ג ומוריד את הה"ת חזרה לפה, שזה הקרומא דאוירא של עתיק, שיוצא ששלושת הראשים של א"אש הם גלגלתא, מוחא דאוירא ומו"ס, שוב משתייכים לראש (של עתיק). הם חוזרים לראש. מי הם? הם בחינת אח"פ" והם משמשים בראש , כמו גוף של ראש), אז לאח"פ הזה(דעתיק) שהוא שב לראש קורא לו דעת.ולכן הוא אומר ש ג' הראשים האלה של א"א,שעולים א, הם מבחינת דעת- וזה נקרא ז"ת דראשו.

מה זה ז"ת דראשו?
זה הגוף,כפי שמתבטא בראש
– זה נקרא דעת
. וז"ש, גם ברישא דא"א הוא דעת דרדל"א
.
עכשיו, מתחיל להיות לנו קצת קושי.
• מה עושה הדעת? הוא גורם לזווג
• לפי מה נהיה זווג? לפי סוג הדעת.
אז איזה דעת תעלה?
• דעת לפי האח"פ,ש הם במקורם צ"א?
• או לפי הראשים של א"א שקיבלו תיקון של צ"ב? האם התבטל של צ"ב, כשהם עולים לראש דתעיק, או לא? איזה סוג של דעת הם משמשים שם?

. דהיינו ג' הראשים דא"א שבים אליו ונעשו לדעת שלו. וכבר נתבאר, שאינם נעשים ממש לדעת שלו, (למה?
כי לא יוכלו להעשות לראש אחד ממש כי בחינת הירכין הסתומים(דהיינו תיקון שלא מקבלי ם בנה"י, בירכין במקומם, אלא רק באח"פ דעלייה) דנה"י(שמי הם? ראשי ירכין הנקראים אודנין- התיקון הרביעי, שגם נקרא הגבהת ראשי ירכין) דעתיק שבא"א אינם משתנים גם בעת גדלות, וע"כ אינו יכול להלביש אפילו לבינה דרדל"א, שבה אין בחי' ם' סתומה, ואפילו ג"ר שלה, הם בבחינת הארת חכמה. כנ"ל, ומכ"ש שלא יוכלו להלביש החכמה דרדל"א(זה , כל זה מכיוון שכל מה שעלו , עלו בבחינת צ"א, ועליה לראש דעתיק, לא מבטלת את צ"ב, וכל האח"פ שמקבלים, יהיה רק אח"פ דעלייה, ולכן לא מתבטל הטבעשל צ"ב , ולכן לא עוזר להיות דעת ברדל"א,שהוא דעת של צ"א (25.11)

. וע"כ נבחנים ג"ר דא"א גם עתה, רק לבחינת דעת גניז דרדל"א, כנ"ל.
(דהיינו שעל צ"א אי אפשר לקבל אור במדרגה)

וזה שממשיך "ובתוכו יסוד דעתיק וגם יוצא הארה מיסוד הנ"ל ובוקע ויוצא לחוץ ופוגע באור בינה דעתיק" (אז מי יוצא?)
כי עתה אחר שירד המסך מקרומא דאוירא לפה דא"א, (דהיינו כמו שראינו (בשרטוט ב'), שבא אור עב ס"ג וביטל צ"ב, וקרומא דאוירא ירד לפה) ונגלה ההארת חכמה בבחי' ל' דצל"ם, שהם תיקון דפקיחו דעיינין, כי נפתחו בהארת חכמה(לא ג"ר דחכמה, אלא הארת חכמה ), כנ"ל(איך קרה הדבר ?), כי י' נפיק(יצאה) מאויר(מהחסדים)
שלהם ואשתאר(נשאר) בבחינת אור(ונהיה אפשרות לקבל אור חכמה)
, הנה זה גורם בחינת גדלות גם בם' דצל"ם שהוא בחינת מצחא, (אבל איזה גדלות? הרי הם לא רוצים חכמה!) אמנם לא בפנימיות המצח כי בחינת הם' אינו
משתנית(כי הוא נשאר בבחינת חסדים מכוסים) כנ"ל, אלא בחינת גדלות זו שהגיעה שם, בוקעת את הכלי הזה, ויוצאת לחוץ מן הכלי, דהיינו חוץ מן המצח.

• שהארת חכמה היתה צריכה להתקבל תוך המצח ,
• אבל ב"תוך", נשארו חסדים מכוסים, ורק כלפי חוץ יכול לקבל את החכמה)

וזה שממשיך "ומכים זה בזה" כי אותה בחינת הגדלות שנכנסה במצח, מן בחינת החיבור עם הרדל"א, (שהרי צ"ב התבטל, ויכול להכנס ג"ר למדרגה)
נבחנה להפכי גמור לבחינת או"פ שבמצח, (למה? כי איזה או"פ יש בתוך המצח? יש לו תקיון של ם 'צלם) כי או"פ הוא בבחינת חסדים מכוסים דוקא, בסוד כי חפץ חסד הוא, והוא באחורים על אור החכמה(הפוך מהאור שמגיע עכשיו)
, כמ"ש הרב אצל ם' סתומה, שהיא תמיד בבחינת אוירא, והיפוכו היא בחינת הגדלות שנכנסת עתה במצח, (שמה היא?) שהיא בחינת הארת חכמה, כנ"ל. (אז יש לנו פה מחלוקת) (27.53)

מהי המחלוקת?
• מצד אחד: האור שבא עכשיו, כאשר בא אור ע"ב ס"ג ויש גדלות במדרגה,
o האור שבא להתקבל בגלגלתא, זו הארת חכמה, כי התבטל הקרומא דאוירא, שגורם (הקרומא דאוירא) לאי קבלת חכמה
• ומצד שני, כבר יש תיקון של ם' דצלם לגלגלתא לאודנין.(שלא יכולה לקבל חכמה)
o אז בינה הזו של א"א (גלגלתא) שעולה לראש, לא יכולה לקבל חכמה
o אז כשבא אור חכמה להתקבל:
 אז בחינת הכח שלה (של ם' דצלם)שלא לקבל חכמה- מכה בבחינה הזו של האור חכמה שבא מלמעלה ,שכן רוצה להתקבל במדרגה, וזה נקרא "מכים זה בזה"

ולפיכך הם מכים ודוחים זה את זה, כדברי הרב. (28.36)

אין תגובות

להגיב