027- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שמט-א'שנ

media

שאלות חזרה א'שמט-א'שנ
1. מה ההבדל בין נה"י בבחינת חיצוניות לבין אותם נה"י בבחינת פנימיות והיכן נוהג כל אחד מהם?
2. באילו ג' מקומות מצויים הנה"י דעליון ומה תפקיד כל אחד מהם?
3. מהי ההשפעה של הגבהת ראשי ירכין עד קומת הע"ב שנעשתה בעתיק ועתה נמצאת בא"א?
4. מה ההבדל בין אור מקיף חוזר לבין בחינת השערות? כיצד מוגדר כל אחד מהם?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

למדנו באות קי"ד, שנעשו ב' תיקונים בפרצוף אצילות, כך שיוכלו פרצופי אצילות לקבל את האור שבמקורו הוא בצ"א, אבל הם לא יכולים לקבל אותו בצ"א, ולכן וזה נעשה ע"י.התעבותו, הגבהת ראשי ירכין, שמהתיקון הזה הוא מדבר כאן, כדי לתת אפשרות לקבל את האור דרך ל' דצלם ומשם להעביר, ואותו להעביר לתחתונים.

התיקון הזה הוא בא כדי לתת לבושי מוחין לתחתונים, כדי שתהיה חלוקה
• בין ג"ר דבינה שהם מים עליונים שישארו קבועים מבחינת חסדים מכוסים
• לבחינת מים תחתונים

התיקון הזה של הגבהת ראשי ירכין משאירים את הבינה דאור ישר, או את הגלגלתא, את הם' של הלבושי מוחין, שהם נקראים גם עמר נקי, או ב' אודנין, הם משאירים אותם תמיד בבחינת חסדים מכוסים, וזה תיקון גדול בעולם אצילות, כך שיוכל אור להתקבל- זה לא רק כדי שלא יוכל אור להתקבל ג"ר דבינה, אלא זה גם כדי שיוכל להתקבל הו"ק דחכמה.
ברור שלא יכול להתקבל הג"ר דחכמה, מה שכן יוכל להתקבל הו"ק דחכמה.

אנו לומדים, א"כ 4 תיקונים נוספים על התיקונים הראשונים,
שהם מתחלקים ל-2:
1. המצחא- שזה נקרא רעוא דרעוין
2. וב' אודנין
שזה ב' הבחינות ששייכות לגלגלתא, כדי שלא יתקבל האור.
ויש את ב' הבחינות התחתונות:
1. פקיחו דעיניין או ב' עיניין
2. וחוטמא, ואולי כמובן, העטרה שנמצאת בחוטמא ומשוייכת גם לתיקון הרביעי מבין הארבע כלומר השביעי.

אז אנו פה בינתיים אנו מדברים מהתיקון הרביעי, ולפעמים הוא קורא לו חמישי, ולמצחא הוא קורא רביעי.
אז התיקון הזה , הוא כדי לתת את הכח לא לקבל בינתיים את הג"ר דחכמה בג"ר דבינה. ( 3.20)

אות קי"ט
קיט) ונמצא, כי כיון ששרשם ווין, ( של השערות) שכל ו' במילואה וא"ו, שהוא בגימטריא י"ג, לכן בין השערות ובין החוורתי היו י"ג, והנה כיון ששרשם הם ד' בחינות, שהם:
• ב' אזנים,
• ב'עינים,
לכן נתחלקו לכל סטר(לכל צד) ד' תיקונין, והבן זה, בין בשערות בין בחוורתי.
(מה זה החיוורתא? צד הקרקפת של גלגלתא- צד לבן) ( 4.10)
או"פ אות קי"ט

רוצה ללמד אותנו שכמו שהחיוורתא מתחלקות לג' בחינות שהם:
• ימין ושמאל דפנים, שהם ם' ול' דצלם,
• אחור בבחינת צ' דצלם

וכל בחינה מחולקת לד' ע"פ שם הויה. אז רוצה להראות לנו פה את ההתחלקות הזו.

וזה אמרו (באות קי"ט) "כיון ששרשם הם ד' בחינות, שהם ב' אזנים וב' עינים לכן נתחלקו לכל סטר ד' תיקונים והבן זה, בין בשערות ובין בחיורתי(חיוורתא זה אותו צד של או"ח, אבל הם' דצלם של האור חוזר , כלומר הצד, או החצי העליון של השליש העליון של האור חוזר) (5.05)

מה זה חיוורתא?
הצד של הם' דצלם של האור חוזר
או הש"ע של האור חוזר

" דהיינו כמבואר, שבחינת הא' שבתוך ואו, שה"ס התחלקות נו"ה דעתיק לב' בחינות:
1. לנו"ה סתומים שלמעלה מיסוד, שהם ב' אודנין, דהיינו בחינת ם' דצל"ם,
2. ולנו"ה גלוים שלמטה מיסוד, שהם ב' עיינין, שהם בחינת ל' דצלם.
• וצ' דצל"ם כנ"ל, זהו שגרם להוציא ג' הויות
o בין בחיורתי
o ובין בשערות
ד' תיקונים לכל סטר, אשר ב' הויית של ם"ל יצאו מב' סטרין דפנים(
• שבחינת ם' יצא בצד ימין של הפנים,
• ובחינת ל' יצא בצד שמאל של הפנים. מדוע שמאל? כי שולט עליה קרומא דאוירא, אומנם לא שולט עליה מחמת עצמה, אלא מחמת התחתונים, ולכן היא עם הפנים, ושזה שבכל זאת יש עליה קצת שליטה, זה שם אותה בצד שמאל ולא בימין, כמו הם' דצלם ),
o והוי"ה דצ' יצאה לסטרא דאחור( יצא לצד האחור,שהוא עדיין נחשב לבחינת אחורים). כנ"ל. ( 6.23)

מי זה החיוורתא והשערות? זה בחינת או"ח

איזה או"ח?
• מה שעתיק עושה (זווג) לא"א, מה שעליון עושה זווג עבור התחתון,
• וכשהוא נותן לתחתון את אור, או את הבחינות האלו של הלבושי מוחין, הם נקראים צורת ההיגיון שיש לתחתון, ורק דרך זה הוא יכול לתפוס את הדברים, ולא בדרך אחרת (6.53)

ענין החיוורתא והשערותף מה הן?

ועדיין צריכים להבין ענין החיורתי והשערות עצמם מה הם.
והנה מתחלה צריכים לדעת,

מה הם נה"י אלו דעתיק המתלבשים בראש דא"א, המתחלקים
• לנו"ה סתומים
• ונגלים

שלמטה (למעלה ?) מהשפעת קרומא דאוירא הם מכוסים
ולמטה הם נגלים
ואנו רואים שהוא קורא להם נצח והוד.
• אז צריכים להחליט האם הם נצח והוד או נה"י.?
• והאם הנה"י הם עצם החומר, עצם הפרצוף של עתיק, כמו שראינו בחסד וגבורה, או לא? והתשובה היא : לא! הם רק או"ח (7.43)

כנ"ל. וצריך שתזכור מ"ש לעיל (דף תרל"ז ד"ה עתה) שענין התלבשות נה"י דעליון במוחין דתחתון
• , אין הפירוש נה"י דבנין הפרצוף של העליון,
• אלא הם בחינת או"ח שיצאו על המ"ן דתחתון בעת התכללותו בזווג דעליון,
( אז פה נתן לנו תשובה:)
שהרב מכנה אותו חיצוניות דמלכות דעליון המתלבשת בתחתון(למה זה חיצוניות?) (כנ"ל דף תתקי"ג אות פ"ג, ועי' באו"פ שם)

למה זה חיצוניות? (דמלכות דעליון)?
מכיון שהזווג דהכאה נעשה על בחינה יותר נמוכה, ולכן זה נקרא חיצוניות, ולעיתים הוא קורא לזה גם אחוריים.
אז אם זה או"ח והמלכות עושה או"ח, אז למה אתה לא קורא לזה מלכות?
אז אומר
• שאפשר לקרוא מלכות, אם היינו מדברים בבחינת צ"א,
• ובצ"ב בג' קוים, נקראת המלכות נה"י
זה התשובה מצד צ"ב.

וכמובן שלמדנו ,מצד "ג' עדרי צאן רובצים עליה", בחלק ו', בה"פ אות ה'.
אבל למה אנו לא רוצים להגיד את התירוץ הזה פה?
כי אז על החג"ת מה נגיד? למה לא נגיד אור הרוח ונגיד חג"ת?
כי בג' קוים למדנו שבעולם אצילות, יש לנו ג' כלים, שמשויכים מצד האורות לבינה, ז"א ומלכות, והם כנגד:חב"ד, חג"ת נה"י.

ולכן לימד אותנו שב' קוין:
• למלכות קוראים נה"י
• לז"א, בחינת הרוח, קוראים חג"ת
• ולבינה שהיא בחינת הנשמה- קוראים חב"ד
שהם קו האמצעי של כל אחד מהם

כי אפשר לקראו מלכות, ואפשר לקראו נה"י, כי הכונה היא על בחינת המסך המתוקן בעטרת יסוד דעליון, (המלכות ששימשה את העליון מבחינת היסוד ) ששם (בזווג דהכאה הזה,) נכללו המ"ן דתחתון בעת הזווג ליציאת המוחין שלו, ( כי איך יעשה העליון זווג לצורך התחתון? התחתון מעלה אליו ביקוש, והמ"ן של התחתון, עליהם עושה העליון זווג) ומתוך שיסוד כולל נה"י אפשר לקראו נה"י, אמנם באמת
הם ע"ס שלמות של או"ח, (לא רק נה"י , כי או"ח זה ע"ס, רק היות ואני רוצה לשייך אותו למלכות, אז אני קורא לו נה"י כי המלכות עושה או"ח.)
המלבישים( ע"ס האלה) לאו"י היוצאים על המ"ן דתחתון הכלול באטרת יסוד דעליון. וכיון שהם ממסך דעליון, ע"כ נחשבים לנה"י דעליון, (כי לכאורה זה נה"י שהוא עושה בשביל התחתון , אז למה אתה מייחס אותם לעליון?
אז אנו נלמד שבנה"י האלה יש ג' אבחנות:
1. כפי שהם נמצאים בעליון שעושה זווג בשביל התחתון
2. כפי שהם נמצאים בדרך אל התחתון
3. וכפי שהם נמצאים אצל התחתון

וכיון שהם מבחינת המ"ן דתחתון המלבישים על המוחין דאו"י שלו בעת יציאתם בעליון, ע"כ הם יורדים עם המוחין האלו, ומתלבשים בראש התחתון, עש"ה. (11.39 )

זאת אומרת:
• שמצד אחד אני מייחס אותם לתחתון
• ומצד שני אני מייחס אותם לעליון
o למה אני מייחס אותם לעליון? כי העליון עשה את הזווג
o למה אני מייחס אותם לתחתון? כי זה על המ"ן של התחתון

למשל:
• אם גלגלתא עושה זווג בשביל ע"ב, אז הוא עושה על ג'
• אם ע"ב עושה זווג בשביל ס"ג, אז הוא עושה על ב'
• ואם ס"ג עושה זווג בשביל מ"ה, אז הוא עושה על א'

אותו דבר פה:
אם עתיק עושה זווג בשביל א"א" אז הוא עושה על גובה קומה של א"א. (12.06)

ובאלו נה"י דעליון המתלבשים עם המוחין בראש התחתון, נבחנים בהם ג' מקומות:
• א' בהיותם עוד בעליון, כלומר בעת שהתחתון נכלל שם בבחינת מ"ן. ( רק בבחינת ביקוש בעליון" והעליון עשוה זווג במקומו) כנ"ל.
• וב' בעת יציאתם משם, שנתקנים בבחינת צל"ם מטרם כניסתם להעשות מוחין פנימים בראש התחתון, כמ"ש הרב לעיל (דף א' קס"ד אות קי"ז) ע"ש. ( אז זה בעת יציאתם, אבל מטרם, דהיינו בדרך לתחתון)
• וג' הוא כשהם מתלבשים בפנימיות הראש דתחתון ונעשים בו ללבושי מוחין. (אז תמיד בד"כ שהוא מדבר איתנו, על מה שזה נמצא בעליון, אבל אנו צריכים לדעת שיש את כל ג' השלבים ללבוש המוחין. (13.25)
אז רוצה לדבר איתנו כאן:
בענין החיוורתא, והשערות שיוצאים מהנה"י, רק משלב הג', שהלבושי מוחין כבר נמצאים בא"א, אצל התחתון, ומזה הוא רוצה לדבר איתנו.

האו"ח שעושה א"א עצמו, בבחינת הלבושי מוחין, יכול להגיע רק עד הקרומא, הוא לא יכול לעבור את הקרומא של עתיק .
ולכן היות וגלגלתא עומד למעלה מההשפעה של הקרומא דאוירא, אז הוא (האו"ח) לא יכול להעלות לגלגלתא, והוא יוצא לבחינת שערות שהם נקראים מקיף חוזר.

(14.23 )
ותדע, שבחינת החיורתי והשערות יוצאים באלו הנה"י בכל ג' מקומות( מה זה מקום הג'? שמשתמשים עם הפנימיות התחתון בראש)
הנ"ל, אלא כאן שהוא מקום גבוה מאוד( בעתיק ,ועובר לראש דא"א) איןהרב מדבר אלא מבחינת מקום הג',

עמוד אשנא
דהיינו אחר כניסתם תוך הראש דא"א ומתלבשים בו בבחינת מוחין פנימים. (חיצוניים לעתיק ופנימיים לא"א) ( 15.05)
והנה הרב מפרש כאן באות (פ')
• שבעלות האו"ח מתתא לעילא ופוגע בקרומא דאוירא, נעשה שם בצורת ווין שהם השערות, (למה? בגלל צ"ב ב ששולט שם )
• והחיורתא נעשה מאו"ח מטרם שהגיע לקרום( שהחיוותרא משויך לגלגלתא), והשערות יוצאים מן הקרום, וכיון ששרשם ווין, וואו במילואה בגי' י"ג, ע"כ נעשו בסוד י"ג,
כי ו-א-ו בגימטרייה י"ג זה סימן
לכאורה היינו חושבים , לראותם בניפרדות, איך זה ניפרדות? ו, ו ללא א' בינהם.

שערות הם ניפרדות, כל אחת נמצאת בנקב אחר. וזה מצביע דוקא על דינים

אבל ר"ל, שגם הדינים והניפרדות הם בשורשם מהאחדות, ולשם עלינו להביא את זה.
ולכן את כל סערות הנפש שהם בניפרדות, צריך להביא אל האחדות. כי רק מהאחדות מקורם, ורק מתבטאים בניפרדותם, בסערות נפש, אבל הם צריכים לבוא לאחדות, איך? שיכנסו תוך הראש , נראה את זה בהמשך. ולכן אומר ששורשם ווין
, מה שורש של הפירוד? אחדות. כי יקו"ק הוא האלקים
( 16.55)

בין השערות ובין החיורתי. עש"ה.
פירוש: כי המוחין דא"א, המלובשים בנה"י דעתיק הם מבחינת קומת ע"ב, כנודע, ( למה אומר שהם קומת ע"ב?זה ע"פ החלוקה של המ"ה דאצילות, שמצד המ"ה דאצילות,.
שאנו מחלקים את המ"ה, אז עתיק מיוחס לכתר
• א"א לחכמה
• או"א וישסו"ת לבינה
• ז"א לז"א
• ומלכות למלכות
יוצא שא"א מצד המ"ה הוא חכמה, ולכן הבחינה שכנגדו היא צד של חכמה. (17.48)
וע"כ בכניסת המוחין לראש דא"א ונעשה הזווג בעטרת יסוד דעתיק ומוציא בו קומת ע"ב, הנה לולא תיקון ההוא של קרומא דאוירא, המעמיד לבחינת הגלגלתא בחסדים מכוסים, ע"י הגבהת ראשי ירכין דנו"ה דעתיק למעלה מן היסוד כנ"ל, היה צריך קומה זו היוצאת מן המסך ולמעלה, לגלות אור החכמה גם גגלגלתא דא"א, (כלומר שאם הם כן היו מקבלים או"ח, אז הם לא היו צריכים לגלות אור חכמה )
כדרך כל הזווגים דקומת ע"ב שיצאו בפרצופים הקודמים לאצילות. (אז קרומא דאוירא לא תתן לאו"ח לעלות למקום כזה, כי אז יצטרכו להלביש באו"ח הזה אור חכמה )

הסבר שרטוט ב':
עתיק יש לו גו"ע, ומתחתיו עומד הקרומא דאווירא,
כאן עומד גלגלתא דאריך
וקרומא דאוירא משפיע מכאן (מתחתית גלגלתא)
מתחת לגלגלתא עומד מוחא דאוירא
ומתחת למוחא דאוריא עומד מו"ס.
ומו"ס עושה זווג דהכאה, נשאלת השאלה לגבי האו"ח שמו"ס מעלה.
השאלה : עד לאן יעלה האו"ח?
• האם יעלה האו"ח עד הגבול של תחתית גו"ע דעתיק (גבול של הקרומא דאוירא המקורי)
• האם יעלה האו"ח עד לגבול התחתית של גלגלתא (גבול של קרומא דאוירא התחתון המושפע מעתיק לגלגלתא)

התשובה היא שהוא מעלה או"ח עד לתחתית גלגלגתא כי הקרומא דאוירא \ג חוסם אותו.
למה? כי יש פה ם' דצלם (בגלגלתא), אז יש ם' דצלם גם על הלבושי מוחין, שהלבושי מוחין של האו"ח לא יכול לעלות למקום זה לאזור של הם' דצלם- למקום של גלגלתא)
יש פה טעם אבל יש פה עוד טעמים.

אבל אומר:
שאם היה עולה האו"ח לגלגלתא- (במקום של ם' דצלם) אז אור החכמה היה מלביש גם פה (במקום של הם' דצלם של גלגלתא)- זה לא יתכן שילביש במקום הזה אור חכמה. (כי תהיה שבירה)

במקום של הם' דצלם/גלגלתא:
• איך קוראים לאור חכמה הזה? (ם' דצלם-גלגלתא)? מותרי מוחא
• איך קוראים לאו"ח (_ם' דצלם)= חיוורתא

ולכן המותרא מוחא זה האור עצמו שלא יכול להכנס למדרגה, למרות שהוא יגיע, הוא ידחה מפה (מאזור של הם' דצלם)’ :
• כי גלגלתא מתוקנת בם' דצלם
• אבל גם האו"ח, גם הלבושים מותקנים בם' דצלם.
ולכן האו"ח לא יוכל לעלות למעלה (למקום של גלגלתא, ם' דצלם)

ולכן אותו אור שנסתלק מחוץ לגלגלתא, הוא יעשה אור מקיף חוזר בבחינת השערות. (21.15)
אלא כיון שכאן נעשה זה התיקון דקרומא דאוירא המעלה ראשי ירכין המלובשים בגלגלתא שלא יקבלו חכמה,

מה זה הגבהת ראשי ירכין?
שמעלה אותם למעלה מהקרום ועושה שם תיקון של ם' 'צלם,
תיקון של חסדים מכוסים
נמצא בשעה שהאו"ח העולה מהמסך פוגע שם בקרומא דאוירא, נסתלק ממנו בחינת אור החכמה מן הע"ב, שהוא הגלגלתא, כנ"ל.
והנה אותו האור שנסתלק ויצא לחוץ מן הגלגלתא, (שלכאורה היה צריך להתלבש בגלגלתא , אבל לא יכול להתלבש גלגלתא) הוא הנעשה בבחינת שערות החופפים על הגלגלתא ממעל עליו, בבחינת אור מקיף חוזר, שפירושו, שכבר היה בכלים וחזר ויצא משם (צריך להגיד שהוא מקיף חוזר, אבל זה לא ממש השערות, השערות באות מאו"ח, הוא נשאר כמקיף חוזר, אבל האו"ח שהוא היה צריך להלביש הוא נעשה השערות )
• כי בכל הקומות דע"ב שמלפני אצילות היה אור החכמה מלובש בע"ב בפנימית

אלא כאן מחמת התיקון דקרומא דאוירא היה מוכרח להסתלק מגלגלתא ולצאת לחוץ מכלי, ע"כ הוא(האור ) מכונה בשם מקיף חוזר.
האור מכונה מקיף חוזר
והשערות- באות מבחינת האו"ח שמסתלק אף הוא, היות שגם הוא, אינו יכול להיות בצ"א,
• ואיך יקרא או"ח הזה בגלגלתא ? חיוורתא
• ואיך יקרא במוחא דאוירא ? נימין (23.32)

מה למדנו היום?
למדנו שה- ם', ל', צ', מתחלק לד' בחינות שהם ב' אוזניים וב' עיניים, וכל צד מתחלק ל-4.
אז יש לנו ב' אודנין וב' עיניין שהם בחינת ם', ל' דצלם
ויש את הצ' דצלם שהוא צד האחוריים
אז זה מתחלק:
• צד הפנים- ימין ושמאל בחינת ם' ול'
• ואחורי הראש- זה בחינת צ'.
עוד למדנו:
הוא פירש לנו מה זה הנה"י הזה, שאנו מדברים עליו, ואמר שזה פשוט או"ח של המלכות, ולמה לא קוראים לו מלכות? מכיוון שבצ"ב בג' קוין קוראים לו נה"י. זה בחינת נה"י ולכן נקרא נה"י ולא מלכות. (24.28)

הנה"י האלה הם בחינת או"ח. והאו"ח הזה מתחלק.
לימד אותנו שלאו"ח הזה יש ג' אבחנות:
• בעליון
• בדרך מהעליון לתחתון
• ובתחתון

ופה אנו מדברים על כיצד הוא מופיע כתיקון בראש דא"א, שזו אבחנה הג'.
ועל זה הוא אמר לנו שיש ענין מיוחד.
שמכיוון שהאו"ח באופן עקרוני הוא של צ"א, אבל פה הוא לאיכול לשמש בצ"א'‘בגלל הקרומא דאוירא, והיות והוא לא יכול לשמש, אז אותו אור שמסתלק מהמדרגה, בעקבות האו"ח הזה שלא יכול לעלות למעלה מהקרומא דאוירא, לא יכול להגיע עד גלגלתא, כי יש שם תיקון של ם' דצלם, אז האור ישר, [ולא האו"ח] שמגיע למדרגה, ואין לו או"ח להתלבש בו, הוא מסתלק מהמדרגה, ולכן הוא נקרא מקיף חוזר.
וחוץ מזה, אנו נלמד שיש גם את האו"ח עצמו ,שהסתלק שלא היה יכול להיות שם.
והאו"ח שהסתלק הוא יקרא חיוורתא בגלגלתא.
בינתיים, למדנו רק על כך שהוא נקרא מקיף חוזר, שזה אור ישר של ג"ר דחכמה שמסתלק מהמדרגה ונעשה בבחינת מקיף. וכמובן שיהיה ממנו לחץ להתקבל במדרגה בהמשך, ונראה איך נפעל איתו.
בינתיים, לא מקבלים אותו בכלל.
בגמר תיקון רק נקבל אותו, אבל יכול להיות שהוא ילחץ עלינו לעשות כל מיני דברים זה נה"י- או"ח של המלכות, ולמה לא קוראים לו מלכות? מכיוון שבצ"ב בג' קוין קוראים לו נה"י. זה בחינת נה"י ולכן נקרא נה"י ולא מלכות. (24.28) וזה נראה בהמשך.(26.09)

אין תגובות

להגיב