026- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שמז-א'מח

media

שאלות חזרה א'שמז-א'שמח
1. האם התיקונים ה-ד' וה-ה' שנעשו בראש דא"א באו לקבלת האור או למניעת קבלת האור?
2. על מה רומזת ה-א' שבאמצע הווים?
3. מדוע הז"ת דבינה היא בבחינת הפנים ומדוע היא בשמאל הפנים?
4. מהן ג' החלוקות והסברן בבחינת נה"י דעתיק העושה תיקון בראש דא"א?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

אנו עדיין ממשכים ללמודעל התיקונים שעושה עתיק בראש דא"א .
שלמדנו את ג' התיקונים הראשונים בבחינת:
א. בבחינת חסד,
ב. גבורה
ג. ובחינת קורמא דאוירא

שעושה הבדל בין מוחא דאוירא לגלגלתא, שהם כנגד:
• ג"ר דבינה- גלגלתא
• ומוחא דאוירא- בחינת ז"ת דבינה
• ובחינת התיקונים הבאים נצח הוד" שכרגע אנו מתעסקים בתיקונים שנקראים "אודנין" ו"פקיחו דעיניין", שהם תיקון הד' והה', שהתיקונים האלה , הם כנגד אור חוזר. התיקונים האלה הם גם מה שעתיק עושה גם בשביל א"א.

אנו רוצים לראות כיצד הם (התיקונים) משפיעים על בחינת ראש דא"א, והוא רוצה ללמד אותנו, שיש בתוך התיקונים האלה, ימין שמאל ולכאורה,
• ימין
• שמאל
• וגוף,
והגוף הזה, הוא יתבטא בכל מיני צורות
. אחד הצורות שהוא יתבטא בהם, שהימין והשמאל שאין בהם כ"כ גרעון, כי הם כנגד בינה, ולמרות שזה ז"ת דבינה, אז אין בה כ"כ גירעון, כי הז"ת דבינה יש לה רצון לקבל, אבל לא מחמת עצמה, ולכן הם יהיו בבחינת פנים.
אומנם, בכל זאת יש בה גרעון, כי יש בה רצון לקבל, כי אז תהיה בשמאל לפנים ולא בימין לפנים.
• ימין הפנים- בבחינת פנימיות, בבחינת תפוחים קדישין, הם יהיו גלויים, ולא יהיה בהם חסרון, אז זה היהי ימין לפנים
• שמאל הפנים- יש בחינת חסרון, אבל זה עדיין פנים
• לעומת הז"ת שהם בחינת צ' דצלם, שהם יהיו בחינת אחורי הראש, בחינת אחוריים, כי בהם יש רצון לקבל, ועומדים מתחת למקום הזווג ולכן הם נפגמים ביותר, מבחינת הרצון לקבל- אומנם הם מקבלים את האור חכמה, אבל נראה שיש בזה הרבה תנאים, ולכן הרבה מגבלות, על בחינת קבלת החכמה הזו.

ובעצם מה שאנו רוצים ,א"כ לבסס את התיקונים האלה של האודנין והעיניין, ואגב כך, לדבר גם, על מה קורה בשערות שהם בחינת האור חוזר. וזה מה שהולכים ללמוד היום. (3.06)

אות קי"ד
קיד) ודע כי הח' אורחין הנמשכין בגולגלתא כנגד הפנים, (מי הם הח'אורחין? )
• ד' כנגד לחי הימין, (של הפנים )
• וד' כנגד לחי השמאל. (של הפנים)
אז לכן שניהם כנגד הפנים,
נמצא כי מקום הגולגלתא אשר כנגד החוטם הוא מפסיק ביניהם, ( זאת אומרת שיש את ימין שמאל של הפנים וצד האמצע שמפסיק בינהם- (האף)

• ונמצאו ד' אורחין מצד ימין שכנגד החוטם
• , וד' ארחין מכנגד שמאל החוטם,
ונמצא ח' ארחין כנגד הפנים, (איזה ח'? ד' מימין וד' משמאל )
וד' ארחין לבד כנגד האחור. (זאת אומרת, שבאחוריים לא רואים איזה פס באמצע שמפריד בינהם, אין "אף" מאחורה (מאחורי הראש), אלא כל האחור (צד האחורי של הראש) הוא דבר אחד שלם. ולמה? למה אין 'דבר המפסיק בינהם? כי כל האחור הוא כנגד הז"ת שהם כולם כאחד וכלם בחינת אחוריים.) (4.22)

והנה דרך אלו הי"ג ארחין חוורין, יוצא האור של גולגלתא רישא קדמאה דא"א, ומאיר דרך הנהו ארחין( דרך אלו השבילים) בסוד המעטת האור, כדי שיוכל לקבלו. (אם לא היה עובר דרך השערות, לא יכול היה לקבל את האור הזה, ואמנןם אנו מדברים רק מצד הגלגלתא, והאור לא מתקבל בתחתונים מצד הגלגלתא, אלא מצד המו"ס, אבל אמרנו לנו כבר לפני כן, שבכל אחד מהבחינות
• הן בגלגלתא,
• והן במוחא דאוירא,
• והן במו"ס,
יש את י"ג הבחינות האלה מבחינת:
• חיוורתא,
• נימין
• ושערות דיקנא
וכרגע אנו מדברים על החיוורתא,ש בהם אנו רוצים לראות את הי"ג בחינות, ולכן עליהם מדבר כאן. בל שלא נחשוב שמהם ישירות מקבלים את האור, אבל גם בהם יש את ג' האבחנות האלה, של ם, ל' וצ' דצלם דחיוורתא, שהם הלבושי מוחין של ראש א' דגלגלתא.(5.31)

אות קט"ו
קטו) והרי נתבאר לעיל טעם היות מספרם י"ג, (מאיפה י"ג? למה לא 3? ) שהם כנגד ג' הויות שיש בזו הגולגלתא
. ולכן גם אלו נתחלקו לשלשה בחי':
• ד' אורחין דרך ימין ,כנגד ד' אותיות הויה אחת
• וד' אחרנין בשמאל הראש, כנגד ד' אותיות הויה אחרת, בשני צדדי הפנים. (ימין ושמאל)
• וד' אחרנין אחורי הראש(שיחד הם י"ב ), כנגד ד' אותיות הויה אחרת.
וכללות כולם, היא חוורתא חדא(שביל אחד באמצע כולל כולם) כוללת כולם, ואית בה י"ב אחרנין, ועמה הרי י"ג. (יש את הי"ב האחרים שהם ימין שמאל ואחורה, ושי בחינה אחת שכוללת את כולם שהרי היא י"ג.) (6.49)

. (? ?)
אות קט"ז
קטז) ודע כי אלו הארחין, הם ג"כ בחי' ג' הויות, (יקו"ק זה ד' בחינות, זה ד' בחינות שיש בג' דרכים אלה?)
וג"כ ע"ד שנתחלקין בגולגלת עצמה, ומילויים ביודין. (היות שמילויין ביודין, למה ? כי הם הויות ששיכים לגלגלתא)
גם יש סיבה אחרת למה היו י"ג ארחין והוא, כי עיקר שרשם הם מן הז"א, (למה מהז"א? הרי אנו מדברים מא"א, וכל מה שהם באו, זה כדי להאיר בז"א)
ונודע כי הם בחי' ווין, ווי העמודים כנ"ל, וא"ו במילואה בגימטריא י"ג, (שהו' בז"א הוא ממולא באלפין ו-א-ו ,שהוא בגימטרייה י"ג.- 2 ווין=12 + א' באמצע (1)= 13), ולכן כנגד הו' הזו של ההויה דאלפין, יצאו י"ג אורחין חיורין. ולכן כנגדה יצאו י"ג ארחין חוורין. (8.03)

(? ?)

אות קי"ז
קיז) וביאור זה הוא: כמש"ל, כי נ"ה דעתיק. (דהיינו הירכין, שעשו תיקונים בראש דא"א), אתלבשו בב' תיקוני רישא דא"א, יען יש להם ב' בחינות, והם: .

(איזה ב' בחינות (התלבשו נ"ה דעתיק בב' תקיוני רישא דא"א)?
• ם' ול' דצלם,
• שהם גם בחינת ג"ר דבינה וז"ת דבינה,
• והם גם בחינת ב' התיקונים שלמדנו:
o אודנין
o ופקיחו דעיניין)
.
אודנין ועיינין, , ושם הוא מקום חלק בלתי שערות, (בפנים) ועולה האור בסוד אור חוזר מתתא לעילא, מלמטה למעלה) ואז בעלותו הוא. פוגע בקרומא דאוירא המכסה את המוח, (את הצוחין , את האור ?)
כי שרש השערות ממותרי מוחא נפקו (איזה מותרי מוחא? אותו או"ח שלא יכול היה לשמש בצ"א, ויצא מחוץ למדרגה.)
, ובעברם (אותם מותרי מוחא, אות וא"ו שיצא מראש בבחינת שערות ועובר דרך קרומא דאוירא,שהוא הת"ת הנקרא ו', אז להיותם עוברים דרך שם נעשו צורת ווין.)
דרך קרומא דאוירא שהוא הת"ת, הנקרא ו' כנ"ל, אז להיותם עוברים דרך שם, נעשו צורת ווין, שהם השערות צורת ווין, וא"כ נמצא, שיש ב' בחינות אל האורות האלו:
• א', בהיותם למטה (מהמסך) יוצאים ממקומם עד הגיעם אל הקרומא, (שהם בבחינת ימין ושמאל)ועדיין לא היו בציור ווין שהם השערות, רק אורות לבנים וחוורין (ולכן השערות עדיין לא נוגעים בהם, ולכן צד הפנים לא יהיה מכוסה בשערות, במקום התפוחים)
• . והב', אחרי עלותם דרך הקרומא שנעשו ווין, שהם השערות. (וזה הבדל ברור בין הימין שאמל לאחוריים
• או בין: ם' ול' י שייכים לבינה
• לבין ז"ת ששייכים לבחינת האחורה (10.16)

אות קי"ח
קיח) ולכן כנגד ב' בחינות אלו, (של הימין ושמאל) נמשכו אלו הב' בחינות, שהם י"ג חוורתי וי"ג נימין דשערי:
• החוורתי מן המקום החלק,
• והשערות יצאו מן הקרום
והכל מבחי' אור חוזר דנ"ה הנזכר. ז(ה עוד עניין שנצטרך ללמוד אותו) (נלמד יחד עם קי"ט.) (11.00)
אות קי"ד- או"פ (11.20)

קיד) דרך אלו הי"ג אורחין חיורין יוצא האור של גלגלתא וכו' בסוד המעטת האור כדי שיוכל לקבלו:

מה רוצה לומר לנו בקטע הקרוב?

אומר לנו שהגבהת ראשי ירכין, שהם קובעים את הבינה,שהיא בחינת הראש דא"א, בבחינת חסדים מכוסים, משאירים את הבינה דאריך, תמיד בבחינת צ"ב. למה?
כי הם מקבלים אותם כך, שאם יבוא ג"ר דחכמה, אז התיקון של הם' דצלם- ג"ר דבינה, ידחה את אור החכמה, ולא יקבלו את ג"ר דחכמה- שזה תיקון של ם' דצלם.

הגבהת ראשי ירכין (אח"פ דעלייה)
זה תיקון שמקבע את הארת חכמה באצילות רק בבחינת ו"ק.

למה? כי כל אור חכמה שמתקבל במדרגה יתקבל רק דרך ה"פקיחו דעיניין", רק דרך ל' דצלם, ולא דרך הג"ר דבינה.

• אם אור חכמה מתקבל דרך הג"ר דבינה- אז הוא מתקבל כג"ר דחכמה, כמו בצ"א

• ואם הוא (אור חכמה) מתקבל דרך הז"ת דבינה- אז הוא מתקבל רק בבחינת ו"ק דחכמה
( 12.37)

כבר נתבאר לעיל בדברי הרב (דף א' ש"ד אות כ"א)
שע"י ב' דברים נעשה התיקון שיוכלו לקבל את האור,
א. שהם התעבות האור
ב. והמעטת האור. ע"ש. (הגבהת ראשי ירכין)

למה נעשו התיקונים? האם כדי לא לקבל את האור? לא!
בכדי שכן אפשר יהיה לקבל את האור, שימו לב! זה כמו עונש שבא לתיקון .
• מהו העונש? שלא תקבל ג"ר דחכמה
• אבל למה? בכדי שאפשר יהיה לקבל ו"ק דחכמה, כלומר עושים גבול, אבל הגבול בא להגיד מה כן, ולא רק מה לא.

זו נקודה, שממש צריך לתפוס:
אומרים לאדם: אתה דתי!,…. אז אתה מוגבל!
נכון, אני מוגבל, אבל המוגבלות שלי נותנת לי קדושה!
זה שאני מוגבל זה נותן לי שמחה גדולה, במקום שאני כן מקבל, יש לי זכות אהבה גדלה לקבלה הזו, שאני יודע שהיא נכונה.
כמו בנאדם שאוכל, אז הוא יודע:
• זה אסור לאכול, זה לא בריא,
• וזה מותר לאכול זה בריא. אז אם זה בריא, אז תאכל בשמחה,
o אני לא כל הזמן בחשש אם כן לאכול או לא לאכול,
o זה אני אוכל ואוכל בשמחה.- זה נקרא גבול שבא לתיקון. עונש שבא לתקן. ( 14.45)

כלומר רוצה להגיד לנו שנעשו ב' תיקונים:
א. התעבות האור
ב. והגבהת ראשי ירכין- (המעטת האור) שעל התיקון הזה מדבר כאן )

מה זה התיקון הזה של לבושי מוחין לתחתון?
מה היופי? שגם בלבושי המוחין, הוא עשה לנו הבדל בין הג"ר דבינה לז"ת בינה, בין מים עליונים למים תחתונים. ואז:
• המים העליונים הם מכוסים, חסדים מכוסים
• לבין המים התחתונים שדרכם מקבלים את החכמה בגדלות
(14.45 )

ושורש תיקון זה נעשה בנה"י דעתיק (מי הם הנה"י דעתיק? הם בחינת או"ח שעושה העליון בשביל התחתון ) המתלבשים תוך רישא דא"א, ע"י הגבהת ראשי ירכין דנה"י אלו למעלה מן היסוד ,בסוד ם' דצל"ם אשר המסך דיסוד אינו פועל עליהם לא לגרעון ולא לשבח. (למה? כי כל דין פועל ממקום הימצאו ולמטה ו לא ממקום הימצאו ולמעלה, ועד שמגיע לקרומא דאוירא אז הבחינות האלה של הם' וגם של' לא ממש מתרשמים מהמסך:
o ם' 'דצלם לגמרי לא מתרשם
o ול' דצלם תיכף נראה )
(כנ"ל דף א' של"ט ד"ה בינה) עש"ה כל ההמשך. ( 15.40)

ותקון הזה עושה את הפרצוף בסוד י"ג. (למה? ) כי הוא ענין וא"ו שהוא בגי' י"ג כמ"ש הרב להלן.
o מה פתאום אני לוקח ו-א-ו, הרי אנו מדברים על גלגלתא? אלא שכל התיקונים באו בשביל ז"א, ולכן הוא מייחס את זה לז"א,

o ואצל ז"א כל הו' אצלו, או כל ההוי"ה שלו היא במילוי אלפין, וגם הו' במילוי אלפין. שהו' זה ו-א-ו,. (16.09)

פירוש:
o כי ב' ווין הן ב"פ ו"ק
o , ו"ק זכרים
o וו"ק נקבות
o , וא' שבאמצע, רומזת על הגבהת ראשי ירכין לעילא(ר"ל שמצביע על למעלה מהמסך )

, כי המסך דעליון(ד עתיק ) שהוא הקרומא דאוירא(המסך דצ"ב שעושה עתיק,),אינו שולט על ראשי ירכין אלו, שהם נתקנו בבחינת ג"ר דבינה בקביעות, (ם' דצלם, והם תמיד בחסדים מכוסים בשפע רב )
בסוד כי חפץ חסד הוא, והם תמיד בחסדים מכוסים בשפע רב,
o אלא כל שליטת הקרומא דאוירא הוא על הז"ת דנה"י, שהם למטה מן היסוד, להיותם צריכים להארת חכמה, והם שנתמעטו מחמת המסך ויצאו בבחי' מים תחתונים(שהם ז"ת דבינה )

באופן, כי הקרומא דאוירא נעשה, בבחינת רקיע המבדיל תוך הנה"י דעתיק, (בין חצי העליון של ש"ע דנ"ה, שהוא בחינת ג"ר דבינה, לבין חצי התחתוןש"ע דנ"ה של ז"ת דבינה כלומר:
 ש"ע הוא בינה
 , ושליש אמצעי הואז"א
 וש"ת הוא מלכות )

אז השליש העליון הוא זה שהתחלק, שהוא הבינה של הלבושי מוחין.
שלמדנו שכל בחינה בצ"ב מתחלקת ל-3:
o בינה
o ז"א
o ומלכות

אין לנו כתר וחכמה, כתר וחכמה יצאו מחוץ למדרגה.
צ"ב אנו מחלקים ל-3:בינהז"א ומלכות

איפה הוא מחלק את הקורמא דאוירא? בין ג"ר דבינה לז"ת דבינה.
מי הם בינה?ש"ע דנה"י
ובש"ע דנה"י אנו מחלקים בין החצי העליון שלו שהוא ג"ר דבינה לחצי התחתון שלו שהוא ז"ת דבינה

o וראשי ירכין נעשו בבחינת מים עליונים, (ג"ר דבינה )
o וז"ת דירכין נעשו בבחינת מים תחתונים. ( ז"ת דבינה)
וע"ז רומזת הא' שבין ב' הווין. ( מבחינת האלכסונא של קרומא דאוירא) והם נבחנים לו"ק, ( כל אורות החכמה נבחנים לו"ק) רק בערך הבינה דרדל"א, שהחכמה בה בגלוי, (19.26 )

עמוד 'א' שמח
וכיון דא"א נתקנה בבחינת ג"ר דבינה בחסדים מכוסים כנ"ל, ע"כ נבחנים כל ג' הראשים דא"א בבחינת ו"ק כלפי האי בינה דרדל"א. ( כלומר שתיקון זה מקבע את החכמה באצילות בבחינת ו"ק ולא ג"ר)

כי אפילו בעת הגדלות אין הגלגלתא משנה את מדרגתה, (שהיא תהיה חסדים מכוסים ) כנ"ל, וכיון שהיא ראש הא' דא"א.

ע"כ כל קומת א"א נחשבת לו"ק מחמתה בערך הבינה דרדל"א, כנ"ל.

אתם יכולים לשאול את עצמיכם את השאלה:
הרי הוא אמר לנו את זה הרבה פעמים!, די הבנו!
o יש ג"ר דבינה וז"ת דבינה, תיקון של ם' דצלם
o
o אבל פה האו מוסיף לנו עוד משהו: כל פעם על אותה בחינה של ג"ר דביהנ וז"ת דבינה הוסיף עוד נקודה!

מה הנקודה שהוא הוסיף פה?
שכל החכמה באצילות, היות והבינה (הג"ר) מגבילה אותה,
אז כל החכמה, אפילו בגדלות ,
תהיה ו"ק דחכמה, ולא ג"ר דחכמה.

וגם אם נשמע שיש ג"ר דחכמה, שזה נקרא גדלות,
נדע’ שזה רק הו"ק, שזה ג"ר דו"ק,
אבל זה רק ו"ק דחכמה.

כי זה מראה ענין הלבשתו דא"א את ז"ת דעתיק, מחסד ולמטה, שהוא חסר בחינת ג"ר דעליון, כי אינו יכול להלביש אפילו את הבינה דרדל"א. (אלא רק את הז"ת דרדל"א ) וע"כ הוא מרומז בואו, המורים על ו"ק בימין וו"ק בשמאל וא' באמצע. (שזה כבר דיברנו בפתיח, שהם בחינת ימין ושמאל דפנים ואחורי הראש ) (21.37 )

וכל המיעוט הזה נעשה
בסבת הגבהת ראשי ירכין דנה"י דעתיק
למעלה מן היסוד,כמבואר,
שזה העמיד את הגלגלתא שלא תקבל ההארת חכמה
גם בעת גדלות כמו הבינה דרדל"א
ונמצא על כן בבחינת ו"ק.
(וזה מקבע את זה, שכל האורות יהיו רק בבחינת ו"ק )

ועכשיו רוצה לומר לנו:
שאותו מיעוט שנעשה בבחינת הו"ק דחכמה,
בא להצביע לנו בצורת הפנים,
וצורת הפנים מגלה לנו את הו"ק דחכמה הזה, כפי שתגלה בעתיד לז"א, ולפרצופים התחתונים וגם לנשמות הצדיקים.

איך יהיה התיקון?
אז רוצה להגיד לנו שהם יתחלקו לג 'בחינות:
1. הג"ר דבינה- שהוא בחינת הם' דצלם- המיעוט לא רוכב עליו, איזה מיעוט? של קרומא דאוירא, ולכן הוא יהיה בבחינת ימין של הפנים

2. הז"ת דבינה- הל' דצלם, המיעוט רוכב עליו, אבל הוא בכל זאת בבחינת פנים. למה? הרי אם המיעוט רוכב עליו, אז הייתי מצפה שיהיה אחוריים, אבל הוא בכל זאת בחינת פנים. מדוע? יוצא שצד הפנים לא בא להגיד שזה חכמה, הרי מה בא להגיד? שקורמא דאוירא לא פועל עליו! אבל הוא כן פועל על הז"ת דבינה, אז למה הוא יהיה בפנים? התשובה: שז"ת דבינה, לא פעול עליה מחמת עצמה, אלא פועל עליה מחמת התחתון, ולכן היא תהיה בפנים, ואיך אני אבדיל אותה, אם היא בכל זאת מקבלת חכמה?, שבכל זאת הקורמא דאוירא כן פועל עליה? שתהיה בשמאללפנים ולא בימין לפנים.

א. ימין- שזה נקרא אמונה- שום דבר לא שולט עליו, כי הוא ודיא ששום ספק לא יכול לשלוט עליו
ב. שמאל דפנים- עדיין יש שליטה, אבל לא מחמת עצמה, ולכן מדצ אחד היא פנים, אבל מצד שני היא גם שמאל,
ג. " בשונה למשל מז"ת גמורים, שהקרוצא דאוירא שולט עליהם, ולא רק ששולט עליהם אלא זה מחמת עצמם הם רוצים חכמה, ולכן הם יהיו באחוריים _ (24.34)והנה נעשה ע"י הא' הנ"ל שבתוך נה"י דעתיק, ג' בחינות:

1. א' הוא ראשי ירכין שלמעלה מן היסוד, שהם בחינת ג"ר דבינה ום' דצל"ם
2. , ב' בחינת ירכין שלמטה מיסוד הבאים מז"ת דבינה, דהיינו השורשים אל זו"ן( הכוונה לזו"ן דבינה) הצריכים להארת חכמה, שהם בחינת ל' דצל"ם,
3. ג' הוא בחינת זו"ן דראש עצמם, שהם הצריכים להארת חכמה, שהם בחינת צ' דצל"ם.

( אז גם בל' אמר שצריך הארת חכמה, וגם בצ' אמר שצריך להארת חכמה.
מה ההבדל בינהם?
תשובה: האם זה מחמת עצמם ,או לא מחמת עצמם:
• בל' דצלם ,' שלא מחמ תעצמם
• ובזו"ן דראש- צ' 'ד'צלם מחמתעצמם)

( כאשר אנו מדברים על הבדל בין שניים (ל' וצ" דצלם), משמע שיש בינהם משהו שווה, אז רוצה לראות אם הם שוים, אז יש מה להבדיל בינהם, בשביל לראות מה שונה בהם, כי אם הם היו לגמרי זהים, אז זו היתה אותה בחינה, אז שניהם (ל' וצ") מקבלים חכמה, בהמשך כמובן מקבלים חכמה.
• הם' דצלם לא מקבלת חכמה.
• אז בין הל' וצ' יש איזה שהיא נקודת השוואה.
• אז מה בכל זאת שונה בהם, שאני אקרא לאחד ל' ולשני צ'?
o ל' מקבל שלא מחמת עצמו
o והמ' מקבל מחמת עצמו, ברגע שיש חסרוןש הוא לא יכול לקבל אז הוא יהיה בבחינת אחוריים, כי פה מדברים על השערות. (26.49)

והבן ההפרש בין ל' וצ', כי רב הוא (25.57)
• . כי ל' דצלם, שהיא ז"ת דבינה, אינה צריכים להארת חכמה מחמת עצמם, להיותם בחינת בינה כמו ג"ר( כמו ג"ר דבינה , כמו גלגלתא), אלא כדי להשפיע לזו"ן דראש, (ולכן הם צריכים הארת חכמה ) וע"כ אינם מתמעטים כל כך(הם מתמעטים, אבל לא כ"כ ) מחמת הרקיע שהוא הקרומא דאוירא, ואינם נחשבים למים תחתונים ממש, ( למה? כי קבלת החכמה היא שלא מחמת עצמם)

• משא"כ צ' דצלם שהיא זו"ן דראש, המה החשובים למים תחתונים, ונושאים כל הצמצום שנעשה מחמת הרקיע המבדיל.

ולפיכך יצא מכאן ג' הויות:
• ב' הויות בימין ושמאל דגלגלתא, (אבל מצד הפנים ) שהם ב' הבחינות דם"ל הנ"ל, שהם ח' אורחין(ד' בימין וד' בשמאל ) חיורין(למה חיוורין? כי מדברים על בחינת גלגלתא ) שמצד הפנים,
• שהוי"ה מבחי' ם' עומדת לימין( הפנים) הגלגלתא,
• והוי"ה דבחינת ל' עומדת בשמאל הגלגלתא.
• כי הם' אין בהשום כח צמצום ממסך דעליון, ע"כ עומדת בימין,
• משא"כ הל' שהיא בחינת ז"ת דבינה, שכח הצמצום רכיב עליה שלא תוכל להשפיע חכמה לזו"ן דראש, כנ"ל, משום זה נחשבת לשמאל.

אמנם שניהם( גם הג"ר דבינה מבחינת ם' דצלם וגם הז"ת דבינה מבחינת ל' דצלם) נחשבים לבחינת פנים דא"א, (למה לנחשבת לפנים? הרי קרומא דאוריא שולט עליה? ) כי גם הוי"ה דל' אינה נחשבת כל כך למצומצמת, משום שלעצמה אינה צריכה חכמה אלא (רק כדי )להשפיע לזו"ן, כנ"ל, וע"כ נחשבת לבחינת פנים(היות ואין המיעוט שולט עליו כ"כ נחשב לפנים) כמו הוי"ה דם', אלא שהיא נעשה שם לבחינת שמאל. ( ומה מורה השמאל? בגלל שיש לה רצון לקבל שלא מחמת עצמה, הלא מחמת עצמה זה עושה אותה לפנים, ומה שבכל זאת ישי בה זאת רצון לקבל, זה עושה אותה לשמאל,ש הקרומא דאוריא שולט עליה.) (29.57 )

אז עד עכשיו הסביר לנו את הל' והם' שהם עובדים בימין ושמאל.
מה עוד נשאר לו להסביר לנו? נשאר להסביר את צ' שהם הזו"ן של הראש.
• יש לנו בינה וזו"ן.
• את הבינה הוא חילק לנו ל-2 לימין ושמאל דפנים
• ועכשיו בא לומר לנו מי זה הזו"ן- חוטם-פה (30.32)

מי זה הזו"ן- חוטם פה

אמנם, הוי"ה הג' הנמשכת מצ' דצלם שהיא זו"ן דראש, שעליה רוכב כל הצמצום דמסך דעליון, כנ"ל, היא כבר אינה יכולה לעמוד בבחינת פנים לא"א, (למה? כי יש לה שליטה גמורה של המסך ) אלא שעומדת באחורי הגלגלתא, והיא ד' אורחין חיורין שמאחורי רישא,

והגם נתבאר היטב, איך בחינת הקרומא דאוירא,שנתקנה באמצעית נה"י דעתיק, וחילקה נו"ה שלו לב' בחי':
• לנו"ה שלמעלה מיסוד(שזה בחינת ם' דצלם,) הנקראים נו"ה סתימין(ג"ר דבינה),
• ולנו"ה שלמטה מיסוד הנקראים נו"ה נגלין, שהם סוד א' שבתוך וא"ו, זהו שגרם שיצאו ג' הויות דחיורתי על הגלגלתא,
• ב' הויות הנמשכות מם"ל בימין ושמאל בפנים,
• והוי"ה הג' הנמשכת מצ' שנמשכה באחורי רישא. שהם י"ג אורחין חיורין וחד דכליל כלהון. ( וע"כ הם נקראים י"ג

עד עכשיו הסביר לנו באר היטב,
את כל החלוקה של החיוורתא,
• ואמנם הם עדיין שערות, ועדיין לא נגלה האור
• , אבל זה השורש לגילוי האור, שורש שהצורה שבה יתגלה האור, הוא ע"י כך שיש לנו בחינת ל' דצלם שכן יכולה לקבל הארה .32.29

• איך זה שג"ר דבינה שלא מקבל חכמה הוא צד פנים, הרי כתוב בסוד "חכמת אדם תאיר פניו", משמע שפנים זה גילוי לחכמה
• אז א"כ, למה ג"ר דבינה יעמדו בפנים?
o ז"ת דבינה אני יכול להבין,(שהם פנים- כי מקבלים חכמה שלא מחמת עצמם)
o וזו"ן עוד יותר הייתי רוצה שיהיו בפנים.

אז א"כ לא הייתי מבין למה הזו"ן הם בבחינת אחוריים?
תשובה: כי כל מה שמדברים פה זה בבחינת אי קבלת החכמה. כי פה מדובר על שערות, ועוד צריך לומר שבינה במקורה שייכת לראש , לצד הפנים, אז פה הפנים הם עדיים לא קבלת חכמה, אבל הסדר שכן תתקבל חכמה במדרגה.

, למה ג"ר דבינה תהיה חכמה? למה היא צד פנים?
• כי היא לא באה כדי לא למנוע את החכמה, זה המעטה כדי כן לקבל את החכמה
• כי בזכות זה שממעיטים, אפשר לקבל את הו"ק, זאת אומרת שזה אמצעי שאנו רואים בו את ההכשרה לקבל חכמה, זה כמו חותמת של כשרות הם' דצלם, לכן זה דוקא מכשיר את הדבר כדי כן לקבל. (33.55)

תלמיד: מה היחס בין הפנים דא"א לבין החיוורתא? מדוע מלבישות על הפנים?
הרב:
• מי זה החיוותרא? חיוורתא זה צד השערות(??) שיוצאים מגלגלתא.
• מה זה שערות? שערות זה מה שיצא מחוץ למדרגה, בבחינת או"ח.
• רק מה שיצא מחוץ למדרגה מבחינת או"ח, הוא מתבטא בגלגלתא לא בצורה של שערות, אלא בצורה של צד הלבן שיש בספר, צד הקרקפת בלי השיער, דהיינו השבילים שבתוך השיער, ולכן הם נקראים חיוותרא צד לבן,
• שאנו מסתכלים על הדף הלבן (משול לקרקפת הלבנה), ושיש בו אותיות שחורות, כמו השערות, אבל השבילים שיש בינהן בתוך השערות זה החיוורתא

• קרקפת= דף לבן
• חיוורתא- השבילים שבתוך הקרקפת, בין השערות
• שערות- אותיות השחורות שבדף הלבן (בקרקפת)

למה הם מלבישות על הפנים? הם מלבישות על כל הראש.
על הראש ועל הפנים, רק בפנים זה צד גלוי
ובאחורי הראש החיוורתא מכוסים, כי הם בבחינת זו"ן (35.12)

אין תגובות

להגיב