028- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שנא-א'שנב

media

שאלות חזרה א'שנא-א'שנב
1. אילו ב' הבחנות אנו רואים באו"ח שעושה א"א, שמהווים לבושי מוחין (כהשלכה ללבושי מוחין של עתיק לצורך א"א)?
2. איזו בחי' של או"ח הם הי"ג חוורתא, ואיזו בחי' היא י"ג נימין דשערי?
3. לפי סוג האו"ח, מדוע הם נקראים חוורתא?
4. מדוע נתקנו החוורתא לי"ג בחינות, והרי הם מתחת לקרומא דאוירא?
5. מדוע האור המתפשט לז"א מא"א מתקבל רק מבחינת אחוריים דחיוורתא ולא מימין ושמאל דפנים?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

אנו עדיין עוסקים בענין החיוורתא.
ראינו בשיעור הקודם שהנה"י דעליון הם בחינת הלבושי מוחין שהעליון נותן לתחתון, והלבושי מוחין האלה נבחנים בג' מקומות:
1. הן בעליון
2. הן במקום בין העליון לתחתון
3. והן בתחתון עצמו

אנו מדברים פה בעיקר בתיקונים שנעשים בתחתון עצמו.
• האו"ח שיוצא מהמדרגה, שעושה זווג דהכאה בא"א, הוא צריך להיות לפי צורת הלבושי מוחין שנתן לו העליון.
• לבושי מחין המדוברים כאן הם עתיק, ולכן לפי הלבושי מוחין שעתיק עשה בשביל א"א, יוצא שהם בתיקון של ב' ראשי ירכין, דהיינו בתיקון של ם' ל' צ' ולפי זה צריך לצאת הראש דא"א.
• כאשר הראש דא"א בא ועושה זווג דהכאה, אז מה שמשפיע עליו זה הצ"ב שמכריח אותו לא לקבל ג"ר , אלא רק ו"ק עם עוד תיקונים.
• אז כאשר עושה או"ח, אז יש לו איזה שהוא הפסק מקרומא דאוירא. הוא עושה או"ח, ובגלל הקרומא דאוירא ממטה למעלה, ורואה שיש לו הגבלה. אז האו"ח הזה לא יכול לשמש, אז הוא יוצא כמותרי מוחא, ואז יוצא מחוץ למדרגה.

• וכאשר האו"ח יוצא מחוץ למדרגה, אנו עושים בו אבחנה :
o יש את אותו או"ח עד שהגיע לקרומא דאוירא, אז לפני שהגיע לקרומא דאוירא, הוא לכאורה לא חש עדיין בהפסק

o ורק כאשר הוא הגיע לקרומא דאוירא, אותו או"ח ממטה למעלה הרגיש באותה בחינה של הפסק או של המעטה.

• ולכן למדרגה של האו"ח, שטרם שהגיעה לקרומא דאוירא הוא קורא "חיוורתא"
o היא לבנה,
o עדיין אין בה דינים,
o אין בה עדיין שערות,

• ועל זה בהמשך נשאל שאלה: מדוע א"כ החיוורתא מתחלקים לי"ג? הכיכל חלוקת הי"ג, היא בגלל הקורמא דאוירא שמחלק למים עליונים ומים תחתונים, וכל הסדר שדיברנו, והיינו מצפים שהחיוותרא בכלל לא התחלק לי"ג. והתשובה: שכל החלוקה שלה לי"ג היא מפאת זה שהיא שורש, לכל מה שאח"כ התחלק לי"ג, ולכן גם בשורש זה נוהג. (3.23)

וזה אמרו (באות קי"ז) וא"כ נמצא שיש ב' בחינות אל האורות האלו: ( איזה אורות?האו"ח ממטה למעלה שנעשה בזווג דהכאה. איזה ב' בחינות יש?)
• א' בהיותם למטה(אותו או"ח ) יוצאים ממקומם עד הגיעם אל הקרומא(
o דאוירא) ועדיין לא היו בציור ווין שהם השערות,
o רק אורות לבנים וחיורין ו( למה לא היה שערות? כי עוד לא נפגשו בקרומא דאווירא שתיצור בהם סערת נפש שתאמא להם: אי אפשר לקבל את האור של הג"ר)
• והב' הוא אחרי עלותם דרך הקרומא ונעשו ווין שהם השערות.
ולכן כנגד ב' בחינות אלו נמשכו אלו הב' בחינות שהם

• י"ג חיורתי(דהיינו אותו בחינת או"ח טרם שהגיעה לדקורמא דאוירא, ובחינת או"ח לאחר שהגיע לקרומא דאוירא .אז בבחינת גלגלתא, זה יהיה אותו או"ח שטרם הגיע לקרומא דאוירא)
• וי"ג נימין דשערי, החיורתי מהמקום החלק והשערות מן הקרום"

פירוש: ( 5.21)
כי נתבאר, שהשערות הם בחינת החכמה שיצאה מן הגלגלתא( דהיינו ג"ר )
, ולא יכולה להתלבש בה מחמת תיקון הקרומות דאוירא, אמנם בעת יציאת האו"ח מן המסך, ומטרם שפגע בהקרומא דאוירא, הנה אז היה ראוי להמשיך ולהלביש אור החכמה בתוך הגלגלתא, כמו האו"ח שעלה מהמסך בפרצופי ע"ב הקודמים לפיכך נבחן בחינה זו לעצמה, ונקראת בשם חיורתי, שהיא מגולית מעט בבחי' הכלי דגלגלתא עצמה, דהיינו בהעור של הגלגלתא. ( 6.05)

כאשר ראש דא"א עושה זווג דהכאה, ופה באמצע יש הקורמא דאוירא, שזה מסך של צ"ב, שיצא שיוצר המעטת האור.
אז המקום זה של האו"ח טרם הגיעה לקרומא דאוירא לכאורה,ה או עדיין חש שהוא יכול להלביש את האור, אז המקום הזה, אין לו עדיים את הדינים של הקרומא דאוירא. אז המקום הזה נקרא חייורתי.

ושערות האו קורא רק למקום הזה של למעלה מהמסך. כי זה (הקרומא דאוירא) יוצר את המיעוט.

אז כאשר עולה מעל המסך, אז הוא חש, ואת זה (החיוותי הוא מייחס לגלגלתא
ולכן האו"ח טרם שפוגש בקרומא דאוירא נקרא חיוותרא (7.43)

אבל מבחינת פגישתה בקרומא דאוירא שהוציאה בזה כל בחי' החכמה מגלגלתא לחוץ, הנה בחינה זו נקראת שערות, ( המקום שמעל קרומא דאוירא הוא נקרא שערות למה? כי הוא כבר חש את המיעוט שיש בקרומא דאוירא)
והיא בחינת מקיף לגמרי, ( אז אומר שהמקום הזה שמתחת לקרומא,\ בגלגלתא מבחינתו יכול היה להלביש אור חכמה, וכמובן שגם הוא יוצא מהמדרגה, וכמוהן שהאו גם נמצא בחוץ, אבל אומר שמבחינת העצם שלו" לא היתה לו בעיה להלביש את אור החכמה. למה האו לא מלביש את אור החכמה? כי כל האו"ח זה דבר אחד ולכן גם הוא יוצא החוצה, לא יכול להלביש את החכמה כרגע( 8.35
דהיינו שאין להם שום חיבור עם הכלי דגלגלתא אלא במה שהם תלוים בה. משא"כ החיורתי הוא בהי' העור דגלגלתא, והוא עכ"פ איזה שיעור קטן מן הכלי עצמה, (איז הכלי? של האו"ח )

והוא מטעם היותה מבחינת האו"ח מטרם שפגע וקבל את התיקון הקרומא כנ"ל.( דאוריא, (שלא לקבל ג"ר . זה לא אומר שהם יקבלו ג"ר דחכמה, אבל זה אומר שהם נקיים מהדין, ולכן הם נקראים חיוורתי לבנים, בלי דינים בהם.
לכאורה זה קצת מוזר, הרי הגלגלתא הוא למעלה ( צריך להיות מעל הקרומא דאוירא)

ואם היינו רוצים לחלק את הראש דא"א אז גלגלתא נמצא למעלה ממוחא דאוירא מתחתיו- מתחת למסך ומו"ס מתחתיו.
אז איך פתאום אתה אומר לי שהאו"ח , שמתאים לגלגלתא הוא נמצא למטה מהקרומאדאוירא, הוא (בעצם מעליו צריך להיות).אבל זה דומה להופכיות כלים ואורות.
שבחינת הכלי הוא הכלי היותר זך, דהיינו היותר קרוב לבחינת המלכות הוא שייך דוקא לגלגלתא.

( )
הסבר שרטוט ב'
ובאמת אם היינו רוצים לצייר (ר' שרטוט ב'):
אז היינו אומרים לא מצד המקום, אלא מצד הא"וח היינו אומרים:
שזו בחינת גלגלתא (הגדול ביותר), זו מוחא דאוירא(יותר קטן מגלגלתא) וזה מו"ס( הכי קטן)
, כי הוא (המו"ס ) הוא הכי הכי קטן, כדי לומר
שבכלי של במו"ס הוא הכי קטן.
ואם הנו מציירים אותם ממעלה למטה =אז הכלים הם הפוכים- ממטה למעלה.
אז אם היינו צריכים לצייר רק את המקום שמתאים לחייורתי, אז זה המקום שמתאים לחיוורתי-(החלק התחתון) ו ולמעלה ממנו זה המקום של המוחא דאוירא ולמעל ה ממנו המקום של מו"ס, ולכן אנו רואים את השינוי במקום ]אבל הוא לא נכנס לזה פה והוא גם לא שאל על זה שאלה](11.25)

פה הוא רוצה לשאול אותנו שאלה: מדוע החיוורתא נקראים י"ג? למה בכלל באה השאלה הזו?
כי הרי כל האבחנה של י"ג היא בגלל הקרומא דאוירא\1 ואם האו עוד לא נפגש עם הקורמא דאוירא, לכאורה השערות אנו מבינים שעד שיתחלק לי"ג, אבל למה החיוורתי מתחלק לי"ג?
הרי הוא עו דלא פכש בקורמא דאוירא? _12.10

אמנם לפי"ז יש לשאול, למה גם הם נתקנו בסוד י"ג. (החיוורתי) )
שהוא ואו במילואה כנ"ל, שמורה על בחינת ו"ק כלפי מה שאינה יכולה להלביש את הבינה דעתיק להיות גם הג"ר שלה בהארת חכמה, ( זה נקרא שיש את הא' הזו שיותרת את האלכסונה ואת הרגעי המבדיל בין מים עליונים למים תחתונים ולא נותן אפשרות לבינה, במים העעליונים לקבל את החכמה, את הג"ר דחכמה)
וע"כ הוא מתחיל מחסד דעתיק ולמטה, ( ולא מקבל את הג"ר דחכמה, הוחסד דעתיק יש לו תיקון של ם' דצלם) שע"כ נבחן
• לו"ק ימנים
• וו"ק שמאלים
• וא' באמצע ואו
, המורה על תיקון דהגבהת ראשי ירכין בסוד מים עליונים מיסוד שהוא הרקיע שבתוך הא' כנ"ל

מה בסיס השאלה? למה החיורתי מתחלקים לי"ג?
אז הסביר עכשיו שזה שאני כותב ו-א-ו זה מה שמצביע – הרקיע – הקרומא דאוריא הוא זה שמצביע על החלוקה)

, ע"ש, וכיון שהחיורתא היא מבחינת האו"ח העולה מן המסך תכף בתחלת יציאתו, מטרם שנפגש עם תיקון הקרום שה"ס הא', ( כפי שראינו בציור –ש החיוורתא הם בחינה שטרם נגשו בקרומא דאוירא, והקקורמא הוא זה שיוצר את החלוקה לי"ג, אז הוא שואל א"כ:)
• נמצא שהוא אינו בבחינת י"ג
• אלא לפי מדתו הוא יכול להלביש גם את בינה דרדל"א, (לפי מידתו אין לו בעיה להלביש את בינה דרדל"א,דהיינו לקבל ג"ר דחכמה, כי אם הוא מלביש את בינה דרדל"א הואיכול לקבל ג"ר דחכמה, כי בינה מראה על הכלי של החכמה

בינה ברדל"א שהוא בצ"א יכול להלביש ג"ר ,
והוא אומר שראש דא"א לא יכול להלביש את הבינה הזו, כי אם היה מלביש את הבינה הזו, זה אומר שהיה מקבל אותה לרשותו, ויכול היה לקבל ג"ר דחכמה.

ז אומר, לכאורה, החייורתי, שעוד לא פגמו בקרומא דאוירא, יכולים לקבל את בינה, לקבל ג"ר דחכמה (15.22)
שהרי עוד לא קבל את המעטת האור הבא מן הקרומא, (כיה וא טרם פגש בדרגו ממטה למעלה בקרומא דאוירא )
וא"כ(חוזר על השאלה, אחרי והסביר אותה )
למה נתקן גם הוא בבחינת י"ג חיורתא. (עד כאן השאלה:

אם נסכם את השאלה:

מדוע חייורתי נקראים י"ג?
זה מורה על המעטה של הקרומא שעדיין לא יקבלו את המעטת הקרומא
וע"ז ממשיך הדב ואומר "כיון ששרשם ווין, שכל ואו במילואה בגי' י"ג, לכן בין השערות ובין החיורתא היו י"ג"( מה התשובה?

מה שאני רואה שנוהג בפועל, נוהג גם בכח.
גם אני אם אני לא רואה אותו בפועל, כמו שהייתיאומש שיש מסכים פנימייפ שאני לא רואה אותם, אבל הם ננמצאים שם. כמו שאני אומר שבתוך האור הלבן יש חלוקה לגוונים, כמו שלמדנו בטלא דבדולחא.
כלומר, כיון שהכלים הפנימים דכללות הראש דא"א לא קבלו שום שינוי מחמת החיורתי ההיא, כי רק העור דגלגלתא לבדה קבלה הלבנונית הזו, וכל הראש נשאר מוגבל לפי תיקון הקרומא, ע"כ נבחן גם החיורתי עצמה ע"פ השורש הזה וגם הם נעשו בסוד י"ג.
אז התשובה שלו היא: אומר:
• אבל אתה רואה שלפי האו"ח, היה צריך להתקבל המוחין
• ואנו רואים" שלא התקבלו מוחיןדג"ר במדרגה של א"א, כי מהוחין הפנימיים יש להם תיקון של ם'ל' צ'.
• ואומר לא יתכן שאו"ח עצמו יהיה שונה מהמוחין הפנימיים
• ולכן מסתבר שגם החיווריתי האלה, הם צריכים להיות מסודרים ע"פ הסדר של המוחים שהתקבלו, וובמיילא המוחין אלה מסודרים בסדר י"ג
• ובגלל שלא היתה לאו תוצאה כזו, אז גם הוא כזה
• אבל פה צריך להגיד: כבר היתה לו תוצאה, אז מסתבר שבשורש האו כזה , גם אם אני לא רואה את החלוקה.
• אבל אין קרומא דאוירא! אז נגיד שיש חוק התכללות,שיש בתוכו גם קרומא דאוירא, כי הוא חלק מכלל והוא לא עומד באופן פרט.
o וכל פרט ששייך לכלל הזה של ראש דא"א,
o שכל ראש דא"א הוא כלל, יש לו קרומא דאוירא, אז גם בפרט אחד יש קרומא דאוירא..(18.40)

למה זה דומה?
למשל, למדנו על צ"ב, וצ"ב מלכות עלתה לבינה דגופא לת"ת.
אז כל בחינה וגם הבחינות של למטה מת"ת, גם הם מחולקים באופן הזה_ זה הכלל שבמקום הזה של למטה מטבור" שכל הבחינות מצומצמות בצ"ב?
אז לכאורה הייתי יכול לומר,שהבחינות האלה של למעלה מהת"ת, לא מצומצמות בצ"ב, אומר : לא! הכלל במקום הזה, כולם מצומצמות בצ"ב?

אותו דבר פה:
כל הראש דא"א, ככלל הוא נולד בצ"ב וכולו צ"ב
ואם יש לי שם פרט בתוכו, שלכאורה הוא לא צריך להיות בתוך הצימצום, כי למטה מהצימצום זה רק פרט, אבל הוא שייך לכלל הזה, ואם הוא שייך לכלל הזה, אז גם הוא מצומצם. (19.29)

שאלה תלמיד: למה להסביר את הדברים דרך או"ח, אם כבר באור ישר, הוא במילא כברממועט בג"ר דחכמה

הרב: דברנו מזה, שלא די שהאור בא בצורה מתוקנת, גם הכלי המקבל צריך להיות מתוקן.
אם למשל נתנו לילד תשובה, שהיא תשובה נכונה ומתאימה לילד, עדייל הילד צריך לפרש אותה מבחינתו.
זאת אומרת שגם התחתון צריך או"ח, וגם האור שבא מלמעלה הוא בא עם המוחין שמתאימים לאותו או"ח. צריך 2 אבחנות, גם של האו"ח….
והשאלה שלך בעצם היא על כך הד' התיקונים האחרונים, בשביל המ אני צריך אותם? הארי מתוקן לי כבר הראש, כבר מתקבל האור מלמעלה,א ז במילא לא יבוא אור של ג"ר.
אז התשובה היא: שצריך גם א הבחינה של האו"ח. (20.20)

מה השיחה פה בכלל?
על מה מדברים?

אנו רוצים לדבר על הראש דגלגלתא, וראש דגלגלתא אמור לנהל את כל עולם אצילות, ובהמשך יחד עם עולם אצילות, את כל בריאה, יצירה ועשייה.
הכל דרך צ"ב, בכל שיתא אלפי שני.

ועכשיו אנו רוצים לבנות אותו, כי סוף כל סוף, אנו באנו לדבר על גדלות דז"א, וכשהוא יבוא לקבל גדלות, הוא צריך לקבל חכמה במדרגה.
ועכשיו אני צריך לבנות את ראש דא"א, שהוא שורש של המוחין בעולם אצילות.
אם אני רוצה לדבר מצד המוחין שהוא נותן: אז אני רוצה לראות איך הוא בנוי כל ראש דא"א.
אז הוא בא וסידר לי אותו קודם כל:
ולפני שאני אראה מה התיקונים של דרך העברת האור, שהם י"ג תיקוני דיקנא, אז אומר קודם אני אסדר את הראש הזה, כדי שאני אראה איך הוא בכלל בנוי.

איך בנוי הראש של א"א?
איך שהעליון שלו בנה אותו.
העליון שלו הוא עתיק, אז עתיק תיקן את הראש דא"א דרך ז' תיקונים, שהם ז' תיקונים שבונים עכשיו את א"א.
• דברנו על ג' התיקונים הראשונים- שהם כנגד, חסד גבורה ות"ת דעתיק
• ועכשיו אנו מדברים מ- 4 התיקונים האחרונים שהם בנה"י- ועל זה למדנו בשיעור קודם:

מי זה הנה"י האלה? האם הם גם חומר של עתיק?
אומר לא! זה האו"ח שעושה העליון בשביל ההתחתון על מדרגת התחתון.

ועכשיו הוא מספר לנו:
מה התיקונים הללו, איך הוא בונה את הראש עם או"ח כזה מיוחד:
• שחלק ממנו יצא מהראש לשערות
• וחלק ממנו יכול לשמש במדרגה

עכשיו הוא סיפר לנו על הבחינה הזו של האו"ח, שאיתה בונים את הראש, שנקראת חייורתי, מי היא? היא אותה בחינה של או"ח, שטרם הגיעה לקרומא דאוירא.

למה זה מענין שהיא (האו"ח) טרם הגיעה לקרומא דאוירא?
כי הוא רוצה להגיד לי, שכל התיקונים שאני מתקן את ראש דא"א בצ"ב, הם נובעים מזה שיש קרומא דאוירא שעתיק עשה, ולא נותן לראש דא"א להיות בנוי, אלא בצ"ב.

אז אם אתה בא ומספר לי שיש או"ח שהוא לא פגש בקרומא דאוירא, אז לכאורה הייתי חושב שזה או"ח של צ"א. הייתי חושב שאפשר להשתמש בו. אז הוא אומר : לא! (22.49)

יש לו איזה סימן! שבאמת עוד לפני שפגע (בקרומא) ולכן אני קורא לו חייורתי שהוא לבן שאין בו דינים של צ"ב.
אבל יחד עם זאת, אני אחלק אותו לי"ג בחינות., למה?
כי כולו בתוך המסגרת של ראש דא"א, שהוא במסגרת שהוא למטה מקרומא דאוירא וכולו נמצא בתוך הכלל של צ"ב.
אז זה שאני רוצה להצביע עליו, שבתוך מסגרת הצ"ב, הוא בחינת חיוורתי, הוא בחינת או"ח שעדיין לא פגע במסך, אז אני אגיד שהוא חיוורתי, אבל אל תחשוב מכך, שעכשיו אני אוכל לקבל את הג"ר דחכמה בגלל זה, למרות שהוא חייורתי, ולמרות שלכאורה או"ח לבן כזה, יפה כזה, יש רק בצ"א. אומר: לא! זה לבן בתוך ממסגרת של צ"ב. ולא יותר! והוא גם יוצא לחוץ למותרי מוחא, בראש (23.41)

אז במה אני אשתמש בגוף? בגוף, אתה תצטרך לצאת מחוץ לראש כדי לתת אור! מהראש הזה שאתה עושה או"ח למעלה, לא תוכל לתת אור!

אז איך אני אתן אור א"כ לתחתונים?
תשובה: או"א צריכים להוליד את זו"ן, זו"ן צריכים להוליד נשמות צדיקים, מאיפה הם יקבלו אור?
תשובה: דרך השערות. שערות הזקן יתנו להם אור. איך? עוד לא למדנו.

ועכשיו הוא רק מספר לנו: איך בנוי הראש דא"א, במציאות של צ"ב,
כדי שאח"כ כשאני אבוא ואני אשאל: האם הוא יכול לתת מהפנימיות שבו?
אומר: לא! אם הוא רוצה לתת מהפנימיות שבו, אין בו אור שם. (24.15)

את האור חכמה אם הוא יתן מהפנימיות שלו, הוא יצטרך לתת ג"ר דחכמה.
אבל הוא לא יכול לתת!
זה שהוא בנוי בצ"ב, זה מכריח אותו לתת דרך חיצוניותו דרך שערות דיקנא, אבל לזה עוד לא הגענו.
בינתיים הוא רק מספר לנו איך הוא בנוי במסגרת של צ"ב. (24.33)

אות ק"כ
קכ) ומ"ש באדרת נשא דף קכ"ח ע"ב, ד' מאה אלף עלמין, אתפשט חוורא דגולגלתא כו', לא איירי אלא באותם הד' אורחין בלבד, ( שאיזו בחינה זו היתה? מאחורי גלגלתא?

מה הם אופני החלוקה?

אמרנו שמתחלקים ג' פעמים ד', או לימין, שמאל ואחורי הראש.
שכל אחד מהם:
• שגם החיוורתי
• וגם הנימין
• וגם השערות
או
• גם גלגלתא
• גם מוחא דאוירא
• וגם מו"ס
כל אחד מהם מתחלק לי"ג

והם מתחלקים כנגד הצדדים:
• ימין- שזה כנגד ם' דצלם
• שמאל כנגד ל' דצלם
• אחורי הראש כנגד צ' דצלם, ודרך זה מתפשטים

ואומר: כנגד הצ'- דרך זה מתפשטים. (26.13)

שאית באחורי גולגלתא, שמהם נתפשטו ת' אלף עלמין, וגם היא נמשכת מאחורוי ומתפשטים עד רישא דז"א, ושם מסתיימין, שהוא עד טבורא דלבא דא"א גופיה, שהוא חצי הת"ת דא"א. ( 26.44)
משמע, שא"א שמשפיע לתחתונים,
מצד הגלגלתא
משפיע רק מאחורי ראשו

עמוד אשנ"ב טור א' למטה
אות ק"כ- או"פ

וזה אמרו (באות ק"כ) "ומ"ש באדרא ד' מאה אלף עלמין אתפשט חיורא דגלגלתא וכו' לא איירי אלא באותם ד' אורחין בלבד שאית באחורי גלגלתא וכו' (27.10 )

כי נתבאר לעיל, ענין התחלקות של ג' הויות דחיורתא ושערות, שהם ע"פ ההבתנות של מל"צ דצל"ם,
• שב' הויות דימין ושמאל הם מ"ל דצל"ם(ם'- הפנים, ול'- השמאל) )
• , והוי"ה דאחורי רישא הם בחינת צ' דצלם.

והוא מטעם, כי המ"ל שהם בחינת ג"ר וז"ת דבינה( הדין אצלהם לא פגום, לא פגום!, ואיך אתה אומר לי שהוא לא פוגם הרי בל' הוא כן פוגם? פוגם אבל לא מחמת עצמו, בעצם שלה הוא לא פוגם, כי קבלת האור שלה , האי לא מחמת עצמה, אומנם קצת פגם יש, ולכן היא עומדת בשמאל, אבל אין לה פגם ממש! אינם צריכים להארת חכמה

, , כי גם ל' אינה צריכה הארת חכמה לעצמה, אלא להשפיע לצ', וע"כ הם שניהם בחינת פנים(שהם הם' והל' )

הוי"ה דם'- ימין
. אלא הוי"ה דם' כוליה ימינא, כי היא מתוקנת בבחינת ראשי ירכין שלמעלה מיסוד, ( שהוא בחינת המסך,שהוא כנגד הקורמא דאוירא ש עושה זווג על צ"ב, אז היא לא מתרשמת)וע"כ אין למסך דעליון שום שליטה עליה( חסדי ם מכוסים, ולכן היא מאירה בימין הפנים), ולכן היא בימין הפנים, (29.09)

הוי"ה דל- שמאל'
אבל הוי"ה דל' שהיא עכ"פ צריכה להארת חכמה בשביל ליתן לצ' ע"כ נחשבת לשמאל אל הם', אבל היא(בעיקר סובלת מן המסך, סובלת את הדינים של צ"ב שלא יקבל חכמה, שהרי רוצה ואין לי,
• שאני רוצה ואין לי אז הדין הוא יותר קשה
• מאשר, שני בכלל לא רוצה ובכלל לא נותנים
ולכן רק בצ' שרוצה חכמה היא נמצאת משום זה באחורי ריישא

נמצא ג"כ בפנים בשביל שאינה צריכה בשביל עצמה. (30.18*

הוי"ה דצ'- אחור'
ולכן רק בצ' שרוצה חכמה היא נמצאת משום זה באחורי ריישא

ורק הוי"ה דצ' שהיא הצריכה להארת חכמה בשביל עצמה, ע"כ רק היא סובלת מן המסך בעיקר, והיא נמצאת משום זה באחורי רישא. ע"ש.

אז עד לפה הסביר לנו,
איך מסודרים השערות וגם החייורתי,
• דהיינו בחינת ג' הבחינות של חייורתי
• דהייינו בחינת ימין שמאל ואחורי הראש

הלבן שלה, שהיא מבחינת האו"ח מטרם שפגע בקרומא דאוירא, (ולכן הוא לבן, לומר שהסין לא פועל עליו, ו ) והוא לא קבל ממנה בחינת המעטת האור, ( ר"ל לא קיבל חוסר שלמות) כנ"ל, הנה עיקר כחה נבחן, רק בהוי"ה הג' שלה, שהיא הוי"ה דאחורי רישא, (למה? כי רק שם יש המעטת האור )
כי ב' הויות דפנים המה רק בבחי' משפיעים להוי"ה דאחורי רישא, כנ"ל. וז"ש שד' מאה אלף עלמין( למה הוא קורא להם במספר הזה? הוא יאמר לנו תיכף, אבל לא המספר מעניים אונו, אלא מעניים אותנו שכל הדין יהיה רק באחורי הראש) דהתפשטות של החיורתי, אינם אלא רק מהוי"ה דאחורי רישא, ומאלו הד' ארחין דלבנונותא נמשכו ד' מאה אלף עלמין. כי הכוונה היא על התפשטות החכמה ממנה, כמ"ש הרב להלן( 32.40)
אשר התפשטות זו נמצאת בעיקר בד' ארחין דאחורי רישא, כמבואר. (32.56 )

מה אמר לנו בקטע הזה?
רוצה להסביר לנו את מה שכתוב על החייורתי, שהיא בחינת ת' אלפין עלמין

קודם כל, אומר לנו על מי מדובר. וזה מה שאמר לנו באות ק"כ.
דע לך מה שאמרתי את זה, אני מדבר רק על בחינת אותו חלק בחיוורתי שנקרא אחורי הראש
למה אתה לא מדבר איתי על ב' הבחינות הראשונות?
כי הם לא ממש מרגישים בתיקון הזה של המעטת האור

ולכן על מה שאני רוצה לדבר איתך על האורות שנמצאים שם' הם רק מצד הצ' והצ' נמצא מאחורי הראש ועל זה אני מדבר?

ועכשיו אני יודע ממה הוא מדבר: ואז אני יכול להבין מה זה שהוא אומר:
• החיוורתי הוא ת' אלפין עלמין
• אבל האור שלו, הוא רק ת' עלמין
ואני רוצה לראות מה את ההבדל בינהם

אין תגובות

להגיב