032- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שנט-א'שס

media

שאלות חזרה א'שנט-א'שס
1. מי מאיר את המוחין לז"א, מ' דאוירא בבחי' נימין או מו"ס?
2. מה ההבדל בין חיורתא, נימין ושערות?
3. הסבר מהו שהירדן עובר דרך ים טבריה, אינו מתערב בו ועובר וממשיך את בחי' הירדן מאחורי ים טבריה. הסבר זה בחכמה.
4. מהיכן מקבל ראש דז"א ומדוע אומר שמקבל מחזה, והרי ז"א מלביש בקביעות מטבור ולמטה?
5. הסבר בהרחבה מהו תפילין ומדוע בימים טובים ושבתות אין צורך להניח תפילין?
6. האם ם' דצלם במצח דז"א היא צמצום או מסך? האם מאפשרת קבלת אור או עוצרת קבלתו? הסבר דרך החכמה ודרך יראה ואהבה.

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

אות קל"ב
ראש השני דא"א- מוחא דאוירא
קלב) רישא תניינא, ( דהיינו הראש השני,
למדנו שיש ג' ראשים ובכל אחד מהם יש י"ג בחינות
באות ק"ו אמר לנו: הנה נמצא כי ג' בחינות י"ג יש בג' הראשים האלה של א"א.
1. גם בגלגלתא י י"ג בחינות
2. גם במוחא דאוירא- י"ג בחינות
3. וגם במו"ס- י"ג בחינות
אחרי שסיימנו לדבר על גלגלתא, בא לספר לנו על הראש השני שהיא אוירא דאוירא.
) היא אוירא דגלגלתא, ( מי זו אוירא דגלגלתא? ר"ל מוחא דאוירא, שיצא המגלגלתא שהיא ז"ת דבינה.) ממנה יצאו י"ג נימין דשערי, ( י"ג נימין הכוונה לי"ג בחינות, שהתחתון מלביש על הז"ת דעליון.
הז"ת דעליון הוא בחינת ע"ס בתחתון, וחוץ מע"ס שהוא מקבל מהז"ת של העליון, הרי יש לו ראש לתחתון, אז הוא צריך לקבל גם מבחינת הראש של העליון, ואלו עוד ג' בחינות, ואלו י"ג בחינות
) הנזכר באדרת נשא דף קכ"ט ע"א(ובסולם מופיע באות ל"א, ומה אמר לנו באות ל"א"?
), י"ג נימין דשערי קיימי(י"ג נימין שהם אגודות שיער, עומדות מצד זה ומצד זה ) מהאי סטרא( מצד זה, כך למדנו שנמצאים מצד זה של הגולגולת וצד זה) כו', ואלו הם זולת שאר שערות אחרים שבראש יותר קצרים מהם, (מי הם? )
שהם אלף אלפים כו', כנזכר דף קכ"ח ע"ב. (ובסולם אות כ"ד,ש אמרנו שבגלגלתא,שזה בכתר של א"א, שא"א מתחלק לשלושה ראשים:
1. גלגלתא- תלויות אלף אלפים ריבוא ו7500, וכל השערות האלה הם בחית שערות לבנות ונקיים, ושערות האלה עוד לא עברו דרך הקרומא דאוירא (3.56)
2. מוחא דאוירא
3. מו"ס
אות קל"ג
קלג) והנה התחלקותם הוא ע"ד התחלקות הי"ג חוורתי, (כמו שראינו בחיוורתא שיש:
• ד' בחינות בפנים, לצד ימין וצד שמאל
• וד' בחינות באחוריים
• ואחד המחבר את כולם
אז אומר שאותו דבר פה)
ד' לכל סטר. ופירוש נימין, ר"ל: קבוצים ואגודות של שערות הם י"ג, אך השערות הם אלף אלפין כו'( לכאורה הוא לא אומר שיש רק י"ג שערות, אלא שיש אלפי אלפים של שערות, הוא לא סופר את ,מספר השערות, אלא אומר שהשערות האלה מחולקות לאגודות אגודות, ויש י"ג אגודות), כנזכר שם דף קכ"ח ע"ב, תאנא בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפים רבוא כו'(שבראש תלויות רבה שערות, מיליוני שערות, כלורמ רוצה לומר שיש הרבה מאד שערות בראש ומחלקים אותם לאגודות )
'. וא"ת, כי הרי בדף קכ"ט ע"א(ובסולם אות כ"ז ) אמרו, ותאנא( למדנו)
כל נימא, ונימא איקרי משיכא(כל קוץ וקוץ, או כל קבוצה של שערות מתלהטות, ותלויות ומיתקנות בתיקון נאה ומכסות על הגלגלתא)
דמבועא דנפקין ממוחא סתימאה,
ואומר שכל נימא ונימא, היא נמשכת היא יוצאת למו"ס, אז לכאורה צריכים להבין:
מי זה נותן את החכמה דרך הראש?.
• האם זה בא דרך המו"ס
• או מהמוחא דאוירא?
ואומר שיוצאים דוקא ממו"ס,ש האו ראש הג' ולא מאוירא שהאו ראש הב':
הרי כי אלו הנימין נפקי ממוחא סתימאה, (דוקא ממו"ס הוא אומר )
שהוא הראש הג' ולא מאוירא שהוא הראש הב'.
אז למה אתה אומ רלי שזה נמשך מראש הב' שהם הנימין? לכאורה זה נמשף ממו"ס?
אז זה קשה לו לרי חיים ויטל, ואומר שזה ממוחרא דאוירא ונותן הסבר"
אות קל"ד
קלד) וי"ל, כי בודאי אית הארות דנפקי (יש ההארות שיצאו, אז למה אמרת לי מהאוירא? כי האוריא מקיף למו"ס )י ממוחא סתימאה ג"כ לחוץ, ואמנם האוירא מקיף למוחא סתימאה כנ"ל, וי"ג נימין דשערי, (כל י"ג הנימין דשערי ) לא נפקי אלא מרישא תניינא הנקרא אוירא(לא יוצאים מהראש השני שנקרא אוירא, ומה שאמרתי לך שהם יוצאות מאוריא זה מכיוון: ), אלא שבעלות האורות מגו מוחא סתימאה(שעולות האורות מתוך מו"ס ), ועוברין דרך אוירא המקיף עליו, (עוברים דרך אותם אגודות אותם נימין של האוירא שמקיף על המו"ס ) בהכרח שמתערבין האורות יחד ומתלבשין תוך הנימין דשערי, ( תוך מוחא דאוירא) אע"פ שהנימין הם יותר מעולים מהם, (מדוע הם יותר מעולים? כי הנימין הם לא כמו אותם שערות שישבמו"ס, אלא יוצאים ממוחא דאוירא, ואם הם יוצרים ממוחא דאוירא שהוא יותר גבוה, אז הם יותר גבוהים מאלו שיוצאים מהמוח הג', ולכן הג' זה מו"ס ) להיותם יוצאין ממוחא תניינא, ולא מן הג'. ( 8.43)
אות קל"ה
קלה) אמנם אין אורותיהם מתערבין, כי אורות המקיף גדולים מאור הפנימי, ( שלמדנו שיש הראה גם מצד ל' דצלם, וגם מצד מו"ס

ל' דצלם שייך למוח יותר גבוה, כי הואשיייך לבינה, ומו"ס שייכת לחוטם פה.
אז לכאורה אם אני אומר, המו"ס מאיר דרך המוחא דאוירא, או יוצא ממנו החוצה, אז הייתי חשוב שגם האורות מתערבים זה בזה…(אף פעם לא מתערבים.

אז איך אפשר להבין?
איך הם נמצאים יחד ולא מתערבים?

והם דמיון הירדן שמימיו(מימיו באים למעלה מהחרמון והלבנון ) עוברים בים טבריא(בים כנרת עווברים בחזה ) ואינם מתערבין יחד( דהיינו הירדם ממשיךלזרום בתוך הכנרת, בתוך ים טבריא, שטבריה מלשון טבור)
, וכן בכאן יוצאים אותם האורות עם אורות רישא תניינא, ומאירים למטה לז"א, ואינם מתערבין יחד, אך עוברים בתוכם, ויוצאים אחר כך לחוץ, ( דהיינו לז"א)להאיר לז"א.
(כלומר שהירדן מתחיל למעלה מהכנרת , וממשיך למטה מהכנרת, "ועובר באמצע דרך הכנרת" אז למרותש עובר באמצע דרך הכנרת, הוא לא מתערבב עם הכנרת, הוא יש לו את המים שלו, וזה קשה:
מים במים ולא מתערבים!?
אורות ואורות ולא מתעריבם? למה?
כי יש להם כלי פרטי דק משלהם, שמולביםן אותם כמו בצינור בתוך הנהר הגדול, רק שזה צינור דק ואנו לא יודעים להגדיל בינו לבינו) (10.52 )
אות קל"ד או"פ
קלד) בודאי אית הארות דנפקי ממו"ס ג"כ לחוץ וכו' שמתערבין האורות יחד ומתלבשין תוך הנימין דשערי אע"פ שהנימין הם יותר מעולים מהם: כמ"ש לעיל, שג' הויות שיש בחיורתי (דהיינו
• בגלגלתא"
• בחיוותרא – או"ח שיצא בסוד מותרי מוחא על הגלגלתא, מחלק אותו לי"ג )
הוא, מפני שג' רישין כלולים בהם יחד (בתוך החיוורתא, מצד ההתכללות יש בו גם את המוחא סתימאה וגם את המוחא דאוירא, וגם את הגלגלתא שבתוך הגלגלתא , וע"י זה חילקנו אותו לי"ג)
• אשר ב' הויות דימין ושמאל שכנגד הפנים, הם בחינת ם' ל', שהם נמשכים מגלגלתא ומוחא דאוירא (הנכללים בגלגלתא )
• והויה שבאחורי רישא, היא בחינת צ' שנמשכת ממו"ס, כנ"ל.
הרי שגם בחי' מו"ס כלולה בנימין וחיורתי. (12.18 )

וזה אמרו (באות קל"ה ) "שבעלות האורות מגו מו"ס וכו' בהכרח שמתערבין האורות יחד ומתלבשין בתוך הנימין דשערי וכו', והם דמיון הירדן שמימיו עוברים בים טבריא ואינם מתערבין (שהירדן הוא בחינת החוטם פה" הוא בחינת המו"ס" שעוברת דרך הכנרת,שהכנרת היא ז"ת דבינה כנגד הנימין )
" דהיינו כנ"ל, כי גם האורות דמו"ס נכללים בכל הנימין, אלא שלמעלה על גבי הגלגלתא אינם מתערבים, אלא שאלו השייכים לבחינת מו"ס באים בהוי"ה דאחורי רישא, והשייכים לב' הרישין גלגלתא ואוירא, באים בב' הויות שבימין ושמאל דפנים.

יוצא שהוא לא מתערב בהם" המו"ס והוא בא באחורי הראש, ומשם תהיה ההארה לתחתון .
זאת אומרת שא"t יקבל ממו"ס שהוא הבחינה, כי הרי ז"א הוא חוטם- זו"ן שהם חוטם פה הם יקבלו מהראש שנקרא חוטם פה שיצא על חוטם- שהוא מו"ס, ולא מגלגלתא ומוחא דאוירא.
בשביל גלגלתא ומוחא דאוירא זה יות ר מידי בשבילהם.

אז איך יקבלו ז"א לראש שלהם?
יקבלו מהבחינה שכנגדם גם מהגלגלתא ,
אבל את האור באופן ישיר מקבלים ממו"ס.)

אות קל"ו
קלו) ונמצא כי מ"ש, כי כל נימא איהו מבועא דנפיק מן מוחא סתימאה( כל נימה כל קבוצת שיער כזאת, שדרכה עובר האור, זה מבוע שיוצא במקורו מהמו"ס)
, לאו בעיקר אור שלהם עצמם( של הנימים) קאמר, אלא על אורות היוצאים ממוחא ועוברים בתוכם.(על מה הוא דיבר? דיברעל אותה מוחא סתימאה שעובר דרך הנימים וניתנת לז"א )
ואמנם היותם נקרא שערין וקוצין ונימין כו' בארנום בענין ז"א היטב ומשם תוכל להבין ולדמות דבר מתוך דבר, וע"ש היטב (15.13 )

מה הנושא, פה בכלל? על מה הוא מדבר?
הוא אומר לנו
• שא"א צריך לתת הארה לז"א,
• ואנו דנים, מהיכן ניתנת הההארה הזו לז"א,

היות והיות ויש לנו ג' ראשים בא"א, והיות וז"א צריך לקבל מג' הראשים הללו, כי הוא בנוי על הבסיס של הראש דא"א, לפי איך שהוא בנוי, אז היינו מדמים בעצמינו לחשוב, שכל אחד מהראשים נותן לו.
והוא אומר: לא כך!
• מי שנותן זה מו"ס- הוא נותן לראש
• אלא מה, בגלל שהוא עצמו כלול מג' הראשים הללו של מוחא דאוירא ומו"ס, ולכן הוא נותן לז"א גם את הבחינות האלו.
• והרי כתוב לי שמוחא דאוירא הוא זה שנותן, אז אומר . לא! לא כך קורה.
o אלא מו"ס שהוא זה שנותן, אלא הוא רק עובר דרך מוחא דאוירא, אז יש לשונות שמוחא דאוירא נותן, אבל באמת לא מוחא דאוירא נותן,
o זה כמו שהייתי אומר שהים של טבריה הוא זה שנותן לנהר התחתון כדי לתת לזו"ן , אבל זה לא כך.
o אותו נהר עליון של ז"א, של הירדן, שעובר דרך נהר טבריה ולא מתערב במימיו, ואומנם בא יחד איתו, כמו שאומר באות קל"ד קורא לזה אפילו מתערב, באות קל"ה אומר, שהוא לא מתערב איתו, וזה כמו שעומד בניפרד, כמו שהמו"ס עוברת דרך המוחא דאוירא, ודרך זה ניתן לז"א.

• ועכשיו, אנחנו מבינים, שז"א מקבל ממו"ס ולא ממוחא דאוירא ולא מגלגלתא.
• אבל, איך יקבל הראש שלו? הרי מו"ס זה רק גוף, האם יקבל רק גוף? לא! יקבל מבחינה שכנגדו גם מגלגלתא וגם ממוחא דאוירא, ולכן גם לו יהיה ראש. (17.17)

אות קל"ז
קלז) דע, כי מרישא דא"א, נמשך, חד קוצא דשערי דתליא עד רישא דז"א, כנזכר באדרת נשא בדף קכ"ט ע"א וקל"א ע"ב, והנה הוא מאיר במוחין דז"א ומוציא הארתם לחוץ, כנודע.

(אומר, שבכל נימה ונימה יש מבוע שיוצא ממו"ס, ומה זה מו"ס? ראש הג', משם מגיעה ההארה. רק שהוא נמשך דרך הנימין, לנימין דז"א, ומזה מתקן את המוח של של ז"א, כלומר שמקבל גם, ואז נמשך המוח של ז"א לל"ב שבילי החוכמה )

אומר באות צ"ב- שהוא מאיר במוחין דז"א, ואיך עושה זה?
• אומר שכל הנימין של הראש ושל הזקן הן שקולות, כל אחת לפי בחינתה.
• של הראש הן ארוכות עד הכתפיים, כדי להמשיך את ההארה אל הז"א
מההמשכה ההיא של המוח שלו, אל המוח דז"א, ומשום זה הינן קשות, ולכן ראויות להיות רכות. (19.46)
אות קל"ז- או"פ
קלז) חד קוצא דשערי דתליא עד רישא דז"א והנה הוא מאיר במוחין דז"א ומוציא ) הארתם לחוץ: היינו הארת ד' נימין דשערי שבאחורי רישא דא"א, שהיא מבחינת מו"ס, (שבמוחא דאוירא ), כיה יר אנו מדברים על המו"ס, אז אומר שהד' נימין, הם בחינת מו"ס מאחורי הראש, כנ"ל, הנבחן לעיקר המקיף דבחינת אור החכמה,
• כי ט' נימין דשערי העומדים מימין ושמאל דפנים דא"א, הם מבחי' גלגלתא ואוירא, שהם בחינת ג"ר וז"ת דבינה, שאינם צריכים לעצמם הארת חכמה

איך אנו מחלקים, תמיד את הי"ג בחינות שיש בכל מדרגה?
• הן בגלגלתא
• והן במוחא דאוירא-בנימין
• והן במו"ס- בשערות
o ב' צדדים בפנים של ימין ושמאל_ כנגד ג"ר דבינה, וז"ת דבינה
o כנגד חוטם פה – באחורי הראש שהוא המתפשט

אז אותו דבר פה באוירא:
, כי אפילו(למה אפילו? ר"ל שבשונה מגלגלתא שהוא ם' דצלם, שלא מקבלת כחמה, הל' דצלם כן מקבלת חכמה, רק שהיא מקבלת חכמה שלא מחמת עצמה, ולכן היא משוייכת לפנים ולא לאחרוריים, ויחד עם זאת למרותש היא מקבלת הארה, הייתי יכול לחשוב" שאולי היא גם באחורי הראש, ובגלל שהאי באחורי הראש, היא צריכה לתת לתחתון, ואומר: לא כך!
באחורי הראש נמצא רק המו"ס, ולא המוחא דאוירא, היא נמצאת בפנים למרות יש בה רצון לקבל, מדוע? כי הרצון לקבל שלה הוא לא מחמת עצמה, ולכן אומר שגם היא אינה צריכה הארת חכמה, אלא כדי להשפיע למו"ס, אל בשיל עצמה)
ד' נימין דשערי שבשמאל דרישא, (

שלמדנו שיש
• שיש ד' בפנים דימין,= 4
• וד' בפנים דשמאל =4
• וד' בראש אחורה, =4
• ואחד בשביל האמצעי=1
סה"כ 13

שהם בחינת אוירא שהיא בחי' ל' ( גם היא אינה צריכה להארת חכמה, אלא כדי להשפיע למו"ס)דאחורי רישא דא"א, הם נמשכים עד החזה(דא"א שהוא בריח התיכון)
, ששם עומד הז"א בעת הגדלות שלו, ונמצאים אלו הד' נימין דשערי מגיעים לרישא דז"א( 23.21)

שרטוט א' (23.21-24.40
אם היינו רוצים לצייר מצד אצילות.
• יש את א"א שהוא בריח התיכון.
• מטבור ולמטה נמצא בזו"ן
• עד החזה נמצאים או"א
• מחזה עד טבור נמצאים ישסו"ת.

שזו"ן עולים מדרגה אחת, אז הם עומדים כאן.
וואזה ראש שלהם נמאצת במקום החזה של א"א, וכלן הו איכול לקבל ממקום החזהולמטה הארה, וזה בתנאי שא"א באחורי ראשו, ירד שיער עד מקום החזה. (24.39)

, ומשפיעים בו הארת חכמה( מתי עומד מחזה ומלמטה? הרי למדנו שז"א עומד מטבור דא"א ולמטה?
• אלא מדבר בגדלת דז"א
• בקטנות דז"א ממילא אינו מקבל לראש שלו מוחין)

מדברים על המוחיןם שמקבל, ומוחים הואמקבל רק שהאו בגדלות.
והגדלותה ראשוהנ שיש לז"א כאשר האו עולה לדמרגת נשמה, כשהאו עולה למקום ישסו"ת, שעומד מחזה ולמטה דאריך.

ולכן כאשר ז"א מגיע למקום זה, עכשיו האו יכול לקבל את בחינת הראש שלו, מהיכן הוא מקבל? מאחורי הרא דא"א.
אבל כיצד יכול לקבל שם? הרי זה בחינה חיצונית?
אלא שאורמ שהבחיהנ הזו החיצונית, מתפשטת מאחרוי הראש עד החזה" ומשם יונק ז"א. (25.38)
. והנה השפעה זו דקוצא דשערי תוך המוחין דז"א. נבחנת בשם הכאה ובטישא(למה? את הנותן תא האור, למה שזה לא יהיה יפה"? )
, מפני שהמה הפוכים מבחינת המוחין דז"א, (בא להינתן אור למדרגה, איזה אור? הארת חכמה, ואיזה אור יש לז"א? חסדים מכוסים.
יוצא שהם שונים בטבעם זה מזה.
שהם בבחינת חסדים מכוסים. ולכן כשהארה זו באה במוחין דז"א המה מכים זה בזה,
ולכן אומר: אותה הארה שבאה מאחרוי הראש דא"א פוגשת בז"א שרוצה חסדים)
כלומר, שאינו יכולים לעמוד ולהמצא בכלי אחד, שהוא המצח דז"א שהוא בבחינת ם' דצל"ם, ( ם' צדלם של ז"א, ם' דצלם חדש" של ז"א שגגם הוא מחולק לם','ל,'צ')
המגביל( שהוא בחינת ם' דצלם דז"א)
את המוחין במדת ג"ר דבינה(כלומר לא לקבל את הג"ר דחכמה )
, כנ"ל. כי גלגלתא דז"א, שבחינת הפנים שלה נקראת מצח, היא מקבלת מבחינה שכנגדה מגלגלתא דא"א, ומתוקנת(ם' ) דצל"ם, גם היא אינה צריכה להארת חכמה, אלא כדי להשפיע למו"ס, כנ"ל. וד' נימין דשערי אלו בבחינת ם' דצל"ם כמותה, ולפיכך היא מוכרחת לצאת מכלי דמצח לחוץ בבחינת או"מ, (מי? אותה בחינת הארה שבאה מבחינת גלגלאת לדאריך בבחינת ראש, לבחינת ז"א, הואי בסוד ם 'צלם ,ולכן היא נמצאת בראש, בסוד תפילין של ראש )
הנקרא תפילין של ראש,
ולכן התפילין של ראש מחולקים
וז"ש "מאירבמוחין דז"א ומוציא הארתם לחוץ" דהיינו שמאיר למוחין בבחינת חכמה, וזה החלק המקבל הארת חכמה אינו יכול לעמוד בפנים(הנקראמצח )
המצח, אלא יוצא לחוץ. (בבחינת אחוריים, בבחינת מוחין חיצוניים, ולכן האו בחינת תפילין של ראש שמציין, קבלת אור מראש דא"א במקיף ולא בפנימי, ולכן זה תפילים שעל גבי הראש )
28.34

אין תגובות

להגיב