038- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שעא-א'שעב

media

שאלות חזרה א'שעא-א'שעב
1. מה החוק שמקביל לשערות ולמוחין הפנימיים?
2. מדוע קורא לנימין פעם יודין ופעם ווין?
3. כיצד יש שערות בבחינת קט' אם אין חכמה בקט'?
4. האם שערות רישא נקראים ווין או יודין? (בקט' ו/או בגדלות).
5. מהו הזיווג דנשיקין בא"א?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

למדנו שיש קוצין, נימין ושערות, אנו רוצים להמשיך ללמוד עוד קצת על הנימין, ולראות מה היחס בינהם,
• האם השערות האלה שנקראים נימין, האם הם ווין או יודין?
o פעם אומר לנו שהם ווין
o ופעם אומר לנו שהם יודין
ויש פה ענין מאד מאד יפה, שצריך להבין אותו, וזה הבסיס להבנה של הענין:

• אם שערות זה מותרי מוחא, ומותרי מוחא באים ,על כך שבא אור חכמה למדרגה, ואור חכמה /ג"ר דחכמה לא יכול להתקבל בצ"ב, אז האור הזה הסתלק, וגם האו"ח שאין מה לעשות איתו של צ"א הסתלק, וזה נקרא מותרי מוחא, אז א"כ, האור חכמה הזה שהסתלק שנקרא מותרי מוחא, הוא בבחינת שערות,

• אז א"כ, לקטן, שאין לו ג"ר דחכמה שמגיעה אליו, לא היה צריך להיות בכלל שערות! והיה צריך להתחיל לגדול שערות לאדם, רק כשהוא גדול ולא כשהוא קטן, אבל אנו רואים ,שכן יש שערות לאדם, גם שהוא קטן, גם לילד קטן יש שערות.איך יכול להיות שיש לו (לילד קטן) שערות? הרי אין לו ג"ר דחכמה
ועל זה הוא רוצה לבוא וללמד אותנו . נגיד את התשובה באופן כללי, ואח"כ נלמד אותה גם בפנים. (2.28 )
שאלה תלמיד: מה פתאום מדברים, אם לקטן יש שערות או אין שערות, אם אנו מדברים על א"א.
התשובה היא: שא"א הוא השורש לכל מה שקורה לז"א, וגם לז"א יש קטנות וגדלות, ולכן גם בא"א, נצטרך לראות , למה לקטנות דא"א יש שערות? האם הקטנות יש שערות, או אין שערות
למה לקטנות דא"א יש שערות?
האם בקטנות יש שערות, או אין שערות?
והתשובה:
• שהמציאות של השערות, הם כמו המציאות של אורות פנימיים
• היות ובפנימיות יש קטנות וגדלות ,כך יש גם בשערות קטנות וגדלות
o בקטנות השערות נקראים ווין
o ובגדלות, השערות נקראים יודין
למה, בכלל לקטן יש שערות?
כי גם קטן, צריך, יש לו אור חכמה שבא בצ"א, אבל הוא צריך לקבל אותו, את אותו אור חכמה שבא בצ"א על קטנות, הוא צריך לקבל אותו בצ"ב על קטנות, וזה יהיה המותרי מוחא שלו.
כלומר שגם לקטנות הוא צריך לעשות צ"ב, על האור חכמה שיבוא, על בחינת הקטנות. (4.06)

המשך או"פ- אות קמ"ב
עמוד אשע"א טור א' למעלה ( 4.13)
וז"ש הרב "שבחינת סדר השערות הם שוים לפנימיות המוחין, ( אז זו נקודה חשובה- זה בעצם הבסיס של מה שהוא יאמר)
ואין הפרש ביניהם אלא
• שזה פנימי( פנימיות המוחין)
• וזה מקיף(השערות )
זה לא בהתאמה , אלא הפוך.
• , כי כמו שהמוחין הם בפנים (דהיינו גלגלתא, מוחא דאוירא ומו"ס, מסודרות במל"צ , כך אומר שהשערת מסודרים במל"צ.) בבחינת מ"ל וצ' דצל"ם, (5.00)
• כן מסתדרים אחריהם השערות ג"כ בג' הויות אלו.
• וכן כמו שמקום גילוי הארת חכמה(בפנימיות ) אינו אלא במחזה ולמטה, (
 שמחזה ולמעלה זה חסדים מכוסים,
 וגילוי החכמה הוא רק מחזה ולמטה, גילוי של רצון לחכמה)
 כן הקוצין דשערי אין מתגלה בהם הארת חכמה בהיותם למעלה על הגלגלתא,
 אלא רק בהתארכם ומגיעים לבחינת מחזה ולמטה דז"א. וכן ביתר הסדרים.
אז הוא לא בא להסביר לנו את כל הסדר הזה, אלא הוא רק רוצה להתאים לנו את הרעיון :

שכל מה שקורה במוחין הפנימיים בהתאמה,
קורה בשערות עם ההגבלות שיש בשערות
מה ההגבלה העיקרית? שהם מקיפים ולא פנימיים
ויש לזה אגב גם יתרונות, אבל גם חסרונות
בכל מקרה זה שונה, אבל על אותם סדרים
מה הסדרים?
שיש מקום שיכול להתקבל חכמה, ויש מקום שלא יכול.
יש קטנות ויש גדלות
ועם זה מובן ג"כ מה
• שפעם אומר שהנימין הם בחינת ווין העולים מנו"ה הנקראים ווי העמודים.
• ופעם אומר שהנימין הם בחינת יודין
(אז צריך להחליט האם השערות הם ווין או נימין
אז איך נדע?
נלך למוחין הפנימיים" נראה מה קורה במוחין הפנימיים, ולפי זה נקיש גם על בחינת השערות.
אז כמו שראינו במוחין הפנימיים שיש קטנות וגדלות, אותו דבר בשערות יש קטנות וגדלות.
הקטנות דשערות יקרא הקטנות של הנימין- גם בשערות וגם בקוצין יש את זה
כרגע אנו מדברים על הנימין, שזה של מוחא של בחינת אוירא, אז על זה אנו מדברים" אבל יש גם בבחינות אחרות. (7.22 )
אז מבחינת הנימין:
• הם נקראים ווין- בקטנות
• והם נקראים יודין- בגדלות
, רק שערות דיקנא הם בבחינת ווין, (מחזה ולמטה )
וע"כ הנימין שהם יודין משפיעים לשערות דיקנא שהם ווין

. והענין הוא, כי מה שאומר שהם(הנימין ) בחינת ווין, הכונה היא בעת קטנות דא"א, שאז עוד לא היה לו בחינת דיקנא, ( מתי לא י היה לו דיקנא? בקטנות) כי אין הדיקנא נגלית אלא בגדלות כנודע. ( לכן הווין הוא הקטנות) (8.26 )

פירוש: כי ידעת כי החומר של השערות הוא, הבל המקיף( דהיינו או"ח המקיף) ומלביש היוצא מן היסוד, שפירושו, אותו חלק האו"ח העולה מעטרת יסוד(ממקום הזווג של המלכות ) ולמעלה הצריך להלביש לאור החכמה, (
• כי על עטרת היסוד עושים זווג דהכאה
• אז מגיע זווג דהכאה, מגיע אור למלכות, בעצם מגיע ליסוד, אבל היסוד הוא לא מלכות, עטרת היסוד היא המלכות שעל היסוד, והיא עושה זווג דהכאה,
• אז עטרת היסוד מכה באור, האו"ח זה צריך להלביש את האור )

אשר הגלגלתא דא"א אינו מקבלתו(למה? מכיוון שאור חכמה הזה שבא למדרגה, לא יכול להתקבל כי יש תיקון של ם' דצלם, בסוד הגבהת ראש יירכין, וחלק מהאו"ח הזה שלא יכול להתקבל במדרגה יוצא כמותרי מוחא ) להיותה ם' דצלם, ונעשה חלק האו"ח הזה למותרי מוחא, כי המוחין הפנימים אינם צריכים לו, (
• אז אם המוחין הפנימיים לא צריכים יותר לאו"ח הזה,
• אז האו"ח הזה יוצא מחוץ לראש, והופך להיות למיותר לראש, כי אפשר להשתמש בו )

ע"כ יוצא לחוץ על גבי הגלגלתא ונתלה שם בסוד או"מ חוזר.
מה זה אור מקיף חוזר?
• יש מקיף חוזר שזה האור שהסתלק (אור)
• ויש את המותרי מוחא שזה האו"ח, שזה השערות (כלי)
אז עד כאן הסביר לנו מה זה נקרא השערות האלה-
• שזה אותו או"ח שהיה צריך להיות במדרגה, אבל בגלל שהאור הפנימי לא יכול להתקבל במדרגה, בגלל שיש תיקון של ם' דצלם, גניזו דאו"א,
• ולכן אור חכמה הזה לא יכול להתקבל במדרגה, ולכן יוצא החוצה (10.56)
קטנות במותרי מוחא
ונמצא שבעת קטנות דא"א
שלא היה לו אלא בחינת גו"ע גם במוחין הפנימים, שהם גלגלתא ומו"ס בלבד, הנה אז(בקטנות ) גם בבחינת השערות שיצאו לחוץ לא היה בהם ג"כ אלא בחינת גו"ע דאו"ח שבמותרי מוחא(כפי שאמר לנו בטור א' למעלה שסדר של השערות שוין לפנימיות המוחין, אז אם בפנימיות המוחין היה רק גו"ע" אז גם בשערות יהיה לנו רק גו"ע ), ( 11.20)
שאלה: איך מדבר בקטנות על אור חכמה,שהיה צריך להיות במדרגה ויצא מהמדרגה?

ר"ל כך: א"א אחרי שלקח את בחינת הנקבה שלו, הוא בחי"ג, כי מצד המ"ה הוא בחינת חכמה
ולא מדובר על רק עוביות של א/שורש, שאצילות יצא אחרי נקודים בא'/שורש. אלא,
• כמו שהיה ו' ונקודה שעלה, כמו שהיה התכללות עם ד/ג בנקודות דס"ג
• אותו דבר היה בעתיק, הוא גם התכלל מד/'ג, אחרת איך הוא עשה זווג על ד/ג?, מה שלמדנו בחלק ח'.
• אז גם אם לא זוכרים את זה לגמרי, לדעת שיש ד/ג גם בעולם אצילות, לכן מדובר פה על בחי"ג, וגם בקטנות, ד/ג אם תרצו, וגם בגדלות יש לה ו"ק דחכמה.
• ולכן היות ולגלגלתא יש תיקון של ם' דצלם, אז גם את החכמה הזו של הקטנות שהיא בחי"ג של קטנות , הם אז גם מוציא מחוץ לראש.
• ולכן השערות האלה שיוצאות מאור החכמה של הקטנות, הם יהיו שערות של הקטן, ולכן יש גם בקטנות שערות.על כל אור חכמה(בחי"ג) יש יציאה מחוץ לראש
( 13.20)
כי אפילו אם היה אור החכמה מקובל בגלגלתא
לא היה מקובל אלא בחינת גו"ע דאור חכמה
,
(ר"ל אם היה מתקבל אור של צ"א’ או אפילו ו"ק דחכמה בקטנות, אז גלגלתא עשה שם ם' דצלם, היה שם תיקון מיוחד, של הגבהת ראשי ירכין, והגבהת ראשי ירכין קבעה, כי במקום הזה בגלגלתא, יהיה ם' דצלם ולא יקבל אור חכמה,אז אפילו שיבוא קמצוץ קטן של אור חכמה להתקבל שם, אפילו קטנות דקטנות, אפילו, אם בעובר הייתי אומר, שמתקבל איזה שהוא אור חכמה, אז היה צריך לדחות אותו, כי לא יכול לקבל במקום הזה )

, דהיינו( בקטנות) ו"ק דחכמה ועתה שלא קבלו(בגלגלתא ),יוצא אותו החלק לחוץ ע"ג הגלגלתא, הרי שאין שם עתה בהשערות האלו(במצב הקטנות ) רק בחינת גו"ע דקומה זו, כלומר גו"ע דאו"ח שדחה החוצה)

אומר: נניח שכן היה מתקבל במדרגה, אור חכמה בקטנות:
הרי בא אור חכמה לקטנות, והוא צריך להגיד אני קטן, אני לא יכול לקבל, ועושה צ"ב
אז אומר שיש פה 2 אבחנות:
• יש אבחנה שהוא לא יכול את האור על גו"ע
• ויש עוד אבחנה שהוא לא יכול לקבל ג"ר דחכמה,:
o גם ג"ר דחכמה של צ"א לא יכול לקבל
o וגם ג"ר דחכמה של צ"ב הוא לא יכול לקבל

אז יש לו פה אבחנה, שאני יכול לקבל רק קטנות, של מה שאח"כ הייתי צריך לקבל בגדלות, גם זה יוצא החוצה בקטן.
וחסר אח"פ כמו הראש דא"א( אז א"כ היה באורות הפנימיים, גם בשערות היוצאים מהראש, שאומר אני לא יכול להשתמש בהם, אז הם יוצאים מהראש גם בקטנות ויוציאם מהראש גם בגדלות. בבחינת מוחין הפנימים שלו.
אז גם השערות צריכים להסתדר על הסדר של הפנימיות:
• ואם בפנימיות יש קטנות וגדלות
• אז גם בשערות יש קטנות וגדלות.

כי הפנימים והשערות(כמו שלמדנו בתחילה בטור א' למעלה ) שוים זה לזה לגמרי ואין הפרש ביניהם אלא שזה( השערות) מקיף וזה(האורות הפנימיים ) פנימי, כנ"ל בדברי הרב. ( 15.12)
לכן, בא להסביר לנו מתי הנימין הם בחינת ווין, ומתי הם בחינת יודין, אז בניתים מאר לנו שאנו צריכים לעושת אבחנה בשערות בכלל בין כשהם בקטנות לבים שהם בגדלות" אבל
כלל אחד יש להם שהשערות מתנהגים לפי המוחין הפנימיים
מסקנה למצב הקטנות- במותרי מוחא:
מפה אנו יוצאים למסקנה
והנה נתבאר, שבעת קטנות בעת שאין לא"א אלא גלגלתא ומ"ס בראש, (רק ב' קוין ) באורות דו"ק, ( אורות רק של נפש רוח)

• שהרוח מלובש בגלגלתא
• והנפש במו"ס( מצד אורות פנימיים)
, הנה אז יש לו כנגדם ממש גם בשערות רישא הבאים מאו"ח דמותרי מוחא, שהם(דהיינו השערות, שמסתדרים שווה לגמרי לפנימיים )
• ג"כ כתר וחכמה דכלים,
• ורוח נפש דאור חכמה.
ואז השערות נבחנים לבחינת ווין, המורים על ו"ק בחוסר ג"ר( אז מה זה ווין? שערות של קטן), משום שחסרים
• אח"פ דכלים דמותרי מוחא,
• וג"ר דאור החכמה
. כי עוד לא נגלו בפנימיות המוחין דא"א, שיהיו נחשבים למותרי מוחא ולצאת לחוץ.
וז"ש הרב, שהשערות רישא הם בבחינת ווין, בסוד ווי העמודים. ( 16.53)

אז הנה הבנו, למה קורא לשערות ווין.
יש עוד הרבה מה לדבר מזה, ולהבין בדיוק את הנקודה,
• מה זה הווין האלה?
• מה זה, בכלל מותרי מוחא בקטנות?

בינתיים לרמה של דף היומי, נשאר גם בהבנה,שגם בקטנות יש חכמה, שהיא בחי"ג, וגם היא יוצאת לחוץ. (17.24)
גדלות במותרי מוחא
אמנם בעת גדלות, אחר שרדל"א אחזי נהוריה בהאי אוירא שבין כתרא למו"ס( כלומר יצא ראש נוסף, שאפשר כבר לקבל חכמה במדרגה), ויצא בו ג' רישין כנ"ל. שאז יצא בו גם ג"ר דקומת ע"ב(לא יצא רק קטנות של ד/ג, אלא יצא גם גדלות של ג' במסגרת של צ"ב ) כי נתעלו האח"פ( דעלייה) שלו, בסוד הי' דנפיק מאוירא ואשתאר אור (איפה? בל' דצלם )כדברי הרב לעיל שפירושו,
• שה"ת ירדה מעינים למקום הפה של אח"פ( של א"א) חדשים שהוחזרו,
וכיון שבא המסך על מקומו, יצאו בו ע"ס שלמות בקומת ע"ב ( דהיינו גדלות של צ"ב, אח"פ דעלייה, אבל יחד עם זה יש תיקון של ם' דצלם, אז גם אח"פ דעלייה שיוצא,
מה התיקון? שיצא על ל' דצלם ולא על ם' דצלם- זה התיקון)כנודע, (18.48 )
והנה אז, יצא על המסך הזה ג"ר דאור חכמה ג"כ, כנ"ל, אשר הג"ר דחכמה אלו אינם יכולים להתלבש בגלגלתא,
• איזה ג"ר? ג"ר של צ"ב, אבל ג"ר של צ"ב לא יכול להתלבש בגלגלתא, כי יש תיקון של ם 'דצלם,
• אז איפה הוא יתלבש? בל')

מפאת היותה בחינת ם', ונמצא האו"ח הצריך להלביש לג"ר דחכמה( איזה ג"ר דחכמה? של האח"פ דעליה) אלו, נעשה ג"כ למותרי מוחא, ( למה? כי האור חכמה יצא משם, וגם האו"ח שהיה צריך לשמש בגדלות של צ"ב לא יכול להיות שם אלא יוצא החוצה)
כי אינם שם שיוצרך להלבישם( האורות יצאו, אז יש שם גם מותרי מוחא מאו"ח)
, כנ"ל. (19.47 )

נמצא, שעתה
• יצאו גם הג"ר דאו"ח לחוץ על גבי הגלגלתא בבחינת שערות ומקיף חוזר,
• ואז ירדו הווין דשערות דקטנות לבחינת הי"ג תיקוני דיקנא, (בקטנות )
• והג"ר דשערות שיצאו עתה בגדלות עלו על גבי הגלגלתא בבחינת שערות רישא.
כמ"ש הרב, שבביאת המוחין דגדלות יורדים המוחין דקטנות למטה. (20.32 )
. ועתה נחשבים
• השערות רישא בבחינת יודין,
• ושערות דיקנא בבחינת ווין(מבחינת הופכיות כלים ואורות ) כמ"ש הרב
. וכבר ידעת כי בחינת המקיפים, הם שוין בסדרם לגמרי כמו הפנימים כנ"ל.
(21.00 )
בקטנות:
• האור שהתקבל בגלגלתא, היה בחינת רוח. למה? כי כל מה שהיה במדרגה בקטנות זה נ"ר-(נפש רוח) בכלים של גו"ע.
• האור הגדול ביותר של הרוח התקבל בכלי הגדול ביותר, הזך ביותר בכלי דגלגלתא
ולכן המ תרי מוחא נבחנים לפי האור הפנימי לווין
בגדלות:
כשבגלגלתא מאיר אור החכמה, אז גם השערות שיצאו לחוץ, בחינת חכמה מתבטאים ביודין, ואז השערות בראש, איך הם נקראים? שערות בראש מבחינת יודין.
אבל אמרת לי, קודם שהם מקבלים רק רוח! ורוח זה קטנות.
אז זה היה בקטנות.
• אותם שערות שהיו בקטנות, והיו ווין בראש, עכשיו יהיו יודין.
• והווין יעברו מצד הופכיות כלים ואורות לדיקנא, כי עכשיו מי יקבל את האור הרוח? הדיקנא,
o ולכן הדיקנא יהיו בבבחינת ווין,
o והשערות יהיו מבחינת יודין
(22.24 )
עמוד אשס"ה
אות קמ"ז
קמז) וכבר נתבאר לעיל, כי י"ג(מהשערות ) אלו הם ג' הויות דס"ג, (מדוע ס"ג? הרי אנו מדברים מחכמה! ) האמנם פעמים רבות אחרות שמעתי ממורי ז"ל, כי כולם הם הויות דע"ב דמילוי יודין(מדוע? צריכים לראות שהם שילוב של שני הדברים
• מצד אחד מצד האור זה אור החכמה
• אבל כל הכלי המדובר בצ"ב זה רק כלי דבינה
• אז חייב להיות שילוב בין חכמה לבינה )

, ואמר כי כל בחי' רישא דא"א הם הויות דיודין( שמצד המ"ה א"א הוא בחינת חכמה), וצ"ע(וצריך עיון ) כנ"ל. ובזה תבין מ"ש באדרת נשא קכ"ח ע"ב, וכל קוצא וקוצא אית ביה ת"י נימין דשערי כחשבן קדוש וכו',
והטעם, כי כיון ששורש אלו הג' הויות של הי"ג נימין, הם דיודין, לכן הנימין היוצאים מהם הם ת"י(איך?רוצה להראות שת"י זה על חשבון של יודין ואל של ס"ג*
ע"ד הנ"ל, כי ד' יודין(יש הויה דע"ב) שבכל שם הם ת', ושרש הי' עצמם הרי ת"י. וכן אם תצרף י' אותיות המילוי דיודין עם הת' יהיה ת"י.
אז לפי זה הראה:
• שהנימין המדוברים או הקוצין המדוברים השערות הם בחינת יודין זה מהויה דע"ב,
• אבל אמרתי ליש הם ס"ג.
• אז קודם על אמר ששמע שהם יודין, אז הסביר את היודין דרך הויה דע"ב.

והנה הבנו למה את ת"י, והנו הם יודין, אבל למה הם י"ג?
אות קמ"ח
קמח) והנה היותם י"ג, הם ע"ד הנ"ל, כי הם ג' הויות, ( למה ג' הויות? כנגד בינה, ז"א ומלכות שיש צ"ב) ובהם י"ב אותיות, והם י"ב נימין דשעיי( 4 פעמים 3)
• . וד' מהם הם בצד ימין מהפנים(שהם כנגד הבינה , כנגד גלגלתא)
• , וד' אחרות בשמאל מהפנים, (כנגד ז"ת דבינה, כנגד ל' דצלם )
• וד' אחרות הם באחורי רישא דא"א. ( כנגד חוטם פה כנגד מו"ס)
( 25.36)

אות קמ"ט
קמט) ואלו הי"ב נימין הם הי"ב יודין, שהם בג' הויות הנזכר במילויים דע"ב . והי"ב יודין של ג' הויות של הי"ב חוורתי, (שה מבחינת הגלגלתא ) מאירים באלו הי"ב נימין( שהם בחינת מוחא דאווירא), כי אלו הנימין הי"ב הם נמשכים(שזה הל' ) מאותם הי"ב יודי"ן די"ב חוורתי וכלם מתחברין יחד. ועוד יש נימא אחרת( חוץ מהימין ושמאל האלה שהם החיוורתי וצד הנימין), כוללת כל הי"ב נימין, והם י"ב יודין אחרות, ונמשכות מהי"ב יודין עצמם, שנמשכו מהי"ב יודין די"ב חוורתי, באלו הי"ב נימין, (מי הם? עוד לא אמר ) ואחר רדתם שם, מהארתם, נמשכו י"ב יודין אחרות ומהם נעשה נימא הי"ג. ועיין בש' ח"א פ"ז כי כל אלו הנימין שהם יודין יש בהם נקודות וטעמים ג"כ, ונמשכים מהי"ב חוורתי. אז אומר שיש גם בחינה נוספת שהיא הבחינה הי"ג(27.18 )

אות ק"נ
קנ) והנה הד' נימין דאחורי רישא, הם נמשכים עם הד' חוורתי דאחורי רישא ג"כ, כנ"ל, (כלומר שלא תחשוב שהחיוורתי נעלמו לגמרי ורק הנימין שהם באים מהל' דצלם שהם בשמאל לפנים, רק מהם יוצא בחינת אחורי הראש , אלא אחורי הראש"ש הם נקראים הקוצין, שהם בבחינת מו"ס, הם באים אומנם מהל', אבל החיוותרי טמון בתוכם, כי אין העדר הרוחני)
ונמשכין על העורף דא"א, ונגדין על רישא דז"א סוד הט"ל, ( מה זה טל? יקו"ק, במילוי אלפין, בלי ה' אחרונה) כמש"ה שראשי נמלא ט"ל.

ואינם נמשכין דרך האודנין, (
• כי האודנין שייך לם' דצלם ,
• מי זה האודנין? חצי העליון של ש"ע דנה"י דעתיק)
כי שערא אתפני מע"ג אודנין דא"א, (שערות התפנו כי יש שם בחינת גילוי דפנים, בבחינת ב' תפוחים קדישין ) כמ"ש הטה אזנך(מי זה הטה אוזנך? זה האודנין, האוזניים מבחינת ג"ר דבינה, בחינת גלגלתא )
ושמע וגו' כנזכר באדרא רבא וזוטא, וכן בתיקון ע' דף קכ"ב, ולכן אינם מכסים(אותם ה שערות, והמקום ה מכוסה הוא רק בעורף ) רק העורף לבד. ( שהוא בחינת הקוצין) (29.21 )

אות קנ"א
קנא) וטעם הדבר, במקום שכלין שערות הראש שהוא העורף, (שם נגמר שערות הראש ) שם הוא לבן פנוי בלי שער, (שהעורף פנוי ) ועם היות שהחיצונים והקליפות כל אחיזתם באחוריים, כי לכן נקרא אלהים אחרים(מלשון אחוריים )
והבן זה, ובפרט בעורף, (ששם יש אחיזת פרעה ) וז"ס כי עם קשה עורף הוא. (למה? כי בעורף נאחזות השערות ) (30.09 )
אות קנ"ב
קנב) אמנם בא"א, א"א( אי אפשר) אל הקליפות להתאחז שם ח"ו, (למה? יש שם תיקון ) אמנם מרחוק אפשר להם להסתכל ולהביט ולזון עיניהם משם, ( רק בסוד מקיפים, בסוד שנותן לקליפות מרחוק) ולכן הושם אלו הד' נימין דשערי, לכסות על העורף הלבן, שלא יזונו עיניהם משם. וז"ס באדרת נשא קכ"ט ע"א, דנגדי מאחורוי עד כתפוי דלא לאחזאה, קדלא כו', ונמשכין עד רישא דז"א. (31.00 )

אות קנ"ג
קנג) ואמנם ט' נימין האחרות, ( מי זה אחרות? מצד הפנים) הם נמשכות דרך פניו דא"א, (ולא בעורף ) והט' חוורתי ג"כ, (גם הנימין וגם החיוורתי בימין ושמאל דפנים ) ונגדין עד רישיה דז"א, ומטו לדיקניה, ( ובאים לשם מבחינת תיקון הזקן) ומתמן אתעבידו ליה ט' תיקוני דיקנא. (עוד לא למדנו ,אבל נלמד אותם בהמשך ) (31.34 )

אות קנ"ד
קנד) וטעם הדבר, כי הנה הז' תחתונים דעתיק יומין, ( חג"ת נה"י) אף על פי שמתלבשין תוך גופא דא"א, ( למה אומר שכל הז'/ מתלבשים בתוך הגופא דא"א? הרי ראש דא"א מלביש על החג"ת!) עכ"ז עיקרם( מיזה עיקרם? החג"ת. החג"ת דעתיק הוא מתלבש רק תוך רישא דא"א) אינם מתלבשות רק תוך רישא דא"א, כנ"ל והמלכות האחרונה דעתיק נתלבשה בחוטם דא"א, ( בבחינת עטרת היסוד) כנ"ל. ( 33.00)

אין תגובות

להגיב